פסקי דין על קנול חיים

1160/01 פ     01/07/2003




פ 1160/01 מדינת ישראל נ' קנול חיים




בעניין:

570



בתי המשפט




בית משפט השלום ראשון לציון
פ
001160/01


בפני
:
כבוד השופטת שירה בן שלמה
תאריך:
01/07/2003




בעניין:
מדינת ישראל




ע"י ב"כ עו"ד
שני ועו"ד אליה


המאשימה


נ
ג
ד


קנול חיים




ע"י ב"כ עו"ד
ברזילי


הנאשם


החלטה

1.
בפני
בקשה לקבלת פרוטוקול העדות שנגבתה בצ'כיה, במסגרת חיקור
דין, כראיה במשפט, בהמשך להחלטות מיום 2.7.02, 11.11.02 ו - 26.11.02.

2.
אין חולק באשר לקבלת עדויות כל העדים, למעט ד"ר סקאלה והשוטרת מרקטה וכן קבלת הודעת נציגת הבנק מרטינה וחלק ממסמכי הבנק, אשר לא נערכו על ידה.

3.
הבסיס הנורמטיבי, סעיף 14 לפקודת הראיות, שכותרתו "עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי".

"על אף האמור בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה - 1965, מקום שנגבתה עדות מחוץ לתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, מכוח כל אמנה, הסכם או דין, לצורך הליך פלילי בישראל, רשאי בית המשפט להתיר שפרוטוקול העדות שניתנה כאמור יוגש כראיה במשפט, ובלבד שבית המשפט ראה להנחת דעתו שיש סיבה מספקת להיעדרו של העד שהעיד לפי הפרוטוקול וכי לנאשם או לעורך דינו ניתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד בשעה שנגבתה העדות".

4.
התקיימות תנאי הרישא של הסעיף נקבעו בהחלטה מיום 2.7.02, תוך הפניה לתנאי הסיפא, מתן הזדמנות לחקירה שכנגד, על מנת שניתן יהיה לקבל את פרוטוקול העדות כראיה, בצרוף בקשה לצלום בוידאו, אשר יכול ויסייע בהערכת משקל העדויות.

5.
בהחלטה מיום 11.11.02 הופנתה תשומת לב הערכאה אשר תעסוק בחקור הדין להבנות דיוניות אליהן הגיעו הצדדים ולפיהן, בין היתר, במידה והתביעה תבקש להכריז על מי מעדיה "עד עויין" בקשתה תרשם בפרוט' ויתאפשר לה להמשיך ולחוקרו בדרך של חקירה שכנגד, כאשר ההחלטה האם היה מקום לנקוט בהליך תיוותר בידי בימ"ש זה.

6.
בהחלטה מיום 26.11.02, כשהובאו לידיעת הצדדים דרישות ביהמ"ש הצ'כי הובהר כי "בימ"ש זר לעולם אינו גובה עדות 'מכח' דין ישראלי, אלא מכח הדין החל במקום מושבו".

7.
בכל אחת מההחלטות הופנה ביהמ"ש
הצ'כי להוראות סעיף 14 סיפא, בדבר מתן הזדמנות לחקירה נגדית, כאמור, ולמרות זאת באשר לשניים מהעדים, ד"ר סקאלה והשוטרת מרקטה, נטען כי לא נתקיים התנאי האמור.

8.
אשר לד"ר סקאלה, נטען כי נתקיימה חקירה נגדית חלקית בלבד. אשר לשוטרת מרקטה, נטען כי לא נתקיימה חקירה נגדית כלל. אשר לנציגת הבנק מרטינה, התביעה ביקשה להגיש את הודעתה, מכח סעיף 10א לפקודת הראיות, כראיה לאמיתות התוכן, בהיותה עדה עויינת, ולקבל את כל מסמכי הבנק אליהם התייחסה
בהודעה ובעדות.

9.
להשלמת התמונה יצויין כי הצדדים ערכו פרוטוקול פנימי במהלך חיקור הדין במסגרתו ציינו את התייחסותם ואת התנגדויותיהם, אשר לא מצאו ביטוי בפרוט' הרשמי, עקב סרוב השופטת לרישום התנגדויות.

10.
עדות ד"ר ירז'י סקאלה - רוזנבאום.

א.
עדותו בראשית נשמעה ביום 2.12.02 בין השעות 14:15 - 15:20, ובנגדית בין השעות 15:35 - 15:40, על אף מחאת הצדדים והסברם באשר למשמעות וחשיבות החקירה הנגדית.


ביום 5.12.02 נמשכה החקירה הנגדית בין השעות 12:55 - 13:33, אף כי הזמן שהוקצב לחקירה היה בין השעות 12:30 - 13:45, והעד נחקר בנוגע ל- 6 נושאים מתוך 10 שהכין ב"כ הנאשם. מחאות הצדדים והסברם כי במידה ויעשה שמוש בזמן הנותר תהיה העדות קבילה לא נענו והעד שוחרר, לפני הזמן. השופטת הבהירה שיש להותיר זמן עבור הקראת הפרוט' והחתימה עליו.


בנסיון לתקן את המעוות, ולאפשר את סיום החקירה, הודע על זמון העד לועידת וידאו שהתקיימה ביום 12.5.03. במועד שנקבע, עקב אי הבנה בין התביעה לבין המתורגמנית שנתבקשה לזמנו, שהה העד מחוץ לעיר ונבצר ממנו להגיע.

ב.
בנסיבות אלו טען ב"כ הנאשם שלא ניתנה הזדמנות לחקירה נגדית, לפיכך, דין העדות בראשית להמחק. ביקש שלא לראות באי השלמת החקירה משום נסיבה אובייקטיבית, בין היתר, מהטעם שלבימ"ש לא ניתנה הזדמנות להתרשם מהעד, שהוא הרציונל העומד מאחורי גישת המניעה האובייקטיבית. ביקש לראות בעדות כתצהיר שהוגש ללא חקירת המצהיר.

ג.
מנגד בקשה התביעה לקבוע שגם החלטת השופטת הצ'כית וגם אי התייצבות העד לועידת הוידאו הינם בבחינת מניעה אובייקטיבית, שאינה בשליטת התביעה או העד, ומשנתקיימה חקירה נגדית, כמעט מלאה, על ביהמ"ש לקבל את העדות, באשר הזדמנות, כנדרש בסעיף 14, ניתנה.

ד.
אין חולק כי "החקירה שכנגד היא מזכויות היסוד של הנאשם להבטחת משפט הוגן… ושלילתה של הזדמנות לחקירה הוגנת די בה כדי לפסול הרשעה או זיכוי במידה שהם מבוססים על עדות
שזכות החקירה הנגדית בה נשללה או הוגבלה שלא כדין" (סדר הדין הפלילי, מהדורה שניה, שלגי וכהן, תשס"א - 2000, עמ' 390).


תכליתה, ראשית, הצגת כל המידע הרלונטי שנותר ברשות העד ואשר לא הוצג בראשית ושנית, והוא העיקר, העמדת גרסת העד במבחן האמת.


חקירה נגדית ראויה, חזקה עליה שחושפת כל פגם של מהימנות בו לוקה העדות ומאפשרת לביהמ"ש לקבוע עמדה נכונה באשר למשקלה הראייתי.


בפסיקה נאמר לא אחת שאין להפחית בחשיבותו של כלי זה לבירור האמת. שאין כמותו לבירור יסודי ומעמיק של העובדות השנויות במחלוקת. עם זאת, אין למסור לבעה"ד שקול דעת בלעדי בעניין היקף החקירה ואורך הזמן לקיומה וניהול ההליך מסור לביהמ"ש.

"כאמור, עיקר תכליתה של החקירה שכנגד הוא: העמדת מהימנותו ואמינות גירסתו של העד במבחן של אמת. עדות שלא נבחנה בחקירה שכנגד - חסרה, לשיטתנו, שלב חיוני בכל הקשור להערכתה ולקביעת משקלה הראייתי" (קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני (ספר שני), תשנ"ח - 1998 עמ' 971; קדמי, על הראיות, חלק שלישי, תשנ"ט - 1999, עמ' 1441).
11.



13.






פ בית משפט שלום 1160/01 מדינת ישראל נ' קנול חיים (פורסם ב-ֽ 01/07/2003)