פסקי דין על עוז אילן | פסקי דין על וריאס רינה | פסקי דין על אוחיון אברהם אלברט ואח' | פסקי דין על יוסף לוינסקי ושות' | פסקי דין על בהרי ושות' ארמונות חן קבלני בניין | פסקי דין על חים יודוביץ ואח' |

39099/05 א     17/12/2009




א 39099/05 עוז אילן, וריאס רינה, אוחיון אברהם אלברט ואח' נ' יוסף לוינסקי ושות' בע"מ, בהרי ושות' ארמונות חן קבלני בניין בע"מ, חים יודוביץ בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



17 דצמבר 2009

ת"א 39099-05 עוז אילן
ואח'
נ' יוסף לוינסקי ושות' בע"מ ואח'






בפני

כב' השופט
מרדכי בן-חיים

התובעים:
1
.
עוז אילן

2
.
וריאס רינה

3
.
אוחיון אברהם אלברט

4
.
רבינר יוסף

5
.
רבינר לאה

6
.
שכטמן יפים

7
.
שכטמן רעיסה

8
.
מגלשווילוי אליה

9
.
פסטר מרדכי זכריה

10
.
פסטר כרמלה


נגד

הנתבעות:
1. יוסף לוינסקי ושות' בע"מ
2. בהרי ושות' ארמונות חן קבלני בניין בע"מ
3. חים יודוביץ בע"מ
4. עיריית חולון




פסק דין



א.
מהות התובענה

התובעים, מקצת רוכשי הדירות בבנין ברחוב שער האריות 2 בחולון, הרשום כבית משותף (להלן: "הבנין") הגישו תביעה כספית נגד הנתבעות לתיקון ליקויים ברכוש המשותף בבנין.

ב.
עיקר טענות התובעים

1.
הנתבעות 1-3 (להלן: "הנתבעות") בנו את הבנין שבנייתו הסתיימה בשנת 2001 והחל ממועד זה הוחל באכלוס רוכשי הדירות.

2.
בהסכמי המכר שנכרתו בין התובעים מזה והנתבעות מזה התחייבו הנתבעות לבנות את הדירות בבנין על פי כל דין וכללי בניה סבירים וכן התחייבו לתקן תוך זמן סביר ליקויים בבנין.

מכח סעיף 10.10 להסכמי המכר הוחלו ההתחייבויות האמורות גם לגבי הרכוש המשותף בבנין.

3.
סמוך לקבלת החזקה בבנין התריעו התובעים בפני
הנתבעות על ליקויי בניה ואי התאמה ברכוש המשותף ובכללם ליקויים בריצוף וחיפוי הקירות החיצוניים בבנין (להלן יחדיו: "הליקויים") ודרשו תיקונם.

4.
התובעים טוענים כי חרף דרישותיהם ופניותיהם לא עשו הנתבעות כמעט דבר לתיקון הליקויים.


התובעים טוענים כי עלות תיקון הליקויים הוליך הוערך על ידי מהנדס דבורצקי מטעמם בסכום של 178,100 ₪.

התובעים מייחסים לנתבעות הפרה של הסכמי המכר בין הצדדים וכן רשלנות בביצוע עבודות הבניה.

5.
התובעים הוסיפו וטענו כי הם זכאים בנוסף על פיצויים בגובה עלות התיקונים גם לפיצויים בגין בזבוז הזמן שנגרם להם עקב הטיפול בתביעה וכן עוגמת נפש, טרדה, סבל ואי נוחות שנגרמו להם בסכום של 10,000 ₪ לכל משפחת תובעים ובסך הכול 60,000 ₪.

התובעים העמידו את תביעתם על סך 248,370 ₪.

ג.
טענות הנתבעות

1.
הנתבעות הכחישו את עיקר טענות התובעים וכפרו בזכותם לגבות מהם פיצויים.

2.
הנתבעות טענו כי עסקינן בתביעה שהוגשה על ידי מיעוט הרוכשים בהשראתו של תובע 8 (להלן: "מגלשווילי") וכי יתר הרוכשים הביעו את שביעות רצונם מן הדירות והבנין.

3.
נתבעות 2-3 טענו כי לא נטלו כל חלק בבניית הבנין וכי הנתבעת 1 (להלן: "לוינסקי") בנתה את הבנין.

הנתבעים טענו כי מכח סעיף 10.10 להסכמי המכר הודעה על פגמים וליקויים תחייב את הקבלן רק אם ניתנה על ידי כל בעלי הדירות יחדיו.

4.
הנתבעות כפרו בעצם קיום הליקויים וטענו כי חלקי המבנה הכלולים ברכוש המשותף נבנו על פי המיפרט הטכני.

5.
לוינסקי טענה כי גילתה נכונות מוחלטת ועקבית לתקן את הליקויים הן בדירות והן ברכוש המשותף אך ועד הבית נהג בסחבת ובאדישות בכל הנוגע לתיאום תיקון הליקויים ברכוש המשותף.

ד.
מינוי מומחה

1.
בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את אינג' יעקב דובדבני (להלן: "המומחה") והורה לו לבחון את הבנין ולקבוע אם קיימים בו ליקויים, וכן את האחריות לקיומם, עלות ביצוע תיקונם ומשך הזמן הראוי לתיקון הליקויים.

2.
המומחה עיין בחוות הדעת מטעם בעלי הדין, סקר את הבנין וביום 20.11.05 הוציא תחת ידו חוות דעת בגידרה תיעד ליקויים ברכוש המשותף, רובם ככולם ליקויים זניחים באופיים וזולים ביותר בעלות תיקונם, ומיעוטם ליקויים מהותיים יותר שעניינם בחיפוי קירות הלובי בקומות השונות, סטיה מהוראות המיפרט באשר לחיפוי לובי הכניסה (אריחי קרמיקה במקום חיפוי שיש).

3.
המומחה אמד את עלות תיקון כל הליקויים בסכום של 30,130 ₪ במחירי קבלן מזדמן שיועסק על ידי התובעים והעריך את משך הביצוע ב-20 ימי עבודה שבמהלכם אין צורך לפנות את דיירי הבנין.





ה.
הסכמה דיונית

1.
במהלך ישיבת יום 23.10.07 הושגה הסכמה בין התובעים מזה ולוינסקי מזה ולפיה הסכימה לוינסקי לבצע תיקונים על פי חוות דעת המומחה. על פי ההחלטה שאישרה את ההסכמה האמורה נקבע כי עבודות התיקונים יבוצעו תחת פיקוחו של המומחה (פיקוח עליון) וכי על לוינסקי להתמיד בפעולות התיקון על מנת לעמוד בלוח זמנים שנקבע על ידי המומחה ל-20 ימי עבודה.

2.
על פי ההחלטה נקבע כי המומחה יגיש חוות דעת מסכמת עובר לסיום הליכי התיקון.

ו.
ביצוע התיקונים והתנהלות בעלי הדין

1.
במכתבו של המומחה לב"כ בעלי הדין מיום 7.1.08 פירט המומחה אחד לאחד סעיפי ליקוי שטרם תוקנו ו/או שלא תוקנו כדבעי.

2.
במהלך ישיבת יום 3.2.08 טען ב"כ הנתבעות כי לוינסקי השלימה את מלאכת תיקון הליקויים למעט עבודות החיפוי וכי השלמת העבודות מתעכבת בשל משאלתם של חלק מן התובעים לבצע תיקונים אחרים במקום השלמת עבודת החיפוי (שם בעמ' 14).

ב"כ לוינסקי ביקש כי תינתנה למרשתו הוראות בעניין זה.

3.
בהחלטה מיום 3.2.08 הורה בית המשפט להתלות את המשך עבודות התיקונים והורה לב"כ התובעים להוציא בתוך 21 יום מהי דרישתם המוחלטת
של מרשיו לעניין החיפוי או לעניין ביצוע העבודות האחרות.

4.
במהלך ישיבת יום 4.9.08 טען ב"כ לוינסקי כי כל עבודות התיקון הושלמו למעט טיפול בפס קרמיקה בחדרי המדרגות.


על יסוד גירסה זו, שלא עורערה בפני
הוריתי לתובעים להודיע בתוך 15 יום על בחירתם בחומר המתאים וכן הוריתי כי לאחר שוילנסקי תתקין את פס הקרמיקה על פי בחירת התובעת – יגיש המומחה דו"ח סופי וב"כ בעלי הדין יודיעו על עמדתם באשר להמשך הדיון בתביעה זו.

5.
ביום 18.9.08 הודיע ב"כ התובעים לבית המשפט כי התובעים יסכימו לחיפוי קירות העמודים בקרמיקה במקום תוספת לחיפוי הקומות וכן הוסיף כי מרשיו עומדים על פיצוי בגין ליקויים שלא תוקנו וכן על תשלום פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסכום של 5,000 ₪ לכל תובע.

6.
בישיבת יום 2.12.08 הודיע ב"כ התובעים, כי נותרו להשלמה שני פריטי ביצוע (פס קרמיקה וחיפוי עמודים), והוריתי כי בהעדר הסכמה בין בעלי הדין באשר לזהות החומרים והצבעים יקבע זאת המומחה וקביעתו תהא סופית (עמ' 22 לפרוטוקול).

7.
בישיבת יום 25.3.09 הודיעו בעלי הדין כי סוגיית פס הקרמיקה הוסדרה ובית המשפט המליץ בפני
בעלי הדין כי התובעים יחזרו בהם מתביעתם באופן שהתביעה תימחק ללא צו להוצאות.

בעלי הדין ביקשו שהות לשקול את ההצעה (שם בעמ' 21).

8.
אטעים כי עוד קודם לכן וביום 9.1.09 הודיע המומחה לב"כ בעלי הדין כי כל הליקויים בבנין תוקנו למעט ליקוי אסתטי המתבטא בסטיה קלה בלובי.

בישיבת יום 24.6.09 הודיע ב"כ התובעים כי העביר לידיעת מרשיו את המלצת בית המשפט בדבר מחיקת התביעה.

9.
במהלך ישיבת יום 1.7.09 שבה נטל חלק גם המומחה, הפנה האחרון למכתבו מיום 9.1.09 בדבר השלמת התיקונים.

10.
בישיבת יום 25.11.09 הודיע ב"כ התובע כי כל התובעים למעט התובע 8 (להלן: "מגלשווילי") הסכימו למחיקת התביעה וכי הוא מבקש להשתחרר מייצוגו של מגלשווילי.

ז.
הכרעה

1.
פרטתי לעיל את ההליכים בבירור תובענה זו אשר התארכו יתר על המידה בעיקר בשל הסחבת שבה נקטו התובעים וגם לאחר שהסתבר כי למיצער, מחודש ינואר 2009 לא היה טעם של ממש בהמשך ההתדיינות.

2.
לאחר שהוכח להנחת דעתי כי הנתבעת תיקנה את כל הליקויים ברכוש המשותף – אני דוחה את התביעה.

3.
עם זאת, אני מתיר למגלשווילי להגיש נגד הנתבעת, אם ירצה בכך, תביעה בגין ירידת ערך המיוחסת לקיטון החניה שנמכרה לו.

4.
בהערכת סכום ההוצאות לקחתי בחשבון, מחד גיסא, את העובדה כי אמנם התגלעו ברכוש המשותף ליקויים הגם שבהיקף קטן בהרבה מזה שתואר בכתב התביעה ומאידך גיסא את העובדה כי התובעים נהגו בסחבת וגרמו להתארכות תקופת התיקונים כמו גם לסירבול ההליכים המשפטיים.


בנסיבות אלו, אני פוסק כי כל צד ישא בהוצאותיו.


הודעה זכות ערעור


המזכירות תשגר פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
ל' כסלו תש"ע, 17 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 39099/05 עוז אילן, וריאס רינה, אוחיון אברהם אלברט ואח' נ' יוסף לוינסקי ושות' בע"מ, בהרי ושות' ארמונות חן קבלני בניין בע"מ, חים יודוביץ בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 17/12/2009)