פסקי דין על דרור גילברט | פסקי דין על חברת חברת דן ורדינון

358325/99 דמ     23/01/2001




דמ 358325/99 דרור גילברט נ' חברת חברת דן ורדינון





בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו דמ 358325/99

בפני
כב' השופט יצחק לובוצקי

נציגי ציבור : מר יעקובי ומר ר. אבל
בעניין: דרור גילברט

התובע

נגד

חברת דן ורדינון
בע"מ
הנתבעת

פסק דיו

התובע (להלן גם :"העובד") עבד אצל הנתבעת שהיא חברת דן ורדינון
בע"מ
(תשלובת לייצור מוצרי טקסטיל - להלן : "המעביד"), במשך שש (6) שנים ועד ליום
15.10.96, היום בו פוטר ללא מתן "הודעה מוקדמת".

המעביד ערך לתובע חשבון זכויותיו הכספיות לגמר עבודתו, ולפיו היה על המעביד
לשלם לתובע "תמורת הודעה מוקדמת" של חודש ימים. אולם, המעביד קיזז
מאותה תמורה, סכום השווה ערך ל- 8 ימי חופשה שנצברו לזכות התובע עד ליום
סיום עבודתו. מדובר בימי חופשה אותם התובע לא הספיק לנצל, טרם פיטוריו.
התובע מצידו קיבל את הדין, בשים לב למצב המשפטי ששרר אז.

הימים הם ימי שנת 1996, עת שררה ההלכה המשפטית לפיה ימי חופשה שנתית
יכולים לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת, ובלבד שיוותרו 14 ימים לימי ההודעה
המוקדמת (דב"ע נו/ 3-110 דן רייזמן ואח' נ. עיני סימה, סע' 7 - 8 לפס"ד מיום
27.2.97 ; סע' 5 (א) (7) לחוק חופשה שנתית).

חלפו למעלה משנתים ובשנת 1999 יצאה הלכה משפטית חדשה מלפני בית הדין
הארצי לעבודה. לפי אותה ההלכה "משקיבל העובד הודעה על פיטורים והפסיק
לעבוד, על פי הוראת המעסיק ... קמה הזנות לפדיון חופשה, והמעסיק אינו יכול

להוציא את העובד לחופשת שנתית ... בתקופת ההודעה המוקדמת" (דב"ע
3-107/98 אורי ארבל נ, הרבלייף ואח', סע' 15 - 16 ל

פסק דין
מיום 19.1.99).
משנודע לתובע על ההלכה החדשה, הוא הזדרז והגיש את תביעתו הנוכחית להשבת
8 ימי החופשה שקוזזו מכספי תמורת ההודעה המוקדמת.

המעביד מצידו טען כי אין לחייבו בדיעבד בכספים שלא היה חייב בהם בעת סיום
יחסי העבודה. לדידו הוא נהג כראוי על פי ההלכה ששררה בכל תקופת עבודת
העובד ועם סיומה, ואין הצדקה לחייבו כעת בכספים בהם לא היה חייב עם ביצוע
הפיטורים. מה גם שהעובד עצמו שתק ולא השיג על כך בעת סיום עבודתו.

אכן, הגישה לפיה ההלכה המשפטית החדשה משנת 99 תחול גם לגבי פיטורים
משנים עברו, משמעותה הטלת עלות כלכלית כבדה שתיפול על כתפי מעבידים
רבים. כמובן שהדבר יוצר תחושה קשה, כמו זו שנוצרה אצל המעביד הנוכחי, שהרי
בעת הפיטורים לא צפה המעביד שיוצרך לשאת בעלות הנוספת.

אנו מבינים את המצוקה של מעבידים שפעלו במרוצת השנים על פי מצב משפטי
מסוים, ולפתע ההלכה משתנה והם נדרשים לשאת במטלות כספיות כבדות אותן
לא צפו בעת הפיטורים. אולם, זכות שלא מומשה אין פירוש הדבר ויתור עליה (ר'
להשוואה דברי השופטת ברק בע"ע 300317/98 מרדכי מיטל נ' איגוד ערים
לשרותים וטרינרים, סע' ב' (2) לפס"ד מיום 26.11.00). מדובר בשינוי גישה
פרשנית של דבר חקיקה, ולא בשינוי החקיקה עצמה. מכיוון שכך קמה לעובד
הזכות לתבוע את זכויותיו בגין תמורת ההודעה המוקדמת במלואה, גם אם
פיטוריו קדמו למועד בו באה לאויר העולם ההלכה המשפטית החדשה.

לטעמי משפירש בית הדין חוק בצורה מסוימת, פרשנותו תופשת לא רק מעתה
והלאה אלא גם כלפי העבר. ואת שעה שבחקיקה עצמה לא נעשה שינוי. שהרי
אותו דבר חקיקה היה שריר וקיים בעת היווצרות הזכות. אפילו במצב של שינוי
חקיקה, לעתים עצם השינוי יצביע על הפרשנות שהיתה ראויה עוד קודם לכך (ר'
להשוואה : בג"ץ 6944/97 נקש נ. ביה"ד הארצי לעבודה, פס"ד מיום 25.10.99 מפי
השופט חשין). קל וחומר, כאשר החקיקה כמו במקרה דנן לא השתנתה, ורק
פרשנותה שינתה את פניה.

סיכומם של דברים : לעובד הנוכחי ולעובדים אחרים כמותו, פתוחה הדרך להיפרע
ממעבידם, אם זה קיזז מ"תמורת ההודעה המוקדמת" שהגיעה לעובד בסיום
עבודתו את שווי "ימי החופשה" שנותרו לזכותו.

במקרה הנוכחי ובשל אופיו התקדימי, הסכימו הצדדים שביה"ד יפסוק לפשרה. אנו
מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,300 ש"ח כהחזר של "פדיון
החופשה" שקוזז על ידי המעביד בשעתו, וזאת בנוסף להוצאות משפט בסך של 250
ש"ח שהתובע כבר קיבל מהנתבעת בפועל. פסק הדין הנוכחי מבטל את פסק הדין
שניתן במעמד צד אחד ביום 14.6.00.

הסכום שנפסק לעיל ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית
מיום הגשת התביעה (22.9.99).

ניתן לבקש רשות ערעור : תוך 15 יום.
ניתן היום כ"ח בטבת תשס"א, 23 בינואר 2001, בהעדר הצדדים.
---------------------------------------------------------------------
נ.צ. - מר יעקובי נ.צ. - מר ר. אבל י. לובוצקי
, שופט - אב"ד








דמ בית דין אזורי לעבודה 358325/99 דרור גילברט נ' חברת חברת דן ורדינון (פורסם ב-ֽ 23/01/2001)