פסקי דין על מפעלי עץ כרמיאל | פסקי דין על אופן גלרי שיווק (1999) | פסקי דין על שמואל דונרשטיין | פסקי דין על שמואל שטרנשוס | פסקי דין על שלומית דונרשטיין ואח' |

8950-07/09 סע     22/02/2010




סע 8950-07/09 מפעלי עץ כרמיאל בע"מ, אופן גלרי שיווק (1999) בע"מ נ' שמואל דונרשטיין, שמואל שטרנשוס, שלומית דונרשטיין ואח'




תובעות
1. מפעלי עץ כרמיאל בע"מ

2. אופן גלרי שיווק (1999) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אריאל שמר
, סיגל פעיל ואח'

נגד

הנתבעים

ובעניין:
התובעת (בתיק ס"ע 10238-09-09)
הנתבעים (בתיק ס"ע 10238-09-09)
1. שמואל דונרשטיין

2. שמואל שטרנשוס
(התובע בתיק ס"ע 13597-12-08)
3. שלומית דונרשטיין
שלושתם ע"י ב"כ עו"ד ברקמן וקסלר בלום ושות'
נתבע 2 כתובע בתיק ס"ע 13597-12-08 ע"י ב"כ עו"ד אורנה לין ואח'.

4. אלי שמיני (התובע בתיק ס"ע 5548-04-09)
5. מיכל שמיני
6. עמי (פביאן אנדרס) לעאל (התובע בתיק ס"ע 1281-04-09)
7. מיה דונרשטיין יתיר (תובעת שכנגד)
8. עומר יתיר (תובע שכנגד)
9. שרון חזן (תובע שכנגד)
10. קלאודיה כהן (תובעת שכנגד)
11. גלית אילוז (תובעת שכנגד)
12. נירית פומרנץ (תובעת שכנגד)
כולם ע"י ב"כ עו"ד נאווה פינצ'וק אלכסנדר
נתבע 4 כתובע בתיק ס"ע 5548-04-09 ונתבע 6 כתובע בתיק ס"ע 1281-04-09 שניהם ע"י ב"כ עו"ד אורן שגב ואח'.

שלווה מוזס
ע"י ב"כ עו"ד בני כהן, עמי פרנקל ואח'

נגד

1. מפעלי עץ כרמיאל בע"מ

2. אופן גלרי שיווק (1999) בע"מ

3. יובל קדר (נתבע שכנגד בתביעת הנתבעת מס' 7)
כולם ע"י ב"כ עו"ד אריאל שמר
, סיגל פעיל ואח'
פסק דין
חלקי בתביעות שכנגד בתיק ס"ע 8950-07-09 והחלטה

בהמשך להחלטת בית הדין מיום 12/9/09 בפני
נו, תגובות הצדדים לבקשת התובעת מס' 1 בתובענה שבנדון להגשת כתב תביעה שכנגד בתיק ס"ע 10238-09-09, תגובות הצדדים בכל הנוגע לבקשת התובעות בתובענה שבנדון לסילוק אחד הרכיבים נשוא התביעות שכנגד שהגישו הנתבעים (התובעים שכנגד) בתובענה שבנדון, כנגדן, ועמדת התובעות והנתבע 2 בתובענה שבנדון בכל הנוגע למשלוח הודעת צד ג' על ידי התובעות שבנדון במסגרת הגנתן לתביעת הנתבע 2 בתיק 13597-12-08.

נפנה להלן לדון בבקשות, ותחילה לבקשה לסילוק על הסף של אותו רכיב נשוא התביעות שכנגד.

א. הבקשה לסילוק על הסף של רכיב מכתבי התביעות שכנגד.

1. בכתב התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים מיה דונרשטיין יתיר, עומר יתיר, שרון חזן, קלאודיה כהן, גלית אילוז ונירית פומרנץ (להלן- התובעים שכנגד) כנגד התובעות בתבוענה שבנדון, עתרו הם לחיוב התובעות בפיצוי מיוחד בסל של 100,000 ₪ "בגין גרירתם במזיד ובחוסר תום לב להליך לא להם", באשר לטענתם הם נכללו בתביעה לא להם, תוך שהתובעות מנסות להלך עליהם אימים, באמצעות הגשת תובענה קנטרנית, טורדנית ורודפנית בסכומי עתק, והכל תוך שימוש לרעה בהליכי בית הדין .

2. התובעות מצידן הגישו בקשה לסילוק רכיב התביעה שעניינו בפיצוי התובעים שכנגד "בגין גרירתם להליך לא להם", באשר לטענתן כתבי התביעה שכנגד אינם מגלים כל עילה שבדין בעניין זה ובכל מקרה המדובר בתביעה מוקדמת, ולהארכת המועד להגשת כתב הגנה לתביעות שכנגד.

3. התובעים שכנגד מתנגדים למבוקש באשר לשיטתם יש להכיר בקיומה של עילת תביעה כאמור מכח הפרת חובות תום הלב שבדיני החוזים המשתרעת גם על הליכים משפטיים, וזאת במובחן מן העילה הניזקית של עוולת נגישה, כאשר לשיטתם לא מדובר בתביעה מוקדמת הואיל ועילה זו התגבשה בעת הגשת כתב התביעה על ידי התובעות.

עוד טוענים התובעים שכנגד כי גם מטעמים של יעילות משפטית מן הראוי לדון בתביעת התובעות וברכיב זה לתביעותיהם שכנגד במסגרת הליך אחד, מה גם שההלכה היא, שסעד של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית הדין ביד קמוצה ובמשורה, ועל כן אין להעתר למבוקש.

4. אכן, לעניין מחיקת תביעה או חלקה על הסף, נפסק לא אחת כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר" (ראה למשל: דב"ע מז/3-1 הסתדרות מדיצינית הדסה – רון ורדי ואח' פד"ע יט, 63; דב"ע מז/3-15 יצחק אפנר – מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ[2], 242; דב"ע נא/195-3 תוכנה מכונות תרגום בע"מ – עמיחי סגל, פד"ע כג, 275; דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ- אברהם חלפון, פד"ע כב, 518).ו

עם זאת, נפסק כי שכאשר בית הדין הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען לו בכתב תביעתו, לא יהיה לו הדבר למועיל מאחר ואין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה, יאות בית הדין למחוק על הסף את אותה תביעה או אותו חלק לכתב התביעה [ראה: דב"ע מז/78-3 ישראל חבס ובניו בע"מ ואח' - דבי סנדיק חבס, פד"ע יט, עמ' 138].

5. נקדים ונבהיר כי דין הבקשה להתקבל.
לאחר עיון מעמיק בטענות התובעים שכנגד כעולה מתגובתם לבקשה, אין בידינו לקבל את סברת התובעים שכנגד, לפיה קיימת להם במסגרת הליך זה, עילת תביעה מכח דיני החוזים לפיצוי בגין נקיטת הליכי סרק או שימוש לרעה בהליכים משפטיים, לשיטתם, על ידי התובעות, מכמה טעמים בנפרד ומקל וחומר במצטבר, ונבאר.

6. את עצם קיומה של עילת תביעה לפיצוי בגין נקיטת הליכי סרק ושימוש לרעה בהליכים משפטיים במישור החוזי, סומכים התובעים שכנגד על מאמרו של משה ברעם / "הליכי סרק אזרחיים", עלי משפט ו' תשס"ז, 135, במסגרתו מחייב המחבר ומנמק מדוע מן הראוי להכיר בקיומה של עילה כאמור ולהעניק סעדים מכוחה בדין הישראלי, לאחר שלשיטתו שלו עצמו לא קיימת בדין הקיים תרופה למצב זה.

בכך, בכל הכבוד לא סגי על מנת ליצור עילה חדשה יש מאין, בפרט ובמיוחד שעה שבית המשפט העליון דחה במפורש ערעור בו התבקש סעד דומה [ראה: ע"א 4980/01 עו"ד כהן, כונס נכסים נ' גלאם, פ"ד נח(5) 625], ובמילותיו של בית המשפט העליון:

"הגישה לבית-המשפט היא זכות יסוד של האדם, ויש אף הסבורים כי ניתן להכיר בה כזכות יסוד חוקתית ולהפעיל ביקורת שיפוטית על תחיקה המצמצמת אותה. ראו למשל ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [3], בעמ' 26-22. הפעלת הזכות, מטבע הדברים, פוגעת בנתבע. היא כשלעצמה מחייבת אותו בהוצאות כספיות, וצווים זמניים המוצאים כנגדו גורמים לו לנזק. ברם אין בכל אלה כדי לשלול את זכות היסוד ולסגור את דלתות בית-המשפט בפני
התובע על-ידי יצירת עילה לחיובו בתשלום כל נזקי התביעה, תהא היא חסרת סיכוי ככל שתהא, שכן יצירת עילה שכזו מביאה להרתעת-יתר מפני הגשת תביעות, והיא פוגעת בזכות הגישה לבית-המשפט מעבר למידה הדרושה.
משכך, ככלל, האיזון הראוי בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים נעשה בדין המסמיך את בית-המשפט לזכות את הצד הזוכה בהוצאות משפט ולחייב את המבקש סעד זמני בהבטחת החזר נזקיו, כגון על-ידי המצאת ערבויות, כפי שאף נעשה בענייננו".
אכן בסיפא לדבריו אלו הוסיף בית המשפט העליון כדלקמן:
"אמנם, שאלה היא אם ניתן במקרים קיצוניים לראות בפתיחת הליכי משפט שעיקר מטרתם אינו הזכייה בהם, משום שימוש לרעה בזכות (והשוו ללוין, שם [3], בעמ' 51), אך במקרה שבפני
נו לא הוכח שלא הוגשה התביעה מטעמים ענייניים, ואף ניתנו צווי-מניעה על-ידי בתי-משפט שבדקו את הראיות בתיק, וממילא ניתן להשאיר שאלה זו בצריך עיון".
ברם אולם עד הלום לא נפסקה הלכה כאמור, ועל כן אין לנו אלא את שנפסק על ידי בית המשפט העליון בכל הנוגע לדין הקיים.

7. אלא שבכך לא סגי, שכן מעבר לשאלת קיומה של עילת תביעה בכלל, ברי כי בנסיבות המקרה שבנדון, ואפילו היה הדין הישראלי מכיר בעילת תביעה כאמור, המדובר בתביעה מוקדמת.

לעניין זה אין בידינו לקבל את סברת התובעים שכנגד, כי עילת התביעה שלהם במישור החוזי התגבשה בעת שהגישו התובעות את תביעתן שבנדון לבית הדין, או את ההקבלה שבמבקשים התובעים שכנגד ללמוד מדיני ההתיישנות.

התובעים שכנגד מתעלמים מכך שבמסגרת התביעה שבנדון, טרם הוכרע אם אמנם עסקינן בהליך סרק או שימוש לרעה בהליכי משפט, ואם אמנם המדובר בהליך סר, למצבער ככל שהוא נוגע לצירוף התובעים שכנגד לתביעה זו.

אף אם היינו מאמצים את שיטת התובעים שכנגד לפיה יש ליצור עילת תביעה חוזית לפיצויי בגין נקיטת הליך סרק משפטי, הרי שהיסוד המקים עילה זו הוא שאמנם המדובר בהליך סרק.
השאלה האם אמנם המדובר בהליך סרק תוכרע רק לכשיקבע על ידי בית הדין כי אין יסוד לתביעת התובעות שבנדון.
כל עוד לא נקבע כך, ברי כי לא התקיים היסוד המהותי עליו מושתתת עילת התביעה של התובעים שכנגד, היינו טרם קמה לתובעים שכנגד עילה כנגד התובעות.

אי לכך, ואפילו היינו מכירים בעילת התביעה המוצעת על ידי התובעים שכנגד, לא היה בכך כדי לסייע להם בתביעתם שבנדון, הואיל ונכון לעת הזו ובטרם הוכרע בתביעת התובעות כנגדם, טרם התגבשה ולו עילת תביעתם הנטענת.

לא למותר יהיה לציין כי לאור המבואר לעיל, ברי שבניגוד לסברת התובעים שכנגד אין בדרך המוצעת על ידם כדי לייעל את ההליכים, שכן אם וככל שיקבע כי המדובר בהליך סרק, הרי שבהליך מאוחר יותר, אם ינקט כזה על ידם, לא ידרשו התובעים שכנגד להוכיח יסוד זה פעם נוספת.

8. למעלה מן הצריך, ראינו לנכון להוסיף כי גם ברמה המהותית, לא מקובלת עלינו הגישה הגלומה בסברת התובעים שכנגד בדבר ההצדקה להכיר בעילה זו במסגרת אותו הליך תלוי ועומד.

אימוץ שיטתם של התובעים שכנגד בפרט ובמיוחד בבית הדין לעבודה בו עיקר התביעות הן תביעות של עובדים למימוש זכויותיהם, ניזקה יהיה גדול לאין ערוך על יתרונה.
יש לזכור כי אימוץ שיטת התובעים שכנגד במסגרת ההליכים בפני
בית הדין לעבודה, תוצאתה המעשית תהיה הרתעת עובדים מפני מימוש זכויותיהם על ידי הגשת תביעות שכנגד מצד מעבידים בעילה זו בד בבד עם הגשת כתב הגנה, דבר המהווה פגיעה אנושה בזכות הגישה של העובדים לערכאות, תוצאה שהיא כלשעצמה חותרת תחת עצם הקמתה של ערכאה מיוחדת זו, ואין לקבלה.

מנגד, וכפי שאף ציין בית המשפט העליון בפסק הדין ע"א 4980/01 לעיל, תרופתו של הצד שיזכה במשפט היא בפסיקת הוצאות, ובהינתן כי נושא זה מסור לשיקול דעתו של בית הדין היושב לדין, ממילא וככל שנשתכנע בסופו של יום כי אמנם המדובר בהליך סרק שננקט על ידי התובעות בחוסר תום לב משווע תוך ניצול לרעה של הליכי משפט, הסמכות היא בידינו לפסוק הוצאות, לרבות הוצאות ריאליות והוצאות לדוגמא, כפי שאמנם נתבע על ידי התובעים שכנגד במסגרת תביעתם שבנדון.

9. סיכומם של דברים.
בכל דרך שלא נהפוך בה, כתבי התביעה שכנגד אינם מגלים עילה, ככל שהם מתייחסים לרכיב התביעה לפיצוי מיוחד בגין גרירת התובעים שכנגד להליך לא להם, הנכלל בתביעות התובעים שכנגד, ועל כן זהו אחד מאותם מקרים, בהם יורה בית הדין על מחיקתו של אותו חלק מכתב התביעה על הסף, שכן גם אם יוכיחו התובעים שכנגד את כל אשר הם טוענים לו בכתבי תביעתם שכנגד, לא יהיה להם הדבר למועיל מאחר ואין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה שבדין בגין רכיב זה.

10. משזו קביעתנו, הבקשה מתקבלת ואנו מורים על מחיקת הסעד של פיצוי מיוחד בגין גרירת התובעים שכנגד שכנגד להליך לא להם מכתבי התביעה שכנגד של התובעים שכנגד: מיה דונרשטיין יתיר, עומר יתיר, שרון חזן, קלאודיה כהן וגלית אילוז.

הואיל וכתב התביעה שכנגד של התובעת שכנגד נירית פומרנץ, מבוסס כל כולו על רכיב זה בלבד, אנו מורים על מחיקת תביעתה שכנגד של התובעת שכנגד נירית פומרנץ.

משהתקבלה הבקשה, ישא כל אחד מן התובעים שכנגד: מיה דונרשטיין יתיר, עומר יתיר, שרון חזן, קלאודיה כהן, גלית אילוז ונירית פומרנץ בהוצאות שתי התובעות גם יחד בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ לתשלום בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל.

משזו הכרעתנו, התובעות בתובענה שבנדון יגישו כתבי הגנה לתביעות שכנגד שנותרו בתוך 21 יום מקבלת החלטה זו.

ב. הבקשה להגשת כתב תביעה שכנגד בתיק ס"ע 10238-09-09

1. בדיון המוקדם שהתקיים ביום 22/12/09 בתיק זה הודיעה ב"כ התובעות שבנדון כי בהמשך לכתב הגנתן בתיק זה, בכוונתן להגיש כתב תביעה כנגד התובעת בתיק 10238-09-09 ועתרה לכך שיותר להן להגיש כתב תביעה שכנגד במסגרת אותה תביעה.
בהחלטת בית הדין מיום 24/12/109 בה הוחלט על איחוד הדיון בכל התובענות שבכותרת, נקבע כי הואיל וחלף המועד להגשת תביעה שכנגד בזכות בתיק זה, יגישו התובעות בתוך 21 יום בקשה מנומקת למתן רשות להגשת תביעה שכנגד בתיק זה בצירוף טיוטת כתב התביעה שכנגד שבכוונתן להגיש.

2. בהמשך לכך, הגישה התובעת מס' 1 את בקשתה שבנדון במסגרתה ביקשה להתיר לה להגיש כתב תביעה שכנגד המכוון לא רק כלפי התובעת בתיק 10238-09-09 שבנדון אלא גם כלפי הנתבע מס' 1 בתובענה זו – מר שמואל דורנשטיין, בקשר עם חלקו הנטען בנזקים שנגרמו לה בעטיה של התובעת שבנדון.

3. הבקשה הועברה לתגובת התובעת בתיק 10238-09-09 והנתבע מס' 1 בתביעה שבנדון, אשר שניהם הביעו את התנגדותם להיענות לבקשה.

4. בדוננו בבקשה זו, יש להפריד בין עצם התרת הגשת כתב התביעה שכנגד במסגרת הליך מאוחד זה, לבין שאלת הצדקת האיחור שבהגשתו.

זאת ועוד, בדוננו בבקשתה זו של התובעת מס' 1, יש לזכור כי בית הדין אינו יכול למנוע מן התובעת להגיש את אותה תביעה כנגד התובעת וכנגד הנתבע מס' 1 בהליך נפרד, כך שטענותיה של התובעת שבנדון בכל הנוגע לכוונותיהן הזדוניות, לשיטתה, של התובעות בהגשת תביעה זו כנגדה, אין בהן כדי לסייע.

השאלה האמיתית אותה יש לברר במסגרת בקשה זו היא האם ראוי הוא לברר את אותה תביעה שכנגד במסגרת הליך מאוחד זה, או שמא יש להפנות את התובעת מס' 1 לבירור המחלוקת נשוא כתב התביעה שכנגד במסגרת הליך נפרד.
מעיון בטיוטת כתב התביעה שכנגד שצורפה לבקשה, עולה כי כל כולו מבוסס על טענות התובעת כפי שהועלו בכתב הגנתה לתביעת התובעת בתיק 10238-09-09, ועל אותה מסכת עובדתית נשוא כתב התביעה שבנדון, בצירוף הסעדים המגיעים לתובעת, לשיטתה, בשל אותה מסכת עובדתית הן מן התובעת בתיק 10238-09-09 שבנדון והן מן הנתבע מס' 1.

משכך הם פני הדברים, ובהינתן כי עסקינן באותה מסכת עובדתית שנכללה בכתב ההגנה של התובעות לתביעת התובעת בתיק 10238-09-09 ואשר ממילא תתברר במסגרת הליך מאוחד זה - אין זאת אלא שמן הטעמים כפי שפורטו בהחלטת בית הדין מיום 24/12/09, מן הראוי הוא להתיר את הגשת כתב התביעה שכנגד כלפי התובעת בתיק 10238-09-09 במסגרת הליך מאוחד זה, על פני הפנית התובעת מס' 1 לבירור המחלוקת נשוא כתב התביעה שכנגד, במסגרת הליך נפרד.

עד כאן באשר לעניינה של התובעת בתיק 10238-09-09, ובאשר לנתבע מס' 1, הרי שלעניין זה לא נעלם מעינינו כי התובעות לא טרחו ליידע את בית הדין או את הצדדים האחרים להליך על כוונתן להגיש כתב תביעה שכנגד גם כלפי הנתבע מס' 1 במסגרת התביעה בתיק 10238-09-09.
אף לא נעלם מעינינו כי התובעות לא ביקשו לתקן את כתב תביעתן שבנדון כלפי הנתבע 1 על ידי צירוף העילות והסעדים הנובעים ממסכת העובדות הנוגעת לתובעת בתיק 10238-09-09.

עם זאת, מן הטעמים כפי שפורטו בהחלטת בית הדין מיום 24/12/09 בכל הנוגע לאיחוד הדיון בכלל התובענות שבכותרת, ומן הנימוקים כמבואר לעיל בעניין התרת הגשת התביעה שכנגד בתיק 10238-09-09 – אין זאת אלא שגם בעניין זה, מן הראוי לברר את המחלוקת כלפי הנתבע מס' 1 במסגרת הליך מאוחד זה, על פני הפנית התובעת מס' 1 לבירור המחלוקת נשוא כתב התביעה שכנגד בענייננו של הנתבע 1, במסגרת הליך נפרד.
לא זו אף זו, אלא שלטעמנו בירור מחלוקת זו בעניינו של הנתבע מס' 1 במסגרת כתב תביעה שכנגד בתיק 10238-09-09 על פני תיקון כתב התביעה כנגדו בתיק שבנדון, תקל על כל הצדדים להתמודד עם אותה מחלוקת, בהמשך.

5. עד כאן מסקנתנו בכל הנוגע לשיקולים המטים את הכף לעבר התרת הגשת כתב התביעה שכנגד.
שאלה נפרדת היא כאמור שאלת הגשתו המאוחרת של כתב התביעה שכנגד. לעניין זה צודקים התובעת והנתבע מס' 1 כי התובעת לא נתנה כל הסבר לאיחור שבהגשת כתב התביעה שכנגד, ואף לא צירפה תצהיר לבקשתה להסביר את האיחור.

ואולם, בשוותנו לנגד עינינו את מחדלה זה של התובעת מס' 1 למול מסקנתנו לעיל בכל הנוגע להצדקת הדיון בכתב התביעה שכנגד במסגרת הליך מאוחד זה – אנו סבורים כי יש להעדיף שיקולים מהותיים על פני מחדלים פרוצדוראליים של צד, אשר עליהם ניתן לפצות בהוצאות.

4. סיכומם של דברים.
אי לכך ולאור כל המבואר לעיל, אנו מתירים את הגשת כתב התביעה שכנגד התובעת בתיק בתיק 10238-09-09 והנתבע מס' 1 בתיק זה, בהתאם לטיוטת כתב התביעה שכנגד שצורפה לבקשת התובעת שבנדון.

בנסיבות העניין ומשלא שוכנענו במוצדקות האיחור שבהגשת התביעה שכנגד, איחור שיש בו כדי לעכב ולסרבל את בירור המחלוקת בתיק זה, אנו מחייבים את התובעת מס' 1 בתיק שבנדון – מפעלי עץ כרמיאל בע"מ
לשאת בהוצאות התובעת בתיק 10238-09-09 – שלוה מוזס בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאות הנתבע מס' 1 בתיק שבנדון – שמואל דונרשטיין
בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ, והכל לתשלום בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל.

בתוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, תשלם התובעת אגרת בית דין בגין כתב התביעה שכנגד.

התובעת בתיק 10238-09-09 והנתבע מס' 1 בתיק זה יגישו כתב הגנה לתביעה שכנגד בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, עם העתקים במישרין לתובעת ולצדדים האחרים בתובענות המאוחדות שבכותרת.
משזו קביעתנו, התייתר הצורך לדון בבקשת התובעת בתיק 10238-09-09, להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה שהגישה התובעת בתביעתה, שכן את כל טענותיה בעניין זה תהיה רשאית להגיש במסגרת כתב הגנתה לתביעה שכנגד.

ג. הבקשה למשלוח הודעת צד ג' כנגד מר שמואל דונרשטיין
בתיק ס"ע 13597-12-08.

1. בהמשך לדיון המוקדם שהתקיים בתיק זה ביום 22/12/09, במסגרתו המליץ בית הדין לתובע בתיק ס"ע 13597-12-08 שבנדון ולנתבעת באותו תיק, היא התובעת מס' 1 בתובענה שבנדון (ואשר תיקרא להלן בפרק זה – המודיעה), לשקול את האפשרות (בשים לב לשינוי הנסיבות שחל עם הגשת התביעות הנוספות בתיקים שבכותרת, לרבות האפשרות כי אלו יאוחדו) להגיע להסכמה דיונית ביניהם בעניין הטענות נשוא הודעת צד ג' המתוקנת שביקשה המודיעה לשלוח כלפי מר שמואל דונרשטיין
בתיק ס"ע 13597-12-08.

2. בהמשך לכך, הודיעונו הצדדים, כי לא הגיעו להסכמה כאמור ואף הוסיפו טענות, זה בכה וזה בכה, בכל הנוגע לגורל הבקשה המתוקנת למשלוח הודעת צד ג' הנ"ל.

3. לאחר שבחנו לגופן את טענות הצדדים, לרבות טענותיהם במסגרת הבקשה המתוקנת למשלוח הודעת צד ג' שהגישה המודיעה והתגובות ההדדיות של הצדדים לאותה בקשה עוד בטרם הוחלט על איחוד הדיון, ולאחר שנתנו דעתנו לשינוי המהותי שחל בינתיים עם הגשת התביעות הנוספות, ולא כל שכן עם קבלת ההחלטה על איחוד הדיון בהן – הגענו למסקנה כי אין מקום, ואף אין צורך לדידדנו, במשלוח הודעת צד ג' כאמור (גם אם לא בהכרח מטעמי הצדדים), ונבאר.

4. כך, בסוף כל הסופות ולאחר שנפרסו מלוא טענותיהן של התובעות בתובענה שבנדון כלפי מר דונרשטיין ואחריותו הנטענת, בין היתר, ביחס לתשלומים ששולמו לנתבעים בתובענה שבנדון, לרבות לנתבע מס' 2 – מר שמואל שטרנשוס
, הוא התובע בתיק ס"ע 13597-12-08, נחה דעתנו, כי הנושא היחיד אשר לגביו, אם בכלל, נדרשת אותה הודעה לצד ג', ואשר לא קיבל ביטוי בכתבי הטענות מטעם המודיעה עד כה, הינו טענות המודיעה בכל הנוגע לתשלומים עתידיים שיפסקו, אם יפסקו, למר שטרנשוס במסגרת תביעתו בתיק ס"ע 13597-12-08, ואשר מקורן באותו "חוזה בטל", לשיטת התובעות שבנדון.

משהוגשה בינתיים תביעת התובעות שבנדון במסגרתה הובהרה באריכות המסכת העובדתית והמשפטית, המקימה, לשיטת התובעות, אחריות של מר דונרשטיין לאותם תשלומים שבוצעו בעבר מכח אותו "חוזים בטלים" לשיטתן, ושהיא אותה מסכת נשוא ההודעה לצד ג', ומשהוחלט בינתיים על איחוד הדיון בכלל התובענות שבכותרת לרבות התביעה בתיק ס"ע 13597-12-08, עם התובענה שבנדון – אנו סבורים כי שיקולים של יעילות הדיון, בפרט ומיוחד אלו הנוגעים לאופן ניהולו של ההליך מכאן ואילך, מחייבים כי נושא זה ילובן במסגרת כתב התביעה שהגישו התובעות בתובענה שבנדון, ולא במסגרת הודעת צד ג' בתיק ס"ע 13597-12-08.

5. אי לכך, אנו מתירים לתובעת מס' 1 בתובענה שבנדון, לתקן את כתב התביעה בתובענה שבנדון על ידי הוספת הסעד כלפי מר דונרשטיין – הנתבע מס' 1 בתובענה שבנדון, שעניינו בתשלומים עתידיים שיפסקו, אם יפסקו, למר שטרנשוס במסגרת תביעתו בתיק ס"ע 13597-12-08, ואשר מקורם באותו "חוזה בטל", לשיטת התובעות.

זאת ועוד, מטעמים של יעילות הדיון אנו מורים כי תיקון זה יתבצע על ידי הגשת הודעה בכתב (להלן – ההודעה בכתב) שתחשב כחלק מכתב התביעה המתוקן בתובענה זו, ללא צורך בהגשת כתב תביעה מתוקן חדש.

6. סיכומם של דברים, בסוגיה זו.
התובעת מס' 1 בתובענה שבנדון, תגיש את ההודעה בכתב, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, עם העתקים במישרין לנתבעים 1 ו-2 בתובענה שבנדון ולצדדים האחרים בתובענות המאוחדות שבכותרת.

הנתבעים 1 ו-2 בתובענה שבנדון, יגישו הודעה בכתב בהתייחס להודעה בכתב מטעם התובעת מס' 1, אשר תחשב כחלק מכתב הגנה מתוקן מטעמם בתובענה שבנדון ללא צורך בהגשת כתב הגנה מתוקן חדש, בתוך 30 יום מקבלת ההודעה בכתב מטעם התובעת מס' 1.
העתקים יועברו במישרין לתובעת מס' 1 בתובענה שבנדון ולצדדים האחרים בתובענות המאוחדות שבכותרת.

הנתבעים 3-11 בתובענה שבנדון, יהיו רשאים (אם ימצאו לנכון לעשות כן) להגיש הודעה בכתב בהתייחס להודעה בכתב מטעם התובעת מס' 1, אשר תחשב כחלק מכתב הגנה מתוקן מטעמם בתובענה שבנדון ללא צורך בהגשת כתב הגנה מתוקן חדש, בתוך 30 יום מקבלת ההודעה בכתב מטעם התובעת מס' 1.
העתקים של הודעה כאמור, אם תוגש, יועברו במישרין לתובעת מס' 1 בתובענה שבנדון ולצדדים האחרים בתובענות המאוחדות שבכותרת.

7. ובאשר לסוגית ההוצאות - בהינתן החלטתנו זו, אשר עיקרה נובע משינוי הנסיבות שחל בינתיים ולאו דווקא מקבלת טענות צד זה או אחר - איננו עושים צו להוצאות בכל הנוגע לתיקון כתב התביעה אותו התרנו כאמור לעיל.
עם זאת ובכל הנוגע להוצאות שנפסקו בהחלטת בית הדין מיום 22/4/09 – לא מצאנו לנכון לבטלן ולו מן הטעם שהוצאות אלו נפסקו בהתייחס לבקשתה המקורית של המודיעה למשלוח הודעת צד ג', בטרם תוקנה כאמור בבקשתה המתוקנת.

אי לכך, ולו מטעמי הטירדה המיותרת שנגרמה לתובע בתיק ס"ע 13597-12-08 בשל אותה בקשה, איננו סבורים כי יש מקום לבטל את ההוצאות שנפסקו בקשר עם אותה בקשה מסוימת.
אי לכך, אנו מורים כי הוצאות אלו ישולמו בתוך 30 מקבלת החלטה זו.

ד. סוף דבר –

1. הצדדים יפעלו בהתאם למפורט בפרקים א-ג לעיל.

2. התובענות המאוחדות שבכותרת נקבעות לדיון מוקדם במעמד הצדדים ובאי כולם ליום 4/7/10 בשעה 11:00, במסגרתו יגובשו הפלוגתאות בתבוענות המאוחדות שבנדון ויידונו בקשות מקדמיות נוספות של מי מהצדדים, ככל שתהינה כאלו.

3. על מנת ליעל את הדיון, אנו מורים כי ככל שבדעת מי מהצדדים להגיש בקשה מקדמית נוספת בעניין התובענות המאוחדות שבכותרת, עליו להגישה בכתב עד לא יאוחר מיום 7/6/10, עם העתק במישרין לצדדים האחרים בתובענות שבכותרת, אשר יהיו רשאים להגיב עליה בכתב בתוך 15 ימים מקבלתה, עם העתק במישרין לצדדים האחרים בתובענות שבכותרת.

ככל שלא תוגשנה מטעם צד כשלהו בקשות מקדמיות עד למועד כאמור לעיל, ייחשב הדבר כויתור על הגשתה.

המזכירות תמציא העתקים לכל הצדדים בתובענות שבכותרת באמצעות באי כוחם.

ניתנו היום, ח' אדר תש"ע, 22 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.


נציג עובדים
פליצ'ה פלד

נציג מעבידים
עמי ברטל

אביטל רימון-קפלן

שופטת
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
ס"ע 8950-07-09 מפעלי עץ כרמיאל בע"מ
ואח' נ' דונרשטיין ואח'
, באיחוד עם:
ס"ע 13597-12-08 שטרנשוס נ' מפעלי עץ כרמיאל בע"מ
; ס"ע 1281-04-09 (פביאן אנדרס) לעאל נ' מפעלי עץ כרמיאל בע"מ
; ס"ע 5548-04-09 שמיני נ' מפעלי עץ כרמיאל בע"מ
; ס"ע 10238-09-09 מוזס נ' מפעלי עץ כרמיאל בע"מ
ואח'
1 מתוך 11









סע בית דין אזורי לעבודה 8950-07/09 מפעלי עץ כרמיאל בע"מ, אופן גלרי שיווק (1999) בע"מ נ' שמואל דונרשטיין, שמואל שטרנשוס, שלומית דונרשטיין ואח' (פורסם ב-ֽ 22/02/2010)