פסקי דין על דליה שחורי | פסקי דין על טטיאנה פיינסקי-מעצבת פנים

858/09 תק     08/03/2010




תק 858/09 דליה שחורי נ' טטיאנה פיינסקי-מעצבת פנים








בית משפט לתביעות קטנות בקריית גת



08 מרץ 2010

ת"ק 858-09 דליה שחורי
נ' טטיאנה-מעצבת פנים






בפני

כב' השופט
אלון אינפלד


תובעים

דליה שחורי


נגד


נתבעים

טטיאנה פיינסקי-מעצבת פנים




פסק דין


התובעת הזמינה מהנתבעת עבודה – עיצוב חדר האמבטיה.

התובעת שילמה עבור ביצוע של עבודות אשר כללו ארון מתחת לכיור האמבטיה ומראה.

התובעת טוענת כי העבודה התעכבה עד מאוד ובסופו של דבר היו פגמים בשני המוצרים. לגבי הארון, לטענת התובעת עקב טעות תכנונית הארון בגובה נמוך מידי ולפיכך הוא
אינו יעיל עבור בעלה שהוא אדם גובה. המראה, לטענתה, הגיעה באופן פגום, ואף הורכבה באופן פגום. כך נגרמו חורים בקרמיקה, שלא לצורך, המראה הוחלפה כמה פעמים, המסגרת הורכבה באופן עקום ולפיכך המראה עצמה לא המורכבת עד היום, והשימוש בה נעשה כאשר היא מושענת על השיש.
התובעת טענה בדיון כי עבודתה של הנתבעת עמדה בניגוד בולט לעבודתו של נגר אשר עבד בחדר האמבטיה השני, שסיים את עבודתו באופן מהיר ויעיל, וללא טענות כלפיו.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ופרשה את טענותיה בדיון. לדבריה נתנה לתובעת עבודת תכנון חינם, אם כי בהבנה שחלק מהעבודה תוזמן באמצעותה. הנתבעת טענה כי התובעת שינתה את דעתה פעמים רבות לגבי רצונותיה בעיצוב. לדבריה,
אכן, חלה הקטנה של הארון לעומת התכנון המקורי, לא בגובה כי אם ברוחב, וזאת נוכח שינויים שעשה האינסטלאטור שהרכיב את האמבטיה, תוך שהוא מציב צינורות במקום לא נכון. אולם, לטענת הנתבעת, התובעת חתמה על הסכמה למבנה הארון החדש, שכן ידעה כי הדבר אינו מתאים לתוכנית המקורית.
לעניין האמבטיה טענה הנתבעת כי אכן היו פגמים, אולם התובעת לא אפשרה לתקן. מכל מקום, לעניין החורים טענה כי אלה נעשו לאחר שהותקנה מראה מסוימת, אך התובעת ביקשה לשנות, והוסבר לה כי יראו את החורים, והיא התעקשה בכל זאת.



התובעת השיבה לטענות אלה באומרה כי הטעות באמבטיה לא הייתה של האינסטלאטור אלא של הנתבעת. התובעת לא הכחישה כי חתמה על התוכנית, אך טענה לפגם בתכנון. לדבריה, אכן בשלב מסוים סירבה לאפשר לנתבעת לתקן את המראה, אך זאת בשל כך שהעובדים הגיעו למקום בשעות לא סבירות. עוד טענה התובעת כי עלות המראה אצל התובעת גבוהה הרבה יותר מאשר אצל אחרים. התובעת לא השיבה לטענה כי ביקשה שינוי אשר הביא לכך שנראים חורים בחרסינה.

לאחר עיון בדברים אני סבור כי דין התביעה ביחס לארון להידחות. התובעת מודה כי חתמה על התוכניות החדשות. רוב התוכניות היו ללא חתימה. דווקא חתימה זו, אשר באה אחרי שינוי, מלמדת כי הצדדים היו מודעים לכך שהארון לא יצא כפי שנראה בחזון המקורי. דווקא משום כך התובעת לקחה על עצמה אחריות מיוחדת, ולא ניתן עוד להאשים את הנתבעת בתוכנית. מה גם שלגבי הארון אין טענה מוחשית על הביצוע אלא על הגובה בלבד, כאשר הנתבעת טוענת כי הגובה הוא סטנדרטי וצריך היה לומר כי רוצים גבוה מהרגיל.
לעניין המראה
, אין מחלוקת כי זו לא תקינה וניסיונות לתקן לא צלחו. בהקשר זה יש לקבל את התביעה. אולם, נוכח דברי הנתבעת כי התובעת הסכימה לשינוי שמשמעותו שיראו את החורים בחרסינה, לא אוכל לחייב את הנתבעת בגין נזר זה, בהעדר ראייה כי טענה זו אינה נכונה. מה גם שיש סימוכין לדבר, שהרי אם לא היה שינוי מוסכם, לא היו רואים את החורים בחרסינה.
כאמור המראה עצמה אינה תקינה. הניסיונות לתקן לא הצליחו, ולא מצאתי כי הנתבעת הוכיחה כי עשתה מאמץ ראוי בעניין זה.
החשבונית לגבי הארון והמראה הוא אחד, בסך 6000 ₪. אולם, מדברי התובעת למדנו כי ערך המראה בחשבון זה היה 900 ₪.

לפיכך התביעה מתקבל חלקית במובן זה שהנתבעת תשיב את דמי המראה בסך 900 ₪, תוך 30 יום, כאשר סכום זה נושא ריבית והצמדה מיום הגשת התובענה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
נוכח התוצאה, אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר העתק לצדדים.
יש זכות לבקש רשות ערעור בבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום,
כ"ב
אדר תש"ע, 08 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 858/09 דליה שחורי נ' טטיאנה פיינסקי-מעצבת פנים (פורסם ב-ֽ 08/03/2010)