פסקי דין על מלי לוי |

4169/07 בש     21/05/2007




בש 4169/07 מלי לוי נ' מדינת ישראל




בעניין:

1
בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בש 004169/07

בפני
:
כב' השופט א' דראל
תאריך:
21/05/2007





מלי לוי

בעניין
:

ע"י ב"כ עו"ד
תמיר סננס
המבקשת



נ
ג
ד



מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד דותן זוהר (פרקליטות מחוז ירושלים – פלילי)
המשיבה


החלטה

בפני
בקשה להשבת תפוס בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט – 1969.
המבקשת, הטוענת כי בעליו של רכב מסוג וולבו מ.ר. 2854917 (להלן: "הרכב") אשר נתפס ביום 30.4.07, עותרת להשבתו.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי לצורך הדיון בבקשה ניתן להניח כי הרכב שימש בעת שנתפס על ידי המשטרה את גיסה של המבקשת, אלי לוי, (להלן: "הנאשם") לצורך ביצוע עבירות של אספקת סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. עוד מסכימה המבקשת לכך שהנאשם עשה שימוש מעת לעת ברכב.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום
(ת.פ. 2605/07) בגדרו נתבקש חילוט הרכב בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973.

בפתח הדיון בבקשה הסכימו הצדדים כי הדיון יתמקד בשאלת התנאים לשיחרורו של הרכב במסגרת 'חלופת תפיסה' לצורך הבטחת חילוטו בעתיד. עמדת המשיבה היא כי הבטוחות שיקבעו צריכות להיות הפקדה כספית בגובה של מלוא ערך הרכב. המבקשת לעומת זאת סבורה כי ניתן להסתפק בהתחייבותה העצמית ובעריכת פוליסת ביטוח מתאימה.

המבקשת טענה כי אין מקום להשגות שנשמעות על בעלותה על הרכב והציגה אישור לפיה היא הבעלים הרשום במשרד הרישוי. בנוסף טענה המבקשת כי אין ללמוד מכך שהנאשם, גיסה, עושה שימוש ברכב בכדי לשלול את הטענה כי היא בעלת הרכב.
עוד נטען כי המבקשת סובלת מבעיות בריאותיות, מקבלת קצבת נכות כללית וקבועה לה דרגת אי כושר של 75% לאחר שעברה השתלת ריאה על רקע מחלת

cf
קשה.
אישור נוסף הומצא על כך שהמבקשת נמצאת במהלך תקופת הריון.

המשיבה הצביעה על כך כי הבעלים ה'אמיתי' של הרכב הוא הנאשם ולא המבקשת. היא תמכה את טענותיה בכך שמהודעת אחד משותפיו של הנאשם, עופר מזרחי, עולה כי הרכב שימש את הנאשם ואת אותו עופר לצורך עסקי נעליים משותפים של השנייים. מהתיאור שנתן עופר מזרחי עולה כי הנאשם קנה את הרכב והשניים נוסעים עם הרכב הזה (הודעת עופר מזרחי, ש' 83). ממזכר שכתב השוטר ניר אלבז עולה כי בהזדמנות אחרת שאל בעלה של המבקשת 'היכן הוולבו של אחיו שנתפסה בפעילות...'.

המשיבה טענה בנוסף כי יש קושי לסמוך על אמינות המבקשת ביחס לשמירה על הרכב. היא הראתה כי בהליך קודם בו היה מעורב הנאשם וחולט רכב, נמכר הרכב לאחר גזר הדין, דבר המצביע לטענתה על כך שסיכון זה אפשרי גם עתה.

הסמכות להחזיק את הרכב עד להכרעה בבקשה העתידית לחילוטו נובעת מהרצון לוודא כי החפץ שמתבקש חילוטו העתידי יישמר עד לדיון בבקשת החילוט בתום ההליך:


"תפיסת חפץ לצורך חילוטו מאחר שהוכתם בכתם עבירה, בין כיוון ששימש לביצוע העבירה, בין שניתן כשכר בעד ביצועה, ובין שניתן כאמצעי לביצועה, צופה פני עתיד ההליך המשפטי וסיומו. תפיסה זו מיועדת לאפשר למערכת אכיפת החוק לממש את סמכות הענישה שניתנה בידי בית המשפט לחלט חפץ הקשור בעבירה במסגרת העונש הנגזר על העבריין, ומשקפת את גישת המחוקק לפיה פגיעה בזכות הקנין לגבי חפץ שהוכתם בעבירה מבטאת עונש ראוי בנסיבות מתאימות. שאלה היא, באלו נסיבות החזקתו של תפוס בידי המשטרה לתכלית זו היא ראויה, ובאלו תנאים ראוי לשחררו, כדי להבטיח שלא תסוכל יכולתו של בית המשפט, בבוא העת, להורות על חילוטו."
בש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל
, תק-על 2006(1), 3416 ,עמ' 3421 (2006).



אף שקיימת עילה לתפיסת הרכב יש לבחון האם ניתן להשיג את תכלית תפיסתו בדרך של 'חלופת תפיסה':


"קיומו של מקור סמכות לתפיסת החפץ מלכתחילה אינו מצדיק בהכרח את המשך החזקתו לאורך זמן, ויש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן ואם כן, האם קימת "חלופת תפיסה" נאותה, העשויה להגשים בעת ובעונה אחת להגשים את תכלית התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקנין. מקום בו ניתן למצוא נוסחת איזון נאותה כאמור, ראוי להחילה, תוך שחרור התפוס אגב קביעת תנאים מידתיים הולמים להגשמת תכלית משולבת של הגנה על האינטרס הציבורי ושמירה על זכויות הפרט."
בש"פ 342/06 הנ"ל, עמ' 3423.



ההלכה היא כי תפיסת הרכב
עד לחילוטו, צריכה להיבחן על רקע זכות הקניין בחפץ שהוכרה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על בית המשפט להעדיף ככל שהדבר ניתן, חלופה שתפגע במידה המינימלית בזכות הקניין של הנאשם אך תבטיח את מטרת התפיסה:


"הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על פי עיקרון המידתיות המקובל עלינו."
בש"פ 7715/97
שושנה חג'ג נ' מדינת ישראל
פ"ד נב(1), 14 ,עמ' 17-18


ברוח זו יש לקבוע את התנאים לשחרורו של הרכב.
במסגרת התנאים והבטוחות שייקבעו שקלתי את השיקולים הבאים:

א.
על פני הדברים הרושם העולה מהראיות שהוצגו כי הזיקה בין המבקשת לבין הרכב 'רופפת'. מהודעת עופר מזרחי וממזכר השוטר ניר אלבז עולה כי הנאשם הוא שנהג להשתמש ברכב.

ב.
רישומה של המבקשת כבעלת הרכב הוא המל מיום 16.4.07
בעוד שהרכב נתפס ביום 1.5.07. משך הזמן הקצר בו מדובר אף הוא מעלה תהיות לגבי השימוש התדיר שנעשה על ידי המבקשת ברכב.

ג.
על רקע זה, הטענה שהועלתה לפיה בשל מצבה הרפואי המבקשת נזקקת לרכב נראית מוטלת בספק, אם לנקוט לשון המעטה.


ד.
הנאשם בהליך זה ואחיו, בעלה של המבקשת, היו מעורבים בהליך קודם שבו חולט רכב. גם במסגרתו נטענו טענות דומות לגבי בעלות האח על הרכב שבו השתמש הנאשם.
תיאור הדברים שכתב בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' רביד) על דבריו והשינוי בגירסתו מדבר בעד עצמו (ר' ההחלטה שניתנה בת.פ. 398/04 ביום 9.5.05).

ה.
באותו מקרה לפי הראיות שהביאה המשיבה הרכב נמכר לאחר שניתן גזר הדין (ר' זכ"ד מיום 20.5.07).

ו.
ערך הרכב לפי המחירון שהוגש הוא כ- 52,000 ₪.



לפיכך, לאור האמור לעיל, הרכב נשוא הבקשה ישוחרר וימסר לידי המבקשת בהתקיים התנאים הבאים:



א.
המבקשת תתחייב להשאיר את הרכב ברשותה ובחזקתה, להימנע מעשיית כל שינוי בזכויות הבעלות ברכב ולהימנע
ממסירתו לאחר.

ב.
ירשם שיעבוד או עיקול על הרכב לטובת המדינה עד לתום ההליכים המשפטיים.


ג.
המבקשת תתחייב לשמור את הרכב במצב תקין, לטפל בו ככל הנדרש ולהחזיקו במצבו הנוכחי, למעט בלאי סביר.

ד.
המבקשת תדאג לכך שתוצא פוליסה לביטוח מקיף לרכב בחברת ביטוח ישראלית ותשעבד את תגמולי הביטוח לטובת המדינה. חברת הביטוח תתחייב להעביר את תגמולי הביטוח למדינה במקרה שבו יארע מקרה ביטוח ותודיע למשיבה 60 יום לפני ביטול הפוליסה מכל סיבה שהיא. המבקשת תדאג לחידוש הפוליסה ולעריכת פוליסת ביטוח מתאימה מעת לעת בחלוף תקופת הביטוח.


להבטחת עמידת המבקשת בתנאים המפורטים לעיל, היא:




א.
ת
פקיד סכום של 35,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית (לעניין סכום ההפקדה והיחס בינה לבין ערך הרכב השווה להחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 3120/06, 4854/06 מדינת ישראל
נ' אבי פרץ (לא פורסם, ניתן ביום 9.8.06) ולהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בב"ש (נצרת) 2107/06
ולנטין קוזנצוב נ' מדינת ישראל

תק-מח 2006(2), 7516 במקרה זה ונוכח פירוט הנימוקים שלעיל מצאתי כי היחס צריך להיות גבוה יותר).

ב.



ת

חתום
על כתב התחייבות עצמית בסכום של 50,000 ₪.



ב.
ת
עמיד ערב, צד ג', תושב ישראל, בעל הכנסה מוכחת, שיחתום על כתב ערבות בסכום של 50,000 ₪.


שחרור הרכב ייעשה לאחר שיתקיימו כל התנאים המפורטים לעיל ובחלוף שלושה ימי עבודה מהיום שבו תומצא למשיבה פוליסת הביטוח.

המשיבה תעביר העתק ההחלטה לידי אגף הרישוי שירשום בספריו את שעבוד הרכב לטובתה.



ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ז (21 במאי 2007) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים בפקסימילה ותוודא קבלתה טלפונית.




א'
דראל, שופט












בש בית משפט שלום 4169/07 מלי לוי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 21/05/2007)