פסקי דין על ענבי נתן | פסקי דין על ענבי אולגה | פסקי דין על ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות

198/08 וע     24/02/2010




וע 198/08 ענבי נתן, ענבי אולגה נ' ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
וע 000198/08

לפני:
כבוד השופטת אנה שניידר


24/02/2010





בעניין
:
1 . ענבי נתן
2 . ענבי אולגה








המערערים

נ
ג
ד


ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות









המשיבה


פסק - דין


הרקע
לפנינו ערעור על החלטת המשיבה מיום 28/10/08 לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק) שבה, לצורך חישוב הפיצוי במסלול הפיננסי על-פי החוק, סווג עסקם של המערערים בתחום המסגרות כ"תעשיה" ולא כ"שירותים".


על-פי כתב הערעור, למערערים, אשר פונו מהישוב המפונה גן אור במסגרת תוכנית ההתנתקות, היה עסק חקלאי ועסק למתן שירותי מסגריה.


לטענת המערערים, פעילות המסגריה נסבה כל כולה סביב מתן שירותים בהתאם להזמנות אשר התקבלו בתחום המסגרות. לא היו לעסק קשרים מסחריים עם ספקים, למעט רכישת מתכות וברזלים לצרכי העבודה ובהתאם להזמנות אשר התקבלו.
לטענתם, המלאי שנרכש לא היה בגדר מלאי בביצוע או בתוצר מוגמר, וזאת לאור העובדה שהעסק לא ייצר דבר אלא ביצע תיקונים שוטפים לחלקאי גוש קטיף בחממותיהם, תיקונים לגדרות הברזל של המועצה האזורית חוף עזה, וריתוך מתכות מכל הסוגים.
המערערים טוענים כי בעסק הועסק פועל אחד מלבד המערער, וגם הוא הועסק בעיקר בהתאם לנפח הזמנות העבודה.
חלק מהעבודה התבצעה בשטחים ובמשקים חקלאיים אליהם נקרא המערער לביצוע תיקונים שוטפים.

בסעיף 10 לכתב הערעור נאמר, בין היתר:

"כן ביצע העסק פרוייקטים לפי הזמנה כגון בניית מתקנים שונים ייחודיים וספציפיים".
בסעיף 28 לסיכומיהם חזרו המערערים על טענה זו.

בעמ' 22 לפרוטוקול השימוע, שנערך למערער ביום 28/10/08, אומר המערער לעניין המסגריה כי ידע הפך למקצוע "ובאמת ככה התחלתי עם המסגריה ועשיתי המון עבודות מיוחדות" (שורה 10).

המערער אף הוסיף כי בהתחלה בנה לעצמו סככה, שהיתה צמודה לבית האריזה,ולאחר מכן בנה מבנה עבור המסגריה בגודל של "8 על 8 פלוס סככה שהייתי עובד אתה" (שם, שורה 15).
בעמ' 24 לפרוטוקול השימוע אומר המערער:
"אני עבדתי עם עוד מסגר אחד שהייתי צריך, זה רוב העבודה, כי עשיתי דברים מאוד מיוחדים. עשיתי מערך פריסה לחסות למשל, אז זה עבודה שהיא ממש אין אותה בארץ, לא היה אותה בארץ. אני לא יכול לקחת מישהו טוב תחכה עד שנחשוב איך אנחנו פותרים את הבעיה, מסועים כל מיני דברים כאלה"
(שורות 2-4).

בסעיף 4 לסיכומיה טוענת המשיבה, כי המסגריה שהפעילו המערערים ייצרה מוצרים יש מאיין ובכלל זה מוצרים כגון מכלאות לעגלים, רמפות, סככות, עגלות, פרגולות, מיטות, דלתות, שולחנות, ארונות". טענה זו לא נסתרה על ידי המערערים.


עוד נטען על ידי המשיבה בסעיף 7 לסיכומיה, ולא נסתר על ידי המערערים, כי המסגריה רכשה חומרי גלם בכמות רבה (כ-50% מן המחזור השנתי), ומעובדה זו ביחד עם המוצרים שייצרה ניתן לראות כי למסגריה היה כושר ייצור.

המסגרת הנורמטיבית
נוסחת הפיצוי לפי השווי הפיננסי קבועה בסעיף 9 לתוספת השלישית לחוק, אשר זו לשונה:

"הפיצוי לפי השווי הפיננסי יחושב על ידי הכפלת ממוצע הרווח התפעולי של העסק בתקופה הקובעת (בסעיף זה – הרווח התפעולי הממוצע), לאחר הפחתה של 30 אחוזים ממנו, במכפיל לעסק;
נוסחת חישוב הפיצוי היא כלהלן:
שווי העסק = הרווח התפעולי הממוצע
x
0.7
x
המכפיל לעסק"
.

"המכפיל לעסק" מוגדר בסעיף 8 לתוספת השלישית לחוק כמכפיל הרווח התפעולי המחושב לעסק לפי סעיף 12 לתוספת, בהתאם לענף שאליו משתייך העסק, לצמיחה של העסק, ולמידת המינוף שלו.

סעיף 12 לתוספת השלישית לחוק קובע 4 "מכפילים" ל-4 ענפים שונים – ענף התעשיה, ענף החקלאות, ענף המסחר וענף השירותים.
כל עסק המבקש פיצוי לפי השווי הפיננסי צריך להיות מסווג לאחת מארבע הקטגוריות האמורות.
יצויין, כי לפי סעיף 12(1) לתוספת, המכפיל לענף התעשיה הוא 7 ואילו לענף השירותים הוא 9, ומכאן מובנת דרישת המערערים לסווג את עסקם בענף השירותים ולא בענף התעשיה.

הסיווג האמור נעשה באופן נורמטיבי, בהתייחס לעסק "ממוצע" או אופייני מסוגו של עסק הנבחן, ולא דווקא לפי מאפייניו הפרטניים של העסק הספציפי מבקש הפיצוי. מדובר בסיווג "גס" לאחד מארבעת הענפים, ולא בהכרח סיווג מדוייק.


נוסחת הפיצוי שנבחרה על ידי המחוקק כוללת רכיבים רבים והיא כולה, כמכלול, מביאה לידי ביטוי מתודולוגיה כלכלית מסויימת להערכת שווי העסק.

המתודולוגיה האמורה אושרה על ידי בית המשפט העליון בבג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' ראש הממשלה אריאל שרון, פ"ד נט(2) 481, לרבות הסיווג ה"גס" לארבעה ענפים בלבד.

דיון והכרעה
השאלה העומדת בפני
נו הינה, האם יש לסווג את המסגריה נשוא הערעור, במסגרת הסיווג ה"גס", בענף התעשיה או בענף השירותים.


נושא הסיווג של מסגריה – כתעשיה או כשירותים – נבחן על ידי ב-וע 163/07 חן יוסף ושולמית, ובפסק הדין שניתן ביום 16/9/09 ראיתי לקבל את עמדת המערערים לפיה המסגריה האמורה, אשר נתנה שירותי תיקון ואחזקה בלבד למערכות השקיה וחממות לחקלאי גוש קטיף ותושביו, תסווג בענף השירותים ולא בענף התעשיה.


עם זאת, המקרה האמור אובחן בפסק הדין שניתן על ידי ביום 24/11/09 ב-וע 173/06 ו-וע 176/06, מתפרת שולמית ודביר אמר, שעניינו סיווג מתפרות שפעלו באזור התעשיה ארז (להלן – פס"ד מתפרת שולמית).
בסעיף 17 לפס"ד מתפרת שולמית נאמר:
"המקרה של המסגריה, שלא עשתה שום פעולות ייצור אלא פעולות של תיקונים בעזרת ציוד כגון מחרטה, משחזת, מלחציים וכו', דומה למקרה של אותה תופרת אשר מבצעת תיקונים ללקוחות, שלגביה גם המשיבה בסיכומיה מוכנה היתה לשקול סיווג בענף השירותים (ראה סעיף 10 לסיכומי המשיבה).
אין לגזור גזירה שווה מן המקרה האמור למקרה שלפנינו, אשר בו, כמפורט לעיל, מדובר במתפרות בעלות כושר ייצור תעשייתי, אשר סיווגן במסגרת הסיווג ה"גס" לארבעה הענפים שפורטו בחוק, קרוב הרבה יותר לסיווג בענף התעשיה מאשר לענף השירותים."

נראה שאבחנה זו יפה גם לענייננו.

הואיל ולא שוכנעתי כי המסגריה נשוא הערעור עסקה אך ורק בתיקונים, אלא עסקה גם בפעולות "ייצור מוצרים שונים באמצעות מכשירים ומכונות", דהיינו ב"תעשיה" כהגדרתו של מונח זה במילון החדש של אבן שושן – מכאן, שסיווגה במסגרת הסיווג ה"גס" לארבעה ענפים שפורטו בחוק קרוב יותר לסיווג בענף התעשיה מאשר לענף השירותים.

סוף דבר
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המערערים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה תוך 30 ימים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום י' באדר, תש"ע (24 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.



אנה שניידר
, שופטת

קלדנית: אתי.ה.+זהבית







וע בית משפט שלום 198/08 ענבי נתן, ענבי אולגה נ' ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות (פורסם ב-ֽ 24/02/2010)