פסקי דין על עז' המנוח מוחמד יחיא | פסקי דין על נאדיה יחיא | פסקי דין על ראמי יחיא ואח' | פסקי דין על דראושה פאוזי | פסקי דין על הפניקס הישראלי חב' לביטוח |

4917/07 א     23/04/2009




א 4917/07 עז' המנוח מוחמד יחיא, נאדיה יחיא, ראמי יחיא ואח' נ' דראושה פאוזי בע"מ, הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בנצרת

ת"א 4917-07 עז' המנוח מוחמד יחיא ואח'

נ' דראושה פאוזי בע"מ
ואח'



23 אפריל 2009



בפני

כב' השופט
ערפאת טאהא

התובעים
1
.
עז' המנוח מוחמד יחיא

2
.
נאדיה יחיא

3
.
ראמי יחיא
4
.
עומר יחיא
5
.
מריא יחיא
6
.
ראמז יחיא

נגד

הנתבעים
1. דראושה פאוזי בע"מ
2. הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ


החלטה

פתח דבר
1.
התובעים הם יורשיו ותלוייו של המנוח מומחד יחיא ז"ל, אשר קיפח את חייו בתאונת עבודה שארעה ביום 12.8.05, במהלך עבודתו אצל הנתבעת מס' 1 (להלן: "המעביד"). התובע מס' 1 הוא עזבונו של המנוח, התובעת מס' 2 היא אלמנתו ואילו התובעים 3 עד 6 הם ילדיו הקטינים של המנוח.

בגין הנזקים שנגרמו להם כתלויים וכן בגין הנזקים שנגרמו לעיזבון, הגישו התובעים את תביעתם דנן נגד מעבידתו של המנוח במועד אירוע התאונה ונגד הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ
, היא הנתבעת מס' 2, בהיותה מבטחת המעביד בביטוח חבות מעבידים.

2.
הפניקס הנפיקה עבור המעביד שלוש פוליסות, שהיו בתוקף במועד אירוע התאונה; פוליסה לביטוח חבות מעבידים, פוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי ופוליסת עבודות קבלניות. אין מחלוקת בין הצדדי, כי שלוש הפוליסות היו בתוקף במועד האירוע, אך לטענת הפניקס אף אחת מהן אינה מכסה את אחריותו של המעביד במקרה זה, ולפיכך דין התביעה נגדה להדחות.

3.
לאור המחלוקת בשאלת הכיסוי הביטוחי, הסכימו הצדדים על הגשת סיכומים בכתב בשאלה זו. הפניקס הגישה את סיכומיה תחילה ואילו המעביד הגיש את סיכומיו לאחר מכן.



טענות הצדדים

4.
הפניקס טענה, כי פוליסת חבות מעבידים אינה מכסה את המקרה דנן מאחר שהיא אינה כוללת התייחסות לפרויקט הספציפי שבמהלכו נפגע המנוח. לטענתה, בפוליסת חבות מעבידים נכתב במפורש, כי הכיסוי הביטוחי הוצא עבור עבודות חפירה והרכבת צנרת מים וביוב וכן עבור מפעילי ציוד כבד, עיסוק שאינו תואם את העבודות שביצע המנוח בפרויקט הספציפי.

הפניקס טענה עוד, כי מטופס 126 שמתייחס למספר העובדים שהועסקו על ידי המעביד עולה, כי בחודש התאונה הועסקו על ידי המעביד 13 עובדים, בעוד שעל פי המוצהר על ידו, הוא מעסיק 6 עובדים בלבד. על סמך הצהרתו של המעביד לעניין מספר העובדים המועסקים, הונפקה פוליסת חבות מעבידים הכוללת כיסוי לשישה עובדים בלבד ובהתאם לכך, שולמה פרמיה. לטענתה, המעביד לא גילה את מספר העובדים הנכון מתוך כוונת מרמה, ולפיכך פטורה הפניקס מחבותה על פי הפוליסה מכוח הוראות סעיפים 7(ג)(1) ו- 18 לחוק חוזה הביטוח השתמ"א – 1981 (להלן:"החוק").

לחילופין, טענה הפניקס, כי אם טענתה להעדר כיסוי ביטוחי תידחה, יש לקבוע כי החבות על פי הפוליסה היא בשיעור יחסי בלבד, בהתאם ליחס שבין מספר העובדים המוצהר על ידי המעביד לבין מספר העובדים שהועסקו בפועל בחודש התאונה, וזאת מכוח הוראת סעיפים 7 ו- 18 לחוק.

5.
המעביד טען מנגד, כי במועד האירוע הוא היה מבוטח אצל הפניקס בכל הביטוחים האפשריים, במטרה לתת לו מטריה ביטוחית מלאה, בגין כל חבות אפשרית. לטענתו, הפניקס הנפיקה עבורו פוליסת חבות מעבידים, פוליסת חבות כלפי צד שלישי ופוליסת עבודות קבלניות, ועל כן טענתה של הפניקס, כי המקרה אינו נופל לאף אחת מהפוליסות אינה יכולה להתקבל.

לעניין העסקת עובדים מעל המספר עליו הוצהר טען המעביד, כי בממוצע הועסקו אצלו תשעה עובדים, בעוד שעל פי הפוליסה בוטחו שישה עובדים בלבד. יחד עם זאת, כך נטען, אין בכך כדי להפקיע את הכיסוי הביטוחי או להפחית אותו, מאחר שהדבר לא נעשה בכוונת מרמה. לטענתו, על פי תנאי הפוליסה, תוך פרק זמן של 30 ימים לאחר תום תקופת הביטוח, אמורים היו הצדדים לערוך התחשבנות באשר לגובה הפרמיה בהתחשב בשכר הכולל ששולם לעובדים, ולכן לא היה כל צורך במתן הודעה על כל שינוי במספר העובדים.

תחולת הפוליסה על הפרויקט

6.
יאמר כבר עכשיו, כי אין בסיס לטענת הפניקס, כי פוליסת חבות המעבידים אינה חלה על הפרויקט שבמהלך ביצועו נפגע המנוח. פוליסת חבות המעבידים שהנפיקה הפניקס אינה פוליסה הצהרתית ואין בה כל דרישה, אשר מחייבת את המעביד להודיע על פרויקט זה או אחר. בסעיף 7 לתנאים הכלליים נכתב, כי הגבול הגיאוגרפי לתחולתה של הפוליסה הוא "מדינת ישראל, אזורי יהודה ושומרון וחבל עזה (למעט, "שטחי האוטונומיה")". כך גם נכתב ברשימה עצמה: "מקום או מקומות העבודה: שטח מדינת ישראל". הנה כי כן, על פי האמור בפוליסה, היא חלה בכל מקום בו מועסקים עובדים של המעביד בתחומי המדינה, ללא צורך בציון שם של פרויקט ספציפי.

7.
הפניקס טענה, כי על פי האמור בפוליסה הוצהר שהתעסקות העובדים היא "עבודות חפירה והרכבת צנרת מים ומפעילי ציוד כבד". לטענתה, המנוח לא עסק בעת אירוע התאונה בעבודות אלו, ולפיכך, אין כיסוי ביטוחי.


גם בטענה זו אין ממש. ראשית, בסעיף 8(ג) לכתב התביעה נטען, כי המנוח עבד בעת אירוע התאונה בעבודות צנרת, עבודות אשר תואמות את האמור בפוליסה. הפניקס לא הביאה כל ראיה שיש בה כדי להוכיח, כי המנוח עבד בעבודות אחרות ושונות באופן מהותי מן האמור בפוליסה. שנית, בפוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי, שהונפקה על ידי הפניקס במקביל להנפקת פוליסת חבות מעבידים נרשם, כי עיסוקו של המעביד הוא "קבלן לעבודות צנרת מים וביוב ובניין". עולה, אם כן, כי סוכן הביטוח, שהוא השלוח של הפניקס וגם הפניקס עצמה, ידעו בעת הנפקת הפוליסה, כי אחד מעיסוקיו של המעביד הוא ביצוע עבודות בנייה. במקרה דנן, זכה המעביד במכרז להקמת תחנת שאיבה, עבודה אשר מתאימה באופן מלא לעבודות שצוינו בפוליסות חבות המעבידים וצד ג', ושמפניהם הוא ביקש להיות מבוטח. שלישית, בפרק "סייגים לחבות המבטח" של הפוליסה, נכללו מספר רב של סייגים, אשר נוגעים לאירועים שונים, סוגי עבודות ופגיעות שונות שאינן מכוסות בפוליסה. אין בפרק זה סייג או חריג אשר מחריג, במפורש או במשתמע, את סוג העבודות או הנזק שנגרם למנוח, מתחולת הפוליסה.

8.
כאמור, המעביד רכש אצל הפניקס את כל הביטוחים האפשריים, על מנת לבטח את עצמו מפני כל חבות שעלול היה לחוב בה במהלך ועקב ביצוע העבודות. הוא רכש פוליסת עבודות קבלניות, אשר מכסה אותו מפני כל אחריות שהוא עלול לחוב בה לצד שלישי, לרבות לקבלני משנה ועובדיהם, וכן אשר מכסה אותו מפני כל נזק רכוש, העלול להיגרם לו או לצד שלישי במהלך ביצוע העבודות. הוא רכש פוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי, אשר מבטחת אותו מפני כל חבות שהוא עלול היה לחוב בה כלפי צד שלישי, שאינו קשור לעבודה, ושעלול לבקר באופן מזדמן לפרויקט.


התנערותה של הפניקס מהכיסוי הביטוחי וטענתה, כי על אף כל הכיסויים שנרכשו על ידו, לא ביטח המעביד את עצמו מפני אחריות כלפי עובדיו הוא, היא טענה הנגועה בחוסר תום לב. טענה זו אינה מתיישבת עם האמור בפוליסות, אינה מתיישבת עם כוונת ואומד דעתם של הצדדים בעת כריתת חוזה הביטוח, והיא אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב.

9.
סיכומם של דברים, פוליסת חבות המעבידים שהנפיקה הפניקס עבור המעביד חלה על האירוע הנדון, והיא מכסה את המעביד מפני כל חבות בה הוא עלול לחוב עקב האירוע.

היקף הכיסוי

10.
מאחר שקבעתי, כי פוליסת חבות מעבידים חלה על האירוע נושא הדיון, יש להמשיך ולדון בטענות הפניקס, כי מאחר שבמועד האירוע הועסקו יותר עובדים מאשר הוצהר בפוליסה, פטורה הפניקס מחבותה מכוח הוראות סעיפים 7 ו- 18 לחוק חוזה הביטוח, ולחילופין יש לקבוע כי היא נושאת בחבות מופחתת בהתאם ליחס בין מספר העובדים שהועסקו בפועל לבין מספר העובדים עליו הוצהר.

11.
הצדדים אינם חלוקים בעובדה, כי המעביד העסיק יותר עובדים מאשר הוצהר עליו בפוליסה. המעביד טען, כי מעיון בטופס 126 עולה, כי לאורך כל שנת 2005 הועסקו על ידו 9 עובדים בממוצע ולא 13 כטענת הפניקס ולכן, יש לקחת נתון זה בחשבון בעת שדנים בשאלת הכיסוי הביטוחי.

הפניקס טענה מנגד, כי המעביד העסיק בחודש התאונה 13 עובדים, ולפיכך חבותה צריכה לעמוד על 6/13 לכל היותר.

12.
עיון בטופס 126 מלמד, כי המעביד העסיק מספר רב של עובדים באותה שנה, אם כי רוב העובדים היו עובדים מזדמנים, אשר עבדו במשך מספר חודשים בודדים ולפעמים אף למשך חודש אחד בלבד. ברם, בחודש בו ארעה התאונה אכן עבדו 13 עובדים, אם כי שניים מהם, מוחמד יחיא ודראושה טארק, סיימו את עבודתם באותו חודש, אם כי לא הובאה כל הוכחה שהם נמנו עם עובדי המעביד ביום התאונה.

מוחמד יחיא התחיל וסיים את עבודתו אצל המעביד בחודש התאונה. הוא קיבל שכר בסך 1,257 ₪ בלבד, אשר משקף שכר של מספר ימי עבודה בודדים. לא הובאה כל ראיה שהוא נמנה עם עובדי המעביד במועד אירוע התאונה, וקיימת אפשרות סבירה, כי הוא סיים את עובדתו לפני אירוע התאונה, או התחיל את עבודתו וסיים אותה לאחר התאונה. לפיכך, אין לקחת עובד זה בחשבון בעת קביעת מספר העובדים של המעביד במועד אירוע התאונה.

דראושה טארק סיים את עבודתו בחודש התאונה. מטופס 126 לא ניתן לדעת מה היו מספר ימי העבודה שלו בחודש התאונה ובאיזה תאריך הוא סיים את עבודתו. מאחר שנטל ההוכחה מוטל על הפניקס, יש לקבוע כי הוא לא נמנה עם עובדי המעביד במועד אירוע התאונה, ולכן אין לקחת אותו בקביעת מספר העובדים של המעביד.

13.
כל יתר העובדים שעבדו בחודש התאונה, עבדו גם לפני אותו חודש וגם אחריו ולכן, הם נמנים עם עובדי המעביד. עולה, אם כן, כי במועד אירועה התאונה, העסיק המעביד 11 עובדים, מקום שבפוליסה הוא הצהיר על העסקת 6 עובדים בלבד. אין מחלוקת, כי המעביד לא הודיע לפניקס על השינוי שחל במספר העובדים המועסקים על ידו.


השאלה העומדת לדיון היא, מה
הדין במקרה דנן. האם הפניקס פטורה באופן מוחלט מאחריותה הביטוחית, או שמא על אף האמור לעיל, היא עדיין נושאת באחריות ביטוחית מלאה לתשלום תגמולי הביטוח. האפשרות השלישית שיש לדון בה היא, חיוב הפניקס בתשלום תגמולי ביטוח מופחתים כאמור בסעיפים 7(ג) ו- 18(ג) לחוק חוזה הביטוח.

14.
המסגרת הנורמטיבית לסוגיה זו הוסדרה בסעיפים 7, 17 ו-18 לחוק חוזה הביטוח. סעיף 7 לחוק קובע:

"7(א)ניתנה לשאלה בעניין מהותי תשובה שלא היתה מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך 30 ימים מהיום שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח.

(ב)...

(ג)
קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי שהוא ביחס בין דמי הביטוח המשתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה:
(1)
התשובה ניתנה בכוונת מרמה.

(2)
מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו..."

סעיף 7 מסדיר את מערכת היחסים במקרה שלפני כריתת חוזה הביטוח ובעת החתימה על הצעת הביטוח, נמסרה על ידי המבוטח תשובה שאינה מלאה או כנה בעניין מהותי. בענייננו, לא הובאה כל ראיה באשר למספר העובדים שהיו מועסקים על ידי המעביד במועד כריתת חוזה הביטוח. לא הוכח ולא נטען, כי בעת כריתת חוזה הביטוח הועסקו על ידי המעביד יותר משישה עובדים, וכי התשובה שהוא מסר לעניין העסקת שישה עובדים בלבד לא הייתה נכונה.

עיון בטופס
126 מגלה, כי מספר העובדים המועסקים משתנה באופן דרסטי בין כל חודש וחודש. כך למשל, בחודש 12/05 הועסקו שבעה עובדים בלבד, מספר קרוב למספר העובדים עליהם הוצהר בפוליסה, בחודש 11/05 הועסקו 8 עובדים בלבד, ואילו בחודשים אחרים הועסקו 11 עובדים, 12 עובדים, ולפעמים אף יותר.

מאחר שלא הוכח מה היה מספר העובדים שהועסקו בפועל בעת מילוי הצעת הביטוח וכריתת חוזה הביטוח, לא ניתן לקבל את טענת הפניקס, כי לפני כריתת חוזה הביטוח מסר המבוטח תשובה לא כנה. על כן, אין תחולה להוראת סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח.

15.
מאחר שקבעתי כי בעת כריתת חוזה הביטוח, מסר המבוטח תשובה ככנהונכונהבאשרלמספר העובדים שהועסקו על ידו, המסקנה היא שמספר העובדים הלך וגדל עם הזמן עד שהגיע ל- 11 עובדים בחודש התאונה. על מקרה זה חלות הוראות



"


24.






א בית משפט שלום 4917/07 עז' המנוח מוחמד יחיא, נאדיה יחיא, ראמי יחיא ואח' נ' דראושה פאוזי בע"מ, הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/04/2009)