פסקי דין על עידית נרקיס | פסקי דין על יום טוב בילו | פסקי דין על אוצר המשפט הוצאה לאור | פסקי דין על המכון למחקרי משפט וכלכלה ואח' |

15387-09/09 א     15/12/2009




א 15387-09/09 עידית נרקיס נ' יום טוב בילו, אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ ואח'










בית המשפט המחוזי בחיפה




15 דצמבר 2009

ת"א 15387-09-09 בילו נ' אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ ואח'




בקשה מס' 3

בפני

כב' השופטת
תמר שרון נתנאל

מבקשת

עידית נרקיס



נגד

משיבים

1. יום טוב בילו

2. אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ

3. המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ

4. אתיקה הוצאה לאור בע"מ

5. שלומי נרקיס

6. גלעד נרקיס




החלטה


1. בפני
י בקשות, על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , התשמ"ד- 1984 (להלן-"חוק בתי המשפט"), להעברת הדיון בתובענה לבית משפט המחוזי בתל אביב מחמת העדר סמכות מקומית.

התובענה והצדדים
:

2. התובע מונה, בתיק פש"ר 187/07, כמפרק הקבוע של חברת "הוצאת תמר חברה להפצה בע"מ (להלן-"החברה"), שעיסוקה היה בתחום עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספרי משפט. הנתבעות 1-3 הינן חברות בע"מ אשר הוקמו בסמוך להפסקת פעילותה של החברה. הנתבעים 4-6 הינם ילדיו של מר פנחס נרקיס, עורך דין לשעבר אשר הורשע בפלילים. הנתבעים 4 ו- 5 הינם הבעלים הרשומים של הנתבעת 1 והנתבעים 5 ו- 6 הינם הבעלים הרשומים של הנתבעות 2 ו-3. מר פנחס נרקיס ואשתו הורשעו בשורה של עבירות ביניהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

3. בתביעה דנן, שהינה תביעה למתן חשבונות, להרמת מסך ולתשלום כ- 2.5 מליון ₪, טוען התובע, בין היתר, שממצאי חקירה שערך העלו, כי בסמוך למועד בו החלה להחשף פרשת ההונאה המיוחסת למר פנחס נרקיס ואשתו ובסמוך להגשת תביעות כספיות נגדם, החל תהליך של הברחת נכסים, במסגרתו הוברחו כל קניינה וזכויותיה של החברה אל הנתבעות 1-3. ממצאי אותה חקירה העלו, שמצבה העסקי והפיננסי של החברה, בסמוך להפסקת פעילותה, היה טוב וכי לולא הופסקה פעילותה, היו נכנסים לקופתה מליוני שקלים, אשר היו מתקבלים בתמורה לזכויות הפצה של החברה ולפיכך יש לחייב את הנתבעות 1-3 לשלם לקופת הפירוק כל סכום שיתברר כי נתקבל כתוצאה מהברחת נכסים, קניין וזכויות של החברה, אל הנתבעות 1-3.

טענות המבקשת
:

4. המבקשת טוענת, שבהתאם לכללים המנויים בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן-"התקנות"), אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה וכי יש להורות על העברתה לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט המחוזי בתל-אביב.

בנוסף נטען, שעל-פי מידע מאתר האינטרנט של התובע ומהכתוב על נייר המכתבים שלו (אשר צורפו וסומנו כנספחים א' ו- ב' לבקשה), עולה, שלתובע סניף המצוי באזור מגוריהם ומקומות עסקיהם של הנתבעים (שכולם – באזור שיפוטו של ביהמ"ש בתל-אביב) - הוא משרד רואה חשבון ברלב ולפיכך, בהתאם לתקנה 3(א1) לתקנות, חייב היה התובע להגיש את תביעתו לבית המשפט בתל-אביב.

טענות התובע
:


5. עוד טוען הוא, כי הוא משמש כבעל תפקיד, אשר מונה אישית, על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, לשמש כמפרק של החברה וכי את תפקידו כמפרק החברה ביצע אישית בעיר חיפה וכאדם פרטי, שמונה כבעל תפקיד, אין לו סניף בתל-אביב ולא ניתן לומר שמשרד רואה חשבון ברלב שבתל אביב מהווה סניף של התובע.

לחלופין טוען התובע, כי מרב זיקות התביעה נתונות למחוז חיפה, שכן תיק הפירוק של החברה מתנהל בבית המשפט בחיפה, מקום מושבה של החברה הינו בחיפה ואף העובדות המפורטות בכתב התביעה התרחשו כולן בעיר חיפה. לאור זאת הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט זה מכוח תקנה 3(א)(3) ו/או תקנה 3(א)(5) לתקנות.

עוד נטען, שהמשיבות 3 ו-4 לא דיווחו על כתובתן לרשם החברות ומשכך, אין הן יכולות לטעון להעדר סמכות מקומית ואף אין לייחס משמעות מופרזת לטענת חוסר סמכות מקומית, כפי שנקבע בפסיקה.

טענות המבקשת בתשובה לתגובת התובע
:


6. יש להחיל על המקרה את תקנה 3(א1) לתקנות, שכן מעיון באתר האינטרנט של משרד בר-לב, תחת הלשונית "שותפים", עולה שהתובע הינו שותף במשרד בר לב וכי הוא זה שהקים ומנהל את סניף חיפה והצפון של משרד זה.

עוד נטען, שעם קבלת תגובת המשיב התקשרה המבקשת לסניף תל אביב של משרד בר לב עת נמסר לה מפי המזכירה כי, ככלל התובע נמצא בסניף חיפה ובמידת הצורך ניתן לתאם עמו פגישות בתל אביב. כל זאת ועוד שהמשיב עצמו טען כי אין לו משרד קבוע בתל אביב.

עיון נוסף באתר האינטרנט של משרד בר-לב מגלה כי שמו של התובע כמפרק החברה קשור למשרד בר לב (נספח ב' לתגובת המבקשת). אשר על כן ניסיונות התובע לעשות הפרדה בין התובע כמפרק לבין התובע כשותף במשרד בר לב הינו ניסיון מלאכותי .

גם לו תקנה 3(א1) לתקנות לא חלה, הרי שמרבית הזיקות של התביעה אינן נתונות למחוז חיפה. העניינים המנויים במסגרת סעיף 8 לתגובת המשיב אינם רלבנטיים לקביעת הסמכות המקומית שכן הסמכות היא נקבעת לפי מקום מושבו של הנתבע ולא של התובע. מרבית הזיקות מתקיימות בתחום שיפוטו של בית משפט המחוזי בתל אביב שכן בתחום שיפוט זה מתגוררים כל ששת הנתבעים ושם הם מנהלים את עסקיהם.

אין נפקות לטענות כי המשיבות 3 ו- 4 לא דיווחו על כתובתן לרשם החברות ואין בפגם זה בכדי לשנות את דיני הסמכות המקומית.



דיון ומסקנה
:


7. עסקינן בתובענה שאינה כולה במקרקעין. בהתאם לתקנה 3 לתקנות, היא תוגש לבית המשפט אשר באזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)

מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע
(2)

מקום יצירת ההתחייבות
(3)

המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות
(4)

מקום המסירה של הנכס
(5)

מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים

מקומות השיפוט המפורטים לעיל הינם אלטרנטיביים וכאשר מתקיימות מספר חלופות, רשאי התובע להגיש את תביעתו בכל אחד מבתי המשפט לו יש סמכות (ראו לעניין זה ע"א 572/76 יוספן נ' יוספן, פ"ד לא(1) 729) ואין עדיפות לאפשרות אחת על פני האחרות.

8. תקנה 3(א1) לתקנות גוברת על תקנה 3(א), כך שאם לעסקו של התובע מספר סניפים, שאחד מהם מצוי בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, עליו להגיש את התובענה לבית המשפט שבתחום שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע. כלומר, במקרה זה, גם אם מתקיימות החלופות השונות הקבועות בתקנה 3(א) לתקנות, לא יוכל התובע להגיש את התובענה באחד מבתי המשפט שלגביהם מתקיימת אחת החלופות, אלא עליו להגיש את התובענה לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע.

9. התובע הינו רואה חשבון, שותף במשרד רו"ח בר-לב אשר בתל-אביב ולפיכך הוא נכלל בגדר תקנה 3(א1), כמי שלעסקו סניף במקום מגוריהם ועיסקם של הנתבעים. בעובדה שהוא מונה כבעל תפקיד, אין כדי לשלול את העובדה שלעסקו סניף גם בתל-אביב. אציין, שהתובע עצמו לא טען, בתגובתו, שאין לו כלל משרד בתל-אביב, אלא שאין לו שם משרד קבוע.

לסמכות המקומית תכלית כפולה: 1. ניתוב תיקים בין בתי המשפט השונים למניעת עומס יתר על בית משפט זה או אחר; 2. קידום נוחות הצדדים בניהול הדיון [רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן, פ"ד נז(4), 473, 477 (2003)]. לענייננו רלוונטית התכלית השנייה לפיה הסמכות המקומית נועדה לקידום נוחות הצדדים בניהול הדיון. ואכן, הסמכות המקומית בתקנה 3 לתקנות סדר הדין הוספה לתקנות במטרה לשרת את נוחות הנתבע, שלא ייאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו [י' זוסמן סדר הדין האזרחי (בעריכת ש' לוין, מהדורה שביעית, 1995) 78].

10. משציין התובע עצמו, בכתב התביעה, את כתובות הנתבעים, באזור השיפוט של ביהמ"ש בתל-אביב, אין כל משמעות לשאלה אם צויינו כתובות החברות ברשם החברות, אם לאו, שכן הסמכות המקומית נקבעת על פי האמור בכתב התביעה.

11. לפיכך, אני נעתרת לבקשה ומורה על העברת הדיון בתיק זה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי.


החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.


ניתנה היום,
כ"ח כסלו תש"ע, 15 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







א בית משפט מחוזי 15387-09/09 עידית נרקיס נ' יום טוב בילו, אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 15/12/2009)