פסקי דין על גבריאל משה | פסקי דין על יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה | פסקי דין על מטה יהודה |

7696/01 בש     21/01/2002




בש 7696/01 גבריאל משה נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, מטה יהודה




בעניין:

1




בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בש 007696/01
בש 007697/01


בפני
:
כב' השופט כרמי מוסק
תאריך:
21/01/02



בעניין:
גבריאל משה





המבקש

נ ג ד


יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה
מטה יהודה





המשיב


החלטה


1.
לפניי בקשה לביטול או התליית שני צוי הריסה מנהליים שניתנו על ידי המשיב בתאריך 06.12.01 כנגד שני מבנים המצויים במושב אבן ספיר אשר נבנו על ידי המבקש וזאת בהתאם להוראות סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה , תשכ''ח - 1965.

צו ההריסה התבסס על תצהירו של מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה
( להלן – הועדה המקומית ) בו תוארו המבנים נשוא הצוים והוגדר מיקומם לפי תכניות המושב.

המבקש טוען כי יש לבטל או להתלות את הצוים לאור היותם נגועים בפגמים רבים ומהותיים. הטענה העיקרית הראשונה בפי המבקש
מתייחסת לאי התאמה בין האמור בצוים ובתצהיר המהנדס לבין תשריט המקום. לטענת המבקש, עולה מעיון בתשריט כי המבנה שנועד להריסה
על פי הצוים אינו אלא בית מגוריו שנבנה זה מכבר על פי היתר ואילו לשון הצוים מלמדת כי
מתייחסים הם למבנה מקונסטרוקצית ברזל ולגדרות מרשת ברזל . נוסף על כן , סבור המבקש כי המשיב לא קיים התייעצות כנדרש בסעיף 238 א' חוק התכנון והבניה ( להלן – החוק או חוק תכנון ובניה ).

עמדת המשיב היא כי אי התאמה בין התצהיר והצו לבין התשריט מהווה פגם טכני גרידא שאינו יורד לשורש העניין. באשר לחובת ההתייעצות , סבור המשיב כי קיים חובה זו במלואה לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הועדה המקומית כמצוות סעיף 238 א' (ב) לחוק .

סעיף 238א (ח) לחוק מונה שתי עילות לביטול או התליית צו הריסה מנהלי: הצו הוצא כנגד בניין שנבנה כדין או ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. נוסף על כן , פותחה בפסיקה עילה נוספת בגינה ניתן לבטל
צו הריסה או להתלותו,
כלשון בית המשפט העליון ב

פסק דין
בעניין ע''פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב – יפו נ' עורקבי , פ''ד מח (2) 397 401 , "אם צו ההריסה פגום בפגם חמור עד כדי כך שיש לראותו כבטל מעיקרו , אין הסדר המשפטי מאפשר לבית המשפט להתעלם מן הפגם".

נבחן את טענות המבקש לפי סדר חשיבותן לאור הוראות הדין וההלכה הפסוקה בעניין זה.

חובת התייעצות
: אין חולק כי העדר התייעצות כדין מהווה פגם חמור שיש ביכולתו להביא לכדי ביטול צו הריסה ( ראה לעניין זה ע''פ 22/89 עזבה נ' מ''י, פ''ד מג (2) 592 ).

לטענת המבקש, היה על המשיב לקיים התייעצות עם ראש הרשות המקומית בתחומה נמצא המושב אבן ספיר , דהיינו , עם ראש הועד המקומי של המושב. המבקש הסתמך בטענתו זו על דברי כב' השופט אלטר בב''ש 2799/01 ( עכו ) פאעור ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – משגב ( טרם פורסם ) . כבר עתה אקדים ואציין כי אני חולק על תוצאות פסק הדין.

חובת התייעצות מעוגנת , כאמור , בסעיף 238א (ב) לחוק המורה כדלהלן:

היתה הועדה המקומית מועצת רשות מקומית כאמור בסעיף 18 ונתמנה לאותה רשות מקומית יועץ משפטי, לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עמו; היתה הועדה המקומית ועדה למרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 19, לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבנין החורג.

רשות מקומית מוגדרת בסעיף 1 לחוק כ- "עירייה או מועצה מקומית". לפי סעיף 18 (א) לחוק , "במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד , תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית " ( לתכנון ובניה – כ.מ. ). לעומת זאת , ועדות מרחביות לתכנון ובניה , שהוקמו מכוח סעיף 19 לחוק והנדונות בסעיף 238א (ב) סיפא , מאגדות בתוכן מספר רשויות מקומיות.

לטענת המשיב , הוא קיים במקרה זה התייעצות עם היועץ המשפטי של הועדה המקומית כמצוות סעיף 238א (ב) רישא לחוק שכן הודעה המקומית בענייננו אינה אלא המועצה האיזורית מטה יהודה
, רשות מקומית יחידה , בתחומה נמצא המושב אבן ספיר. לפיכך התייעצות המשיב עם היועץ המשפטי עולה , כטענת המשיב ,
בקנה אחד עם דרישת החוק.

סבורני כי מועצה איזורית מטה יהודה
מהווה רשות מקומית כמשמעה בחוק. ראה לעניין זה
הגדרה של "מועצה אזורית" ( סעיף 1 לחוק המועצות האיזוריות
( מועד בחירות כלליות ), התשנ''ד – 1994 ) :

"מועצה אזורית" - מועצה מקומית ( ההדגשה שלי – כ.מ. )
אשר הוקמה לפי סעיף 1 לפקודת המועצות המקומיות, וכוננה כמועצה אזורית.

נוסף על כן , בצו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות ), תשי''ס -
1958 , אשר הותקן מכוח פקודת המועצות המקומיות , 1941 מוגדרת מועצה אזורית כ-"כל אחת מהמועצות המקומיות ( ההדגשה שלי – כ.מ. ) אשר שמה נקוב בתוספת הראשונה". מועצה אזורית מטה יהודה
מנויה בתוספת הראשונה של הצו.

לאור היות מועצות אזוריות "מועצות מקומיות" כמפורט לעיל נופלת מועצה איזורית מטה יהודה
בגדר "רשות מקומית" כהגדרתה בחוק תכנון ובניה.

טענת המבקש היא כי המשיב עומד בראש הועדה המרחבית לתכנון ובניה המאגדת בתוכה מספר רשויות מקומיות דבר המרוקן מתוכן את ההתייעצות שקיים בפועל , כאמור. בנסיבות אלה מבקש הוא ליישם בענייננו את עמדתו של בית המשפט
בב''ש 2799/01 שלעיל בו הגיע בית המשפט השלום בעכו לתוצאה כדלהלן:

לאור תכליתה ומטרתה של חובת התייעצות ... אני סבור כי במקרה כמו זה שבפני
י, בו אין בנמצא עירייה או מועצה מקומית , אולם ישנן מועצה אזורית וועד מקומי , על
יו''ר
הועדה המקומית , שהינה ועדה מרחבית , להתייעץ עם יו''ר הועד המקומי של היישוב שבתחומו מצוי הבניין נשוא צו ההריסה...


לפיכך סבור המבקש כי היה על המבקש להתייעץ עם יו''ר הועד המקומי. כיוון


שלא עשה כן , יש לבטל את צווי ההריסה.

במקרה שעמד לנגד עיני בית המשפט בפרשה האחרונה דובר בצו הריסה מנהלי אשר ניתן על ידי יו''ר ועדה מרחבית לתכנון ובניה בהתייעצות עם יו''ר המועצה האזורית בתחומה היה מצוי הבניין נשוא הצו. בית המשפט הגיע , כאמור , למסקנה כי במקרה מעין זה היה על יו''ר הועדה המרחבית לקיים התייעצות עם ראש הועד המקומי. בית המשפט הסתמך בהחלטתו זו על דברי כב' השופט מצא ב

פסק דין
בעניין ע''פ 22/89 עזבה נ' מ''י, פ''ד מג (2) 592 בו עמד בית המשפט העליון על חשיבות קיומה של החובה האמורה :

ועדה מקומית הפועלת
ברשות
מרחבית,
המונה
יותר
מרשות
מקומית אחת - ולרוב, רשויות
מקומיות
אחדות
-
הינה
גוף-על
חיצוני,
שהרכבה הפרסונאלי איננו
חייב
לכלול נציגים מכל אחת מן הרשויות המקומיות הכפופות לה, ושראשה הוא הממונה על המחוז או נציגו (סעיף 19 לחוק). לראש ועדה
מקומית
אשר
כזאת
אין,
בהכרח,
בקיאות
מלאה ומספקת בבעיותיה המוניציפאליות
המיוחדות
של כל אחת מן הרשויות, שגם הן, בכלל יתר
שיקולים,
ראויות
להישקל
על-ידיו, קודם להוצאתו של צו הריסה מינהלי.
אין
צריך לומר, כי שימוש בלתי זהיר, מצד ראש ועדה מקומית כלשהי,
בסמכות
הנתונה לו בסעיף 238א(א) לחוק, עלול להניב תוצאות קשות וחמורות; והחשש לשימוש מוטעה בסמכות האמורה - ולוא רק בשל העדרו
של
מידע עובדתי רלוואנטי - מתעורר ביתר שאת ביחס לראש ועדה מקומית
הפועלת
ברשות
מרחבית, מאשר בראש ועדה מקומית שתחום סמכותה חופף
לתחומיה
של
רשות
מקומית
אחת.
אין זאת אלא שחובת ההתייעצות בראש
המועצה
המקומית הנוגעת בדבר, כתנאי מוקדם לשימוש בסמכות האמורה
בידי ראש ועדה מקומית הפועלת ברשות מרחבית, מיועדת לצמצם את החשש לשימוש מוטעה בסמכותו, על רקע של העדר מידע או חוסר מודעות לקיומם
של
שיקולים נוספים שראוי להביאם בחשבון בעת גיבוש החלטתו.

בעקבות דברי כב' השופט מצא סבר בית המשפט בעניין ב''ש 2799/01 כי לאור היות יו''ר המועצה האזורית מרוחק מיישובים הנמצאים בתחום סמכות המועצה נפגמת יכולתו ליתן עיצה עניינית ליו''ר ועדה מקומית לתכנון ובניה (עמוד 6 לפסק הדין):

לראש המועצה האזורית , שבתחומה המצאים מספר יישובים אין בהכרח גישה ישירה וקלה לכל הגורמים והנתונים שיש להביאם בחשבון עת שוקלים הוצאת צו הריסה
ביישוב מסויים ואין לו בהכרח את כל המידע העובדתי הרלוונטי
לעניין ולכן לא בטוח שיוכל לייעץ נכונה ליו''ר הועדה , מתוך מודעות לנתונים ולשיקולים המיוחדים לאותו יישוב ספציפי... מודעותו של יו''ר ועד מקומי בעובדות ... גבוהה יותר מזו של יו''ר מועצה אזורית...

אינני מקבל את גישת בית המשפט בעניין ב''ש 2799/01 שלעיל בהיותה מתעלמת ממעמדן של
מועצות איזוריות תוך מתן עדיפות גורפת לועדים מקומיים. נוסף על כן, נוצרת בכך הבחנה בלתי רצויה בין רשות מקומית שהינה מועצה מקומית לבין רשות מקומית שכוננה כמועצה אזורית. העדפת ועדים מקומיים על פני מועצות איזוריות נראית בלתי רצויה ומנוגדת לכוונת המחוקק באשר למעמדם של שני הגופים הללו.

פועל יוצא של קבלת הגישה שבאה לידי ביטוי בב''ש 2799/01 הוא שמועצות אזוריות אינה בגדר "רשות מקומית" לעניין חוק תכנון ובניה וזאת לאור לשונו של סעיף 238א (ב) סיפא המחייב להתייעץ עם ראש הרשות המקומית בתחומה נמצא בניין נשוא צו הריסה. כיוון שבמקרה בו נמצא המבנה בתחומה של מועצה אזורית כלשהי יהיה על יו''ר הועדה לתכנון ובניה להתייעץ עם ראש הועד המקומי אזי הועד המקומי מהווה רשות מקומית "על חשבון" המועצה האזורית. מסקנה זו מנוגדת לכוונת המחוקק שהובעה בהזדמנויות שונות באשר למעמדם של ועדים מקומיים ומועצות אזוריות.

בניגוד לעמדתו המפורשת באשר למעמד המועצות האזוריות כמועצות מקומיות ,
לא סבר המחוקק כי יש להעניק לועדים מקומיים מעמד דומה. ועדים אלה יכול ויוקמו בד בבד עם הקמת מועצה מקומית אשר חלק מסמכויותיה יואצלו להם במסגרת צו כינון המועצה ( ראה סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות ). יצוין כי מעמד דומה הוענק לועדים מקומיים המכהנים בתחומי שיפוטן של ועדות אזוריות צו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות ), תשי''ס -
1958 .

לשון סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות מלמדת כי תיתכן קיומה של מועצה מקומית שתחום סמכותה משתרע על מספר יישובים בהם ניתן להקים ועדים מקומיים.

אימוץ העמדה שהובעה בב''ש 2799/01 מביאה לכדי הבחנה , שאין הדעה סובלת , בין מועצה מקומית לבין מועצה אזורית אשר מנוגדת לכוונת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בדברי חיקוק שונים לרבות חוק תכנון ובניה. כך, למשל , יו''ר הועדה המרחבית לתכנון ובניה רשאי לקיים התייעצות עם ראשי מועצות מקומיות הנמצאות בתחומה אף במקרה בו מאגדות מועצות אלה כפרים מספר בהם מכהנים ועדים מקומיים. לעומת זאת , במקרה זהה ייאלץ יו''ר הועדה לפנות לראשי הועדים המקומיים אך ורק בשל היות המועצה אליה משתייך יישוב זה או אחר מועצה אזורית בשמה וכל זאת חרף היות אותה מועצה אזורית מועצה מקומית , לפי הגדרתה בחוקים שונים כמפורט לעיל.

תוצאה
אפשרית נוספת של ההבחנה האמורה היא כי יו''ר הועדה המקומית לתכנון ובניה שבתחומה נמצאת מועצה מקומית אחת ( במקרה זה מכהן יו''ר המועצה המקומית כיו''ר הועדה לתכנון ובניה ) רשאי להתייעץ עם היועץ המשפטי של הועדה בראשה עומד. בניגוד לכך , עמיתו המכהן כיו''ר הועדה המקומית לתכנון ובניה הממלא , בעת ובעונה אחת, תפקיד של
יו''ר המועצה האזורית יהיה, לכאורה, מנוע מלעשות כן היות ועקב שלילת מעמדן של מועצות אזוריות במקרה זה מוענק לועדים מקומיים מעמד של רשויות מקומיות על פי החוק ויהיה על יו''ר הועדה לקיים התייעצות עם יושבי הראש של ועדים אלה.

לאור האמור סבורני כי יש לפרש את כוונת המחוקק בדרך שאין ועד מקומי יכול להוות רשות מקומית לעניין חוק תכנון ובניה.


ומן הכלל אל הפרט. המשיב הפנה בתגובתו מתאריך 02.01.02 לשני צוי תכנון ובניה שהוצאו על ידי שר הפנים
התומכים בטענותיו. כך קובע השר בסעיף 1 לצו התכנון והבניה (מטה יהודה
) , התשנ''ג – 1993 לאמור:

מרחב תכנון מקומי מטה יהודה
... , ישונה וקטע מגבולותיו יהיה כמסומן בקו כחול בתשריט ... והוא תואם את תחום המועצה האיזורית מטה יהודה
.

אין לפניי ראיה כלשהי לקיום
רשות מקומית נוספת בתחומה נמצא המושב אבן ספיר ואין לראות בועד המקומי של המושב רשות מעין זו , כאמור. במילים אחרות, בנסיבות העניין המשיב היה רשאי להתייעץ עם היועץ המשפטי של הועדה המקומית כמצוות סעיף 238א (ב) רישא לחוק מאחר ומרחב התכנון המקומי במקרה זה כולל תחום רשות מקומית אחת בלבד , המועצה האזורית מטה יהודה
.

אי התאמה בין תצהיר המהנדס לבין תכנית המושב
:
המשיב אינו חולק
על קיום אי התאמה כאמור אולם רואה בכך פגם טכני גרידא .

עם כל הכבוד , איני מקבל עמדה זו. אי התאמה בין תצהיר המהנדס עליו הסתמך המשיב בהוצאת הצו יש בה כדי להטעות את מי שיוציא את הצו לפועל דבר שעלול להביא להריסת בית מגוריו של המבקש , שנבנה
בהיתר, אליו התייחס המהנדס בתצהירו בסמנו מבנה זה בתשריט כבניין נשוא צוי ההריסה. בנסיבות אלה יש לראות בפגם זה פגם מהותי היורד לשורש העניין המצדיק התערבות בית המשפט.


הוא הדין לגבי הצו השני המתייחס להריסת מחסן וגדרות , כאשר לא ברור לאיזה מחסן וגדרות התכוונו.

מאידך , אי התאמה בין התצהיר לבין התכנית , חרף היותה פגם משמעותי ביותר, ניתן לתיקון בנקל. לפיכך אין פגם זה מצדיק את ביטולו של הצו ובית המשפט יכול להסתפק במקרה זה בהתלייתו עד אשר יתוקן.

לפיכך אני מורה על התליית צווי ההריסה נשוא הדיון עד תיקון הפגם באמצעות הגדרה מדויקת
, שאינה משתמעת לשתי פנים , של המבנים שנועדו להריסה על פי הצוים.

המבקש העלה בבקשתו טענות נוספות שיש בהן כדי לפגוע , לטענתו , בתוקפם של צווי ההריסה . כך נטען כי הצו הוצא בניגוד למדיניות המשיב הנקוטה על ידו במשך שנים כאשר הוצאת צו ההריסה מהווה פעולה מפלה כלפי המבקש בהיות המשיב מתעלם ממבנים אחרים שנבנו ללא היתר. נוסף על כן, טוען המבקש כי לרשות המשיב עמדו אמצעים אחרים , חמורים פחות , כגון צו הפסקת עבודה , שיש בהם כדי להפסיק את הבניה בניגוד לחוק. לבסוף הצביע המבקש על אפשרות סבירה כי יקבל בעתיד היתר בנייה באשר לבניינים נשוא הצווים.

לא ראיתי ממש בטענות המבקש המתייחסות למדיניות המשיב , אפשרות קבלת היתר בעתיד וקיום אמצעים נוספים להפסקת הבניה. שאלת הוצאת צו הריסה או הימנעות מכך נתונה לשיקול דעתו של המשיב ובית המשפט לא יתערב בשיקול דעת זה כל עוד עמד הצו בדרישות החוק ולא היה נגוע בפגם חמור
( ראה לעניין זה בג''צ 654/88 זברגה ואח' נ' יו''ר הועדה המחוזית , מחוז המרכז, דינים עליון כרך ח , 608 ).

באשר לטענת האפליה , המבקש לא טרח ליצוק תשתית עובדתית לטענה זו ודי בטעם הזה לשם דחייתה.

אשר על כן אני מורה להתלות את צו ההריסה נשוא הדיון לאור אי התאמה בין לשון הצו ותצהיר המהנדס לבין תכנית מושב אבן ספיר וזאת עד תיקונו של הצו על ידי המשיב באמצעות הגדרה מדויקת של המבנים נשוא הצוים.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב''כ הצדדים
.

ניתן היום ח' בשבט, תשס"ב (21 בינואר 2002) בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק
, שופט











בש בית משפט שלום 7696/01 גבריאל משה נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, מטה יהודה (פורסם ב-ֽ 21/01/2002)