פסקי דין על אהרון אנגל | פסקי דין על קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום

496/04 ענ     27/05/2009




ענ 496/04 אהרון אנגל נ' קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה

ע"נ 496-04 אנגל נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השיקום


27 מאי 2009



בפני

בפני
כב' השופט שמעון שר
ד"ר בן ישי – חבר ועדה
ד"ר מוסקוביץ – חבר ועדה


מערער



אהרון אנגל

נגד


משיב

קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השיקום




פסק דין
משלים


בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים בבית המשפט המחוזי מגיע

פסק דין
זה עם הסכמות הצדדים כדלקמן:
א.
ועדה זו אמורה ליתן דעתה, במסגרת פסק הדין המשלים,
בסוגיית תנאי השירות של המערער ושאלת הקשר הסיבתי בין תנאי השירות
לבין הפגימה נשוא הערעור.
ב.
החומר אשר יעמוד בפני
הועדה יהיה אותו חומר אשר עמד בדיון הראשון וכן עיקרי הטיעון אשר הוגשו בערעור.


הדיון לגופו:
במסגרת הדיון אשר התקיים בבית המשפט המחוזי העלה ב"כ המערער את הטענות המשפטיות אשר לדעתו נפלו בפסק הדין, ואלה יפרסו בקצרה:
א.
הועדה דנן טעתה באופן ישום ההלכה המשפטית הנוגעת לפגימה בעלת אופי קונסטיטוציונאלי. זאת ועוד, הועדה לא נתנה את דעתה מדוע מחלת הלב התרשתית שהיתה סמויה אצל המערער לא נתנה אותותיה של אוטם אחרת
ובטרם האירועים נשוא התביעה.
ב.
הועדה
דנן טעתה וסברה כי המערער דרש כי תכיר במחלתו התרשתית לא באירוע האוטם הנקודתי. טענה
אשר גם המערער מסכים שלא טען.
ג.
מסיכום מכלול הטענות היה על הועדה להגיע למסקנה כי למרות שהיה מדובר במחלה סמוייה הרי תנאי השירות הם אלה אשר הובילו ללקות במחלת הלב הכללית.




הקביעות לאחר החזרת התיק לועדה דנן:
מעבר להצגת הטענות אשר הועלו במסגרת הערעור על ידי ב"כ המערער לא תחזור הועדה על הטענות אשר הובאו בפני
בית המשפט המחוזי, אלא,
תדון בעובדות ובטענות אשר יש בדעתה להשלים בפסק הדין במידה ותסבור כי דין הערעור להדחות כפי שסברה מלכתחילה.

סוגיית הקשר הסיבתי:
לאחר ששמענו את טענות הצדדים, וקראנו בעיון רב את האסמכתאות השונות שהובאו על ידי באי כוחם פעם נוספת, הגענו למסקנה כי הערר דינו להדחות גם לאחר בחינתו מחדש.

שאלת הקשר הסיבתי בין נכותו של אדם לבין שירותו הצבאי הינה לב ההכרעה בכל מחלוקת הנוגעת לזכותו של נכה לפיצויים מקצין התגמולים.
גישתה של הפסיקה כלפי טיבו של אותו קשר סיבתי התעצבה במהלך השנים וידעה לא מעט שינויים ותהפוכות. השאלה המרכזית שהייתה שנויה במחלוקת נגעה למידת האובייקטיביות של הקשר הסיבתי הנדרש.

בתחילה היה מקובל כי קביעת קשר סיבתי
אותו יש להוכיח בין הנכות לבין השירות הצבאי הינו
קשר סובייקטיבי בלבד.
הלכה זו נשתנתה משניתן פסק הדין בדנ"א אביאן, כאשר קבע בית המשפט העליון, כי על תובע הפיצויים להוכיח קיומו של
קשר סיבתי סוביקטיבי- אוביקטיבי.
על פירושו של אותו קשר סוביקטיבי- אוביקטיבי הרחיב השופט חשין באותו פסק הדין משכתב:
" מקובל על הכל - דבר-החוק הוא - כי שומה עליו על התובע תגמולים להצביע על אירוע שאירע לו או על "מצב" שהיה נתון בו תוך כדי השירות, ולהוכיח כי יש קשר סיבתי-עובדתי בין אותו אירוע או "מצב" לבין התפרצותה של המחלה (בכפוף לחזקות מסויימות שנקבעו בהלכה ואשר יש בכוחן להעביר אל-שכם קצין התגמולים את הנטל-המישני. ראו, למשל, פרשת קריספיל, שם, 822). לשון אחר:

על התובע להצביע על אירוע או "מצב" חוצה-לו - אירוע או "מצב" "אובייקטיביים" - שהיוו לטענתו גורם לפריצת המחלה. הנה-כי-כן, אל עקרון הגולגולת הדקה - היסוד ה"סובייקטיבי" שבמערכת - מצרף עצמו יסוד "אובייקטיבי", גורם חיצוני שהביא (כנטען) לפריצתה של המחלה הקונסטיטוציונלית. היסוד ה"אובייקטיבי" יסוד חיוני הוא במערכת, ובלעדיו לא ייכון קשר סיבתי בין השירות בצבא לבין פגיעה שחייל נפגע בה בתקופת השירות. לו אחרת אמרנו, כי-אז ייתרנו את יסוד ה"עקב שירותו". לשון אחר:

בהנחה שחייל נפגע "בתקופת שירותו", חייב שיתלוה למערכת "משהו" נוסף, יסוד נוסף, ושני היסודות יחדיו - רק השניים כאחד - בכוחם להפוך את הפגיעה להיותה פגיעה שהיא גם בתקופת השירות גם עקב השירות. בלא אותו יסוד אובייקטיבי נוסף - יסוד הנחצב מן השירות בצבא - לא יוכר חייל נכה צה"ל, שאחרת כל אירוע "בתקופת השירות" היה הופך כמו-מעצמו לאירוע "עקב השירות"; ולו כך אמרנו, היינו מרוקנים את יסוד ה"עקב שירותו" מכל תוכן של-ממש".
"








ענ ועדת הערעורים לפי חוק הנכים 496/04 אהרון אנגל נ' קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום (פורסם ב-ֽ 27/05/2009)