פסקי דין על רוני שומר רוני | פסקי דין על קירטונג 2001 | פסקי דין על קירלייט | פסקי דין על גיא מיימון ואח' |

532/07 תאמ     23/01/2010




תאמ 532/07 רוני שומר רוני נ' קירטונג 2001 בע"מ, קירלייט בע"מ, גיא מיימון ואח'








בית משפט השלום בקריות



23 ינואר 2010

תא"מ 532-07 שומר רוני נ' קירטונג 2001 בע"מ
ואח'





בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובע
רוני שומר רוני


נגד

נתבעים
1. קירטונג 2001 בע"מ
(בעיכוב הליכים)
2. קירלייט בע"מ
(ניתן

פסק דין
)
3. גיא מיימון, ת.ז. 029363207 (ניתן

פסק דין
)
4. אלי מימון, ת.ז. 079871554




פסק דין


התובע מבקש לחייב את הנתבעים בחוב העומד על סך של כ-25,000 ₪ בגין שירותי הובלה שביצע, במהלך החודשים 9/05-1/06, עבור הנתבעות 1 ו-2, וזאת בהתאם להזמנתם של הנתבעים 3 ו-4. כמו כן מבוקש לחייבם בסך של 5,000 ₪ בגין "חסרון הסך האמור מהמחזור הכספי, עלויות מימון ועוגמת נפש".


פסק דין
בהעדר הגנה ניתן כנגד נתבעים 2 ו-3 ואילו כנגד נתבעת 1 מעוכבים ההליכים לאחר שניתן כנגדה צו פירוק, ולפיכך נותר רק לדון בתביעה כנגד נתבע מס' 4 אשר עילתה הינה הרמת מסך ו/או אחריות אישית של אורגן כלפי התובע.

עיקרי העובדות והשתלשלות ההליך המשפטי
1.
התובע היה בזמנים הרלבנטיים בעלים ומנהל עסק למתן שירותי תובלה המספק שירותי הובלה יבשתיים בכל חלקי הארץ.
2.
הנתבעות מס' 1 ו- 2 הינן חברות לייצור מוצרים לבניה (להלן בהתאמה: "קירטונג" ו"קירלייט" ו/או "החברות").

בזמנים הרלוונטיים לתביעה, היה הנתבע מס' 3 (להלן: "גיא מימון") מחזיק ב-50% ממניות קירטונג וכן ב-50% ממניות קירלייט, וכן היה רשום כאחד משלושת מנהלי קירלייט יחד עם אביו, הנתבע מס' 4 (להלן: "אלי מימון ") ואדם נוסף.
3.
הצדדים התקשרו בהסכם לאספקת שירותי הובלה עבור קירטונג. להבטחת התחייבויותיה הכספיות של קירטונג, חתם גיא מימון, ביום 20.1.2005, על כתב ערבות לטובת התובע (נספח ג' לכתב התביעה).
4.
במהלך התקופה שבין 9-12/05 סיפק התובע שירותי הובלה עבור קירטונג בסך של 18,383 ₪ (קרן).
כמו כן, ביום 9.1.06 בוצעה הזמנה נוספת בגינה הוצאה חשבונית לקירלייט ע"ס 2,097 ₪ (להלן:" ההובלה האחרונה") ובסה"כ ניתנו על ידי התובע שירותי ההובלה אשר בגינם לא שולמה תמורה בסך של 20,480 ₪ (קרן), אשר בשערוך ליום הגשת התביעה מסתכמים לסך של 24,833 ₪.
5.
ביום 30.5.2007 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 4-2 על מלוא סכום התביעה.

6.
ביום 2.7.2007 ניתן צו לפירוק קירטונג במסגרת פש"ר (חיפה) 1222/06. קודם למתן צו הפירוק הגישה קירטונג, באמצעות מר אורן דרור (שהוא בן דודו של אלי מימון ומי שנרשם כבעלים משותפים עמו בפטנט בגין שיטת קירטונג בארה"ב, כפי שיורחב בהמשך), כתב הגנה שבו נטען, בתמצית, כי אלי וגיא מימון פעלו ללא סמכות בשמה של קירטונג, הוליכו שולל ספקים ולקוחות שלה ובגין כל אלו הוגשו כנגד קירטונג תביעות שונות.
7.
ביום 7.10.2007 נעתרתי לבקשתו של אלי מימון לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה, בעוד שדחיתי את בקשתו של גיא מימון ופסק הדין נגדו נותר על כנו.

8. המחלוקת
אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי התובע ביצע את העבודות נשוא התובענה וכי תמורתם לא שולמה לו. גדר המחלוקת הינו האם יש מקום להטיל חיוב אישי על אלי מימון בין בדרך של הרמת מסך ובין על בסיס עילה חוזית או מכוח עוולה בנזיקין.

9. הראיות
מטעם התובע
הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע (ת/1) וכן של מר אנרי אלבחרי אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה כקבלן משנה של התובע וביצע את עבודות ההובלה נשוא תובענה זו (ת/2). כמו כן הוגשו מטעם התובע כראיות

פסק דין
בהליך אשר הוגש על ידי עובד לשעבר של קירטונג בבית הדין לעבודה (ת/3)
וכן החלטה למתן צו מניעה במסגרת הליך שהוגש על ידי אלי מימון וקירטונג בביהמ"ש המחוזי בתל אביב בפני
כב' השופט זפט (בש"א (ת"א) 19992/04 קירטונג נ' איזוקל מבנים בע"מ (4.1.2005)) (ת/4).
אלי מימון
הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו (נ/3) וכמו כן צילומים צבעוניים של מפעל קירטונג (סומנו נ/1 ו- נ/2 א-ג) ואת הסכם ההעסקה שלו עם חברת שביט ותלושי שכר (נ/4 א'-ג').

דיון והכרעה
10. לאחר שמיעת הראיות ועיון בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים אני קובעת כי יש לקבל את התביעה ולחייב את אלי מימון אישית במלוא החוב, זאת אף מבלי להידרש לעילה של הרמת מסך (אשר ממילא לא יכולה היתה לסייע לתובע במקרה זה מאחר ואלי מימון איננו בעל מניות בחברה).

מסקנתי זו מושתתת על אחריותו של אלי מימון הנובעת ממעורבותו במגעים להזמנת שירותי הובלה מהתובע ומיצירת מצגים כלפיו באשר ליכולת וכוונת החברות לפרוע את החובות כלפיו, וזאת מכוח חובות תום הלב המבוססות על סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973,
ועל בסיס הפסיקה הנרחבת של ביהמ"ש העליון אשר קבעה כי הפרת חובה זו מביאה, במקרים המתאימים, לחיוב אישי (ראה לעניין זה, ד"נ 7/89 פנידר נ' קסטרו פ"ד ל"ז (4) 673, 696, וכן ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ ( 16.10.2005) והיא מבוססת על הנתונים הבאים.

11.התובע, אשר עדותו היתה מהימנה ולמעשה לא נסתרה כלל, מעיד כי נפגש במפעל קירטונג עם אלי וגיא מימון לצורך סיכום תנאי ההתקשרות הראשונית אשר לאחריה חתם גיא מימון על כתב ערבות אישית (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 25 ואילך). כמו כן מעיד התובע כי אלי מימון היה נוכח במפעל קירטונג ואף ניהל עימו שיחות והתייעץ עימו בנוגע להובלות וכי בעת שהגיע התובע למפעל קירטונג לצורך הסדרת התשלומים, היו נוכחים במפעל גיא ואלי מימון (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 1-4).


אין מחלוקת כי בין התובע לבין אלי מימון היתה היכרות מקצועית קודמת של כ-20 שנים (עמ' 1 שורות 26-27), וכי על רקע היכרות קודמת זו הוזמנו שירותיו של התובע. כמו כן לא יכולה להיות מחלוקת, על אף שאלי מימון ניסה לשכנעני אחרת, כי ההובלות בוצעו בפועל מחצריה של קירטונג, וכי אלי היה נוכח בביצוע מרביתן.

12. אין מחלוקת בין הצדדים כי בינואר 2006, עת הוזמנה ההובלה האחרונה היה אלי מימון מעורב בייעוץ ופיקוח לגבי אופן העמסת הציוד ובליווי ההובלה. על כך מעיד התובע (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 5-16), וכן מר אנרי אלבחרי, אשר ביצע את ההובלות בפועל, המעיד כי ברוב הפעמים
שהגיע למפעל קירטונג לצורך העמסת סחורה להובלה, היה נוכח במקום גיא מימון ולעיתים היה נוכח גם אלי מימון. עד זה ציין כי בהובלה האחרונה שביצע של הובלת ציוד המפעל לקיסריה, היה נוכח גם אלי מימון והוא זה אשר נתן הוראות ספציפיות ביחס להובלה (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 32 ואילך). עדות זו אושרה למעשה בעדות אלי מימון כי העניק ייעוץ מקצועי ביחס להובלה האחרונה וליווה אותה (עמ' 9 שורות 6 -13).

ביחס להובלה האחרונה, זו בוצעה ממפעל קירטונג לחניית ביניים בת שלושה ימים בשביט (מקום עבודתו של אלי מימון) ומשם ביצע התובע המשך ההובלה לקיסריה, ובכך יש להעיד על מעורבותו הממשית של אלי מימון בהובלה זו, שבה למעשה רוקן מפעל קירטונג מתכולתו.

בניגוד להובלות הקודמות שביצע התובע עבור החברות אשר לאחריהן הוצאה חשבונית על שם קירטונג, לאחר הובלה זו נתבקש התובע להוציא חשבונית על שם קירלייט וכך אכן עשה.
מכך ניתן להסיק כי ככל הנראה במועדים הקודמים להזמנה זו, כבר איבדה קירטונג את איתנותה הכלכלית (ככל הנראה על רקע הסכסוך שנתגלע בין אלי מימון לה"ה אורן כפי שיפורט בהמשך), אולם אלי מימון לא סיפר לתובע על ההתדרדרות הכלכלית של העסק ואף הגדיל לעשות וביצע הזמנה נוספת (ההובלה האחרונה) אלא שהפעם כאמור, דרש להוציא חשבונית על שם החברה האחרת אותה ניהל.

13. אינני מקבלת את טענתו של אלי מימון כי לא היה לו כל חלק פעיל בניהולן של החברות וכי אין מקום לחייבו בחובות החברות מאחר שבמועדים הרלוונטיים לתביעה לא שימש בכל תפקיד בהן אלא עבד כשכיר בחברת שביט. לביסוס טענתו זו, צירף אלי מימון כראיות מטעמו את הסכם ההעסקה שלו כמנהל אצל חברת שביט מיום 15.2.2004 וכן תלושי שכר ספורדיים ולא רציפים (נ/4 א'-ג'). אמנם טענתו של אלי מימון כי עבד בחברת שביט לא נסתרה, אולם אין בעובדה כי עבד כשכיר בחברה אחרת (אשר מהות תפקידו בה לא הוברר כלל) כדי למנוע ממנו להמשיך וליטול חלק פעיל בניהול החברות, כפי ששוכנעתי שאכן עשה. קל וחומר שאין בעובדה שאלי מימון עבד כשכיר בחברה אחרת כדי למנוע ממנו ליצור מצגים כלפי התובע, כפי ששוכנעתי שנעשה.
לכך יש להוסיף את העובדה כי אלי מימון נמנע מלהעיד את גיא מימון, שהוא העד הרלבנטי ביותר על מנת לתמוך בטענתו כי לא היה מעורב בניהול החברות, וידועה ההלכה כי אין הבאת עד רלבנטי יוצרת הנחה כי עדותו היתה לרעת הצד שנמנע מלהעידו (י' קדמי "על הראיות" (חלק שלישי, 2003) בעמ' 1649 והפסיקה המאוזכרת שם).
14.
מעבר לכך, אני סבורה שגם הרישום ברשם החברות סותר את טענת אלי מימון בדבר העדר תפקיד כלשהו בחברות. כפי שצויין לעיל, עפ"י הרישום ברשם החברות (נספח ב' לכתב התביעה) אלי מימון היה רשום
בזמנים הרלוונטיים לתביעה כמנהל אצל קירלייט. בסיכומיו זנח אלי מימון את הטענה כי רישום זה נותר על כנו מחמת טעות הנובעת מהיסח הדעת, וטוב שעשה כן. חלף טענה זו מסביר אלי מימון את רישומו כמנהל בקירלייט כ "תואר של כבוד בלבד" (סעיף 6 לסיכומים) טענה זו אין בה ממש, היא הועלתה לראשונה בסיכומים, ולפיכך היא נדחית על ידי. התנהלותו של אלי מימון ונטילת חלק פעיל במגעים העיסקיים עם התובע, מלמדת כי רישומו כמנהל בקירלייט לא היה רישום שנועד לכבדו בלבד.

15.
גם טענתו של אלי מימון, הנסמכת על הרישום ברשם החברות, כי לא שימש כמנהל בקירטונג נדחית על ידי. כפי שעולה מעדותו של אלי מימון, בשנת 2001 הוא ייסד את קירטונג ושימש כבעלים יחיד של החברה, זאת עד ינואר 2004 שאז העביר 50% ממניות החברה לבנו גיא מימון ו- 50% נוספים לרינה דרור היא אשתו של אורן דרור (להלן: "רינה") . כן טוען אלי מימון כי בפועל הושעה מתפקידו כמנהל ודירקטור אצל קירטונג ביום 14.8.2004 עת הודיעה רינה לרשם החברות על השעייתו מתפקיד ניהולי בקירטונג (נספח א' לכתב ההגנה). עם זאת עיון בנספח א' לכתב התביעה ונספח ב' לכתב ההגנה (שהם תדפיסים מרשם החברות) מעלה כי רק ביום 5.12.2005 (מועד המאוחר למועד ביצוע מרבית ההובלות על ידי התובע) נערך שינוי הרישום אצל רשם החברות, כאשר בהתאם לרישום החדש רינה וגיא מימון נרשמו כבעלים ורינה ואפרת דרור (בתם של רינה ואורן) מונו כמנהלות החברה החל מיום 17.11.2005. דהיינו שבמועד עריכת העסקאות, גם באם הדבר היה מוכרע על פי הרישום בלבד (במועד הרלבנטי), לא היה כל בסיס לטענות אלי מימון כי אין לו חלק בניהול קירטונג. מכאן שנסיונו של אלי מימון לבסס טענתו כי לא שימש כמנהל ודיקרטור אצל קירטונג, על הרישום אצל רשם החברות, אין לה על מה שתסמוך.
16.
יתירה מכך, גם אם היה מוכח לפני כדבעי כי במועד יצירת החוב לא היה רשום אלי מימון כמנהל קירטונג, לא היה בעצם עובדה זו לבדה, כדי לפטור אותו מאחריות מקום בו שימש בה כמנהל בפועל והיה מעורב באופן ממשי וישיר במגעים העיסקיים בין החברות לתובע, זאת גם לאחר שלטענתו חדל מלשמש כמנהל בהן ולא היה לו כל עניין עיסקי למעט לווי שנבע מדאגה של אב לבנו.

הוכח בפני
כי אלי וגיא מימון היו למעשה הנציגים הבלעדיים של החברות מבחינת התובע. בשום שלב במהלך ההתקשרות העיסקית בין הצדדים לא נמסר לתובע כי אלי מימון אינו נושא תפקיד בחברה או כי בקירטונג קיים סכסוך בין בעלי המניות והמנהלים בה, סכסוך שכבר היה קיים וגלוי כפי שניתן ללמוד מההליך שנוהל בפני
השופט זפט בתחילת שנת 2005 (ת/4).
17.
חיזוק למסקנתי בדבר נשיאת אלי מימון בתפקיד ניהולי בחברות יש למצוא בעדות שנמסרה במסגרת הליך בביה"ד לעבודה (ת/3) ממנה עולה כי בפועל (לפחות עד סוף 3/2004) שימש אלי מימון באופן פעיל בניהול קירטונג ואף היה מעורב בהעסקת העובדים לרבות בטיפול בתנאיהם הסוציאליים (הפרשת כספי תגמולים למבטחים).
18.
מכל אלו עולה, במצטבר, כי אלי מימון היה, כטענת התובע, "הרוח החיה" מאחורי הזמנת ההובלות וביצוען (יחד עם בנו גיא מימון) ואין כל בסיס לטענת אלי מימון כי לא היה מעורב בהזמנת ההובלות ובביצוען וביצירת מצגים כלפי התובע כי ההובלות מבוצעות עבור החברות, אשר יישאו בתשלום שכרו בעבורן.

על אף שאורן דרור לא הובא למתן עדות בפני
, עולה בבירור מתוך המסמכים שהוצגו, כי במועד ביצוע ההובלות כבר נתגלע סכסוך רע ומר בין ה"ה מימון לה"ה דרור באשר לניהול קירטונג והבעלות בה, אולם למרות זאת פעלו ה"ה מימון כלפי התובע כאילו הם בעלי הסמכות לפעול בשם החברות, ומכאן יצרו את המצג כלפיו כי החברות גם יישאו בתשלום שכרו.

אני סבורה כי הנסיבות במקרה זה דומות להפליא (בשינויים המחויבים) לנסיבות שהביאו את ביהמ"ש המחוזי בחיפה להפוך את פסק דינו של בימ"ש השלום בענין ע"א (חי') 3126/06 רוזנבליט נ' אפריאט (7.6.2007) (אשר אושר בביהמ"ש העליון ברע"א 7496/07 אפריאט נ' רוזנבליט (20.12.07)) וקביעת ביהמ"ש כי: "בצד הצורך לעודד קיומם של תאגידים ופעילות כלכלית באמצעותם, לא נוצרו אלה, לצורך התחמקות מתשלום חובות, ובוודאי שאין לאשר התנהגות של מנהל החברה, לפיה בעת ניהול מו"מ לרכישת סחורות מספקים, יצור מצב שיש בו העדר תום לב וסטייה מדרך מקובלת".

סוף דבר
משכך, אני מקבלת את התביעה כנגד אלי מימון, הנתבע מס' 4, ומחייבת אותו לשלם לתובע את הסך של 24,833 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.2.2007 ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן אני מחייבת את הנתבע מס' 4 לשאת בהוצאות התובע בגין אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ.

לא מצאתי לנכון לחייב בסך של 5,000 ₪ נוספים שכן לא הוכחו עלויות המימון הנטענות, ואין מקום לפסיקת עוגמת נפש, שכן אינני סבורה כי קיומו של חוב כספי בשיעור כזה ובנסיבות אלו גורם לעוגמת נפש שהיא מעבר להוצאות והטרחה בגין ניהול ההליך.

המזכירות
תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ח' שבט תש"ע, 23 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 532/07 רוני שומר רוני נ' קירטונג 2001 בע"מ, קירלייט בע"מ, גיא מיימון ואח' (פורסם ב-ֽ 23/01/2010)