פסקי דין על דוד עזריה | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

4544/07 א     25/03/2009




א 4544/07 דוד עזריה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 4544-07 עזריה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
-חיפה


25 מרץ 2009



בפני

כב' הנשיא אהוד רקם


תובע

דוד עזריה
ע"י ב"כ עו"ד ר. גפני


נגד


נתבעת

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שגיא




פסק דין


1.
התובע, יליד 1953 ובן 55 וחצי כיום,

חקלאי עצמאי במקצועו (בעל משק), עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בשל תאונת דרכים מיום 14/06/05 (להלן – התאונה).

2.
אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

3.


התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל. וועדה רפואית קבעה ביום 29/01/07, כי לתובע נותרה נכות צמיתה אורטופדית בשיעור 15% החל מיום 01/01/07 (הגבלה בתנועות כתף שמאל). לא הופעלה תקנה 15.
בנוסף קבעה הועדה הרפואית נכויות זמניות נמוכות בשיעורים שונים.

4.
ב"כ הצדדים חלוקים באשר לנכות התפקודית וגובה הנזק.

5.
לאחר שמיעת עדויות ועיון בסיכומי הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

5.1.
נכות תפקודית -
קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין שעור נכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה (התובע טוען כי נותרה לו נכות תפקודית בשיעור 30%, והנתבעת טוענת כי לא נותרה לתובע כל מגבלה תפקודית כתוצאה מהתאונה).

לתובע נקבעה נכות רפואית של 15%. על פי ההלכות הפסוקות, לבית המשפט הסמכות לקבוע את שיעור הנכות התפקודית.
שיעור הנכות הרפואית
אינו הנתון היחיד שיילקח בחשבון
בעת קביעת הנכות התפקודית. נכות זו מטבע הדברים נבחנת גם על פי מהות העבודה בפועל לאחר חזרת התובע לעבודה ומבחן התוצאה העסקית (ראה לעניין זה לדוגמה -
ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח', פ"ד נב(3), 792
, בסעיף 8 ואילך לפסק הדין).

התובע חקלאי עצמאי במקצועו אשר במשקו מועסקים 4 עובדים זרים, חזר לעבודתו לאחר התאונה וממכלול העדויות והראיות עולה כי לא נפגעה משמעותית שגרת עבודתו.

יש לדחות את טענות התובע לעניין הפגיעה בתפקודו בשיעור של 30%. בסרט שצולם על ידי חוקר מטעם הנתבעת ב-06/08/08 (סומן נ/3), מתועד התובע במהלך יום עבודתו. בין היתר פיקח על פריקת סחורה ונהג על טרקטור תוך שימוש בידו השמאלית (הפגועה) בלבד.
ראיה זו אף היא שימשה בסיס לקביעתי באשר לנכותו התפקודית.

בנסיבות אלה מן המקובץ ובשים לב למחזורי העסק שכללית עלו במשך השנים (ראה בהרחבה בפירוט הפסדי השתכרות לעבר), ולכך שלא הופעלה תקנה 15 על ידי המל"ל, אני מעריך כי נכותו התפקודית הינה בשיעור של 10%.

5.2.
נוכח האמור לעיל , אני מעריך את נזקיו של התובע כדלקמן:

5.2.1.
כאב וסבל -
לפי 15% נכות רפואית ללא ימי אשפוז ובניכוי גיל – 21,000 ₪, נכון להיום.

5.2.2.
הפסדי השתכרות לעבר -
כאמור התובע הינו חקלאי עצמאי במקצועו, ובעל משק בו מועסקים בממוצע שנתי 4 עובדים זרים. התובע טוען כי כתוצאה מפגיעותיו בתאונה, נאלץ להפחית משמעותית את שעות עבודתו, להעסיק עובדים נוספים וכתוצאה מכך נגרמה לו ירידה ניכרת בהכנסות.



התובע טוען כי יש לכמת את הפסדיו לעבר, בהתבסס על הנתונים המראים ירידה בהשתכרותו בשנים 2005 ו 2006 לעומת שנת 2004, על פי דו"חות השומה שהציג לשנים 2004 – 2006 ודו"חות הכנסות והוצאות לשנים 2005 – 2006 (צורפו לתצהיר התובע).

אין בידי לקבל את טענות התובע בעניין זה –

על פי דו"חות השומה שהציגה הנתבעת לשנים 2002 – 2003 (סומנו נ/2), הנתונים לגבי שכרו של התובע והמחזור העסקי באותן שנים היה נמוך משמעותית מנתוני שנת 2004. בשנת 2002 הכנסתו השנתית של התובע הסתכמה בסך של 69,056 ₪ והמחזור העסקי בסך של 479,902 ₪. בשנת 2003 הכנסתו השנתית של התובע הסתכמה בסך של 35,965 ₪ והמחזור העסקי בסך של 524,846 ₪. לעומת זאת, בשנת 2004 הכנסתו השנתית של התובע הסתכמה בסך של 124,843 ₪ והמחזור העסקי בסך של 614,096 ₪.

אשר לנתונים משנת 2005 ואילך – בשנת 2005 (השנה בה אירעה התאונה) הכנסתו השנתית של התובע הסתכמה בסך של 95,369 ₪ והמחזור העסקי בסך של 694,096 ₪. בשנת 2006 הכנסתו השנתית של התובע הסתכמה בסך של 89,318 ₪ והמחזור העסקי בסך של 626,211 ₪. בשנת 2007 הכנסתו השנתית של התובע הסתכמה בסך של 127,104 ₪ והמחזור העסקי בסך של 738,529 ₪.

המסקנה המתקבלת לאור נתונים אלה, היא כי באופן כללי משנת 2002 ואילך, חל גידול בהיקף המחזור העסקי וכן בשיעור ההכנסות השנתי של התובע (ועל כן את הירידה היחסית בנתוני ההכנסות השנים 2005 ו-2006 לעומת נתוני שנת 2004, יש לראות על רקע יתר הנתונים שהובאו לעיל תוך שימת הלב לכך שהיקף המחזור העסקי השנתי בשנים אלה עלה לעומת שנת 2004).

בנוסף, טענת התובע כי כתוצאה מפגיעותיו בתאונה נאלץ לשכור עובדים נוספים, נטענה בעלמא ואף נסתרה נוכח הנתונים שהובאו על ידי הנתבעת בעניין זה, לפיהם בתקופה הרלוונטית לא חלה עליה במספר העובדים שהועסקו על ידי התובע - 4 עובדים זרים בשנה, ולא חל גידול משמעותי בהוצאות שכר העובדים השנתי (ראה לעניין זה – תעודת עובד ציבור מהמל"ל מיום 28/08/08; תעודת עובד ציבור ממשרד הפנים שהוגשה ביום 26/11/08 וכן בעדות התובע ורואה החשבון בעמ' 6 ו-8 לפרוטוקול ישיבת 06/12/08).

בהעדר אישורים רפואיים או ראיות אחרות ובשים לב לכך שהמל"ל הכיר בתקופת אי כושר של 47 יום בלבד – אין לקבל את טענת התובע לשישה חודשי אי כושר.

אשר על כן, וכאשר מדובר בראש נזק מיוחד המצריך הוכחה בראיות ממשיות, אני קובע כי התובע לא הצליח להוכיח במידה הנדרשת כי כתוצאה מהתאונות נגרמו לו הפסדי השתכרות לעבר, ועל כן לא ייפסק פיצוי בגין ראש נזק זה למעט בתקופת אי הכושר שאושרה על ידי המל"ל כמפורט להלן.

שכרו של התובע עובר לתאונה (בשנת 2004) עמד על 10,403 ₪ ברוטו לחודש, ובשערוך להיום (הצמדה) – 11,370 ₪. בניכוי מס - שכר חודשי בשיעור של – 10,080 ₪ נטו.
מיום התאונה ולמשך כ 47 יום, בה היה התובע, על פי נתוני המל"ל, באי כושר מלא – הפיצוי המגיע - 18,000 ₪ נכון להיום.

5.2.3.
הפסדי השתכרות לעתיד -
בשל היותו של התובע עצמאי ובהעדר ראיות לסתור מצד הנתבעת, הפיצוי לעתיד יחושב עד גיל 70 (מעבר לחזקת גיל הפרישה - גיל 67; ראה לעניין זה – ע"א 7942/99 עזבון המנוח אבני ציון ז"ל נ' ביטוח ישיר, פ"ד נה(2), 511, עמ' 514-515, בסעיף 4 לפסק הדין והאסמכתאות המפורטות שם).

בהתחשב בנתוניו של התובע כפי שצויינו לעיל, אעריך את הפסד השתכרותו לעתיד בפרמטר של הפסד כושר השתכרות על בסיס גלובלי ובזיקה לפרמטרים הבאים – שכר נטו של 10,080 ₪ בניכוי מס (בהתבסס על נתוני שנת 2004 כפוטנציאל השתכרותו של התובע; ראה גם נתוני השכר לשנת 2007 לתמיכה בקביעה זו) ונכותו התפקודית של התובע כפי שנקבעה על ידי (10%).

על פי הנזכר אני קובע את הפסד כושר השתכרותו של התובע בעתיד בגין התאונה השנייה בסך של - 150,000 ₪, נכון להיום.

5.2.4.
הוצאות וניידות (לעבר ולעתיד) -
התובע לא הצליח להוכיח כי הוא נזקק או יזדקק בעתיד לטיפול רפואי נוסף הקשור לתאונה ואף לא הציג קבלות בגין ההוצאות הנטענות לעבר. התאונה הוכרה כתאונת עבודה והתובע זכאי להחזר חלק מהוצאותיו מהמל"ל ומקופת החולים. עם זאת, בשים לב לנכותו הרפואית והתפקודית של התובע, לטיפולים להם נדרש ולתקופת אי הכושר בה שהה לאחר התאונה, אני קובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי בסך 7,000 ₪, נכון להיום.

התובע לא הוכיח כי הוא נזקק או יזדקק לטיפולים רפואיים נוספים בעקבות התאונה ועל כן לא ייפסק פיצוי לעתיד בראש נזק זה.

5.2.5.
עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד) -
התובע לא הצליח להוכיח פריטי ראש נזק זה כנדרש בהליך אזרחי.
יחד עם זאת, בשים לב לנכותו הרפואית של התובע בגין התאונה, למהות הפגיעות, לטיפולים להם נדרש (בהסתמך בין היתר על התיעוד הרפואי הרלוונטי) ולתקופת אי הכושר לאחר התאונה, אני קובע פיצוי על דרך האומדנא, בסך של 16,000 ₪, נכון להיום.

בשים לב לקביעותיי בסעיפים 5.1 ו-5.2.2 לפסק הדין, מהות הנכות שנקבעה ולכך שהתובע לא הוכיח כי הוא נזקק או יזדקק לטיפולים רפואיים נוספים בעקבות התאונה, לא ייפסק פיצוי לעתיד בראש נזק זה.

5.2.6.
סך הפיצוי המגיע לתובע לפני ניכויים –
סך של 212,000 ₪.

5.2.7.
ניכויים -
מהפיצוי הכולל בגין התאונה יש לנכות סך כולל משוערך של 22,000 ₪ (מעוגל) נכון להיום, בגין דמי פגיעה וגמלת נכות שקיבל התובע מהמל"ל (הנתבעת זנחה בסיכומיה את טענתה לפיה יש לערוך ניכוי רעיוני בגין ההפרשים בין השתכרותו של התובע בפועל לשכר הרבע השנתי שנקבע על ידי המל"ל כבסיס לפיצוי התובע).

5.2.8.
הפיצוי המגיע לתובע לאחר ניכויים -
סך של 190,000 ₪.

6.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 190,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ, אגרת משפט משוערכת אם שולמה ויתרת אגרה אם חלה.

החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

7.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.


ניתן היום, כ"ט אדר תשס"ט, 25 מרץ 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 4544/07 דוד עזריה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/03/2009)