פסקי דין על ברגיג שלום | פסקי דין על עופר לוי

300755/94 עב     20/01/2002




עב 300755/94 ברגיג שלום נ' עופר לוי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית דין א. לעבודה ת"א
עב 300755/94


בפני
:
כבוד השופטת לאה גליקסמן
נ.צ. מר ברוך אייזנברג
נ.צ.מר יהושע לנדסמן


20/01/2002




בעניין
:
ברגיג שלום



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד וסטשניידר יעקב
המבקש


- נ
ג
ד -


עופר לוי



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד אשכול נמרוד
המשיב



החלטה
1.
בפני
נו שתי בקשות:
א.
בקשה להזמנת עד הזמה.
ב.
בקשה למתן צו לחייב צד ג' להציג מסמכים.
רקע כללי
2.
תחילתו של הליך זה בשנת 1994.
3.
המבקש, הוא התובע והנתבע שכנגד בהליך העיקרי (להלן –
התובע), היה, במועדים הרלבנטיים לתביעה, ועל פי הנטען בכתב התביעה, אמרגן בעל משרד אמרגנות והפקות. לטענת התובע, הוא עסק בארגון, הפקה וניהול מוזיקלי של המשיב, הוא הנתבע והתובע שכנגד בהליך העיקרי (להלן – הנתבע), במטרה לקדם, לפרסם ולפתח את הקריירה המקצועית של הנתבע.
4.
הנתבע הוא זמר במקצועו.
5.
ביום 22.1.92 נחתם הסכם בין הצדדים (להלן – ההסכם; נספח א' לתצהיר התובע).
בסעיף 5 להסכם נקבע כי ישררו יחסי עובד מעביד בין הצדדים. בסעיף 7(א) להסכם נקבע כי תקופת ההסכם היא למשך שלוש שנים מיום חתימתו, כאשר נשמרה לתובע בלבד הזכות לבטלו במשך תקופת ההסכם. בסעיף 7(ג) להסכם ניתנה, לתובע בלבד, אופציה להאריך את ההסכם בשנתיים נוספות, ובלבד שנתן לנתבע הודעה של 3 חודשים מראש על כוונתו ו/או על רצונו לממש את האופציה.
6.
לטענת התובע, ביום 5.7.94 שלח לנתבע מכתב (נספח ב' לתצהיר התובע), בו הודיע לו על כוונתו לממש את האופציה העומדת לרשותו להארכת תוקף ההסכם
לשנתיים נוספות, בהתאם לסעיף 7(ג) להסכם.
7.
לטענת התובע, הנתבע הפר את ההסכם ביניהם, בכך שהחל מחודש אוקטובר 1994 סירב להופיע בהופעות וארועים שהתחייב התובע לגביהם. כתוצאה מכך, נאלץ התובע לבטל הסכמי הופעות ונגרם לו נזק כספי רב מאד.
8.
לטענת הנתבע, התובע הוא שהפר את ההסכם עמו, ובשל כך נשלחה אל התובע הודעת הנתבע בדבר ביטול ההסכם (נספח יג' לתצהיר הנתבע). כן טוען הנתבע כי התובע ניהל עמו מו"מ בחוסר תום לב, כי נכרת בין הצדדים הסכם חדש, כי ההסכם הוא "חוזה שאולי מתאים לתקופות קדומות בהן העובדים היו משוללים כל זכויות", וטענות נוספות שאין צורך לפרטן לצורך הכרעה בבקשה זו.
9.
ביום 24.3.98, ניתן ע"י כב' השופט כהן (כדן יחיד
(

פסק דין
אשר מחק את התביעה מחוסר סמכות עניינית של בית הדין לעבודה לדון בה, בשל העובדה כי לא הוכח קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים.
יש לציין, כי שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים הועלתה על ידי כב' השופט כהן ביוזמתו, ופסק הדין ניתן בניגוד לעמדת שני הצדדים, אשר הסכימו כי התקיימו יחסי עובד מעביד.
10.
ערעור התובע על פסק דינו של כב' השופט כהן נתקבל על ידי בית הדין הארצי לעבודה ב

פסק דין
מיום 12.7.2000, והתיק הוחזר לבית הדין האזורי לשמיעת התביעה לגופה. על פי החלטת כב' השופטת הראשית מיום 6.8.00, הועבר התיק למותב זה.
11.
בדיון ביום 5.10.00 קיבלו הצדדים את הצעת בית הדין להפנות את ההליך לגישור. אולם, במהלך הליך הגישור הודיע הנתבע, כי בעצת רבו לא ימשיך להשתתף בהליך הגישור.
12.
דיוני הוכחות התקיימו במועדים אלה: 9.1.01, 23.1.01, 31.1.01, 21.3.01, 18.10.01, 26,11.01. יצוין, כי בחלק מישיבות בית הדין נכח אביו של התובע, מר נינו ברגיג, הוא העד שהתובע מבקש לזמנו כעד הזמה.
13.
בפני
בית הדין העידו:
א.
מטעם התובע:

i)
התובע;

ii)
גב' ענת פרלמוטר, עבדה כמזכירה במשרדו של התובע;

iii)

מר זכריה יעיש, שימש כמנהל החשבונות של התובע.
ב.
מטעם הנתבע
העיד הנתבע בלבד.
14.
הבקשה לזימון עד ההזמה הוגשה ביום 13.11.2001, בטרם נסתיימה חקירתו הנגדית של הנתבע.

הבקשה להזמנת עד הזמה
15.
עד ההזמה שהתובע מבקש לזמנו לעדות הוא אביו של התובע, מר נינו ברגיג.
16.
נימוקי ב"כ המבקש בבקשה שהגיש, ובתגובתו בכתב לטענות ב"כ הנתבע הם כמפורט להלן.
17.
הדברים שנאמרו להלן על ידי הנתבע, בחקירתו הנגדית ביום 18.10.01,
נטולי בסיס, חסרי שחר ואינם נכונים:
א.
"נינו ברגיג פנה אלי וסמכתי עליו שינהל את הכל מאחורי בנו. הוא מאמן כדורגל ולכן סמכתי עליו. ראיתי איש רציני ולכן פניתי אליו. סמכתי עליו שהוא אחראי, זה יהיה השם של הבן שלו אבל הוא יהיה בתמונה. הוא לא יכול היה להיות רשום בחוזה ולכן נרשם בנו כרשום בחוזה. נינו ברגיג אמור היה להיות אחראי על כל המערכת, סמכתי על נינו שינהל את הכל" (פרוטוקול עמ' 136, שורות 13 – 17).
ב.
"ש. אני אומר לך שלמרות התיאור שתיארת האם יש לך אסמכתא בכתב לכך שנינו ברגיג אמור היה לעמוד מאחורי העסק?
ת. ב"כ התובע היה עורך הדין שלי ולא דאג לי לזה" (פרוטוקול עמ'
136, שורות 19 – 21).
ג.
ש. תראה בבקשה לביה"ד חשבונית ששילמת לי שכר טרחה.
ת. מר נינו ברגיג שהרגשתי כמו אבא שלי אמר שהוא משלם את זה. (פרוטוקול עמ' 137, שורות 7 – 10).
ד.
ש. אם לא קבלת תלושי משכורת במשך שנתיים ויותר מדוע לא דרשת אותם?
ת. כי הייתי בטוח שהם נמצאים במשרד באיזשהו מקום.
ש. האם בקשת בכתב את התלושים?
ת. הייתי בטוח שהכל בסדר ולא חשדתי בנינו ברגיג לרגע"

(פרוטוקול עמ' 141, שורות 7 – 10).
18.
מר נינו ברגיג נכח בישיבות שנתקיימו עם הנתבע במשרדו של ב"כ התובע, במועד לפני חתימת החוזה ובמועד חתימת החוזה.
19.
עדותו של מר ברגיג נחוצה כדי להעמיד דברים על דיוקם.
20.
איזכורו של האב, מר נינו ברגיג, בס' 3(א) לכתב ההגנה, בס' 3(א) לכתב התביעה שכנגד ובתצהיר עדותו הראשית של הנתבע, אין בהם בלבד משום הוכחה כלשהי לטענות הנתבע, והם אינם מטילים חובת הוכחה כלשהי על התובע.
21.
הנתבע, שלא דאג להוכיח את טענותיו על ידי הבאת ראיותיו במועד המתאים לכך בשלב הגשת הראיות, אינו זכאי ו/או רשאי
לנסות ולהוכיח טענותיו בשלב החקירה הנגדית. אולם, משמועלות טענותיו במפתיע בשלב החקירה הנגדית, טענות שלא הועלו כלל, זכאי המבקש במקרה דנן להעיד עד הזמה (ההדגשה הוספה).
22.
הנתבע התנגד לבקשה, מנימוקים אלה, שנטענו בעל פה בדיון שהתקיים ביום 26.11.2001:
א.
אביו של התובע וכן מעורבותו ביחסים בין התובע לבין הנתבע מוזכרים במפורש בסעיף 3(א) לכתב ההגנה, בסעיף 3(א) לכתב התביעה שכנגד, ובסעיף 3(א) לתצהירו של הנתבע. כן הזכיר התובע עצמו את עניין מעורבותו של אבי התובע בעמ' 89, שורות 11 – 12,
ובשורה 21 (ההדגשה הוספה).
ב.
על התובע היה להעיד את אביו, מר נינו ברגיג, במהלך עדויות התביעה. מדובר בעד "שהוחבא" במהלך המשפט, אולם אלה הם שיקוליו של התובע.
ג.
הטענה בדבר מעורבות אביו של התובע אינה בגדר "טענה מפתיעה" כנטען על ידי התובע. לאור זאת, אין מקום להתיר לזמן לעדות את אביו של התובע בשלב זה של ההליך.
המסגרת המשפטית

23.
תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי
"בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות."
24.
לעניין המבחן למתן רשות להבאת עדי הזמה, נאמר:
"המבחן העיקרי הוא נטל ההוכחה. ענין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לו לדחות את הבאת הראיות לגביו באמצעות עדות מפריכה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד."
א. הרנון, דיני ראיות, חלק ראשון, תשמ"ה בע' 130.

25.
כאשר מדובר בראיות מפריכות אשר אינן נוגעות לעניין השנוי במחלוקת, אלא נועדו לערער את מהימנות עדי הנתבע, השאלה אם בית המשפט ירשה השמעת עדים כאלה, מסורה לשיקול דעתו של השופט.
זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה 7, ע' 507 – 508.
ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא ואח', פ"ד לח(4) 125.
26.
יש להבחין בין "ראיות נוספות" לבין הבאת "ראיות מפריכות". בית המשפט יתיר הבאת "ראיות נוספות" לאחר תור הבאת הראיות על פי העקרונות החלים על הבאת ראיות
נוספות בערעור. ככלל, לא יתיר בית המשפט הבאת "ראיות נוספות" אם היתה קיימת אפשרות להביאן במועד .
ראו: קשת, הזכויות הדיוניות וסדרי הדין הלכה למעשה, פרק מח', ע' 10 – 11; פרק נד, ע' 27 – 30.
דב"ע נה/ 159 – 3 מסדה ליטבאק – עבאדי נ' א. רפאל ושות', עבודה ארצי כרך כט(1) 44, סעיף 11 לפסק הדין.
27.
על יסוד המסגרת המשפטית לעיל, נדון בבקשה להזמנת עד הזמה.
הכרעה

28.
עיון בנימוקי התובע לבקשתו, ובעיקר בקטעי עדותו של התובע אותם מבקש התובע להפריך באמצעות עד ההזמה, מעלה כי התובע מעוניין להעיד את אביו, מר נינו ברגיג, בהתייחס בעיקר לשתי טענות:
א.
האחת – מעורבות אביו של התובע בהתקשרות בין התובע לבין הנתבע.
ב.
השניה – נסיבות חתימת ההסכם בין הצדדים, ובמיוחד ייצוגו של הנתבע על ידי ב"כ התובע בעניין חתימת ההסכם.
29.
אולם, שתי טענות אלה אינן טענות מפתיעות, שהועלו רק בשלב החקירה הנגדית. עניינים אלה עמדו במפורש על הפרק בשלב הבאת הראיות על ידי התובע, הן מתוך כתבי הטענות ותצהיר העדות של הנתבע והן מתוך עדויות התובע עצמו.
30.
בעניין מעורבות אביו של התובע, מר נינו ברגיג, בהתקשרות בין התובע לבין הנתבע, וכן בעניין האמון שרחש הנתבע לאביו של התובע, העיד הנתבע, בסעיף 3(א) לתצהיר עדות ראשית מטעמו:
"חתמתי על חוזה העבודה הישן אצל ב"כ התובע מתוך אמונה בתובע ובאביו, אשר ליווה אותו בנושא זה, למרות שזהו חוזה שאין לו אח ורע ביחסים שבין אמרגן וזמר, חוזה שאולי מתאים לתקופות קדומות בהן העובדים היו משוללים כל זכויות.
אינני יודע היטב קרוא וכתוב ומתוך אמונה בתובע ובאביו חתמתי על החוזה הישן בלא לקרוא אותו ובלא שיוסברו לי תנאיו".
(ההדגשה הוספה).

31.
פסקה זהה לפסקה הראשונה בסעיף 3(א) לתצהיר נכללה בסעיף 3(א) לכתב ההגנה ובסעיף 3(א) לכתב התביעה שכנגד.
32.
גם התובע עצמו בתצהירו ובעדותו

בבית הדין התייחס לשני עניינים אלה, ונביא להלן מספר מובאות:
א.
התובע העיד כי
" ... הכרתי את עו"ד וסטשניידר שהוא בקומה ראשונה, אמרתי לו יש זמר אני רוצה לעשות איתו חוזה, אבא שלי דיבר איתו."
(פרוטוקול עמ' 35, שורות 21 – 22).
ב.
וכן:
"פגישה ראשונה היתה אני עופר לוי
ואבא שלי ואליעזר פלינט ואיזידור מזרחי שייצגו אותו קודם.... באנו בפגישה השניה עופר לוי
ואשתו אילנה ואני ואבא שלי נינו ברגיג..."
(פרוטוקול עמ' 89, שורות 12 – 13, פרוטוקול עמ' 89, שורות 20 – 21).
ג.
וכן:
"ת. הסבירו לו הכל. הסביר לו העורך דין, אני ואבא שלי. כולנו הסברנו לו מא עד ת והוא ידע על הכל."
(פרוטוקול עמ' 35, שורות 6 – 7).
ד.
כן ציין התובע בתצהירו (סעיף 19) כי אביו נכח בפגישה שהתקיימה ביום 14.11.94, בנסיון להגיע לפשרה.
33.
גם עד התובע, מר זכריה יעיש, מנהל החשבונות, העיד לעניין מעורבותו של אבי התובע, מר נינו ברגיג, בהעסקת הנתבע:
"ש. מפנה לעמוד 37 לפרוטוקול, (העד קרא את העמוד), לפי איזה נתונים הכנת את התלושים?
ת. מדי חודש בחודשו התובע או אביו היו מופיעים אצלי במשרד אומרים לי על כמה לדווח על המשכורת, על איזה סכום לדווח... או שלומי או אבא שלו היו מופיעים במשרד ואומרים לי תדווח בחודש הזה על עופר איקס וככה דיווחתי."
(פרוטוקול עמ' 52, שורות 22 – 25 , פרוטוקול עמ' 53, שורות 1
-5).
וכן:
"ת. אמרתי לך קודם, אני לא קבעתי כמה לשלם לו, מה שמסרו לי דיווחתי בהתאם.
ש. מי מסר לך?
ת. או שלומי ברגיג או אבא שלו.
ש. מה הקשר של אבא של שלומי לתנאי עבודתו של עופר לוי
?
ת. לא יודע.
ש. אז למה קיבלת את הנתונים גם ממנו?
ת. כי הוא היה בא בשליחות של הבן שלו. הבן היה הולך לישון בשעות מאוחרות כנראה והאבא היה בא במקומו".
(פרוטוקול עמ' 54, שורות 1– 9).
34.
עוד נציין, כי בהודעה על עובדה מוסכמת (ת/29) הוסכם בין הצדדים כי אביו של התובע נכח בפגישה שהתקיימה ביום 14.11.94, במשרדו של עו"ד וסטשנידר, בה השתתפו התובע, אביו של התובע, עו"ד וסטשניידר, הנתבע, אשת הנתבע וב"כ הנתבע.
35.
גם נסיבות חתימת ההסכם ושאלת ייצוגו של הנתבע על ידי עו"ד וסטשניידר, ב"כ התובע, בעניין חתימת ההסכם זכתה להתייחסות מקיפה במהלך פרשת התביעה.
א.
התובע העיד, כי עו"ד וסטשניידר ייצג הן את התובע והן את הנתבע בחתימת ההסכם (פרוטוקול ע' 32, שורות 10 – 23; ע' 89, שורה 7).
ב.
חלק ניכר מחקירתו החוזרת של התובע הוקדש לנושא זה. עוד יש לציין, כי ב"כ הנתבע התנגד לחלק מהשאלות שהוצגו לתובע בעניין זה בחקירה החוזרת, וניתנו מספר החלטות בהקשר לשאלות שניתן להציג לתובע בנושא זה (פרוטוקול ע' 79, שורה 24, ע' 80 – 82; פרוטוקול
ע' 87 – 95).
36.
יתר על כן. בתום החקירה החוזרת של התובע, ביקש עו"ד וסטשניידר בדיון שהתקיים ביום 31.1.2001 שבית הדין יאפשר לו להעיד מבלי שיתפטר מהייצוג בעניין נסיבות חתימת ההסכם (ראו: ע' 97 – 100 לפרוטוקול). ב"כ הנתבע אף הגיב לבקשה זו (הודעת ב"כ הנתבע מיום 4.2.2001). בסופו של דבר, הודיע ב"כ התובע בהודעה מיום 12.2.2001 כי
"לאחר בחינת כתבי בי הדין, הפרוטוקולים, העדויות מטעם התובע ועדיו, ומטעמי חסיון, מתייתרת הבקשה במתן היתר לב"כ התובע להעיד מבלי שיתפטר בהתאם לסעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, וכב' ביה"ד האזורי לעבודה יתבקש למחקה".
37.
הנה כי כן,
עוד בטרם הסתיים שלב הבאת הראיות מטעם התובע, היה ברור לתובע כי נסיבות חתימת ההסכם ושאלת ייצוגו של הנתבע על ידי עו"ד וסטשניידר בחתימת ההסכם הן שאלות העומדות על הפרק בפני
בית הדין, ואכן, התובע שקל אם להביא ראיות נוספות בקשר לכך. בסופו של דבר, החליט התובע שלא להביא ראיות נוספות בשאלה זו. לא יתכן, שלאחר שהתובע החליט והודיע כי אינו מביא ראיות נוספות בעניין נסיבות חתימת ההסכם וייצוגו של הנתבע על ידי עו"ד וסטשניידר בחתימת ההסכם, בית הדין יאפשר לו להביא עדויות בנושא זה, לאחר ששני הצדדים סיימו להביא את ראיותיהם.
38.
בשלב זה של ההליך, בטרם הוגשו סיכומי טענות הצדדים, איננו קובעים כל
ממצא עובדתי כלשהו באשר למעורבות אביו של התובע בחתימת הסכם ההתקשרות בין התובע לבין הנתבע ובהעסקת הנתבע על ידי התובע, וכן בשאלת נסיבות חתימת ההסכם וייצוגו של הנתבע על ידי עו"ד וסטשניידר לעניין חתימת ההסכם. אולם, ברור מהאמור בסעיפים 30 עד 36 לעיל, בהם צטטנו או אזכרנו מתצהירי הצדדים או מפרוטוקול הדיון, ומבקשתו של עו"ד וסטשניידר להעיד מטעם התובע ומחזרתו מבקשה זו, ששני נושאים אלה לא עלו באופן מפתיע בחקירה הנגדית של הנתבע, אלא עלו באופן מפורש בשלב מוקדם בהליך, הן בתצהיר העדות של הנתבע והן בעדויות התובע ועדיו. לכן, אילו סבר התובע כי יש מקום להבהיר את התמונה או "להעמיד דברים על דיוקם", כנטען בבקשה, היה עליו להביא עדויות נוספות בשני נושאים אלה בשלב הבאת הראיות מטעמו.
39.
כללו של דבר

: עדותו של מר נינו ברגיג אינה בגדר "ראיות מפריכות" לטענות חדשות, מפתיעות, שעלו לראשונה בשלב הבאת הראיות על ידי הנתבע, אלא הן "ראיות נוספות", בעניינים שעמדו על הפרק עוד בשלב הבאת הראיות על ידי התובע באופן מפורש, הן מעדות הנתבע והן מעדויות התובע ועדיו. לפיכך, אין מקום להתיר העדתו של מר נינו ברגיג כעד הזמה לצורך הבאת ראיות מפריכות.
40.
אכן, ערעור מהימנותו של עד הגנה עשוי, במקרים מסויימים, להצדיק הרשאת עדות מפריכה, אך כידוע עניין זה נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. בית הדין רשאי להתרשם מהחומר שהונח בפני
ו ומעדותם של העדים, ואין הוא חייב לשמוע עדים הבאים רק כדי לערער את מהימנותם של עדי בעל הדין שכנגד.
ע"א 361/85 מימון אזולאי נ. גור לביא, פ"ד לח(4), 125.
בנסיבות מקרה זה, כאשר הנתבע נחקר ארוכות, במהלך שלוש ישיבות, ועדותו משתרעת מע' 116 עד ע' 181 לפרוטוקול, איננו רואים כל צורך בשמיעת עדים נוספים, לצורך קביעת ממצא בדבר מהימנותו של הנתבע. אנו משוכנעים, שדי בעדויות ששמענו על מנת שנוכל לקבוע ממצא בקשר למהימנותו של הנתבע.
41.
על יסוד האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשה לעיד את מר נינו ברגיג כעד הזמה.
מתן צו להצגת מסמכים

42.
בקשתו השניה של התובע היא ליתן צווים המופנים לארכיוני ערוצי הטלויזיה 1, 2 ו- 3, למסור את תאריכי ההופעות של הנתבע במסגרת תוכניות טלויזיה ששודרו, ושמות התוכניות, בתקופה 1/94 – 10/94, כמפורט להלן:
א.
לערוץ 1 – הטלויזיה הישראלית
- תכנית בהנחיית רבקה מיכאלי, מר חיים יבין ואח'.
ב.
לערוץ 2 – שידורי רשת – תכנית בהנחיית דן שילון.
ג.
לערוץ 2 – שידורי קשת – (תכניות בהנחיית גבי גזית, דודו טופז).
ד.
לערוץ 2 –שידורי טלעד (תכנית בהנחיית גב' יעל אבוקסיס).
ה.
לערוץ 3 – כבלים

icp
(תכנית "שעון קיץ").
43.
נימוקי ב"כ התובע בבקשה ובתגובה בכתב:
א.
בסעיף 4 לכתב התביעה טען התובע, כי ארגן לנתבע הופעות וקונצרטים, בין היתר בערוצי הטלויזיה השונים.
ב.
בסעיף 5(ב) לכתב ההגנה הודה הנתבע, כי התובע ארגן חלק מההופעות והפקות הקונצרטים.
ג.
לעומת זאת, בחקירה הנגדית הכחיש הנתבע כי התובע ארגן לו הופעות בערוצי הטלויזיה השונים, ויש בכך, הכחשה לאשר נטען
בכתב ההגנה
ובבחינת הודאה והדחה המצדיקה ו/או מחייבת בשלב זה של הדיון המצאת המסמכים, באשר לתאריכי הופעותיו של התובעושמות התוכניות.
44.
הנתבע התנגד לבקשה מנימוקים אלה, אשר הועלו בדיון מיום 26.11.2001:
א.

ההכחשה של הנתבע אינה מפתיעה. הנתבע הכחיש את כישורי התובע כאמרגן ויכולתו לארגן.
ב.
לתובע היה מספיק זמן להביא את כל המסמכים שהוא טוען להם, ואין לאפשר לו לערוך מקצה שיפורים.
45.
עיון בכתבי הטענות מטעם הנתבע וכן בתצהיר עדותו מעלה, כי הנתבע לא הכחיש במפורש כי התובע ארגן לו הופעות בטלויזיה, אלא טען באופן כללי כי
"ארגון ההופעות והפקת הקונצרטים נעשו רק בחלקם על ידי התובע, שלא ביצע את עבודתו נאמנה אלא בצורה רשלנית ולא מקצועית. שינוי הקו המוזיקלי והפריצה לתודעת הציבור נעשו בעיקר עקב מאמצים שלי ושל אשתי בתחום המקצועי ובתחום יחסי הציבור ולא עקב עבודתו הלקויה של התובע".
סעיף 4 לתצהיר העדות מטעם הנתבע.
46.
נכון, שהנתבע לא הכחיש במפורש בתצהיר עדותו כי התובע ארגן לו את ההופעות בטלויזיה. נכון גם, שהנתבע גם לא העלה בתצהיר העדות מטעמו את הטענה שהעלה בחקירתו הנגדית, על פיה ארגון ההופעות בטלויזיה נעשה על ידי המפיק והיחצ"ן של הזמרת לאה לופטין (פרוטוקול ע' 143 – 147, ובעיקר ע' 144, שורות 15 – 19).
47.
עם זאת, קיימת בתצהירו של הנתבע הכחשה לטענות התובע, בעיקר בכך שהנתבע טען כי "ארגון ההופעות והקונצרטים נעשה רק בחלקו על ידי התובע" וכן טען כי "שינוי הקו המוזיקלי והפריצה לתודעת הציבור" נעשו, שלא עקב עבודתו של התובע. מכל מקום, ודאי שהנתבע לא הודה בכך שהתובע ארגן את הופעותיו בטלויזיה.
48.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, נראה לנו שאין מקום להיענות לבקשתו של ב"כ התובע, וזאת מנימוקים אלה:
א.

השאלה הרלבנטית השנויה במחלוקת היא מי ארגן לנתבע את ההופעות בטלויזיה ולא עצם הופעותיו של הנתבע בטלויזיה. גם אם נענה לבקשתו של התובע, וגם אם ערוצי הטלויזיה יתנו אישורים כי כל הופעות הנתבע בתכניות השונות היו בתקופת ההסכם, דהיינו בתקופה בה היה התובע אמרגנו של הנתבע, לא ניתן יהיה ללמוד מאישורים אלה מי ארגן לנתבע את ההופעות בטלויזיה. אין כל טעם למתן צו להצגת המסמכים המבוקשים, במיוחד כשמדובר בשלב כה מאוחר של הדיון, כאשר לא ניתן יהיה לקבל מהמסמכים תשובה לשאלה הרלבנטית השנויה במחלוקת.
ב.
על התובע מוטל נטל ההוכחה כי ארגן לנתבע את ההופעות בטלויזיה.
ג.
הבקשה הוגשה בשלב מאוחר מאד של הדיון, כמעט בתום שלב הראיות.
49.
לפיכך, אנו דוחים גם את בקשתו של התובע למתן צו המחייב הצגת מסמכים.
50.
הוצאות
בקשה זו יובאו בחשבון בפסיקת ההוצאות בפסק הדין
הסופי.
51.
משתם שלב הבאת הראיות, הצדדים יגישו סיכומי טענות בכתב, כמפורט להלן:
א.
ב"כ התובע – בתוך 45 יום מהמועד בו תומצא לו החלטה זו.
ב.
ב"כ הנתבע – בתוך 45 יום מהמועד בו יומצאו לו סיכומי ב"כ התובע.
ג.
זכות תגובה לב"כ התובע בתוך 15 יום.
ניתן היום, _____________, בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר ברוך אייזנברג

לאה גליקסמן
, שופטת אב"ד

נ.צ.
מר יהושע לנדסמן







עב בית דין אזורי לעבודה 300755/94 ברגיג שלום נ' עופר לוי (פורסם ב-ֽ 20/01/2002)