Google

ארואטי ריטה - בטוח לאומי-סניף תל-אביב

פסקי דין על ארואטי ריטה | פסקי דין על בטוח לאומי-סניף תל-אביב

3638/01 בל     25/11/2003




בל 3638/01 ארואטי ריטה נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב




1
בתי הדין לעבודה
בל 003638/01
בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
25/11/2003
תאריך:

כב' השופטת מיכל לויט

בפני
:

ארואטי ריטה

בעניין:
התובע
כהן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
בטוח לאומי-סניף תל-אביב
הנתבע
שור

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

1. תביעתה של התובעת לקיצבת שאירים בגין בעלה המנוח, מר שמואל ארואטי נדחתה, מן הטעם שהמוסד לביטוח לאומי לא הכיר במנוח כתושב ישראל במועד פטירתו. (מכתב הדחייה מיום 26.2.01).

2. על פי העובדות המוסכמות בין הצדדים, בעלה המנוח של התובעת קיבל עד לשנת 95' קיצבת זיקנה.
בשנת 95' נסע לחו"ל יחד עם התובעת וחזר לארץ מידי שנה למספר שבועות.
בתם של בני הזוג והנכדים מתגוררים בחו"ל.
המנוח נפטר בחו"ל.

3. על פי המפורט בתצהיר עדותה הראשית של התובעת ובמסמכים התומכים בו, המנוח עלה ארצה בשנת 1949, עבד משנת 1954 כעובד מדינה במשרד האוצר כ- 38 שנים, עד למועד פרישתו בשנת 1991.
המנוח החזיק דרכון ישראלי בר תוקף.

המנוח החזיק בחשבון עו"ש פעיל בבנק הפועלים החל משנת 1969 ועד למועד פטירתו. מחשבון זה שולמו באופן שוטף באמצעות הרשאות להוראות קבע, תשלומים לגופים שונים כגון: בזק, המועצה המקומית רמת השרון, אמישרגז, חברת חשמל, ביטוח ואגרת רשות השידור.

בבעלותם של התובעת והמנוח דירת מגורים יחידה, ברמת השרון, בה התגוררו מיום 1.4.71.
דירה זו מעולם לא הושכרה לאיש ושימושה היה למטרת מגוריהם ומגורי משפחתם של בני הזוג בלבד.

כמו כן בבעלותו של המנוח היה רכב פרטי שבעבורו שולם באופן שוטף דמי ביטוח, אגרות שנתיות וטיפולים שוטפים.

התובעת פירטה בתצהיר כי היות ובתם היחידה עברה להתגורר בארה"ב יחד עם משפחתה, נסעו היא ובעלה המנוח לבקר אותה ואת נכדיהם לעיתים תכופות.

התובעת העידה בתצהירה כי המנוח לא רכש כל דירת מגורים בארה"ב ובכל מקום אחר בעולם, וכי אין ולא היה להם כל רכוש אחר מלבד זה שבישראל.

בנוסף, אין ולא היתה למנוח אזרחות אמריקאית או אחרת, זולת האזרחות הישראלית.
המנוח חלה במחלת הסרטן בשנת 1995.
החל ממועד זה שהייתם של בני הזוג בארה"ב היתה גם לצורך טיפולים, בדיקות וניתוחים.
הנסיעה האחרונה לטיפול היתה ב- 13.6.00, נסיעה ממנה לא שב עוד המנוח, הואיל ונפטר למרבה הצער ביום 12.7.00.

4. התובעת העידה בפני
היום. עדותה היתה כנה ומהימנה. האמור בתצהירה לא נסתר.

מחקירתה הנגדית של התובעת עלה כי בעת שהותם של בני הזוג בארה"ב אף לא שכרו דירה, אלא ניתנה להם אפשרות לגור, ללא תמורה כספית, בחדר בביתם של מחותניהם (הורי בעלה של הבת).

התובעת פירטה כי המנוח לא קיבל טיפולים רפואיים בארץ למחלתו, משום שבתם רצתה שיהיו על ידה בזמן קשה זה.

כאשר נשאלה התובעת מדוע למעשה באו בני הזוג ארצה בכל פעם, השיבה: "כי אין לי שם חיים. אני רגילה פה".
בחקירתה החוזרת הוסיפה התובעת: "חוץ מהבת אין לנו אף אחד שם. שפה - אנחנו לא יודעים. לנוע או לנסוע שם לאיזה מקום, אנחנו לא יכולים לבד. פה יש לנו גם משפחה. אחותי. אח ואחות של בעלי המנוח. והרבה חברים. זה היה נכון לגבי שנינו גם לפני שבעלי נפטר. למעשה הרגשנו שאנחנו חיים רק כשהיינו בארץ. אבל הגעגועים לבת ולנכדים הובילה אותנו להיות בארה"ב".

5. לענין קביעת מעמדו של אדם כתושב ישראל, לצורך קביעת הזכאות לגימלאות וזכויות בתחום הבטחון הסוציאלי, נפסק כי אין נוסחה כוללת או מרשם כולל אשר יהא בהם כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה אם פלוני הוא תושב ישראל, אם רכש מעמד כזה, או אם הפסיד מעמד כזה.

התשובה תבוא ממכלול הנסיבות, כאשר בחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה, זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש"בו הוא חי", ש"זה ביתו".
(דב"ע מה/73-04 עוואדה סנוקה נ' המוסד, פד"ע יז' 79).

6. על פי כל האמור והמפורט בתצהיר עדותה הראשית של התובעת, על המסמכים התומכים בו ובשים לב לדברים שנשמעו מפיה היום בעדותה בפני
, לא נותר בי כל ספק כי המנוח לא איבד את זיקתו לישראל ותושבותו בה נכון למועד פטירתו.

מכלול זיקותיהם של המנוח ואשתו, הן מבחינת רכושם, הן מבחינת עבודתם לאורך שנים רבות עד לפרישתם לגימלאות, הן מבחינת קשרי משפחה וחברים, נותר מעוגן היטב בישראל.
לעומת זאת, בארה"ב, בה שהו על מנת להיות קרובים לבתם ולנכדיהם לא רכשו כל זיקה ממשית: לא רכוש, לא אזרחות, לא שפה ואף לא חברים.
בנוסף, אף לא שולמה על ידם תמורה כספית כלשהי בגין מגוריהם, בבית הורי חתנם, אשר יש בהם, כשלעצמם, כדי להעיד על האופי הארעי של השהייה שם.

7. משכך, קובעת אני כי המנוח היה תושב ישראל בזמן פטירתו ובהתאם לכך מגיעה לתובעת קיצבת שאירים בגינו.

8. הואיל והתובעת יוצגה בהליך באמצעות הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' בחשון, תשס"ד (25 בנובמבר 2003), במעמד הצדדים.

מיכל לויט
, שופטת








בל בית דין אזורי לעבודה 3638/01 ארואטי ריטה נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב (פורסם ב-ֽ 25/11/2003)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים