פסקי דין על יצחק ניסים | פסקי דין על אריק שרגא | פסקי דין על עיריית ירושלים | פסקי דין על די. אן הפקות |

810/05 הפ     30/03/2006




הפ 810/05 יצחק ניסים נ' אריק שרגא, עיריית ירושלים, די. אן הפקות בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
הפ 000810/05


לפני:
כבוד השופטת אנה שניידר


30/03/2006




בעניין
:
יצחק ניסים






התובע

נ
ג
ד


1 . אריק שרגא

2 . עיריית ירושלים
3 . די. אן הפקות בע"מ





הנתבעים


פסק דין

1.
בפני
תביעה, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, למתן סעד הצהרתי כמפורט להלן:

(א)
הצהרה לפיה
הסכם שכירות בין התובע, יצחק ניסים
(להלן - התובע) לבין הנתבע מס' 1,
אריק שרגא
(להלן - המשכיר) הוא מזוייף וכתוצאה מכך בטל;
(ב)
הצהרה לפיה
הליכים משפטיים אשר ננקטו בעקבות הסכם השכירות כנגד התובע על ידי הנתבעת מס' 2, עירית ירושלים (להלן - העיריה) ועל ידי המשכיר בת.א. 704050/04 (שלום ירושלים); בת.א. 3363.04 (שלום ירושלים); בתיק הוצל"פ 0318395049 (ירושלים); ובתיק הוצל"פ 20132870439 (פ"ת) - בטלים.

רקע

2.
התובע הינו עובד שכיר אצל הנתבעת מס' 3, חברת די.אן.הפקות בע"מ (להלן - החברה).

במסגרת הקמתה של החברה, הוטל על התובע לאתר נכס לשכירות במרכז העיר, לנהל מו"מ לשכירותו מול הבעלים ולהעביר את הסכם השכירות לחתימת החברה.
סוכם כי מאחר ובשלב זה טרם הוקמה החברה, תחתום היא על ההסכם עם רישומה הסופי, ואז גם תסדיר חיוביה מול העיריה.

התובע איתר נכס של המשכיר וסוכם על השכרתו.

3.
לטענת התובע, מפתחות הנכס נמסרו לחברה
אולם הסכם השכירות
מעולם לא נמסר לה לחתימה. לטענתו, המשכיר זייף את חתימת ידו על ההסכם ואותו מסר לעיריה, אשר הגישה נגד התובע את התביעות המפורטות לעיל בשל חובות ארנונה.

עוד טוען התובע,
כי התוודע לקיומן של התביעות כנגדו רק עם פתיחת תיקי ההוצל"פ. לטענתו, ברגע שנודע לו על קיומם של הליכים משפטיים נגדו, בהיותו חסר אמצעים לשכור עו"ד, פנה אל החברה - מעסיקתו, על מנת שתטפל בענין שכן הוא נוגע אליה באופן ישיר.
חרף האמור, לא פעלה החברה כמבוקש.

4.
לטענת המשכיר, התובע הוא שניהל את המו"מ לגבי הנכס, והוא ולא אחר חתם על הסכם השכירות.


עוד טוען המשכיר, כי פסקי הדין כנגד התובע הפכו לחלוטים, ובהליך שלפנינו מנצל התובע
את הליכי בית המשפט לרעה, כאשר מבקש הוא סעד הצהרתי במסגרת המרצת פתיחה, בעוד שמדובר למעשה
בערעור על

פסק דין
חלוט.

לטענת המשכיר, על התובענה קיים במקרה זה השתק עילה והשתק פלוגתא שכן הנושאים כבר התבררו ונדונו בפני
בית משפט ומטעמים אלה יש לסלק את התביעה על הסף.

5.
לטענת העיריה, על פי רשומותיה היה התובע רשום כמחזיק בנכסים נשוא התביעה. הואיל ונצברו חובות ארנונה בנכסים אלה - הוגשה התביעה בת.א. 704050/04, ביום 30.5.04 ניתן

פסק דין
בהעדר וביולי 2004 נפתח תיק ההוצל"פ.

העיריה טוענת שבשום שלב מאז קבלת התביעה בת.א. 704050/04 ועד להגשת ההליך שלפנינו, כשנה ושמונה חודשים תמימים, לא העלה התובע ולו בדל טענה לגבי זיוף, מרמה או החזקה או כל טענה אחרת, ואף לא הגיש בקשת רשות להתגונן. בשל שיהוי בלתי סביר זה, המעיד על חוסר תום לב, יש לדחות את התביעה.

העיריה גם מצטרפת לעמדתו של המשכיר לפיה בנסיבות שלפנינו מדובר בהשתק עילה ובהשתק פלוגתא.


עוד טוענת העיריה כי בהליך שלפנינו
מנסה התובע לעקוף את סמכותו של מנהל הארנונה על פי חוק רשויות מקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו -1976.

6.
החברה, בתגובתה מיום 19.2.06, הודיעה לבית המשפט כי היא מסכימה לבקשת התובע, ככל שהיא מתייחסת אליה, הואיל והיא זו אשר שכרה את הנכס מאת המשכיר בתקופה שבין 1.1.03 ועד 31.12.03, והיא היחידה שהשתמשה בנכס. לטענתה, ביקשה מהמשכיר מספר פעמים

לקבל את הסכם השכירות חתום אך הסכם כזה לא נמסר לידיה.

דיון ומסקנות

7.
עיון בתביעה שלפנינו מעלה כי מאחורי הסעדים ההצהרתיים המבוקשים, מסתתרת למעשה בקשה אשר במהותה הינה בקשה לביטול פסקי הדין שניתנו כנגד התובע.

השאלה שבפני
נו הינה, אם כן,
האם בנסיבות המקרה יש מקום לבטל את פסקי הדין או שיש
לסלק את
התביעה על הסף.

8.
על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקסד"א), בקשה לביטול

פסק דין
או החלטה תוגש תוך 30 ימים מיום המצאתם.


תקנה 528 לתקסד"א קובעת כדלקמן לענין הארכת מועדים:


"528. מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר

הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת
בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע
מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם
מטעמים מיוחדים שיירשמו."

כאמור, התובע לא הגיש כל בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסקי הדין נשוא התביעה.


בע"א 813/87 רוטברד נ. מדינת ישראל ואח' (פ"ד מג(3), 514 נאמר:


"...בהעדר הצדקה עניינית, מן הראוי שבעל דין יפרוש את היריעה כולה

לפני בית המשפט, על כל עילותיה, בהליך אחד ולא לשיעורין. שאם לא

כן, לא מן הנמנע הוא כי בנסיבות מתאימות יהא בידי בית המשפט לדחות

את התובענה הנוספת לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי".

בבש"א (חיפה) 3169/05 מועצה מקומית בית ג'אן ואח' נ' ויסאם קסיס
(תק-עב 2005(3), 6597) נקבע:

"...אם סבור התובע כי טעה בית הדין בפסק דינו בתביעה הראשונה, שומה
היה עליו למצות את זכויותיו כנגד פסק דינו של בית הדין בתביעה הראשונה
לרבות בדרך של הגשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר..."

נראה שעל ידי הגשת התביעה שלפנינו מנסה התובע לעקוף את מחדלו הוא עצמו, בכך שלא הגיש במועד בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסקי הדין שניתנו נגדו.
נראה שדי בכך כדי לסלק את התביעה על הסף, אך למען הזהירות תיבחן גם השאלה האם יש במקרה זה כדי להצדיק את בקשת התובע לביטול פסקי הדין.

9.
באשר לעצם ביטול

פסק דין
נאמר ברע"א 10292/01 סופרזול קינן את ביזמן בע"מ נ' ירמיהו עיני חברה לבנין בע"מ (דינים עליון, כרך סא, 609):

"... הדין מבכר במקרים בהם לבעל הדין טענות הראויות להישמע, את הערך של מתן זכות טיעון מלאה לבעל הדין – גם כאשר מחדלו שלו שלל ממנו מדעיקרא את זכות הטיעון – על פני ציפיתו של בעל הדין שכנגד לסיומם של הליכים אשר לכאורה הסתיימו."


הדגש הוא אם כן כי לבעל הדין "טענות הראויות להישמע", ועלינו לבדוק אם זה המצב במקרה שלפנינו.
בפסיקה מוכרות שתי קטגוריות בהליך לביטול

פסק דין
, האחת הינה ביטול מחובת הצדק, דהיינו אם היה פגם בהליך; והשניה – ביטול על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

10.
אשר לביטול מן הצדק -

כב' השופטת פרוקצי'ה ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח (דינים עליון, כרך נח, 491) קובעת:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט".
מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו... מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו... כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה."


במקרה שלפנינו, לא שוכנעתי כי התובע אכן לא היה מודע להליכים נגדו, ולכן לא עומדת לו טענת הביטול מן הצדק.


11.
אשר לטענה לענין ביטול לפי שיקול דעת
בית המשפט -

בדונו בבקשה לביטול

פסק דין

יציג לעצמו בית המשפט את השאלות הבאות:
(א)

מה הסיבה אשר גרמה למבקש לא להגיש את הגנתו במועד או לא להתייצב לדיון;
(ב)

מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם תבוטל ההחלטה והמבקש יורשה לטעון טענותיו במשפט.


במקרה שלפנינו מדובר בפסקי דין חלוטים שניתנו עוד בשנת 2004.

ברע"א 6498/05 צבעוני נ. בנק הפועלים, שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 23.2.06, קובעת כב' השופטת ע. ארבל כי כאשר קיים

פסק דין
חלוט שניתן בהעדר, מדובר הן בהשתק עילה והן בהשתק פלוגתא, ועל כן יש לדחות על הסף בקשה לביטולו:


"...הכלל הדיוני של מעשה בית דין נועד לייעל את הדיון המשפטי, למנוע

הכרעות סותרות והתמשכות ההליכים ואף למנוע הטרדת בעל דין בהתדיינויות

חוזרות ונשנות..." (

ראה פסקה 6 לפסק הדין).
12.
לאור כל האמור לעיל, ולאור השיהוי הרב של כשנתיים מצדו של התובע, נראה שאין מקום לאפשר לו לפתוח את ההליכים שלגביהם ניתנו, כאמור,

פסק דין
חלוטים והן בתביעת המשכיר והן בתביעת העיריה נגד התובע.

מאידך,
הואיל והחברה בתגובתה מיום 19.2.06 מודה כי היא זו שהשתמשה בנכס - מכאן שעל פני הדברים התשלומים שבהם חוייב התובע היו למעשה צריכים לחול עליה. לפיכך, עדיין פתוחה בפני
ו הדרך להגיש תביעת השבה נגד החברה לגבי כל הסכומים שבהם חוייב בפסקי הדין החלוטים וכן לגבי כל נזק אחר שנגרם לו, אם נגרם.


בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת ההליך נגד החברה, ועל דחיית התביעה על הסף נגד המשכיר והעיריה.

התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים מס' 1 ו-2, המשכיר והעיריה, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך 1500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. אין צו להוצאות לגבי הנתבעת מס' 3, החברה.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום א בניסן, תשס"ו (30 במרץ 2006) בהעדר הצדדים


אנה שניידר
, שופטת








הפ בית משפט שלום 810/05 יצחק ניסים נ' אריק שרגא, עיריית ירושלים, די. אן הפקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/03/2006)