פסקי דין על בתיה ענבי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4639/01 בל     20/10/2003




בל 4639/01 בתיה ענבי נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 004639/01
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - יפו
20/10/2003

כב' השופטת א. סלע
- אב"ד
נ.צ. - גב' גילצר
נ.צ. - מר אפטר
בפני
:
בתיה ענבי

בעניין:
התובעת
ליברמן
מטעם הסיוע המשפטי
ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי


הנתבע
רייכנברג

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
1. בתיה ענבי
(להלן - התובעת) הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום הבטחת הכנסה.

2. משאישר הנתבע את תביעת התובעת מחודש 4/01 בלבד הגישה היא תביעה לבית הדין.

3. הפלוגתא היחידה בתיק זה הינה זכאות התובעת להבטחת הכנסה בגין חודש 3/01.

4. בתיק זה העידו, מטעם התביעה - התובעת בעצמה ומטעם ההגנה - גלית אבוטבול.

5. מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן -

א. הת' הינה אם חד הורית ל-5 ילדים;
ב. הת' מתגוררת יחד עם ילדיה בדירה ברחוב אורלוב בפתח תקוה;
ג. התובעת מקבלת הבטחת הכנסה מזה שנים. בחודש 3/01 הופסקה הגמלה ולאחר מכן חודשה משהשתכנעו החוקרים מטעם המוסד שביקרו בדירה שהסיבה להפסקת הגמלה לחודש 3/01 כבר לא קיימת;
ד. שמואל ענבי (להלן - שמואל), אבי 3 ילדיה הקטנים של הת', ישן אצל הת' 4-3 בקרים בסוף חודש 2/01;
ה. למרות האמור לעיל הת' ושמואל לא חיים חיים משותפים ולא ניהלו משק בית משותף. נוכחות שמואל בדירה היתה כטובה ומחווה זמניים של הת' כלפיו נוכח השתלטות אחותו על דירת הירושה שרשומה ע"ש אמו שהועברה לבית אבות שבועיים קודם לכן;
ו. שמואל הגיע במפתיע לדירת הת', הבת אסתי פתחה לו את הדלת, הוא הודיע לת' שיש לו בעית לינה ומגורים מלפני שבועיים עקב השתלטות אחותו על דירת האם, אמר כי הוא נע ונד בין חברים וביקש מהת' לאפשר לו לישון אצלה 4-3 ימים עד שימצא לו דירה אחרת;
ז. הת' לא יכולה היתה להשיב פניו ריקם, ולאחר 4-3 ימים, עת הגיעה החוקרת לדירתה, עזב שמואל את הדירה ולא שב אליה יותר.

6. א. בראשית חקירתה הנגדית אישרה הת' שביום 1/3/01, עת שבאה החוקרת
מטעם הנתבע לביתה, מצאה היא אצלה את שמואל ולשאלה כמה זמן המשיך שמואל לחזור ולישון אצלה לאחר מועד זה, השיבה - "הוא ביקש ממני 4-3 ימים ללון אצלי עד שימצא מקום בשכירות. אני הסברתי לו שאני לא יכולה להחזיק אותו בבית כי אני מקבלת הבטחת הכנסה. הוא ביקש רק 4-3 ימים ולא יותר. למזלי בדיוק באותו יום הגיעה גלית". (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 13-11) ועוד הוסיפה שבאותו יום הוא הלך ולא חזר עוד "כי אמרתי לו שהוא גרם לי נזק שגלית ראתה אותו". (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 18-17).
ב. לשאלת ב"כ הנת' מדוע לא דווחה התובעת לגלית ששמואל נמצא בדירה השיבה - "אני יודעת שאסור לנו להחזיק גבר בדירה. רק שהילדה שלי פתחה את הדלת לענבי בבוקר בזמן שאנחנו ישנו. הוא ביקש ממני 4-3 ימים והסכמתי. אבל באותו יום שגלית היתה הוא הלך ולא חזר עוד". (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 3-1) ובהמשך השיבה שלא אמרה לגלית ששמואל נמצא בחדר. "אולי זה בגלל פחד אולי בגלל טעות". (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 7). כאשר אמרה ב"כ הנת' לת' - "אני מבינה שמר ענבי גם אכל אצלך בימים שהוא היה?" השיבה - "הוא לא ביקש ממני כלום, הוא באותו שבוע עבד לילה ורק ביקש לישון". (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 9-8) ועוד השיבה שהוא לא ביקש ממנה אוכל, כביסה וכו'.
ג. כאשר נשאלה הת' היכן ישן שמואל השיבה - "במיטה. אני לא ישנתי איתו כי הוא עבד לילות. בלילה הוא לא היה בבית. ביום הוא ישן בחדר שלי". (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 14-13).
ד. בהמשך חקירתה הנגדית כאשר נשאלה הת' להיכן הלך שמואל ממנה השיבה - "באותו יום הוא הלך, אני לא יודעת לאן". (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 21) ולענין מזונות השיבה שבאותה תקופה הוא לא שילם לה מזונות.
ה. כאשר נשאלה הת' מדוע לא ביקשה משמואל שיבוא ויעיד בבית הדין השיבה - "הוא נבהל וגם אני נבהלתי ואין לי שום קשר איתו. הילדים רוצים קשר והילדה מאוד בוכה". (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 2-1).
ו. בסיום חקירתה הנגדית חזרה והשיבה הת' שזה היה היום הראשון ששמואל ישן אצלה.

7. א. בהודעת הת' לחוקרת הנתבע - נ/1 - מסרה היא ששמואל ישן אצלה 3
לילות. לשאלת החוקרת למה הוא אצלה, מסרה - "אחותו הוציאה אותו מהבית. יש שם כאסח על הדירה. זו דירת ירושה של 4 אחים. אמא שלו בבית זקנים ביהוד. הוא היה גר בבית של אמא שלו. האמא בבית זקנים שבועיים". בהמשך שאלה החוקרת מתי עזב שמואל את בית אמו ומי גר שם ותשובת הת' - "לפני שבועיים שאמא שלו נכנסה לבית זקנים והסתובב בין חברים ובא לפה לפני 3 ימים".
ב. בהמשך ההודעה שאלה החוקרת את הת' כמה זמן שמואל ישאר לגור בביתה ועל כן השיבה - "הוא לא גר פה, ביום ישן פה. בלילה עובד. מחפש לשכור דירה ובינתיים נמצא פה".
ג. בסיום הודעתה מסרה הת' ששמואל הוא אבי 3 ילדיה הקטנים והוסיפה שהוא אינו מכיר באבהות ולא משלם מזונות. ועוד, לשאלת החוקרת, מסרה ששמואל לא אוכל אצלה והיא לא מכבסת לו.

8. מעדותה של גלית אבוטבול (להלן - גלית) עולה שהיא ערכה את דו"ח סיכום החקירה נ/2. (להלן - הדו"ח).

9. בדו"ח נרשם, בין היתר - "בתאריך 1/3/01 ביקרתי בכת' התובעת ... כשדפקתי בדלת והתובעת פתחה את הדלת ושמעה שאני מביטוח לאומי ביקשה רגע לסגור את הדלת כי באמצע נקיון, הכניסה אותי למטבח כשבסלון חשוך. שוחחתי איתה .... מאחר ומשהו נראה לי חשוד ביקשתי לראות את הבית עימה ועם בתה הגדולה, לקחה אותי לחדרי הילדים. ביקשתי לראות את חדרה. לקחה אותי לשם והראתה את החדר בחושך. ביקשתי שתדליק את האור וכשבאתי לכיוון הארון על מנת לבדוק הבחנתי בגבר ששכב בין המיטה לארון. התברר כי הגבר הוא אבי ילדיה הקטנים ... אשר עובד לילות וישן שם בבקרים, לדבריה רק 3 ימים ... כמו כן התובעת נתפסה בעבר על שימוש ברכב ומגורים משותפים ואינה מפחדת לשקר כפי שעשתה בעבר ...".

10. א. בראשית חקירתה הנגדית השיבה גלית שבענינה של הת' ביצעה היא
חקירה אחת בלבד. בהמשך אישרה גלית שהיא לא קובעת את ההחלטה בנושא של הזכאות לגמלה וכן כי אין לה כלים לדעת מהחקירה שלה אם יש קיום משק בית משותף אם לאו.
ב. בהמשך אישרה גלית שהיא לא ביררה, בעת החקירה, פרטים עם שמואל משחששה להתפרצות - "קודם כל הוא התחבא, הוא שכב בין המיטה לארון על הריצפה. חדר חשוך. נבהלתי וקפצתי אחורה. זאת לא סיטואציה רגילה". (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 15-14) וכאשר הקשה ב"כ הת' ושאל את גלית - "אני מבין שזו לא סיטואציה רגילה מבחינתך, אבל אני עדיין שואל האם היו סימנים שביססו את החשש להתפרצות כפי שכתוב בדו"ח. היו סימנים מעבר למה שתארת?" השיבה - "רק זה שהוא התחבא. עצם זה שניסו להסתיר משהו בזה שמישהו מתחבא". (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 19-16) ובהמשך אף אישרה שאין זו הפעם הראשונה שהיא ניתקלת במישהו שמתחבא.
ג. לאחר שגלית השיבה שרק לאחר הסיור בחדרים גבתה היא מהת' את ההודעה נ/1 נשאלה היא - "את לא מציינת מה עשה מר ענבי מהרגע שגילית אותו ועד סיום גביית ההודעה מהתובעת? מדוע?" ותשובתה - "לא דיברתי איתו ולא ראיתי אותו. הוא לא יצא מהחדר". (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 3-1) ולשאלה מדוע לא גבתה עדות משמואל השיבה שלא מצאה לנכון.
ד. בהתייחס לנ/2 נשאלה גלית מדוע מצאה לנכון להוסיף את שתי השורות האחרונות לסיכום החקירה - "כמו כן התובעת נתפסה בעבר על שימוש ברכב ומגורים משותפים ואינה מפחדת לשקר כפי שעשתה בעבר" - שעה שכל תפקידה הינו לצלם מצב נתון, השיבה - "מאחר ולפקידת התביעות שמקבלת את סיכום החקירה אין את הסיכומים הקודמים של החקירות אז הרגשתי צורך ליידע אותה". (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 13-12) וכאשר הקשה ב"כ הת' ושאל מנין לה שלפקיד התביעות אין דוחות סיכום חקירה קודמים בתיק, השיבה - "אני משערת, אני לא יודעת בוודאות. אני לא יודעת אם זה מתוייק ואם יש את זה מסודר. אני לא יודעת את שיטת העבודה שלהם. אצלי במחשב יש את כל הסיכומים הקודמים". (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 17-15).
ה. בהמשך חקירתה הנגדית כאשר נשאלה גלית - "הרי לאחר שגילית את מר ענבי חקרת את התובעת. מסרה לך גירסה מאוד מפורטת. את בדקת את הגירסה הזאת והצלבת מידע? השיבה - "לא. כל מה שעשיתי זה רק ההודעה והעברתי את זה יחד עם סיכום החקירה, כפי שהעדתי". (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 4-1) ובהמשך אישרה גלית שאמנם אין גרסה שקרית אבל יש הסתרת מידע. ולשאלה - מה בהודעת הת' יש משום הסתרת מידע הבהירה שהתכוונה לעובדה ששמואל התחבא.

11. א. מטרתו של חוק הבטחת הכנסה כפי שצויינה במבוא להצעת החוק (הח'
1417 תש"מ בעמ' 3) "מטרת החוק המוצא היא להבטיח לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחן לספק לעצמם הכנסה הדרושה לקיום, את המשאבים הדרושים לסיכום צרכיהם היומיים. גמלה לפי חוק זה תהיה הכנסתם היחידה של מי שאינם יכולים כלל לעבוד ולקיים את עצמם, ותשלים הכנסה הנופת מן הרמה הדרושה לקיום."
ב. החוק קובע כמבחן עיקרי לזכאות לגמלה לגבי בני זוג שאינם נשואים, קיום חיי משפחה במשק בית משותף. מטרת החוק הינה להעניק את הגמלה למי שנזקק לה ובכך לאפשר שמירה על רמת חיים מינימלית, ולא העניק גמלה באופן מינהלי רק על פי הרישום הרשמי של המעמד האישי (ר' דב"ע מט/136-04 פד"ע כב' 309, 314).
ג. על פי הגדרת "בני זוג" בסעיף 1 לחוק קיימים תנאים מצטברים הקובעים כי איש ואישה אינם נשואים הינם בני זוג - התנאי הראשון הנדרש הוא כי בני זוג חיים חיי משפחה התנאי השני - קיום משק בית משותף והשלישי - ילד משותף לבני הזוג או שמשתלמת לאחד מהם תוספת תלויים עבור בן הזוג האחד.

12. מחומר הראיות שוכנענו שהתובעת ושמואל אינם חיים חיי משפחה ואינם מקיימים משק בית משותף - אין שמואל מתגורר בבית התובעת, בגדיו אינם מוחזקים בבית, אין התובעת מכבסת מבשלת וכו' עבור שמואל, אין שמואל משלם או משתתף בתשלום חשבונות חשמל טלפון וכו' עבור הבית שבו גרה הת' וכיוצ"ב.
שוכנענו שנוכחות שמואל בבית הת' במועד ביקור החוקרת היתה ארעית ונבעה ממצוקת המגורים הפתאומית אליה נקלע שמואל עקב השתלטות אחותו על דירת הירושה שרשומה ע"ש אמו שהועברה לבית אבות שבועיים קודם לכן.

13. עולה, שמשהת' ושמואל אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת ואינם מנהלים משק בית משותף, זכאית הת' לגמלת הבטחת הכנסה בגין חודש 3/01.

14. התוצאה, איפוא, שהתביעה מתקבלת.

15. אין צו להוצאות.

ניתן היום, 20/10/03, בהעדר הצדדים.

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר.

מר אפטר - נ.צ.

א. סלע
, שופטת - אב"ד

גב' גילצר - נ.צ.








בל בית דין אזורי לעבודה 4639/01 בתיה ענבי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/10/2003)