Google

אלפא בטון בע"מ - דוד נחום בניה ופיתוח בע"מ, דוד נחום

פסקי דין על אלפא בטון בע"מ | פסקי דין על דוד נחום בניה ופיתוח | פסקי דין על דוד נחום |

18647/97 א     14/11/2002




א 18647/97 אלפא בטון בע"מ נ' דוד נחום בניה ופיתוח בע"מ, דוד נחום




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
ת.א
018647/97
בשא 133800/02
בפני
:
כב' השופטת סימון ורדינה
תאריך:
14/11/2002




בעניין:
אלפא בטון בע"מ




ע"י ב"כ עו"ד
רוזן אורי


תובעת

נ
ג
ד



1 . דוד נחום
בניה ופיתוח בע"מ


2 . דוד נחום


ע"י ב"כ עו"ד
אביטל אבי


נתבעים


החלטה

התובעת בתיק זה
הגישה תביעה כנגד הנתבעים לתשלום חוב, שלטענתה נתבעים חבים לה בגין אספקת בטון
(הנתבעת כחייבת עיקרית ונתבע 2 כערב)
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת ולקבלת רשות להתגונן. בתצהיר, שצורף לבקשה לרשות להתגונן, נטען על ידי הנתבעים כי נדהמו לקבל את דרישת החוב המוגזמת. לטענתם, לא בדקו את כמויות הבטון שסופקו להם, ומעולם לא חתמו על תעודת משלוח של התובעת. לטענתם, בבדיקה שערך מהנדס מטעם הנתבעים התברר, שכמות הבטון הדרושה לצורך בניית שלד הבניינים (מדובר בבניית השלד בכל הקומות של שני הבניינים) הינה 1972.73 קוב בלבד, כך שהיה על הנתבעים לשלם לתובעת בגין אספקת הבטון סך 405,100 ₪ בלבד. הנתבעים טוענים, כי הנתבעת שילמה לתובעת סך
422,642.72 ₪, כך שלא רק שאין הנתבעים חייבים לתובעת כספים, אלא שהתובעת חייבת להחזיר להם כספים ששילמה הנתבעת בעודף.
לתצהיר הנתבעים צורפה הערכת מהנדס, שהתייחסה לשני הבניינים על כל קומותיהם.

בית המשפט החליט, שהתביעה אינה ראויה להידון בסד"מ ואיפשר לנתבעים להגיש כתב הגנה.
בתיק זה, נתקיימו הליכים מקדמיים ממושכים, שנבעו בין היתר מהסיבות הבאות: מחוסר קיום הצווים שניתנו על ידי בית המשפט במועד, מהצורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט ומהצורך בהחלפת שני מומחים שמונו. במהלך ההליכים המקדמיים ניתנה לנתבעים אפשרות לתקן את כתב הגנתם, אפשרות שלא נוצלה על ידם. כיום, לאחר הליכים מקדמיים של למעלה מ- 5 שנים, לאחר שסוף סוף נתקבלה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט והתיק בשל להוכחות, הגישו הנתבעים בקשה לקבלת כתב הגנה מתוקן. הנתבעים מבקשים להוסיף לכתב הגנתם את הסעיף הבא:

”11. ועוד יותר מכך. לטענת הנתבעים הם לא בנו את שתי הקומות העליונות של הבניינים לרבות החדרים על הגג ולפיכך הכמות שסופקה להם, אם בכלל, קטנה בכ- 400 מ"ק בטון".

בקשה זו הינה נשוא החלטתי זו.

טוענים הנתבעים:

א.
מכוח הוראות תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") רשאים הם להגיש כתב הגנה מתוקן ללא צורך ברשות בית המשפט. לטענתם, ספק אם בכלל חייבת להיות זיקה בין התיקון לבין האמור בחוות הדעת.

ב.
מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי בהמשך לחוות הדעת, נשלחו למומחה שאלות הבהרה, באשר לכמויות הבטון הנדרשות לשני המפלסים העליונים של הבניינים, ונתקבלו תשובות לשאלות אלה. לטענתם, התשובות הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, ולפיכך הם רשאים להוסיף לכתב ההגנה את התיקון המתבקש.

ג.
לחלופין, מבקשים הם תיקון כתב ההגנה כמבוקש משום שלטענתם, הטענה שהם מבקשים להוסיף, באשר לכך שהמפלסים העליונים לא נבנו על ידם, הינה בעלת חשיבות לצורך הכרעה בשאלה השנויה במחלוקת.

אדון בטענות הנתבעים:

א.
איני תמימת דעים עם ב"כ הנתבעים, שמהוראות תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי למדים, שאין חובה בקיום זיקה בין כתב ההגנה המתוקן לבין חוות דעת המומחה.

תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:
”בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו
לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום ”

(ההדגשות שלי – ו.ס.)

נקבע בתקנה "לאור האמור בחוות הדעת" ומכאן שעל התיקון המתבקש לנבוע מהאמור בחוות הדעת.

בחוות דעת המומחה אין קביעות המצדיקות את הצורך בהגשת כתב ההגנה המתוקן שהוגש.

ב.
גם הטענה, לפיה הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן נבע מהתשובות לשאלות ההבהרה, אינה מקובלת עלי, שכן השאלות שנשאלו במסווה של שאלות הבהרה אינן שאלות הבהרה. ב"כ הנתבעים מיוזמתו שלח למומחה שאלות באשר לכמות הבטון הנדרשת למפלסים העליונים ובכך העלה נושא נוסף כנושא שכביכול שנוי במחלוקת. שאלה זו לא הייתה נחוצה לצורך הבהרת חוות דעת המומחה ולחיזוק טענות הנתבעים כפי שנטענו בכתב ההגנה.
הנתבעים החליטו לבקש להעלות טענת הגנה נוספת וזו כנראה הסיבה שיזמו את השאלות למומחה אשר כונו "שאלות הבהרה".

ג.
לאחר שקבעתי, כי אין אפשרות להעזר במקרה דנן בהוראות תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, נשאלת השאלה, האם יש מקום בנסיבות מקרה זה להתיר בשלב כה מאוחר את תיקון כתב ההגנה.

סבורתני שהתשובה לכך צריכה להיות בשלילה.


1.
כאמור, מדובר בתביעה שהוגשה לפני למעלה מ- 5 שנים. במהלך ההליכים המקדמיים ניתנו לנתבעים מספר הזדמנויות לתקן את כתב הגנתם. למרות זאת לא עשו כן הנתבעים.
תיקון כתב ההגנה בשלב זה, כאשר תמו הליכי קדם המשפט והתיק קבוע להוכחות
ל- 26.12.02, עשוי לגרום לסרבול ההליכים, לצורך בהשלמת עדויות ולצורך בדחיית הדיון -מה שיגרום עוול לצד שכנגד.


2.
בתצהיר התומך בבקשה אין הסבר משכנע מדוע הטענה, שכיום מבקשים להוסיף לכתב ההגנה, לא נטענה בהזדמנות הראשונה. לא ניתן גם שום הסבר לסיבה שנזכרו בטענה זו בשלב כה מאוחר.


3.
בתצהיר, התומך בבקשה לתיקון כתב ההגנה, לא הוצהר באופן מפורש, כי המפלסים העליונים לא נבנו על ידי הנתבעים, ולא הוצהר בכלל שהתובעת לא ספקה לנתבעת בטון עבור המפלסים העליונים. בסעיפים 8
וסע' 17 לתצהיר אין כדי להוות הצהרה של המצהיר, שהתובעת לא סיפקה לנתבעת בטון עבור בניית המפלסים העליונים (אפילו אלו לא נבנו על ידי נתבעים שכן עבודתם הופסקה).


4.
טעם עיקרי נוסף לדחיית הבקשה הינו, שגם אם יותר תיקון כתב ההגנה כמבוקש, ויוסף סעיף 11 כפי שנוסח במסמך שהוגש כ"כתב הגנה מתוקן", לא יהא בכך לסייע לנתבעים, שכן אין ב"כתב ההגנה המתוקן" טענה מפורשת,
לפיה הנתבעים מעולם לא קיבלו מהתובעת בטון לצורך בניית אותן קומות. גם אם יוכיחו הנתבעים שהם לא בנו את הקומות העליונות של הבניינים, עדיין לא יהא
בקביעה עובדתית זו, כדי להוביל למסקנה חד משמעית, שלא סופק להם בטון לצורך בניית הקומות הנ"ל.
למרות העובדה, שהנתבעים לא בנו את
הקומות הנ"ל, קיימת אפשרות שהכמות המלאה של הבטון עבור הבניינים על כל קומותיהם סופקה להם.

אני דוחה הבקשה ומחייבת נתבעים בהוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.


המזכירות תמסור החלטתי
לב"כ הצדדים במסירה כדין.

ניתנה היום 14 בנובמבר, 2002 (ט' בכסלו תשס"ג) בהעדר התייצבות מטעם מי מהצדדים שזומנו כדין על ידי הודעה טלפונית של המתמחה ניסים הפוטה לבאי כוחם עוה"ד רונן ועו"ד אביטל להיום לשעה 11:30.




ורדינה סימון, שופטת







א בית משפט שלום 18647/97 אלפא בטון בע"מ נ' דוד נחום בניה ופיתוח בע"מ, דוד נחום (פורסם ב-ֽ 14/11/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים