פסקי דין על מוסטפא מחמוד הייב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על יוסף בן-משה |

2314/99 בל     19/08/2001




בל 2314/99 מוסטפא מחמוד הייב נ' המוסד לביטוח לאומי, יוסף בן-משה




בעניין:

1




בית הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ב"ל 2314/99





השופט, חיים ארמון

בפני
:


מוסטפא מחמוד הייב
בענין:

התובע
אחמד נזאל וע"י עו"ד לובנא סלימאן
ע"י עו"ד


נגד



המוסד לביטוח לאומי


הנתבע
יוסף בן-משה
ע"י
עו"ד





ה
ח
ל
ט
ה

1.
התובע הגיד לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה (נ/1), בגין פגיעה בעבודה שארעה לו, לטענתו, בכך שעקב עבודתו הפיזית הקשה בקידוחים במחצבת "אבן וסיד", הוא החל להרגיש כאבים עזים בגבו, עם הקרנה לרגל.

2.
במכתבו לתובע מיום 13/12/99, דחה הנתבע את תביעתו של התובע לדמי פגיעה וטען כי אין מדובר בתאונת עבודה ולא במחלת מקצוע. כנגד כך, הגיש התובע את התביעה שבפני
.

3.
בעת הדיון המוקדם התברר כי הנתבע עומד על כך שתישמענה עדויות, למרות שלמעשה, לא היתה לנתבע גרסה עובדתית שונה מזו של התובע. הנתבע רצה את שמיעת העדויות כדי "להשלים את העובדות". אני סבור שלא היה צורך ממשי בשמיעת עדויות; העובדות, למעשה, אינן שנויות במחלוקת, וב"כ הצדדים היו יכולים, בלא קושי רב, להגיע לניסוח עובדות מוסכמות. עם זאת, מאחר שלא ראיתי את עצמי מוסמך למנוע מהנתבע את דרישתו לשמוע עדים, התיק נקבע לישיבת הוכחות שבה שמעתי את עדותו של התובע. אני מוצא לנכון לשוב ולהמליץ לנתבע, כפי שעשיתי גם בתיקים אחרים, שלא להתעקש על שמיעת עדויות במקום שאין לנתבע כל סיבה להניח שגרסתו העובדתית של התובע איננה נכונה. מכל מקום, העובדות שלהלן נקבעות בהתאם לגרסת התובע, שלא נסתרה.


אלה עובדות המקרה
:


4.
התובע, יליד שנת 1964, החל בשנת 1987 לעבוד כפועל קידוח במחצבת "קדרים".

5.
יום עבודתו הרגיל של התובע נמשך 12-10 שעות. התובע הפעיל מכונת קידוח. אופי פעילותו בעבודה, מתואר בסעיף 6 להלן.

6.
פעילות התובע עם מכונת הקידוח:

א.
מכונת הקידוח פעולת באמצעות החדרת צינורות ברזל, "שטנגות", לקרקע הנקדחת. כל צינור כזה, הוא בקוטר כ-10 ס"מ, ובאורך של 2 מטרים. משקלו של כל צינור הוא מעל 40 ק"ג.

ב.
התובע היה מתכופף, מרים צינור כאמור מהקרקע, מתרומם ומרכיב את הצינור בראש מכונת הקידוח. לאחר מכן היה התובע מפעיל את המכונה והצינור היה מוחדר לאדמה. לאחר מכן, היה על התובע לפרק את חיבור הצינור מהמכונה, להרים צינור נוסף מהאדמה, להרכיב אותו בראש מכונת הקידוח, וחוזר חלילה.

ג.
הקידוחים הרגילים היו לעומק של 20-10 מטרים, כך שלקידוח רגיל היה על התובע להשתמש ב-10-5 צינורות.

ד.
לאחר שהקידוח הגיע לעומק המבוקש, החל תהליך של פרוק הצינורות. מכונת הקידוח הרימה את הצינורות מתוך החור הקדוח, התובע פרק את הצינור מהמכונה, והניח אותו על הקרקע, ושוב המכונה הרימה את הצינור הנוסף מתוך החור, התובע פרק אותו וחוזר חלילה עד להוצאת כל הצינורות.




ה.
ביום עבודה ממוצע נעשו כ-10 קידוחים. קידוח ממוצע הצריך שימוש ב-7½ צינורות, כלומר, לשם הכנסה והוצאה של הצינורות היו בממוצע 15 פעמים של הרמת צינור, הרכבתו ופרוקו, כך שביום עבודה ממוצע היו כ-150 פעמים כאלה.

7.
לאחר כ-8 שנות עבודה בשיטה האמורה, החל התובע לחוש כאבי גב, ופנה לטיפול רפואי. הכאבים נמשכו ואף הקרינו לרגל הימנית של התובע. התובע המשיך לעבוד באופן המתואר לעיל, עד לשנת 1996 או בסמוך לכך. לאחר מכן הוא הועבר לתפקיד נהג משאית למשך כשנה נוספת, ולבסוף פוטר מעבודתו בשל מצב גבו.

מיקרוטראומה


8.
לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח תשתית עובדתית מספקת לשם הבחינה הרפואית של ענין המיקרוטראומה, וזאת בשל כך שלא מדובר בתנועות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה. אין אנו מקבלים טענה זו.


אמנם, בענייני פגימות בגב, יש צורך בהוכחת סדרת תנועות חוזרות ונשנות, כתשתית עובדתית נדרשת לצורך מיקרוטראומה, אולם, עצם העובדה שמלבד סדרת התנועות החוזרות ונשנות היו גם תנועות אחרות - איננה מונעת את קביעת קיומה של תשתית עובדתית נדרשת כזו.

במיוחד כך הדבר כאשר התובע מראה שהיו מספר סדרות של תנועות חוזרות ונשנות (כגון סדרת התנועות שבוצעו לשם הרמת הצינורות, הסדרה של התנועות שבוצעו לשם הרכבת הצינורות, הסדרה שבוצעה לשם פרוקם והסדרה שבוצעה לשם הנחתם). ברור שקיומה של סדרת תנועות חוזרות ונשנות איננו מתבטל עם המצאותן של תנועות אחרות או של סדרות אחרות של תנועות.
העובדה שבנוסף לסדרות האמורות, עשה התובע גם תנועות נוספות, איננה יכולה לשלול את האפשרות שהתובע נפגע מסדרת ארועים תאונתיים זעירים, ויישומה של תורת המיקרוטראומה איננו אמור להיות מוגבל רק למקרים שהמבוטח איננו עושה כל תנועה אחרת מלבד סדרת תנועות העלולות להיות ארועים תאונתיים זעירים.


9.
בדב"ע נה/185-0 המוסד לביטוח לאומי
- חליפה (לא פורסם) נדון עניינו של מבוטח שלקה בדלקת עור כתוצאה מחשיפה לשמש. בית הדין הארצי לעבודה קיבל שם את עמדתו של המבוטח שליקוי זה היה תוצאת פגיעה בעבודה, וקבע שהליקוי נגרם בדרך של מיקרוטראומה. כה אמר בית הדין הארצי (סעיף 5 לפסק הדין):
"בענייננו, אין המדובר בפגיעה פתאומית - טראומה, היינו: אירוע שניתן לאתר במישור הזמן ... ובמישור השטח ... מכאן, כי לא ארעה 'תאונת עבודה' במובן המקובל של המלה. כאשר המבוטח סובל ממחלה, אשר אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע ואין תאונה פתאומית, ניתן במקרים המתאימים לבחון אם ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה ...".

באותו מקרה, כאמור לעיל, אכן יישם בית הדין הארצי את תורת המיקרוטראומה, אף שקבע שאין ארוע פתאומי הניתן לאיתור בזמן ובמקום.

בדחותו את טענת בא כחו של המוסד לביטוח לאומי
על העדרן של פגיעות זעירות מצטברות, אמר בית הדין הארצי (סעיף
12
לפסק הדין):
"אמנם נכון כי על מנת ליישם את תורת המיקרוטראומה חייב המומחה הרפואי להצביע על פגיעות זעירות [חוזרות] ונשנות. כמו כן, הוכחת פגיעות זעירות כרוכה בעיקר בראיות בתחום הרפואה ... לדעתו של המומחה כל חשיפה של המשיב לקרני השמש תרמה נזק זעיר משלה להתפתחות המחלה".

מהחלק האחרון שצוטט לעיל מפסק הדין בדב"ע נה/185-0 הנ"ל, ניתן ללמוד כי מן הדין למנות את המומחה הרפואי עוד בטרם הוכיח המבוטח את קיומן של הפגיעות הזעירות, פגיעות שהוכחתן טעונה ראיות רפואיות.

גם פגיעות בעמוד השדרה ניתן לראות כפגיעות שהתפתחו בדרך של מיקרוטראומה, כפי שנפסק לא אחת על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

בעב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי
- יניב (טרם פורסם), נאמר על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כך:
"שניים הם התנאים לחלות המיקרוטראומה הגבית:
האחד
- קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי
הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.
השני

- על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע."


אמנם, בית הדין הארצי ייחס את הצורך בחוות דעת המומחה רק לתנאי השני מהתנאים שהוזכרו, אך ברור כי לא ניתן לדרוש ממבוטח להוכיח גם את קיומו של התנאי הראשון, בלא שהענין יובא בפני
מומחה רפואי.

מסקנה אחרת תביא לכך שלא יהיה ניתן לדעת אם הפעולות או התנועות שהמבוטח הוכיח, אכן פעלו על מקום מוגדר בגוף ולא יהיה ניתן לדעת אם אכן אותן פעולות גרמו לנזקים כלשהם, ואף לא יהיה ניתן לדעת אם אותם נזקים היו בלתי הדירים (או לפחות היו כאלה שלא הספיקו להתרפא בטרם שהנזק הרבתי בא לידי ביטוי) ? כל אלה הן שאלות שברפואה, ואם היינו מקבלים את עמדתו של הנתבע, הרי שהיינו מונעים מהתובע כל הזדמנות להוכיח את המוטל עליו כדי להצליח בטענת המיקרוטראומה.

על כן, ברור שלא ניתן לקבל את עמדת הנתבע ולקבוע כבר כיום, טרם מינוי מומחה רפואי, שלא היתה כאן מיקרוטראומה, אלא יש לבחון גם את ההיבטים הרפואיים של המחלוקת, ולצורך כך נדרש מינויו של מומחה רפואי.

10.
ב"כ הנתבע טען בסיכומיו כי ייתכן שההלכה שנפסקה בעב"ל 313/97 הנ"ל היתה שונה אילו היתה נפסקת לאחר

פסק דין
אחר שניתן בבית הדין הארצי לעבודה, עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי
- עובדיה (טרם פורסם). באותו

פסק דין
, הביע נשיא בית הדין הארצי לעבודה את דעתו שלפיה אין להכיר בפגיעה בעבודה שהיא חבלה בגב - בדרך של מיקרוטראומה. לדעה זו הצטרפה גם נציגת העובדים. אולם, יתר חברי המותב, אשר אמנם הצטרפו לעמדתו של הנשיא על גורל הערעור שנדון שם, לא הצטרפו לעמדתו העקרונית בענין שלילת יישום תורת המיקרוטראומה על מחלות גב. לפיכך, אינני רואה בפסק הדין האמור כ

פסק דין
שיש בו משום שינוי בהלכה הפסוקה.

11.
לאור האמור לעיל, בכוונתי למנות מומחה רפואי, אלא שאינני עושה זאת כעת, מאחר שמשום מה, הנתבע לא פעל בדרך שבה הוא רגיל לפעול ולא דאג להזמין לבית הדין את החומר הרפואי הרלוונטי.

12.
כל אחד מהצדדים זכאי להזמין ולהגיש לתיק כל חומר רפואי שברצונו שיועבר למומחה, וזאת עד ליום 24/9/01. (אין צורך להגיש מחדש את החומר שכבר נמצא בתיק).

13.
אני קובע את התיק לתזכורת נתבע בלבד, לשם בחינת הימצאות החומר הרפואי שיוזמן, אם יוזמן, ליום 25/9/01.


ניתנה היום, ל' באב תשס"א, 19 באוגוסט 2001, בהעדר הצדדים.


______________

חיים ארמון
, שופט









בל בית דין אזורי לעבודה 2314/99 מוסטפא מחמוד הייב נ' המוסד לביטוח לאומי, יוסף בן-משה (פורסם ב-ֽ 19/08/2001)