פסקי דין על חורי אברהם | פסקי דין על עו"ד יעקב כהן | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

4668/85 פשר     23/12/2008




פשר 4668/85 חורי אברהם נ' עו"ד יעקב כהן, כונס הנכסים הרשמי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פשר 004668/85
בשא 4173/08


בפני
:
כבוד השופטת ורדה אלשיך
– סגנית נשיא


23/12/2008




המבקש
:
חורי אברהם
ע"י ב"כ עו"ד
אלי עבוד





--
נ ג ד
--


המשיבים
:
1. עו"ד יעקב כהן
בתפקידו כמפרק (לשעבר) של קלרין טבריה חברה לבניה בע"מ

2. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד יוסי מססה



החלטה


מונחת בפני
מחלוקת שהתעוררה בין קופת הפירוק של חברת קלרין טבריה חברה לבנין בע"מ (להלן: "החברה") לבין מר חורי אברהם
(להלן: "המבקש"), אשר ביצע לפני מספר שנים עבודות בעבור מפרקה לשעבר של החברה. אין חולק, כי בין הצדדים נחתם ביום 11.3.01 הסכם, אשר העניק למבקש זכאות לתשלום מקופת הפירוק בגין עבודתו, וכמו כן אין ספק כי הסכום שולם בסופו של דבר. אלא, שבין הצדדים נטושה מחלוקת אודות המועד הנכון לתשלום, וזאת באשר המבקש טוען כי קיבל התשלום באיחור של שנים, ואי לכך הוא זכאי לתשלום של סכום נכבד בגין הצמדה וריבית כדין.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.
ביסוד המחלוקת, עומד סעיף חוזי הדן בתשלום המגיע למבקש, וקובע כי "התשלום יבוצע ממכירת דירות תוך 6 חודשים". המבקש מסתמך על הסיפא, וטוען כי המועד הנכון לתשלום היה שישה חודשים לאחר החתימה; המפרק לשעבר, לעומת זאת, מסתמך על הרישא, וטוען כי המועד הנכון לתשלום הינו שישה חודשים ממועד מכירת הדירות; ואם כאלו הם פני הדברים, הרי שהתשלום אכן בוצע במועד, והמבקש אינו זכאי לתוספת בגין ריבית. מוסיף המפרק לשעבר וטוען, כי בקופת הפירוק לא היו כספים אותה בעת, באשר הכספים החלו להכנס אך ורק לאחר אישור בית המשפט למכור דירות, בראשית 2005. בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית בשאלה, האם אכן ידע גם המבקש את העובדה (אשר עליה עצמה, ספק אם תתכן מחלוקת), כי באותה עת לא היו כספים בקופה.

2.
השאלה המרכזית בה יש להכריע הינה שאלה טהורה של פרשנות חוזית; מה ניתן להסיק מנוסחו של סעיף התשלום (סעיף, אשר כבר עתה אעיר, כי הוא נראה כמנוסח באורח לקוי ולא בהיר – מסקנה שבעינה עומדת, תהא התוצאה הסופית לגבי פרשנותו כאשר תהא). זאת, יש לעשות תוך שמירה, ככל האפשר, על העקרונות הידועים של פרשנות של טקסט שיפוטי, ובעיקר על ההלכה המעדיפה פרשנות הרמונית, הנותנת משמעות לכל חלקי הטקסט, ומבקשת להמנע ככל האפשר מתוצאה המתעלמת או מייתרת חלק מהם.

3.
כאמור, עניין לנו בסעיף שניסוחו אינו בהיר, ואין ספק כי לו נוסח באורח אחר, אשר אינו מותיר מקום לספקות ופרשנויות שונות, סכסוך זה לא היה בא לעולם מלכתחילה, ואין לי אלא להצר על כי הדבר לא נעשה.
אלא מאי? דומה, כי פרשנותו של המבקש, אף כי היא מתיישבת לכאורה עם הסיפא של הסעיף, יוצרת תוצאה בעייתית, ומייתרת למעשה את הרישא, או לחלופין יוצרת סתירה בין הרישא לסיפא. אם אכן, כטענת המבקש, מדובר בסעיף פשוט, המזכה אותו בכל מקרה בתשלום במועד של שישה חודשים לאחר החתימה, מדוע מקפיד הסעיף ומאזכר כי התשלום יבוא ממכר דירות דווקא? בהנחה (עליה לכשעצמה לא תתכן מחלוקת), כי המבקש זכאי לתשלום כספי, להבדיל למשל מתשלום בצורת זכויות בדירות כאלו ואחרות, מה נפקא מינא, אם יבוא התשלום דווקא ממכר הדירות או מכל מקור אחר?
בשולי נקודה זו, ובלא צורך לקבוע מסמרות בדבר, אעיר אף זאת: לו אכן היתה פרשנותו של המבקש נכונה, הרי שהתוצאה היתה עשויה להיות קשה מאד בעבור המפרק לשעבר, באשר במצב כזה, ונוכח העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי הקופה היתה ריקה באותו מועד, היה עולה לכאורה כי המפרק התחייב לתשלום אשר ידע, או צריך היה לדעת, כי אין ביכולתו לעמוד בו. אלא שכאמור, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צורך להרחיב בנקודה זו.

4.
בנסיבות המקרה עולה, כי קיים טעם דווקא בפרשנותו של המפרק, קרי, כי מועד התשלום הוא בתוך שישה חודשים ממכר הדירות. זאת, חרף העובדה, כי היא יוצרת בעיה לשונית מסויימת בפרשנות הסעיף, הולמת היטב הן את הגיונו, והן את היחס והקשר בין שני חלקיו, תוך שהיא מבהירה הבהר-היטב, מדוע שורבב מקור הכסף – מכר דירות – אל תוך סעיף התמורה; במצב זה, קיימת משמעות לכל אחד מחלקי הסעיף, ויחס הגיוני בין שניהם. זאת, כאשר פרשנות המבקש היתה עשויה – כפי שאכן קרה בפועל – ליצור סתירה. אם אכן, הכסף לו זכאי המבקש הינו כסף שיושג ממכר דירות, מה הדין במידה בה לא ניתן לקיים מכר תוך שישה חודשים? האם, במצב שכזה, תחול חובת תשלום נוסף על החברה בכל מקרה, או אך ורק במצב בו העדר המכר נבע לכאורה ממחדל רשלני של המפרק?
נקל לראות, אם כן, כי פרשנות שכזו הינה מסורבלת, ומועדת ליצור סכסוכים ובעייתיות ביחסי הצדדים. זאת, אף בלא להתייחס לכך, כי חזקה לכאורה על בעל תפקיד, כי לא יתחייב לתשלום בתוך פרק זמן קבוע מראש, כאשר קופתו ריקה ואין הוא יודע, באורח וודאי או למצער סביר ביותר, כי עד למועד התשלום עתידים כספים להכנס לקופתו (ובמקרה הנוכחי – ממכר דירות, שספק אם ניתן היה לעשותו באותו מועד).

5.
התוצאה מכל האמור לעיל הינה, כי דין הבקשה להדחות; עם זאת, ונוכח האורח המשתמע לשתי-פנים בו נוסח הסעיף, לא מצאתי מקום לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המפרק לשעבר.

ניתנה היום, כ"ו בכסלו, תשס"ט (23 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.


ורדה אלשיך
, שופטת

סגנית נשיא
תפארת






פשר בית משפט מחוזי 4668/85 חורי אברהם נ' עו"ד יעקב כהן, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 23/12/2008)