פסקי דין על בנק הפועלים סניף אור עקיבא | פסקי דין על או.אס.קיי. אינפיניטי יזמות והשקעות | פסקי דין על אייל כרמלי | פסקי דין על דוד ארצי ואח' |

158522/09 תאק     18/03/2010




תאק 158522/09 בנק הפועלים סניף אור עקיבא נ' או.אס.קיי. אינפיניטי יזמות והשקעות בע"מ, אייל כרמלי, דוד ארצי ואח'






בפני

כב' השופטת רחל ערקובי
תובעים

בנק הפועלים סניף אור עקיבא
נגד
נתבעים

1.או.אס.קיי. אינפיניטי יזמות והשקעות בע"מ
–עיכוב הליכים
2.אייל כרמלי
-פשרה
3.דוד ארצי
4.שלומי לוי
5.יוסי גלזר
החלטה ביחס לנתבעים 3-5
בפני
י בקשת רשות להתגונן שהוגשה ע"י נתבע 3, דוד ארצי (להלן: מבקש1") בעל מניות, סמנכ"ל ודירקטור בחברת או.אס.קיי אינפיניטי יזמות והשקעות בע"מ (להלן :"החברה") . ונתבע 4, מר שלומי לוי יו"ר דירקטורין החברה (להלן: "המבקש 2" ) ונתבע 5 (להלן:"מבקש 3"), יוסי גלזר כנגד תביעה כספית בסך 667,296₪ שהוגשה ע"י בנק הפועלים בע"מ (להלן: "המשיב"ו/או "הבנק") לתשלום חוב בחשבון 488489 בסניף אור עקיבא.

מטעם המבקשים נחקרו נתבעים 3, ו-5 נתבע מס' 4 לא נחקר על תצהירו. החלטתי זו ניתנה לאחר שמיעת התיק וקבלת סיכומי הצדדים בכתב.

מבוא

אין מחלוקת כי, החברה ניהלה חשבון עו"ש מס 488489 אצל המשיב בסניף אור עקיבא.
אין מחלוקת כי הנתבע 3, חתם על מסמכי פתיחת חשבון הבנק ועל מסגרת האשראי בגובה 250,000 ₪.
אין מחלוקת כי, נתבע 5 (גלזר) חתם ביום 6.9.07 על כתב התחייבות וערבות למסגרת אשראי שבו ערב יחד עם נתבע 4 לכל חובות החברה כלפי המשיב בקשר למסגרת האשראי.
אין מחלוקת כי עד ליום הגשת התביעה הצטבר בחשבון הנ"ל חוב בסך 667,296 ₪.
טענות הנתבעים:

זכויות החתימה;

טענתם העיקרית של הנתבעים הינה כי התובע אפשר לפעול בחשבון החברה בניגוד לזכויות החתימה.

הנתבעים טוענים, כי הבנק ידע שרק שתי החתימות של דוד ארצי ושל אייל כרמלי
או שלומי לוי ביחד, מחייבות את החברה בלבד. ולכן, כאשר הבנק אישר את פתיחת חשבון הבנק בלי חתימתו של בעל זכות החתימה השני, אייל כרמלי
אין תוקף להתחייבות החברה.

אין ערבות אלא לחיוב בר תוקף.

הנתבעים טוענים, שיש לבטל את ערבותם לחברה.
לדבריהם של הנתבעים, בעת שחתמו על הערבות לחשבון החברה ולמסגרת האשראי לא הייתה התחייבות תקפה של החברה. לטענתם התנהגותו של הבנק נגועה בחוסר תום-לב והפרת חובת האמונים כלפיהם בכך:
- שיצרו מצג שהחברה התחייבה בחתימה תקינה.
- לא נאמר לנתבעים/מבקשים ע"י הבנק שבעל זכות החתימה השלישי, קרי, אייל כרמלי
לא חתם על מסמכי ההלוואה כפי שנדרש. ולכן, לטענתם: "אין ערבות אלא לחיוב בר תוקף".

טענה באשר למסגרת האשראי
לטענת הנתבעים התובע מלכתחילה דרש שלושה ערבים למסגרת האשראי ולא שניים כפי שהוחתמו בסופו של דבר.

ערבות מתמדת בלתי מוגבלת
נתבע 4 טוען, שהחתמתו על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום עומדת בניגוד למצג שיצר הבנק.

הפרת חובת גילוי
נתבע 3 טוען, כי הבנק נהג עימו בחוסר תום-לב והפר את חובת הנאמנות המוגברת המוטלת עליו במסגרת יחסי בנק-לקוח, וכי הבנק היה חייב לגלות כלפיו חובת זהירות ולהזהירו כי נתבע 4, שלומי לוי לא חתם על הערבות למסגרת האשראי, ובעיקר על הנסיבות בגללן לא הוחתם ע"י הבנק.
טענת התובע

התובע טוען כי, החברה חתמה באמצעות מורשי חתימתה על טופס בקשה לפתיחת חשבון לפיו התחייבה לפרוע ולסלק כל יתרת חוב בחשבונה בתוספת ריבית מיד לאחר דרישה ראשונה של התובע.

בנוסף טוענים כי ביום 4.12.08 חתמה החברה באמצעות מורשי חתימתה על כתב התחייבות להחזרת הלוואה לפיו קבלה מהתובע הלוואה בסך 400,000 ₪.

התובע טוען, כי הנתבעים 3 ו-4, חתמו ביום 17.7.08 על ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום שבו ערבו לכל חובות החברה כלפי התובע.

התובע טוען, כי עד ליום 23.01.09 החברה לא פרעה את ההלוואה, וזו הצטברה ליתרת חוב בסך 406,328 ₪.

התובע טוען, כי פנה לחייב ולערביו בכדי לפרוע את החוב, אך לא נענה והחובות לא נפרעו.

בשל כך פנה התובע לבית המשפט בבקשה לזמן את הנתבעים ולחייבם לשלם למשיב את סכום התביעה בצירוף ריבית בהתאם לחוק.

התובע טוען, כי כלל פעילותו במקרה דנן נעשו בצורה ראויה ועל פי ההסכמים בין הצדדים.

דיון:

המסגרת הנורמטיבית;

במידה ויתברר לביהמ"ש מתוך תצהיריהם של הנתבעים כי הגנתם אינה אלא "הגנת בדים" או כאשר הגנתם של הנתבעים מתבדית בחקירה נגדית, לא תינתן רשות להתגונן, ראו: ע"א 3/65 אבניר נ' קרפין, פ"ד יט(4) 85, 87 (1965).

במידה ויראה ביהמ"ש שיש בידי הנתבעים להראות כי בפיהם הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על בית המשפט לאפשר את ההתגוננות כנגד ההליך. לצורך כך אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מה טיב ראיותיו, כל עוד תצהירו מגלה את פרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את הגנתו, ראו: ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פיסקה 6 ([פורסם בנבו], 1.5.2006).
זכויות החתימה;

הנתבעים טוענים, כי התובע אפשר לפעול בחשבון החברה בניגוד לזכויות החתימה, לטענתם, נקבע בפרוטוקול מועצת המנהלים מתאריך 5.9.07 שהועבר לבנק (נספח ב' לתצהיר נתבע 3) כי מורשי החתימה מטעם החברה, ככל שהדבר נוגע לפתיחת חשבון אצל התובע הנם אייל כרמלי
)להלן: "נתבע 2") ונתבע 3 וזאת לפי החלוקה הבאה:
- לשם פתיחת חשבון החברה נדרשו נתבע 2 ונתבע 3, לחתום במשותף בצירוף חותמת החברה.
- התחייבות עד 20,000 ₪ די בחתימתו של נתבע 3 בצירוף חותמת החברה.
- כל התחייבות מעל 20,000 ₪ תחייב חתימת הנתבע 2 ונתבע 3, בצירוף חותמת החברה.

הנתבעים טוענים כי הבנק ידע שרק שתי החתימות של דוד ארצי ושל אייל כרמלי
או שלומי לוי ביחד מחייבות את החברה בלבד.
ולכן, כאשר הבנק אישר את פתיחת חשבון הבנק בלי חתימתו של בעל זכות החתימה השני, אייל כרמלי
אין תוקף להתחייבות החברה.

התובע טוען כי, סמוך לפתיחת חשבון החברה הועבר לו פרוטוקול אסיפת בעלי המניות מיום 5.9.07 (מש/1) בהעתקו המקורי ולא מועצת המנהלים כפי שטענו הנתבעים 3 ו-4. הבנק מציין כי בפרוטוקול זה בעל זכות החתימה בחשבון החברה הינו נתבע 3 בלבד וכי חתימתו וחותמת החברה תחייב את החברה לכל דבר ועניין וללא הגבלה בסכום כלשהו.
לטענת התובע אין לנתבעים בסיס שבעובדה ולפיכך יש לדחותה ויחד עמה גם את בקשתם למתן רשות להתגונן וליתן כנגדם פס"ד.

בחקירה נגדית שביצע ב"כ הבנק לנתבע 3, ארצי ביום ה-16.11.09 עדותו של ארצי שללה את גרסת הבנק כי מורשה החתימה היחיד הוא דודי ארצי בצירוף חותמת החברה.
בעדותו זו, נשאל מר דודי ארצי האם הוא זה אשר חתם על פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון המאשר כי די בחתימתו לשם חיוב החברה. הנתבע 3 הביע פליאה למראה הפרוטוקול שהוצג לו, ותשובתו הייתה, כי החתימה המוצגת במסמך זה, אינה חתימתו וכי הוא אינו מכיר טופס זה, וכך הוא מעיד:

"ש. כשאתם פתחתם את החשבון שהומצאו לבנק מסמכים, תאשר לי את החתימות, פרוטוקול אסיפת המנהלים, את מזהה את חתימתך?
ת. לא, זאת לא חתימתי.
ש. עו"ד ארביב רלי שחתומה המאשרת את החתימות הוא שקרי?
ת. אני אומר לך שזו לא חתימתי."
....
(פרוטוקול דיון מיום 16.11.09 עמוד 1, שורות 22-25.)

בשלב זה בפני
ביהמ"ש שני מסמכים, שכל אחד מהם עניק סמכויות לחיוב החברה באופן שונה:

- פרוטוקול מועצת המנהלים (נספח ב' לתצהיר נתבע 3)- שם מורשה החתימה הן לעניין פתיחת החשבון והן לעניין מסגרת האשראי הינו נתבע 3, וכן נתבע 2,אייל כרמלי
.
או

-פרוטוקול בעלי המניות ( מש/1 לכתב התביעה)- שם בעל זכות החתימה הינו נתבע 3,ארצי בלבד וחתימתו וחותמת החברה תחייב את החברה לכל דבר ועניין וללא הגבלה בסכום כלשהו.

ביחס לשני הערבים, מר שלומי לוי, ויוסי גלזר, הנתבעים 4-5 בשלב זה של הדיון ביהמ"ש אינו בוחן לגופו של עניין האם עדותם מהימנה, ו/או כיצד בכוונתם להוכיח את הטענה בדבר זכויות החתימה, בניגוד למסמכים שהועברו לבנק מש/1, ולפיכך, בשלב זה הוצגה הגנה לכאורה שיש ליתן בגינה רשות להתגונן.

היינו, כי הבנק אפשר לחברה לפעול בניגוד לזכויות החתימה, ולפיכך, אין כל תוקף לערבות הערבים בחשבון.

הנתבע מס' 4 טען בנוסף לנ"ל, כי ערבותו ניתנה לאשראי מוגבל בלבד (היה סבור שהינו חותם על שליש מ400,000 ₪) והבנק הטעה אותו בכך שהוחתם על ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום. לטענתו במידה וידע כי הבנק מחתים אותו כערב על כלל חובות החברה לא היה מסכים לחתום על המסמך.

טענה זו שנטענה על ידו הינה טענה שנטענה באופן סתמי, ללא כל פירוט וללא הנחת התשתית העובדתית המתאימה על מנת שניתן יהיה לעמת את הנתבע למולה, ומשכך, אין לקבל את הטענה בשלב זה, ויש לדחותה בהיותה בלתי מפורטת כללית וסתמית.

טענות נוספות של הנתבעים:

חוזה אחיד;

הנתבע 5, טוען כי הסכם ההלוואה מהווה חוזה אחיד ובו תניות מקפחות.
התובע טוען כי בהתאם להלכה הקבועה- על הצד הטוען לתנאים מקפחים בחוזה אחיד לפרט בתצהירו במדויק מהו הקיפוח לו הוא טוען. התובע טוען כי המבקש לא הצביע ולא פירט את הדרוש לתנאים המקפחים להם הוא טוען. נתבע 5, אומנם ציין את הסעיף המקפח לטענתו קרי, סעיף 34 לכתב הערבות - לטענתו הסעיף נוסח באופן גורף ושיטתי השולל את זכויותיו המוקנות לו ע"פ דין. אולם אינו מסביר בצורה מפורטת הכיצד סעיף זה שולל את זכויותיו המוקנות לו כדין ולכן, טיעון זה אינו מפורט דיו ועליו להידחות.

התניית שירות בשירות;

הנתבעים טוענים, כי הבנק מתנה שירות בשירות וכמו-כן מפעיל לחץ על דריקטוריון החברה, הם טוענים כי עמדו בפני
הם 2 אפשרויות: לחסל את פעילות החברה או לקבל את הצעת הבנק המהווה התניית שירות בשירות.

לטענת הנתבעים מעשיו ומחדליו של הבנק גרמו לחברה נזקים אדירים, שאלמלא מעשיו של התובע היה היום חשבון החברה ביתרת חובה אחרת.

עוד טוענים הנתבעים כי, הבנק נתן ההלוואה בתנאי שהחברה תפקיד בפק"מ סכום של 300,000 ש"ח, כך שבזמן שלכאורה נחסכו כספים בפיקדון החברה שילמה ריביות גבוהות על מלוא סכום ההלוואה קרי 700,000 ש"ח בעוד שבפועל קיבלה הלוואה של 400,000 ש"ח.

סעיף 7(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובע: "לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי".

הבנק דוחה טענה זו מכל וכל., בנוסף כדי להחליט בטענה זו נוכח ביהמ"ש שחסרים פרטיים מהותיים:
במסמכי כתב התביעה צוין כי הבנק נתן לחברה הלוואה בסך 400,000 ₪ בתאריך 4.12.08 (בנספחי כתב התביעה נספח מש/10 ) מצויין בנספח הריבית המתואמת בסך 10.47%, מועד פרעון הקרן וחתימת החברה המאשרת את מתן ההלוואה ותנאיה.

בכתב התביעה וכן במסמכי התובע אין כלל אזכור וראייה שניתנה הלוואה בגובה 700,000 ₪ בנספחים שצירף גלזר לבקשתו להתגונן (נספח 3) – ישנו דף חשבון-"תנועות בחשבון" מחודש יולי שבו ניתן לראות הלוואה של 700,000 ₪ ביום 17/7 אולם לא ידוע :
על הסכמים למתן הלוואה זו, הריבית ומועד פירעון הקרן.
הנתבעים טוענים כי נגרם להם נזק כתוצאה מהתניית השרות בשירות אולם לא פורט ו/או חסר שיעור/ סכום הנזק ולא ניתנה על כך חוו"ד.
טענה זו לקויה בחסר, אינה מפורטת דייה ואינה כוללת פרטים מהותיים.
ולכן, ביהמ"ש אינו יכול לדון בטענה זו ולפיכך דין הטענה להדחות.

אי מתן הסבר אודות כתב הערבות עליו חתם המבקש;

הנתבע 5, טוען כי לא קיבל הסבר מאת נציג הבנק אודות מהות כתב הערבות עליו הוא חתם. לטענתו "נציגי הסניף הראו לו היכן לחתום,והעבירו את הדפים בחופזה וכל הליך החתימה הסתכם ב-2-3 דקות".

התובע טוען כי הנתבע 5 היה מנהל ובעל מניות בחברה וניתן להניח שידע היטב על אילו מסמכים הינו חותם. יתרה מכך טוען: קיימת חזקה לפיה חתימת אדם על גבי מסמך כלשהו מהווה למעשה עדות לכך שנתן הסכמתו לתוכן האמור במסמך.ראה: בע"א 8533/06 גילמן נ הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ.

כמו כן טענה זו של הנתבע 5 אינה מפורטת דיה ועליה להידחות, הטענה אינה מציינת:
איזה פרטים לא הוסברו לו, מה נודע לו לאחר חתימתו שלא נודע לו במעמד החתימה ומה היה נמנע אילו הוסבר לו על כתב הערבות עליו חתם.

הימצאותה של נתבעת 1 בהליכי פירוק;

הנתבע 5 טוען כי, החברה מצויה בהליכי פירוק, לכן, כל התביעות כנגד החברה מוקפאות ולא ניתן לברר בדבר טענות החברה.

לטענה זו אין יסוד, הימצאותה של החברה בהליכי פירוק לא מקנה מתן רשות להתגונן.

לסיכום ביחס לנתבעים 4-5 ניתנת רשות להתגונן בטענה, כי ההתובע אפשר למר דוד ארצי לחייב את החברה בניגוד לזכויות החתימה בחברה, כמפורט לעיל.

טענותיו של נתבע 3, "אין ערבות אלה לחיוב בר תוקף

נתבע 3, ארצי טוען כי ערבותו לחשבון החברה ולמתן ההלוואה אינה בתוקף וזאת בשל הטענה שהבנק אפשר לפעול בחשבון הנתבעת 1 בניגוד לזכויות החתימה.

להלן פעולותיו של ארצי בחשבון הנתבעת 1:
- ביום 6.9.07 הגיע למשרדי הבנק לחתום על מסמכי פתיחת חשבון הבנק ועל מסגרת האשראי שהבנק נתן לנתבעת 1, בגובה 250,000 ₪.(מש/9)
- חתם על הערבות למסגרת האשראי.(מש/9)
- הנתבעת 1, פעלה בחשבון באמצעות העברות בנקאיות- ההוראות הכספיות מחשבון העו"ש כללו את חתימתו את הנתבע 3.
- הנתבע 3, חתם על מסמכי בקשת הלוואה. וכמו כן חתם על ערבות להלוואה.
- הנתבע 3, חתם על ערבות בלתי מוגבלת בסכום להלוואה שניתנה ע"י הבנק.

טענותיו של הנתבע 3, כי במסגרת תפקידו בחברה לא היה במגע עם הבנק בתקופה שלאחר פתיחת
חשבון הבנק, לטענתו היחידים שפעלו מול הבנק היו שלומי לוי ואייל כרמלי
.
לאור הפעולות המנויות לעיל שנעשו ע"י ארצי ניתן לראות, כי היה במגע עם הבנק בתקופה שלאחר פתיחת החשבון: נטל על עצמו ערבות למסגרת האשראי ולהלוואה וכמו-כן היה במגע עם הבנק לצורך העברות בנקאיות , המחייבות את חתימתו.

החשבון נפתח ע"י חתימתו הפעולות המחייבות את החברה נעשו ע"י חתימתו ולכן, איןלקבל את הטענה כי מי שביצע את הפעולה האסורה, היינו חתם בשם החברה בניגוד לזכויות החתימה יטען כי חתימתו לא אמורה הייתה לחייב את החברה.ומטעם זה יבקש לבטל את ערבותו לחברה .
כלומר, הנתבע מס' 3 הוא זה שפעל, לטענתו בניגוד לזכויות החתימה בחשבון, ולכן אינני נעתרת בקשה מטעמו לקבוע כי פעולותיו שלו היו בניגוד לזכויות החתימה בחברה ולכן אין לחייבו.

הבקשה מטעם הנתבע מס' 3 נדחית.
הבקשה מטעם הנתבעים 4-5 מתקבלת בטענה שפורטה לעיל בלבד.
אני קובעת קדם משפט בתיק ביחס לנתבעים 4-5 ליום 6.6.2010 שעה 9:00.
ניתנה היום, ג' ניסן תש"ע, 18 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בתל אביב - יפו

18 מרץ 2010
תא"ק 158522-09 בנק הפועלים סניף אור עקיבא
נ' או.אס.קיי. אינפיניטי יזמות והשקעות בע"מ
ואח'

1 מתוך 8








תאק בית משפט שלום 158522/09 בנק הפועלים סניף אור עקיבא נ' או.אס.קיי. אינפיניטי יזמות והשקעות בע"מ, אייל כרמלי, דוד ארצי ואח' (פורסם ב-ֽ 18/03/2010)