פסקי דין על יצחק יצחקי | פסקי דין על נתי - המרכז לאיטום ובידוד בע"מ

3396/02 תק     21/04/2004




תק 3396/02 יצחק יצחקי נ' נתי - המרכז לאיטום ובידוד בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים
תק 003396/02


בפני
:
כבוד השופט רם וינוגרד
תאריך:
21/04/2004



בעניין:
יצחק יצחקי






התובע


נ
ג
ד



נתי - המרכז לאיטום ובידוד בע"מ






הנתבעת



פסק דין

1.
עניינה של התובענה בטענות של התובע כי בעקבות עבודת איטום לקויה שביצעה הנתבעת הופיעה רטיבות בדירה שבבעלותו. התובע הזמין את העבודה נשוא התביעה ביום 29.11.95, חשבונית הוצאה לו ביום 1.12.1995 והעבודה בוצעה באחד מהימים הראשונים של חודש דצמבר 1995. ביום 6.12.1995 ניתנה לו תעודת אחריות לעבודה לעשר שנים, עד ליום 6.12.2005. בתעודה נרשם כי "האחריות חלה על העבודה שבוצעה בלבד ואינה מכסה חדירת מים ממקורות בהם לא בוצעה עבודה ע"י החברה". לאחר כשלושה חורפים החלה להופיע רטיבות בחדר המגורים שבבית התובע. התובע טען כי שכר את שרותי הנתבעת לפתרון בעיית הרטיבות בתוספת הבניה שבנה לדירתו, וכי מקורה של הרטיבות שהופיעה לאחר מעשה בדירה היא בעבודת האיטום הלקויה שביצעה הנתבעת.

2.
הנתבעת טענה כי מקור הרטיבות אינו בעבודות שביצעה, אלא במרפסת השכנה מלמעלה או בנקודות החיבור שבין הגגון שאטמה ובין המרפסת. עוד טענה הנתבעת כי נשכרה לביצוע איטום הגגון בלבד, ולא ל"פתרון בעיית הרטיבות", וכי לו היתה מתבקשת למצוא פתרון כולל לבעיה זו - לא היתה מבוצעת עבודת איטום של הגגון, אלא בשלב ראשון היו מביאים את נציג הנתבעת לביקור מומחה לצורך מתן חוות-דעת, בתשלום (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 4.11.02). עוד טענה הנתבעת כי מאחר וגג תוספת הבניה של התובע מורכב ממרפסת בנויה של שכניו מלמעלה ומהגגון, הרי שיש להניח כי הרטיבות חודרת ממרפסת השכנה (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 4.11.02).

3.
בדיון שהתקיים ביום 4.11.02 החליטה כבוד השופטת עירית כהן כי יוגש תצהיר של השכנה מלמעלה ותבוצע בדיקת הצפה. בעקבות החלטה זו הוגשו תמונות ומכתב עליו חתומה השכנה. הנתבעת הגיבה למכתב בתשובה ארוכה ומפורטת, מיום 16.12.02, ובה טענות רבות והתייחסות לבדיקת ההצפה הארוכה, להתנהגות התובע, לביקורים במקום באמצעות מהנדס ועד נוסף ועוד פרטים רבים אחרים. התובע הגיב לתגובה זו ביום 26.12.02, כשהוא אינו חוסך ביקורת מהנתבעת ונציגה. הנתבעת הגישה תגובה נוספת ביום 25.12.02 ולאחר מכן הגיבה לתגובת התובע, במכתב ארוך ומפורט ביותר מיום 29.12.2002. התובע לא נותר חייב אף הוא, והגיב בתגובה משלו ביום 31.12.002 וביום 8.1.03. לא למותר לציין כי הצדדים לא חשכו את שבט לשונם זה מזה.
מהתגובות השונות התברר כי הרטיבות לא נובעת ככל הנראה ממרפסת השכנים מלמעלה. בעקבות תגובות אלה נקבע מועד נוסף לדיון בפני
השופטת עירית כהן, ביום 18.3.03, במהלכו העידו נציג הנתבעת, התובע ובתו. גם דיון זה לא התנהל על מי מנוחות. בתום הדיון הוחלט כי הנתבעת תנסה לפתור את בעיית הרטיבות בתוך שלושה חודשים. בת התובע שלחה הודעה מטעמה למחרת היום. ביום 3.6.03 ניתנה החלטה לפיה על הצדדים להבהיר האם טופלה בעיית הרטיבות. תגובות להחלטה ולאלה שבעקבותיה ניתנו ביום 12.6.03, ביום 30.6.03 וביום 9.7.03. מהתגובות עלה כי הנתבעת ביצעה עבודת תיקון, אולם התובע טוען כי הבעיה לא באה על פתרונה. הנתבעת הבהירה בתגובתה כי התובע שיחרר בעצמו את האטימה שנעשתה לצורך בדיקת ההצפה, ועשה זאת על ידי תלישת היריעות שרותכו בפתח המרזבים תוך שהוא גורם לפגיעה באיטום פתח המרזבים.

4.
לאחר שתגובות אלה נתקבלו ניתנה ביום 21.9.03 החלטה על ידי השופטת עירית כהן. בהחלטה זו נקבע כי "לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני מעדיפה את עדותו של התובע וקובעת כי הנתבעת הוזמנה למקום על מנת לפתור את בעית הרטיבות, ולא רק כדי לבצע איטום של הגגון החיצוני" (פיסקה 6 להחלטה). החלטה זו בוססה על התרשמותו של בית המשפט מעדויות הצדדים, כמו גם על הגיונם של דברים, כמפורט בפיסקאות 4 - 8 להחלטה. באותה החלטה קבע בית המשפט כי ימונה מומחה מטעם מכון התקנים שיחווה דעתו במחלוקת שבין הצדדים, על פי השאלות אותן הפנה בית המשפט למומחה בפיסקאות 20 - 22 להחלטה. כן נקבע, בפיסקה 23 להחלטה, כי "הצדדים יהיו רשאים להפנות אל המומחה שאלות נוספות השנויות במחלוקת ביניהם". בטרם התקבלה חוות-הדעת (שהתעכבה בשל בעיות תשלום שכר טרחת המומחה), ביקשה הנתבעת ביום 24.12.03 לשנות מעט את ההנחיות שניתנו למומחה. התיק הועבר לטיפולי בהחלטה מיום 28.12.03, וביום 19.1.04, לאחר קבלת תגובת התובע, ניתנה החלטה לפיה על המומחה להתייחס גם לעניינים שהועלו בבקשת הנתבעת.

5.
הנתבעת הגישה בקשה ביום 1.2.04, במסגרתה טענה כי נמנעה ממנה האפשרות להביא את מלוא עדיה וביקשה כי יקבע מועד נוסף לשמיעת ראיותיה. בעניין זה נקבע בהחלטותי מיום 19.1.04 ומיום 2.2.04 כי לאחר קבלת חוות-הדעת תינתן החלטה בבקשה להביא עדים נוספים. ביום 2.3.04 התקבלה חוות-דעת המומחה, ובו ביום ניתנה החלטה לפיה "הצדדים יודיעו בתוך שלושים יום מהיום אם הם מעוניינים בקביעת מועד נוסף לדיון בתובענה, ואם כן - מדוע ולאיזה צורך... אם לא תבוא הודעה אחרת במועד שנקבע - ינתן פסק-דין על בסיס המסמכים והעדויות שבתיק". ממועד מתן ההחלטה חלפו כחמישים יום, והצדדים לא מסרו הודעה כלשהי. לפיכך אין עוד מקום להשהות את מתן פסק-הדין בתובענה.

6.
בחוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס דניאל שניידר, נקבע כי "בתוך המבנה ניתן לזהות סדקים ארוכים ורחבים מאוד בקו המפגש בין התקרה המקורית לבין התקרה החדשה ("גגון") - תמונה 4 - ובין עמודים המקוריים והקירות שהוספו למבנה - תמונה 5". עוד מוסיף המומחה וקובע כי "בסדק הארוך הנמצא בתיקרת הדירה של מש' יצחקי ניתן לראות סימנים של רטיבות. חשוב לציין שאין סימני רטיבות בתקרה במקומות אחרים שלא דרך הסדק". המומחה ציין כי עבודת האיטום נעשתה "תחת אילוצים של גג קיים", וכי אף כי לא בוצעה "רולקה" מתחת ליריעות האיטום - לא אובחן סדק או פגם אחר במפגש של האיטום בין הגג לקירות. המומחה מבהיר כי "ניתן להבחין בפגמים באיטום הצמוד ליציאות מים. יתכן שזה נגרם בעת בדיקת הצפה". לעניין זה הוא מוסיף בפרק הסיכום כי את הפגם באיטום מסביב ליציאות המים ניתן לתקן ללא קושי מיוחד, ויש לעשות כן באופן מיידי. בפרק המסקנות מבהיר המומחה כי הסדקים בין תוספת הבניה למרפסת השכנה מלמעלה הם סדקים קונסטרוקטיביים המתפתחים עם הזמן, והם "ארוכים, רחבים וחמורים", ויש להניח כי קיימים גם סדקים אחרים, שאינם נראים לעין, בקירות. יתכן שחדרו מים אל מתחת למרפסת השכנים דרך סדקים אלה, אולם דבר זה ניתן לבדיקה רק לאחר עקירת אריחים מהמרפסת, ומכל מקום - מקורה של רטיבות זו אינו באיטום הגגון. כן קובע המומחה כי "ניתן לקבוע בסבירות גבוהה שחדירת המים לא מתרחשת דרך שכבת האיטום שעל הגגון".

7.
המומחה הוסיף וסיכם את חוות-דעתו באמרו כי בעיית הרטיבות בדירת התובע דורשת טיפול כוללני בקירות החיצוניים, תוך חיפוש סדקים נעלמים וטיפול בכרכוב הגג. פתרון טיפולי מעין זה יכול להינתן "רק אחרי שמהנדס קונסטרוקטור יציע פתרון לבעיות קונסטרוקטיביות בדירה, אחרת כל טיפול באיטום עלול להיכשל".

8.
העולה מחוות-הדעת הוא כי בעיית הרטיבות בדירה אינה פועל יוצא של האיטום שביצעה הנתבעת, אלא של בעיות קונסטרוקטיביות שהתפתחו במרוצת השנים כתוצאה מפתיחת פער בין תוספת הבניה והבניין המקורי. מכאן כי אף שבית המשפט הגיע למסקנה ביום 21.9.03 כי הנתבעת נשכרה לצורך פתרון בעית הרטיבות, לא קיים קשר סיבתי עובדתי בין הרטיבות הנמצאת כיום בנכס ובין המטלה שהוטלה על הנתבעת. אין חולק כי הנתבעת אינה חברה לביצוע עבודות קבלניות, ושירותיה לא נשכרו לחזק את תוספת הבניה ולהצמידה ביתר שאת לבניין המקורי. אף לו היתה הנתבעת אוטמת את "החלקים המחברים בין הגג לבין המרפסת הקיימת" (פיסקה 8 להחלטה מיום 21.9.03), לא היה בדבר כדי לשנות את התוצאה הקיימת כיום, כאשר נפערו סדקים של ממש בין הבינוי המקורי ותוספת הבניה והם שגורמים לרטיבות.

9.
לפיכך, ועל בסיס קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט, הגעתי למסקנה כי הרטיבות שנתגלתה בדירת התובע אינה פועל יוצא של כל מעשה או מחדל המיוחס לנתבעת, ולפיכך דין התביעה להידחות.

10.
בנסיבות העניין, ובין היתר לנוכח קביעת בית המשפט מיום 21.9.03, כמו גם לנוכח ההתנהלות שתוארה בתמצית לעיל, ישא כל צד בהוצאותיו.


המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים.

ניתן היום ל' בניסן תשס"ד (21 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.



__________________

רם וינוגרד
, שופט






תק בית משפט לתביעות קטנות 3396/02 יצחק יצחקי נ' נתי - המרכז לאיטום ובידוד בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/04/2004)