פסקי דין על עופר לוי

2337/01 בש     26/03/2001




בש 2337/01 מדינת ישראל נ' עופר לוי




21
בתי המשפט
בש 002337/01
בית משפט השלום באר שבע
26/03/01
תאריך:
כבוד השופט - גדליה טהר-לב
בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת
אברהם

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
עופר לוי
- בעצמו

המשיב
אחישר
- סניגוריה ציבורית
ע"י ב"כ עוה"ד
החלטה

1. בקשה לעצור את המשיב, עופר לוי
(להלן: "עופר"), עד תום ההליכים נגדו בת.פ 2175/01 של בית משפט זה. בכתב האישום הרלוונטי הואשם עופר, כי ביום 2.3.01 סמוך לשעה 18:30 בצומת פלוגות החזיק ביחד עם אברהם
וציון לוי בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3,702.9 גרם נטו שלא לצריכתו העצמית ובלא היתר מאת המנהל. כמו כן, צויין בכתב האישום, כי במקום ובמועד הנ"ל החזיק עופר (ביחד עם האחרים) במשקל אלקטרוני.

2. באשר לראיות לכאורה, אקדים ואעיר שתי הערות: ראשית, כידוע החזקת סם צריכה להיות במודע. כאן המקום להביא מספרו של כב' השופט קדמי על פקודת הסמים המסוכנים לענין הוכחת הידיעה, המהווה את היסוד הנפשי לעבירה של החזקת סם: "הלכה פסוקה היא, שמציאת סם מסוכן ברשותו של אדם יוצרת חזקה שבעובדה כי הוא ידע על קיומו של אותו סם. חזקה זו ניתנת לסתירה..." (ההדגשה במקור - ג'ט"ל)
[י' קדמי על פקודת הסמים המסוכנים (תשנ"ז) 13]. שנית, היות ושני תובעים מלומדים לא התייחסו ולו במילה לחפיסת הסגריות, שנתפסה ושלכאורה הכילה סם, אף אנוכי אמנע מלהתייחס אליה בהחלטתי זו.

3. באשר לראיות הלכאוריות, לצורך הדיון, אין חולקין, כי כמות הסם נשוא כתב האישום נתפסה ברכבו של עופר, בו עופר נהג. כאמור, יש בעובדה זו כדי להקים חזקה, שעופר ידע על קיומו של הסם ברכבו, חזקה, שעליו לסותרה. לענין ידיעתו של עופר לגבי הסמים, יש לדעת, כי עופר הוא החשוד היחיד, אשר גילה לחוקרו מיוזמתו, שהוא והאחרים עמו היו במאהל בדואי. לפי גירסתו של עופר, כשנכנסו למאהל הוא השאיר את המפתח במתנע ותוך כדי שתייתם תה באוהל הבדואי כשהאוהל הסתיר את רכבו, עופר שמע את פתיחת תא המטען לרכבו. עופר שאל את הבדואי המארח "מה זה?" והבדואי השיב לו "שום דבר" (אמרתו של עופר עמ' 1 שורות 13 - 14 ועמ' 2 שורה 41). ואם תקשה, מדוע וכיצד עופר הגיע בכלל ביחד עם חבריו למאהל הבדואי, בחקירתו הוא מסר, שאבי לוי אמר שיש לו חבר, שקבע עמו וכי רצונו להגיע לחברו דחוף, וכי הבדואי רוצה לתת לו (לאבי) מתנה ליום ההולדת (אמרתו של עופר עמ' 2 שורה 26). עוד מסר עופר בחקירתו, שציון יודע את הדרך לבדואי, ולכן, הוא בא (אמרתו של עופר עמ' 2 שורות 35 - 37). לפי הסברו זה, ההגעה לבדואי אינה פרי תכנונו המוקדם של עופר ואצל הבדואי הוא לא שלט ברכבו וגם לא ראהו, כאשר מאן דהוא פתח את תא המטען, בו נתגלה בהמשך שק הסם. נשאלת השאלה, כיצד להתייחס לדבריו של עופר כשנעצר הרכב בצומת פלוגות, שכל אשר ברכב מלבד הפלאפון על לוח השעונים הוא שלו. יש להיזהר, שמא יוצאו דבריו אלו של עופר מהקשרם. הדברים נאמרו עוד בטרם החל השוטר בועז גז בחיפוש ברכב. (ראה את דו"ח הפעולה של בועז גז מיום 2.3.01) אין באמרה זו כל סתירה ביחס לטענתו של עופר, שהוא לא ידע על קיומו של הסם ברכב. הרי, הגיוני הוא שטרם נתגלה הסם למי, שלא ידע על קיומו, אותו האדם נטול הידיעה על קיום הסם ברכבו לא ינסה להכחיש את בעלותו על תכולת רכבו. רק בעת החיפוש נמצא הסם וגם נתפס המשקל האלקטרוני במושב האחורי ועופר אמר שהמשקל אינו שלו. אין לנו אלא להצטער, שלא נבדקו טביעות אצבעות על המשקל בייחוד לאור גירסתו של עופר, שלא תכנן נסיעה לשם קבלת סם ולא ידע על קיום הסם ברכבו. מכל מקום, על אף החזקה הניתנת לסתירה עליה הצבענו לעיל, הרי הנטל להוכיח את ידיעתו של עופר ביחס לסם מוטל על כתפי התביעה [ראה: י' קדמי, שם, 13 (סעיף 3.א.)].

ב"כ המבקשת המלומדת הצביעה על הסתירות בין גרסאותיהם של שלושת החשודים בתיק זה כאינדיקציה, שהמדובר בגרסאות שקריות. ואולם, קיימת האפשרות, שהסתירות הן התוצאה של השוואת גירסת אמת לגירסאות שקריות. מכל מקום, יש לשים לב, שהאדם היחיד, אשר מסר לחוקרו את עצם המפגש עם הבדואי בגרסתו הראשונה ומיוזמתו הוא עופר.

התוצאה המתקבלת מדיון זה על הראיות הלכאוריות היא שמעצם הימצאות הסם ברכבו בעת נהיגתו קמה החזקה, שעופר ידע על קיומו, אך שיש לו סיכוי לא מבוטל בנסיבות הענין לסתור חזקה זו. בנסיבות מיוחדות אלו חובה הוא להעמיק חקר בנושא החלופה למעצר בעניינו של עופר.

4. באשר לעילת המעצר, סבורני שעצם קיום הסם בכמות הנידונה ברכבו של עופר בעת נהיגתו, די בו כדי להקים עילת מעצר על בסיס סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996. גם קמה חזקת מסוכנות על פי סעיף 21 (א)
(1) (ג) (3) לחוק הנ"ל, אשר רובץ לפתחו של המשיב הנטל לסותרה.

5. עופר, שלא הועמד לדין פלילי מאז נשפט בבית משפט השלום לנוער בשנת 1983, זכה להמלצת חלופה למעצר מאת שירות המבחן למבוגרים בדמות השגחתם של יעקב אוחנה ורעייתו, כאשר ישהה עופר בביתם. גם הומלץ לשקול חזרתו לעבודה. מר אוחנה נחקר בפני
נו והמבקשת לא בקשה, שרעייתו תתייצב לחקירה. המבקשת גם לא העלתה כל טענה בענין אי התייצבותה להחקר. התרשמתי מן התסקיר ומחקירתו של מר אוחנה, כי קיימת חלופת מעצר בביתו של מר יעקב אוחנה. זאת בנסיבות המיוחדות, כפי המתואר בסעיף 3 לעיל. באשר ליציאתו של עופר לעבודה, נוכח אופי העבירה, אשר יוחסה לו, לפי החשד, ולאור העדר הפיקוח הצמוד בעבודתו, לא ראיתי להורות על כל סטיה משהייתו של עופר בביתו של מר אוחנה ושם בלבד.

6. לאור כל האמור לעיל, הריני מורה על שחרורו של עופר לוי
, ת.ז. 059812552, מן המעצר בהתקיים מלוא התנאים כדלקמן:
א. חתימת ערבות אישית בסך 40,000 ₪;
ב. חתימת ערבות צד ג' על ידי יעקב אוחנה ת.ז. 54573472 ועל ידי רעייתו ליליאן אוחנה בסך 25,000 ₪ כל אחד. ניתן יהיה להחתימם בבית משפט השלום בירושלים, אשר יעביר את כתבי הערבות לכאן;
ג. הפקדת ערבון בקופת בית המשפט בסך 10,000 ₪;
ד. השארותו של עופר לוי
אך ורק בביתו של יעקב אוחנה ברח' אביבית 5/3 ירושלים בהשגחתם המתמדת של יעקב אוחנה ו/או של ליליאן אוחנה, הערבים הצדדים השלישיים. זאת מלבד יציאתו ישירות אל וחזרתו ישירות מן הטיפול הרפואי הדחוף במד"א ו/או במרכז רפואי אחר בלווי אחד מערביו הנ"ל, כשהטיפול הרפואי יתועד בתיעוד רפואי מתאים.

תנאים אלו הם להבטחת התייצבותו של עופר לוי
למשפטו בת.פ. 2175/01 של בית משפט זה.

לא יתמלאו מלוא התנאים דלעיל, ייעצר עופר לוי
ויובא בפני
ביום 27.3.01.

יופר אחד התנאים דלעיל, צפוי המשיב, עופר לוי
, למעצר מחודש.

מוחזר בזאת חומר החקירה לב"כ המבקשת

ניתנה היום ב' בניסן, תשס"א (26 במרץ 2001) במעמד הצדדים.

ג. טהר-לב, שופט
002337/01בש 134 איריס ל./ אורלי חביב מ.








בש בית משפט שלום 2337/01 מדינת ישראל נ' עופר לוי (פורסם ב-ֽ 26/03/2001)