פסקי דין על מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה | פסקי דין על דוד דנינו

2941/06 פ     26/01/2009




פ 2941/06 מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' דוד דנינו








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בפתח תקווה

ת"פ 2941-06 מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה
נ' דנינו


26 ינואר 2009




בפני

כב' השופטת
עינת רון



בעניין:

1. מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה



ע"י ב"כ עו"ד שני קופנהגן
המאשימה



נגד



1. דוד דנינו


ע"י ב"כ עו"ד חיה ציון
הנאשם

גזר דין


הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 וחבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

עובדות המקרה המפורטות בכתב האישום המתוקן הן כי ביום 14/8/02, הגיע המתלונן מס' 1 ברכבו, מלווה בבני משפחתו לבקר את חברו, המתגורר ברח' שפרינצק בפתח תקוה. הוא החנה את רכבו בסמוך לבית ברחוב זה ומשחזר למקום בשעה 22.00 לערך, הבחין כי משאית, שהיתה בבעלותו של הנאשם, חונה ברחוב באופן החוסם את רכבו ומונע ממנו לעזוב את המקום.

המתלונן 2, שהוא חברו של הנאשם ואף עובד ציבור, יחד עם המתלונן 1 ניסו לחפש את בעל המשאית בבניינים הסמוכים ואף התקשרו אל מוקד המשטרה בבקשה לסיוע באיתורו של בעל המשאית.

בשעה 24.00 לערך, הגיע למקום הנאשם. מששאלו המתלונן 1 האם אינו מתבייש לחסום כך רכב במשך זמן כה ארוך, החל הנאשם לגדפו. המתלונן 2 ניגש אל הנאשם והזדהה בפני
ו כשוטר וביקש ממנו כי יזדהה ויציג בפני
ו את רישיונות הרכב. בתגובה לכך אמר לו הנאשם:
"אני שם זין עליך ועל המשטרה ולא רואה אתכם ממטר, אני לא שם זין על התעודה שלך".
עוד הוסיף הנאשם כי אין בדעתו להזיז את הרכב ממקומו ואף דחף את המתלוננים. הנאשם אף היכה באמצעות אגרופו בעינו של המתלונן 1, אשר כתוצאה מכך נפל ונגרמה לו חבלה חמורה: שבר ברצפת ארובת העין, דימום בעפעפיים ובצקת בעפעף התחתון.

לאחר הודאתו של הנאשם באשמה ועל פי הסכמה שהושגה בין הצדדים, הופנה הנאשם אל שירות המבחן, על מנת שייתן תסקיר בעניינו ולאחריו, כך סיכמו הצדדים, יושמעו הטיעונים לעונש, תוך שהתביעה הצהירה כי תגביל את עתירתה לעונש מאסר לריצוי בפועל בן שישה חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, במידה והנאשם יימצא מתאים לכך.

הוגש רישום פלילי בעניינו של הנאשם (ת/1) ממנו עולה כי הנאשם, שהינו יליד שנת 1958, צבר לחובתו הרשעות לא מעטות, החל משנת 1977.

אמנם בעברו של המשיב אף מספר הרשעות בעבירות שעניינן אלימות, אך אלה בוצעו עד שנת 1991. ההרשעות האחרונות בעניינו של המשיב הן משנת 2003 והן בגין עבירות על חוק התכנון והבניה ועל חוק הכניסה לישראל.
יצויין, כי מאז נעברה על ידי הנאשם העבירה נשוא תיק זה, לא נפתחו נגדו תיקים נוספים כלשהם.

התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב, ממנו עולה כי מדובר בנאשם בן 50 נשוי בשנית ואב לשישה ילדים.
לאורך כל השנים עבד הנאשם בעבודות שונות ופרנס את משפחתו ותמך אף בהוריו. כיום מנהל הנאשם אולם אירועים ומעסיקו סיפר על השקעתו במקום, כמו גם על יחסו החיובי ללקוחות ולאנשי הצוות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מביע חרטה על הסתבכותו בתיק זה ועל מעשיו וכי מאז עשה מאמצים ניכרים שלא להסתבך בסיטואציות מעין אלה הוא אף הביע נכונות להתמיד בקשר עם שירות המבחן על מנת להמשיך ולבחון את התנהגותו.

שירות המבחן המליץ על העמדתו של הנאשם במבחן למשך שנה, במהלכה ייעשה ניסיון לשלבו במסגרת קבוצה טיפולית שעניינה שליטה בכעסים והתנהגות אלימה. כן המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף של 300 שעות.

ב"כ המאשימה ציין לחומרה את אופיו האלים של האירוע נשוא כתב האישום, וכן את החבלה החמורה שנגרמה בסופו של האירוע למתלונן.

לטעמה של התביעה, לולא השיהוי שחל בהגשת כתב האישום (בעוד שהאירוע התרחש באוגוסט 2002, הוגש כתב האישום אך באפריל 2006), היתה עותרת למאסר בפועל ממשי, כפי שמחייבת הלכת בית המשפט העליון בעבירות מעין אלה.

מאחר שכתב האישום הוגש, כאמור, באיחור ומאחר שמאז 2002, מועד ביצוע העבירה, לא הסתבך הנאשם באירועים נוספים, עתרה התביעה כי בית המשפט יטיל על הנאשם, את מלוא עתירתה, כפי שהוסכם בין הצדדים ופורט לעיל, דהיינו, שישה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, באם יימצא הנאשם מתאים לכך, על ידי הממונה על עבודות השירות.

ב"כ הנאשם הדגישה כי מדובר בנאשם שבחר להודות וליטול אחריות על מעשיו. היא ציינה כי השיהוי שחל במקרה זה בהגשתו של כתב האישום הוא שיהוי ארוך במיוחד אשר יש בו, לטעמה, כדי להשפיע במידה ממשית ומשמעותית ביותר על עונשו של הנאשם. את דבריה אלה, תמכה ב"כ הנאשם במספר פסקי דין אשר הציגה לעיונו של בית המשפט.

עוד הוסיפה ב"כ הנאשם כי אין היא מתעלמת מכך שבעברו של הנאשם עבירות שעניינן אלימות, אלא שאלה בוצעו לפני כשמונה עשרה שנה ויש לתת אף לכך את המשקל הראוי, שכן מאז, היטיב הנאשם את דרכיו.

ב"כ הנאשם ביקשה להסתמך על המלצותיו של שירות המבחן, תוך שהדגישה כי מזה מספר שנים מדובר באדם המתפקד באורח נורמטיבי, מפרנס ותומך במשפחתו. על כן ומבלי להתעלם מחומרתה של החבלה שנגרמה במקרה זה, ביקשה להקל בעונשו של הנאשם, תוך שהציגה, גם לענין זה, מפסיקתו של בית המשפט העליון.

באשר לשיהוי שחל בהליכים, בין בשל שיהוי שחל בהגשת כתב האישום ובין בשל שיהוי שחל לאחר מכן בניהול ההליך עצמו, אמר בית המשפט העליון את דברו ב-ע.פ. 876/90 וינקרנץ נ. מ"י.
"גם בעונשים שנגזרו למערערים אינני רואה עילה להתערב. מאז נחשפו העבירות (בשנת 1980) ועד למועד הגשת כתב האישום (בשנת 1983) חלפו כשלוש שנים ועד שהגיע המשפט לבירור עברו עוד כארבע שנים, וגם שמיעתו של המשפט התארכה לא מעט. בנסיבות אלו, טענה הסניגורית, היה על בית המשפט המחוזי להתחשב בעינוי הדין שנגרם למערערים, ולהימנע מהטלתו של מאסר ממשי. לטענה הזאת מצויה תשובה מספקת בנימוקי גזר-דינו של בית המשפט המחוזי. לנוכח העובדה, שהמערערים ביצעו את עבירותיהם, בשיטתיות, במהלכן של שלוש שנות מס, בזו אחר זו, לא ראה השופט המלומד מנוס מהענשתם במאסר בפועל. אך מתוך שהתחשב לקולא, בין היתר, גם בזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ועד למועד מתן פסק הדין, הקל עם המערערים בקציבת תקופת המאסר וכן הורה שהמערערים רשאים לרצות את המאסר בעבודות שירות.

בשיקולים אלה, לצד החומרה ולצד הקולא, אין כל טעות. הסחבת בה לוקים, לעתים, הליכי חקירה, אישום ושמיעת משפט - כשהמדובר, בעיקר, בחשודים ובנאשמים שאינם נתונים במעצר - הינה תקלה קשה, שיש לעשות כל מאמץ לצמצומה. הכול מסכימים, שבקיומה של סחבת יש טעם המצדיק הקלה במשכו של המאסר הממשי, שייגזר על העבריין, מקום שעונש זה הינו ראוי ומתחייב בנסיבות העניין. ויש אף (כבפרשתו של ע"פ 2848/90 אסא נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ד(837 (4), שעצם הסחבת תצדיק הימנעות מהטלת עונש מאסר ממשי כלשהו. אך תהא זו תקלה קשה שבעתיים לציבור, אם בכל מקרה ייחלצו בלא עונש מאסר עבריינים הראויים לעונש זה, ואשר בשל התנאים השוררים בקרב רשויות החקירה והתביעה ובבתי המשפט, השתהו הליכי חקירתם, האשמתם או בירור דינם. עמד על כך, בשעתו, השופט (לימים הנשיא) מ' לנדוי, בע"פ 347/75 הירש מדינת ישראל, פ"ד ל(197 (3, בעמ' 201:
"...אומר שעלינו להיזהר ולזכור שאין מתקנים עוול בעוול. ספק בעיני אם הסנקציה הנכונה על מקרה של סחבת שקרה בבית-המשפט היא לפטור את הנאשם מעונש של ממש, כי בדרך זו אנו מחלישים את מנגנון עשיית הצדק החלשה נוספת, אחרי הכשלון שבעצם הסחבת. שיטה כזאת אך מסכלת את עצמה".

כן ראה דבריו המאלפים, באותה הרוח, של השופט ברנזון בע"פ 416/76 גבריאלוב נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(29 (2, בעמ' 32-31".
על כן, יש לתת משקל ואפילו משקל נכבד לשיהוי אשר חל בהגשתו של כתב האישום בתיק זה,
אך בצד שיקול זה יש לשקול אף שיקולי ענישה אחרים, שאף משקלם שלהם אינו פחות כלל ועיקר.
המעשים בהם הורשע הנאשם מהווים מעשי בריונות ויש בהם משום אלימות קשה. תחילתם בחטא וסופם בפשע. תחילתם במעשה פסול של חסימת רכבו של המתלונן למשך זמן רב על ידי רכבו של הנאשם וסופם של דברים כי במהלך ויכוח שנתגלע בשל כך,
מפעיל הנאשם כלפי המתלונן אלימות כזו שתוצאתה קשה מאוד.

ברגיל, היה מקום לגזור על הנאשם בשל מעשים אלה עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה ממושכת שיהא בו כדי להלום את חומרת המעשים וכן יהיה בו כדי להרתיע מפני ביצוע מעשי בריונות ואלימות מעין אלה.

אולם, הגם, כפי שציינתי לעיל, יש לתת משקל מוגבל לעובדה כי חל שיהוי ואפילו שיהוי נכבד מאוד בהליכים נגד הנאשם, משבאים לגזור את דינו וזאת אל מול השיקולים והאינטרסים הציבוריים העומדים מנגד ואשר משקלם אינו פחות ולעיתים, אף גובר על משקלו של השיהוי, הרי שבכל זאת, לא ניתן להתעלם מכך כי העבירה בוצעה בשנת 2002, דהיינו לפני למעלה משש שנים וכתב האישום הוגש אך
בשנת 2006 והנאשם, לא ביצע מאז עבירות נוספות כלשהן והשתדל לקיים מסגרת חיים נורמטיבית.

באיזון ובשיקול כל האינטרסים לחומרה ולקולה, כפי שנסקרו לעיל, מצאתי כי מחד אין לקבל את המלצות שירות המבחן ולפטור את הנאשם מעונש ממשי ומאידך יש להטיל עליו עונש מתון באופן יחסי, אשר ישקף את הנימוקים לקולה שפורטו לעיל.

על כן אני גוזרת על הנאשם כעונש כולל בגין העבירות בהן הורשע בתיק זה שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל, שדרך ריצויים בעבודות שירות תישקל לאחר קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

עוד גוזרת אני על הנאשם שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה איומים או אלימות.

כן אני מורה כי הנאשם ישלם פיצויים בסך
2500 ₪ למתלונן, שגב אנטיפוב, ת.ז. 025348442
מרח' גלעד 19 אלפי מנשה. מועד הפקדת סכום הפיצויים בקופת ביהמ”ש לטובת המתלונן, ייקבע לאחר קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.
עותק מגזר הדין יועבר אל הממונה על עבודות השירות אשר מתבקש להעביר את חוות דעתו אל בית המשפט.

דיון בעניינו של הנאשם יתקיים ביום
24.3.09 בשעה 08.30.

הממונה על עבודות השירות, יוכל ליצור קשר עם הנאשם בטלפון: 0524471715, או באמצעות ב"כ עו"ד חיה ציון
0523450022.

לנאשם הודע מועד הדיון.

ניתן היום,
א' שבט תשס"ט, 26 ינואר 2009, במעמד הצדדים.












פ בית משפט שלום 2941/06 מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' דוד דנינו (פורסם ב-ֽ 26/01/2009)