פסקי דין על יוסי וילי ניהול והשקעות בע"מ | פסקי דין על אריה בר לב (ארקדי גאידמק) | פסקי דין על מנהל מקרקעי ישראל-מחוז י-ם | פסקי דין על לשכת רישום מקרקעין -חיפה ואח' |

1549/09 א     22/03/2010




א 1549/09 יוסי וילי ניהול והשקעות בע"מ נ' אריה בר לב (ארקדי גאידמק), מנהל מקרקעי ישראל-מחוז י-ם, לשכת רישום מקרקעין -חיפה ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



22 מרץ 2010

ת"א 1549-09




בפני

:
כב' השופט
יהושע גייפמן


התובעת:

יוסי וילי ניהול והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חגי שדה


נגד


הנתבעים:

1.אריה בר לב (ארקדי גאידמק)
ע"י ב"כ עו"ד ישראל שלו ועו"ד בן מולא
2.מנהל מקרקעי ישראל-מחוז י-ם
3.לשכת רישום מקרקעין -חיפה
4.לשכת רישום מקרקעין-נתניה
5.משרד התחבורה – רשות הרישוי
ע"י ב"כ עו"ד אורלי ברנע (פרקליטות מחוז ת"א-אזרחי)



החלטה

1.
התובעת הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע 1.
במסגרת התביעה הוטל ב-22/3/09
במעמד צד אחד עיקול זמני ע"י רשם בית המשפט עד לסך 8 מיליון ₪ על הנכסים שפורטו בבקשה.


התובעת הגישה ב-17/5/09 תובענה לאישור העיקולים הזמניים כנגד הנתבעים 2-5.

2.
ב"כ הפרקליטות הביאה לידיעת בית המשפט:

א .
המקרקעין הידוע כגוש 10611 חלקה 21 רשום במרשם המקרקעין בחיפה בבעלות חברת
sadika ltd
ולא בבעלות הנתבע 1.

ב.
המקרקעין הידוע כגוש 10611 חלקה 22 רשום במרשם המקרקעין בחיפה בבעלות חברת
sadika ltd
ולא בבעלות הנתבע 1.

ג.
המקרקעין הידוע כגוש 6668 חלקה 707 רשום במרשם המקרקעין בנתניה בבעלות חברת מורסין הולידינגס לימיטייד כאשר החוכרת היא עיריית הרצליה ולא בבעלות הנתבע 1.

ד.
עפ"י בדיקת מנהל מקרקעי ישראל לא רשומות זכויות בספרי המנהל ע"ש הנתבע 1.

ה.
משרד התחבורה – רשות הרישוי רשמה עיקול על הרכבים מ.ר. 8762815 ומ.ר. 4448600 שהיו רשומים ע"ש הנתבע 1.

ב"כ התובעת הבהיר בתחילת הדיון שהתובענה לאישור העיקול היא כנגד הנתבעים בענין אי רישום העיקול על הנכסים שבבעלות החברות באשר הפרקליטות הודיעה שהעיקול הזמני נרשם על הנכסים שהיו רשומים ע"ש הנתבע 1.

3.
ניתן להטיל עיקול זמני על נכס מקרקעין שאינו רשום ע"ש הנתבע 1 באמצעות הפעלת דוקטרינה של הרמת מסך בין הנתבע 1 לבין החברה שבבעלותה רשום נכס המקרקעין.


ראו: רע"א 8472/96 ההסתדרות הכללית נ' מושב שיתופי מולדת פ"ד נ"א(1), 61, 65.


ניתן להטיל עיקול זמני על זכויות נתבע – נהנה לקבל נכס מקרקעין מנאמן שעל שמו רשום נכס המקרקעין.

ראו : ע"א 521/83 רחל קרפינובסקי נ' המחלבות המאוחדות בע"מ פ"ד מב(1) 525.

4.
התובענה נשוא הדיון היא תובענה לאישור עיקול כמשמעותה בתקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי. מעמדו של המחזיק בתובענה לאישור עיקול הינו כנתבע. תובענה לאישור עיקול פותחת חזית ישירה בין התובעת – המבקשת סעד זמני לבין המחזיק – שאינו נתבע בתביעה, והבקשה לאישור עיקול זמני אינה אלא כתב תביעה.


ראו:
בר"ע 52/69 מימון נ' רג'ואן פ"ד כ"ג(1) 661.
ע"א 636/83 חסיד בע"מ נ' מ.א גליל תחתון פ"ד ל"ט(4) 670.


התובענה לאישור עיקול הינה תובענה על תנאי, שאם לא תזכה התובעת בתביעה העיקרית נגד הנתבע ממילא העיקול הזמני נגד המחזיק לא ישאר על כנו.


בתובענה לאישור עיקול אין בית המשפט דן בשאלה האם היה מוצדק להטיל את העיקול הזמני, שהרי למשיב ולמחזיק קיימת זכות להגיש בקשה לביטול עיקול בפני
הרשם שהורה על הטלת העיקול.


הצורך בהגשת תובענה לאישור עיקול כנגד המחזיק נובע מכך שאין יורדים לנכסיו של צד שלישי כל עוד לא הוכח שמצויים בידיו נכסיו של הנתבע.

5.
עיקרה של השאלה מי הוא "מחזיק" שכנגדו ניתן להגיש תובענה לאישור עיקול.

תקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי מגדירה "מחזיק – אדם, זולת המשיב בבקשה לסעד זמני, אשר ברשותו מצויים נכסים שלגביהם נתבקש או ניתן סעד זמני".

המשיבים 2 – 5, לענין הנכסים הרשומים ע"ש החברות, אינם מחזיקים שכנגדם ניתן להגיש תובענה לאישור עיקול.

לשכות רישום המקרקעין אינן בגדר "מחזיק" במקרקעין אלא מנהלות רישום בספריהן של זכויות בעלי הנכסים, והוא הדין לענין מנהל מקרקעי ישראל כאשר אינו בעלים של הזכות.

משרד הרישוי אינו בגדר "מחזיק" מאחר וכלי הרכב אינם בבעלות משרד הרישוי והם אינם מוחזקים על ידו. משרד הרישוי מנהל פנקסים בהם רשומים זכויות הבעלות בכלי הרכב.

"המחזיק" לענין התובענה לאישור העיקול הינן החברות- שלא נתבעו בתובענה לאישור עיקול, ולא גופי המדינה – הנתבעים 2- 5 שמנהלים רישום לענין הזכויות בנכסים.

ברע"א 2158/92 קליאוט נ' בנק הפועלים פ"ד מ"ו(3) 804, 808 הדגיש השופט שלמה לוין:

"אפשר לעקל זכות בעלות במקרקעין הרשומה ע"ש הנתבע בלשכת רישום המקרקעין: תקנה 366, ואין לשכת המקרקעין נחשבת כמחזיק".


הנתבעים 5- 2 אינם "מחזיק" הן כאשר הנכס נשוא בקשת העיקול הוא בידי הנתבע והן כאשר הנכס נשוא הדיון הוא בידיו או בבעלותו של אדם אחר. בעניינו נכסי המקרקעין רשומים בבעלות חברות.

6.
יש להבדיל בין תובענה לאישור עיקול כנגד מחזיקים, שדינה כדין תביעה ונדונה בפני
שופט לבין בקשה ליישום הוראת תקנה 375 בדבר רישום צו עיקול על מקרקעין שנדונה בפני
הרשם.

7.
תקנה 365 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת את המבקש סעד של עיקול זמני לפרט בבקשתו את שם המחזיק ואת מענו.

הנתבעים 2-5
לא צויינו ע"י התובעת – מבקשת העיקול הזמני, כמחזיקים בבקשה למתן צו עיקול זמני שנדונה בפני
הרשם. הנתבעים 5 – 2 אינם "מחזיקים" עפ"י הדין (ראו: תקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי) שניתן להגיש נגדם תובענה לאישור עיקול.

8.
אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

א.
התובענה לאישור עיקול כנגד הנתבעים 2-5
- נדחית.

ב.
התובעת תשלם לנתבעים 5 – 2 הוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪.


ניתנה היום,
ז' ניסן תש"ע, 22 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 1549/09 יוסי וילי ניהול והשקעות בע"מ נ' אריה בר לב (ארקדי גאידמק), מנהל מקרקעי ישראל-מחוז י-ם, לשכת רישום מקרקעין -חיפה ואח' (פורסם ב-ֽ 22/03/2010)