פסקי דין על בשירי רוני | פסקי דין על גד דרור | פסקי דין על גד שרי |

51291/04 א     08/03/2005




א 51291/04 בשירי רוני נ' גד דרור, גד שרי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
ת.א.
051291/04


בפני
:
שופט: סובל משה
, ת"א


09/03/2005




בעניין:
בשירי רוני





תובע

נ
ג
ד


1 . גד דרור

2 . גד שרי




נתבעים


פסק דין
בפני
תביעה כספית על סך 95,212 ₪ שעניינה סכסוך בין צדדים להסכם תיווך.


מסכת עובדתית

1.
התובע שהנו בעל משרד תיווך ומי מטעמו, נפגשו עם הנתבעים אשר התעניינו ברכישת נכס בשכונות הצפוניות של תל-אביב-יפו.
בתאריך 17.03.2002 חתמה נתבעת 2 על התחייבות לתשלום דמי תיווך בנוגע לנכס הממוקם ברחוב נמירובר 6, תל-אביב (להלן:"הנכס") . במהלך החתימה על הסכם התיווך, מסרה נציגת התובע, הגב' יונה את פרטי הנכס לנתבעת ואת מספר הטלפון של אחת המוכרות על מנת שתפנה אליה לתיאום פגישה ובירור פרטים נוספים.

הנתבעים יצרו קשר עם מוכרי הנכס סמוך לאחר מועד החתימה על הסכם התיווך, אך משהובהר להם כי המחיר המבוקש הינו מעל חמש מאות אלף דולר מעבר לתקציב שאותו ייעדו,
זנחו את קידום הנושא בנכס זה.

החל מחודש 03/2003, הועבר הטיפול בנתבעים לטיפולו האישי של התובע. התובע יצר קשר טלפוני מעת לעת עם הנתבעים, עבר עימם על רשימת הנכסים על מנת שאלו יאמרו מה רלוונטי ומה לא, ובחלק מהנכסים שהיו רלוונטיים ליווה המתווך את הנתבעים.

לקראת סוף שנת 2003 יצרו הנתבעים קשר טלפוני עם מוכרות הנכס על-מנת לראות האם חל שינוי במחיר הנכס שכן הנכס עדיין לא נמכר. המוכרות היפנו את הנתבעים
לרונן אבן שוהם, ממשרד תיווך "אבן שוהם נכסים" ( להלן:"מתווך
ii
") שכן מינו אותו כמתווך בלעדי לטיפול בנכס.

בתאריך 18/01/2004 חתמו הנתבעים על הסכם תיווך, עם מתווך
ii
.

בתאריך 01/04/2004 חתמו הנתבעים על הסכם רכישת הנכס, הסכם זה נחתם ללא ידיעת התובע, שכן הנתבעים לא עדכנו אותו ברכישה.

בתאריך 18/04/2004 שילמו הנתבעים את דמי התיווך, למתווך
ii
.

על מסכת עובדתית זו אין מחלוקת, השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה, האם התובע היה זכאי לקבל דמי תיווך עבור פועלו. היינו האם היה התובע ה"גורם היעיל" בחתימת הסכם מכירת הנכס בין הנתבעים למוכרות הנכס, והאם פועלם של הנתבעים עומד כדי סיכול פעולת המתווך בהבאת הצדדים להשלמת העסקה.

טענות התובע

2.
לטענת התובע החל משנת 2000 ועד לשנת 2004, התקיימו מספר מפגשים בין הנתבעים לבין התובע ולבין סוכנים מטעמו. ב 03/2002 הוצג הנכס לנתבעת 2. ממועד הצגת הנכס לנתבעים ועד לחודש 03/2004 נשמר קשר רציף בין הנתבעים לבין משרד התובע תוך שסוכני התובע והתובע בעצמו הציעו לנתבעים לרכוש נכסים שהוצגו להם בחלוף הזמן. לטענת התובע שב והזכיר לנתבעים כחלק מצורת העבודה בה הוא נוקט אף את הנכס שכן ייתכן וכתוצאה משינוי שוק ותקציב, הנכס יתאים בשלב זה או אחר, אך תשובת הנתבעים בכל הפעמים בהם הזכיר את הנכס הייתה כי הנכס יקר.
בחודש 04/2004 נודע לתובע משיחה טלפונית שקיים עם מוכרות הנכס, כי הנתבעים רכשו את הנכס.
התובע טוען כי אף לאחר שהנתבעים חתמו על ההסכם, לא גילו לו כי רכשו את הנכס ואף המשיכו עימו במגעים על מנת להמשיך ולחפש נכס לקנייה.

טוען התובע כי הנתבעים פעלו בחוסר תם לב, שכן מנעו ממנו את ההזדמנות הראויה לתווך בעסקה ולהוות את ה"גורם היעיל".

טענות הנתבעים
3.
לטענת הנתבעים אכן החלו לחפש נכס לקנייה החל משנת 2000, אך מכחישים את טענת התובע כי קיים עמם קשר רציף ואינטנסיבי כמו שמתאר התובע במהלך 4 שנות היכרותם.
נתבע 1 יצר קשר עם מוכרות הנכס אך משגילה כי המחיר אותו דורשות בעלות הנכס איננו תואם את רמת הציפיות של הנתבעים תם כל קשר עם המוכרות. הנתבעים ציינו כי בפני
ה הראשונה אל המוכרות ציינו כי הופנו על ידי התובע. לאחר תקופה של שנתיים פנו אל מוכרות הנכס בשנית על מנת לברר אם הנכס עדיין מוצא למכירה, בפני
ה זו הופנו אל המתווך הבלעדי מטעמם של המוכרות, ובעקבות תיווכו נקשרה העסקה ואין הם רואים עצמם מחויבים לשלם לתובע דמי תיווך.

דיון
4.
עסקינן בעסקת תיווך, אשר חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו – 1996, ש"ח
1560, 70. (להלן: ה"חוק") חל עליה.

סעיף 14 לחוק קובע מתי זכאי מתווך לדמי תווך.

"14.(א)
מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
(1)הוא היה בעל רשיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20;
(2)הוא מילא אחר הוראות סעיף 9;
(3)הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב."

לעניין סעיף 14(א)(1) הרי אין מחלוקת כי התובע מר בשירי רוני
היה בעל רישיון בתקופה הרלוונטית לתקופה, ואילו לעניין סעיף 14(א)(2) אשר מפנה להוראות סעיף 9 לחוק, לתיק בית המשפט צורף הסכם התיווך אשר נחתם ביום ה – 17/03/02, ושם הנכס נמירובר 6 מופיע בו.
כאמור 2 התנאים הראשונים לחוק מולאו, ואילו עניין לנו בתנאי השלישי, אשר עוסק בשאלה האם המתווך היה והיווה כ"גורם יעיל" שהביא להתקשרות הצדדים.

גורם יעיל
5.
המושג "גורם יעיל"
נדון רבות בפסיקה,
והפסיקה אף הציבה מבחנים רבים על מנת לקבוע האם מתווך היווה "גורם יעיל".

בע"א 2144/91 הנרי מוסקוביץ,
realty co. 85
נ' אסתר ביר, כמנהלת עזבון המנוח
טוביה ביר ז"ל דינים עליון כרך לו, 39, (להלן: "פס"ד מוסקוביץ").
בפס"ד מוסקוביץ, כותב כבוד השופט שמגר כי אין די בכך שהמתווך הוא גורם מסוים בשרשרת הסיבתית, בבחינת סיבה בלעדיה אין. לעיתים רק גורם נוסף "גורם מתערב", הוא זה שמסייע לצדדים לסגור את העסקה בסופו של יום ואז יש צורך לבצע הבחנה בין אותו "גורם מתערב" ולבדוק האם הוא זה שהצמיח/ החייאה את המשא ומתן מחדש לאחר שזה דעך וגווע.לנוכח כך מציג כבוד השופט שמגר רשימת קריטריונים בלתי סגורה לבדיקה מיהו ה"גורם היעיל" בעסקת תיווך, מצאתי לנכון להתייחס למספר קריטריונים כפי שמובאים להלן,


6.
הקרבה בתנאי התשלום ושיעורי ההצעה המקורית ובין גיבוש הסופי של החוזה.
אין מחלוקת עובדתית כי בעניינינו מסר משרד התיווך לנתבעים את כתובת הנכס ואת מספר הטלפון ואת שם בעלי הנכס, ישנה מחלוקת עובדתית לעניין קיומו של מחיר הנכס. נתבעת 2 טוענת כי מחיר הנכס לא היה ידוע למתווך בשעתו וכי סכום זה הוסף בשלב מאוחר יותר. נתבעת 2 בחקירתה טענה כי לאחר שקיבלה את פרטי הנכס מן המתווכת יונה , התקשר נתבע 1 בהוראת המתווכת לבעלי הנכס וכשנאמר לו על ידי בעלי הנכס מהו המחיר אותו דורשים, הבין כי המחיר איננו עולה בקנה מידה אחד עם התקציב אותו הנתבעים קבעו, ובזה הסתיים הקשר עם מוכרי הנכס ו/או הנכס בכלל. התובע
בחקירתו הנגדית אמר לעניין הרישום בהסכם התיווך, כי כתב היד המופיע בו הנו של המתווכת יונה, מלבד הכיתוב של המחיר של הנכס שהנו בכתב ידו. לטעמי גירסת הנתבעים מתיישבת עם העובדות, שכן באם מחיר הנכס כפי שנכתב בהסכם התיווך התאים לתקציב, לא מתקבל שלאחר שיחת הטלפון מגלה נתבע 2 כי המחיר גבוה בלפחות 50,000$, מכל מקום אף עדותה של הגב' דורית גד כי דרשו בתחילה מחיר של כ – 520,000$ מתיישב עם עדות הנתבעים ולא עם עדות התובע.

7.
חלוף הזמן בין ההצעה המקורית עד סיום העסקה
.
חלוף הזמן משיחת הטלפון אותה יזם נתבע 1 ועד לשיחת הטלפון השנייה אשר הובילה לחתימת ההסכם הנו למעלה מ - 18 חודשים.
השופט שמגר בפס"ד מוסקוביץ כותב לעניין זה כי יש להבחין בין סוג הנכס.
"אין דין דירת מגורים כדין בית מלון , חשיבות הזמן עומדת בד"כ ביחס הפוך לשווי הנכס או לגודל האובייקט. ככל שערך הנכס רב יותר, הרי שהמו"מ בד"כ נמשך זמן רב יותר, ומשכך המשקל הניתן לעצם מעבר הזמן במישור הזיקה הסיבתית פוחת ככל שערך הנכס גדול יותר."
השופט שמגר מאזכר בהחלטתו מספר פס"ד הרלוונטיים לעניינינו,האחד פס"ד וולגל ( הנשיא אולשן בע"א 264/61 מיכאל וולגל נ' שמעון קאופמן פד"י ט"ו 2157) בפס"ד זה בעל המגרש ביקש למוכרו. מתווך הציג לבעל המגרש את העירייה, המו"מ עלה על שרטון, לאחר שישה חודשים העירייה שינתה את ייעוד הקרקע ונכרת בין הצדדים חוזה ללא המתווך. שם נכתב כי,
"אם, למשל,
זימון הצדדים סודר על ידי מתווך ולא הביא
לתוצאות,
מפני
שהלקוח
חזר
בו מהצעתו בטרם
נתקבלה
על
ידי
הקונה, ובזמן יותר מאוחר רכש הקונה את הנכס מהלקוח על ידי הפקעה -
לא
יהיה המתווך זכאי לדמי תיווך - מפני שבמקרה
כזה הרכישה לא תיראה כתוצאה מן הזימון".

8.
עוד נאמר בפס"ד וולגל כי אילולא פעולות המתווך לא היה בעל המגרש מתוודע כלל לעייריה, ולכן למרות העובדות הגבוליות והיות והמשא ומתן בניהם היה ממושך ונפסק באיבו ונתחדש, הוכרה זכאות המתווך לדמי תיווך.
שמגר אף מאזכר את ע"א 185/80 פרזות – חברה ממשלתית עירונית לשיכון בע"מ נ. צבי זקן, פד"י לה (4) 180, באותו עניין המתווך הפגיש בין הצדדים לשכירת מגרש אך במשך 10 חודשים הושארה הצעת המתווך בצריך עיון, ורק לאחר שהקונים נכחו כי אין בשוק הצעות טובות יותר חתמו על החוזה, כאשר לקראת החתימה על החוזה נכח מתווך אחר . נפסק כי המתווך המקורי היה גורם פעיל והוא זה שהציג את הנכס בתחילה ונכח בסגירת העסקה וכי ההצעה המקורית הנה ההצעה הסופית אלא מה, גיבוש ההחלטה הסופית ארך זמן.

9.
בת"א 82528/01 לוי מוטי נ' צדוק דוד דינים שלום כרך ל 207.
קובע השופט שינמן כי זמן זה הנו זמן סביר שעומד במבחן המציאות למציאת קונה, ולסיום הליכי מו"מ, כאשר בתחילה צד אחד מסרב ומתרצה וחוזר חלילה, זהו טבעו של מו"מ. מוסיף וכותב כי לעיתים בתנאי שוק קשים ובמיקום לא אטרקטיבי אף תקופות זמן כפולות ומשולשות יכולות להוות זמן סביר, החולף בין החתימה על ההזמנה לבין ביצוע העסקה, אין לקבוע מסמרות לעניין חלוף הזמן כל מקרה צריך להיבחן לנסיבותיו.

השופט ברוך אזולאי לעניין חלוף הזמן בת"א 227/95 (ב"ש) אטיב שיווק בע"מ נ' יעקב (ג'ק) קאופמן דינים מחוזי כרך לב (5)820 .

"יצאה לפועל העסקה מסיבה חיצונית למשא ומתן. במצב זה גם פרק הזמן, בו לא נוהלו שיחות בין הצדדים, יכול להיחשב כחלק מתהליך המשא ומתן, שנמשך בשלב השני בו חודשו הפגישות בין הצדדים. אין בחלוף הזמן בין ההצעה המקורית לביצוע העסקה בפועל, בנסיבות העניין, כדי ללמד כי התובעת לא הייתה הגורם היעיל. מדובר בעסקה מורכבת שכללה בעלי מקרקעין שונים, וכפי שטענו הנתבעים, נדרש זמן מה על מנת להביא את הצדדים לשולחן המשא ומתן, וכפי שנפסק בע.א 2144/94 הנ"ל, ככל שמדובר בנכס בעל ערך רב יותר, הולכת ופוחתת
הרלוונטיות של משך הזמן בו נמשך המשא ומתן."

10.
עיננו רואות כי הקריטריונים לבחינת "חלוף הזמן", שניים הם, סוג הנכס ופעולת המתווך . אין המדובר בהסכם מורכב הדורש תיאום רב בין הצדדים, המדובר בהסכם רכישה בין הנתבעים לבין המוכרות לדירת מגורים והקרקע שצמודה אליה, משכך ככל שיחלוף זמן רב מנתינת פרטי הדירה (שכן אין מחלוקת שהדירה אף פעם לא הוצגה לנתבעים)
כך יינתן משקל רב לזמן שחלף אשר יעיד על ניתוק הקשר בין התובע לבין הנתבעים. פועלו של התובע מסתכם בכך שנציגו מסר לנתבעים את פרטי הנכס ותו לא.הפסיקה המוזכרת לעיל וכן פסיקה רבה אחרת שלא מוזכרת בפסק -
דין זה מגלה כי כל המתווכים היו שותפים להפגשת הצדדים דהיינו המוכרים והקונים, וכי ברוב המקרים אף היו שותפים לניהול המו"מ.
החוק איננו מחייב את המתווך להשתתף בניהול המשא ומתן אך הדבר יתרום להיותו "גורם יעיל". החוק כן מגדיר מהו תיווך במקרקעין,
" "תיווך במקרקעין" - הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר,

לשם התקשרותם בעסקה בזכות במקרקעין
."

מילון אבן שושן מגדיר את המונח "הִפְגִּיש" -
הִקְרָה, זימן אנשים שיפגשו יחד, הביא למקום פגישה"( אברהם אבן שושן המילון החדש הוצאת קרית ספר בע"מ ירושלים,1993, עמ' 2034). אינני סבור כי פעולת נציג המתווך בנתינת פרטי הנכס עומדת בתחומי הגדרה זו שלעיל, ואינני סבור כי פעולת המתווך בכך שחזר על רשימת הנכסים אותם העביר לנתבעים כשנה לאחר מסירת פרטי הנכס מתקנת את פעולת נציגו הראשון, מכל מקום לא די בכך. חלוף זמן של 18 חודשים ומעלה בנסיבות העניין מנתקות את הקשר בין התובע לנתבעים שכן לאחר שיחת הטלפון הראשונה שביצע נתבע 1 , הליך נשוא הנכס חדל מלהתקיים, ובין השיחה הראשונה, לשיחה השנייה לא הראה התובע כיצד פעל להחייאת העניין מלבד כאשר הציג למוכרות הנכס קונים פוטנציאלים, אך זה היה במועד בו הנתבעים היו במו"מ מתקדם עם מוכרות הנכס.

11.
מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך, היקף המגעים, פגישותיו ושיחותיו עם
הצדדים
.
בין התובע לנתבעים מערכת היכרות בת 4 שנים אשר החלה בשנת 2000 ונסתיימה עם חתימת חוזה מכר הנכס. אין מחלוקת כי התובע במשך כל אותה תקופה הציג לנתבעים במספר הזדמנויות שונות נכסים שונים, אך מעולם לא הציג את הנכס נשוא תביעה זו. לטענת התובע על פי שיטת עבודתו נהג לעבור על רשימת הנכסים אותם כבר הראה לבני הזוג ושאל אותם כל פעם מחדש האם מעוניינים לראות מחדש נוכח שינוי מצב, שינו תקציב וכד', במהלך הקראת רשימת הנכסים, גם הנכס נשוא תביעה זו אוזכר אך בכל פעם נאמר לו כי הדבר איננו רלוונטי. לעניין אינטנסיביות השיחות, הרי שהנתבעים טוענים כי האינטנסיביות כפי שמתוארת על ידי התובע הנה רחוקה מן המציאות ונתבעת 2 בחקירתה טענה כי מדי פעם התקשר התובע ומכל מקום מכל הנכסים אשר הועברו לנתבעים הוצגו בפני
הם רק 2 נכסים. נחה דעתי עם גירסת הנתבעים כי חיזורו הגובר של התובע החל עם היוודע דבר סיכום הסכם רכישת הנכס, הדבר לא בר דעת כי במשך 4 שנים עוסק באינטנסיביות רבה
כשבחכתו לא מעלה דבר.



12.
קיומו של גורם נוסף אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה, ומידת התערבותו.
בענייננו מר רונן אבן שוהם שהנו מתווך
ii
הנו
"גורם נוסף" והוא זה אשר גרם לצדדים לחתום על החוזה. כותב כבוד השופט ריבלין בע"א 7247/97 כוכבה יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ דינים עליון כרך ס 690,
" פעילות מצד גורם נוסף, המתרחשת לאחר שנתבצעה פעולת התיווך הראשוני, עשויה לחדש את המשא ומתן שנפסק, אך גם לנתק את הקשר הרלבנטי שבין פעילות המתווך בעבר לבין מימוש העסקה, עד שלא ניתן לזקוף עוד את התוצאה לפועלו של המתווך הראשון. קיום הסכם התיווך, נתון עם זאת, ככל הסכם, לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום הלב (הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973-). צד המסכל את מאמציו של המתווך, על ידי ניצול המידע שנתקבל ממנו, לצורך פניה ישירה לצד האחר לעסקה, תוך עקיפתו של המתווך, מפר את חובת תום הלב המוטלת עליו. הוא הדין בכל אותם מקרים בהם פועל צד מן הצדדים בדרך אחרת על מנת להתחמק מתשלום דמי התיווך, למשל, על ידי העסקת "מתווך קש" (ראו: ע"א 2144/91 הנ"ל, בעמ' 122, ע"א 185/80 הנ"ל בעמ' 185). "

נראה כי על אף שבדרך השגרה נדרש מן המתווך לבצע פעולות אפקטיביות אשר יגרמו לצדדים להתקשר ביניהם למכירת-קניית הנכס ועל אף שבמצב בו מוסר המתווך את פרטי הנכס ויושב בחיבוק ידיים לא יראו אותו כגורם יעיל הרי שבמצב בו מסר את פרטי הנכס אך מי מהקונים או המוכרים הציגו מצג אשר לא מאפשר למתווך להמשיך את פעולתו יראו את המתווך כגורם יעיל.
סוגיה זו אף עלתה בע"א 2819/00
(ת"א) בן אור מרדכי נ' רוזן אבי, דינים מחוזי כרך לג (4) 210 ע"י כבוד השופט גרוס.

בתיק זה כל תפקידו של המערער הסתכם בכך שמסר את פרטי הדירה לקונים והבאתם לנכס. המתווך לא הפגיש בין הקונים לבין המוכרים ולא פעל דבר במשא ומתן שהתקיים בין הצדדים לשם קשירת העסקה. נשאלה השאלה האם ניסה המערער ( המתווך ) לפעול לקידומה של העסקה אלא שהקונים
מנעו זאת ממנו שלא בתם לב, כאשר בכוונתם למנוע ממנו לקבל את שכרו לאחר שהביא לידיעתם את דבר הנכס המוצא למכירה.
השופט גרוס מציין באותו עניין פסיקה מוקדמת אשר נתן בע"א 2314/00 פרנק נ' י.ה. מקרקעין וניהול בע"מ דינים מחוזי, כרך לג (2),215, בו קבע כי יש לחייב את הקונים בתשלום דמי תיווך על שום שהמתווך ניסה
להמשיך בפעולת התיווך, אלא שהקונים מנעו זאת ממנו שלא בתם לב.

"שניסיון מכוון למנוע
דמי תיווך אינו מתיישב עם חובת תום הלב. מובן מאליו שאם מתווך מבצע את הפעילות הראשונית והבסיסית המוטלת על כתפיו, קרי מוסר לקונה פוטנציאלי את פרטי הממכר, ולאחר מכן נמנע ממנו להמשיך בביצוע מלאכתו ע"י פעולת מניעה מכוונת שלא בתום לב, המיועדת כל כולה לחסוך את דמי התיווך, הרי שאין בכך לשלול את זכאותו לאותם דמי תיווך. אם לא תמצי כן, התוצאה תהא כי במרבית המקרים ניתן יהיה למנוע ממתווך את דמי התיווך ע"י יצירת נתק עימו לאחר שפעולתו יצרה את הגורם הראשוני למפגש בין הצדדים"

13.

תשובתי לעניין "חלוף הזמן" כי -
18 חודש ומעלה ניתקו את הקשר הסיבתי, משלימה לתשובה זו שכן נוכח חלוף הזמן לא מוטלת חובה כלשהי לנתבעים להודיע דבר לתובע בנוגע לנכס. נוסף על כך כי על אף היכרותו האישית של מתווך
ii
עם מוכרי הנכס הרי שלא נסתר בחקירתו ואין המדובר ב"מתווך קש", הנתבעים הסבירו כי פנייתם למתווך נעשתה בהוראת מוכרי הנכס, מוכרת הנכס הגב' דורית גד הבהירה בחקירתה כי כלל לא מכירה את התובע, וכי ללא הגשת תביעה זו אף לא הייתה רואה אותו. הגב' דורית גד הבהירה כי העבירה את תיווך הנכס למכר, לתיווך בלעדי וגרסתה לא נסתרה.

לאור האמור הרי שהתביעה לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש כי הנתבעים התכוונו למנוע מן התובע להשלים את פעולתו, ובחוסר תום לב פנו אל המתווך הבלעדי, כי בחלוף פרק זמן רב של כ – 18 חודשים הניחו כי אין זה מחובתם לפנות בשנית אל התובע ולהודיעו על חידוש הקשר עם המוכרת שהרי הקשר בין הנתבעים למוכרת הנכס חדל כבר לאחר פנייתו של נתבע 1 לראשונה עם קבלת הפרטים מנציגתו של התובע.

לא פעם הפסיקה גילתה את דעתה כי תפקיד המתווך לא מסתיים במסירת פרטי הנכס (ת"א 210955/02 לבייב בנימין נ' גורמן דפנה דינים שלום כרך לא 260.
ת"א 112150/99 ד.י. רות חברה לתיווך ושייוק נכסים בע"מ נ' טייך נעם, טייך טל , דינים שלום כרך כז 207.
בר"ע 1592/03 מרים רובינשטיין נ' יצחק קצין דינים מחוזי כרך לד (2) 87,) שותף אני לדעה זו וזאת בצירוף המבחנים שסוקרו לעיל.

סיכום
14.
כפי שציינתי לעיל רואה התובע את תפקידו כמתווך במסירת פרטי הנכס ללקוח מתעניין בצירוף מספר הטלפון ע"מ שהלקוח יפנה ישירות לבעל הנכס.

התובע הבהיר בעדותו כי זו שיטת עבודתו ומידי פעם עובר על רשימת הנכסים מול הלקוח כדי לברר אם נכס זה או אחר הפך להיות אקטואלי ללקוח.


יתר על כן, בקשר לנכס הנדון, לא קיבל התובע את פרטי הנכס מהמוכרות על מנת להציגו לרוכשים, המוכרות כלל לא פנו לתובע ואף לא הכירו אותו ועל כן לא יכול היה התובע להציג לנתבעת את המחיר המבוקש, אלא מחיר שהוא התובע סבור שזהו המחיר הראוי לנכס.


דומני כי התובע איננו מפרש נכון את תפקידו כמתווך במקרקעין אם הוא סבור שיזכה לדמי תיווך כאשר הוא יושב בכורסא במשרדו ומריץ את הפונים למשרדו
באופן עצמאי לראות את הנכס לדבר עם הבעלים ואז לשוב אליו ולדווח.


"גורם יעיל" כפשוטו משמעותו נקיטת יוזמה ע"י המתווך, הפגשת הצדדים ע"מ להביאם לידי הסכם ולא נקיטת עמדה פסיבית, שיטה בה נוקט התובע, כפי שעולה מהעדויות שהושמעו.
התובע "התעורר" רק כשהתברר לו כי הנתבעים רכשו את הנכס ואז הפעיל אנרגיה רבה לשם ניהול שיחות טלפוניות לצורך הקלטתן ולבניית תביעה עתידית.


ייתכן ולו הקדים התובע את המרץ הזה במועדים הרלוונטיים היה מצליח להיות גורם יעיל של אמת לקשירת עסקה בנכס.

15.
לאור כל האמור לעיל אני קובע כי התובע לא הוכיח תביעתו ועל כן דינה של התביעה להדחות.


התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניתן היום כ"ז ב אדר א, תשס"ה (8 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.


סובל משה
, שופט














א בית משפט שלום 51291/04 בשירי רוני נ' גד דרור, גד שרי (פורסם ב-ֽ 08/03/2005)