פסקי דין על משה פרץ | פסקי דין על יוסף פרץ |

10404-08/09 פ     05/05/2010




פ 10404-08/09 מדינת ישראל נ' משה פרץ, יוסף פרץ





מדינת ישראל
המאשימה
- נ ג ד -
משה פרץ

יוסף פרץ
הנאשמים

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד וסים בדר

הנאשמים: בעצמם ועל ידי ב"כ עו"ד חליחל מוחמד

קצינת המבחן: הגב' ראידה

החלטה וגזר דין
רואה אני לנכון לפתוח את דבריי בציטוט מדברים אשר התייחסו למלאכת השפיטה ועד כמה קשה היא עת בא בית המשפט לגזור את דינו של נאשם זה או אחר ו/או לתת החלטה הנוגעת לזכויותיו של נאשם זה או אחר.

במסגרת בש"פ 5759/04 בעניין גבריאל ת'ורגמן נ. מדינת ישראל
, תק- עליון 2004 (3), 1032 , נאמרו דברים היפים לענייננו וכך באו הדברים לידי ביטוי באותו עניין:

"השופטים בבתי המשפט, יודעים , כי עומדים הם לדין יום יום שעה שעה, וכדרכו של אנוש מתנהג העומד לדין כראוי למי שעומד לדין נוכח הכל. בעשותו במלאכת השיפוט, לעולם יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית זכוכית או בחלון ראווה הנשקף אל הרחוב; כל עובר ושב רשאי להתבונן בו , לבחון אותו ולבקר אותו".

דברים אלה יפים הם גם לשלב זה בו הנאשמים עומדים לדין. שופט אף הוא חש כמי שעומד לדין הן מהסיבה , כי דבריו אמורים להיות מבוקרים על ידי כל אדם והן מהסיבה , כי אין דבר הקשה לפיצוח דוגמת דרכו הארוכה של השופט בבואו למצוא את הצדק המוקף ערפל ואי בהירות.

רקע:
ביום 19.1.10 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו כתב האישום יתוקן והנאשמים יודו בעובדות המיוחסות להם, ובטרם הרשעה יופנו לקבלת תסקיר שירות המבחן.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, יוחסה לנאשם 1 עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולגבי הנאשם 2 עבירה לפי סעיף 25 ו 379 לחוק העונשין, שעניינה ניסיון לתקיפת סתם.

לפי המתואר בכתב האישום, ביום 13.5.08 בשעה 21:00 לערך, שהה החיל לירון נוסובסקי בביתן השמירה, המוצב סמוך לשער הכניסה לישוב אביבים וזאת במסגרת משימתו הצבאית לאבטח את היישוב. באותה עת הגיע הנאשם 2 יחד עם אחרים וביקשו מהחיל לפתוח את שער הכניסה.

לאחר שהחייל סירב לפתוח את השער, החל הנאשם 2 יחד עם אחרים ליידות אבנים על הביתן בו שוהה החייל, בתגובה טען החייל את נשקו וכוון אותו לעברם וכתוצאה מכך הם נמלטו מהמקום.

לאחר שעזבו את הכניסה לישוב, נכנס הנאשם 2 עם אחרים לישוב בדרך אחרת, והחל שוב ליידות אבנים אל עבר החייל. לאחר זמן מה הגיע למקום הנאשם 1 אשר שמע כי החייל כיוון את נשקו לעבר אחיו, התקרב אל הביתן ואיים על החייל כי יפגע בו שלא כדין בגופו.
תסקיר שירות המבחן בנוגע לנאשם 1 :
חוות הדעת בעניינו של הנאשם ממצה וחד משמעית. המדובר בנאשם בן 27 רווק, אשר עד לפני תקופה התגורר בבית הוריו ביישוב אביבים ולאחר מכן עבר לגור בחיפה. סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא. הנאשם תיאר את משפחתו כמשפחה נורמטיבית, כאשר אין לו עבירות קודמות.

בכל הנוגע לעבירה נשוא הליך זה, הנאשם נטל על עצמו אחריות מלאה, לדבריו לאחר שנקרא על ידי אחיו למקום וראה את המתרחש, והבחין בחייל מכוון את נשקו לעבר אחיו; או אז, הוא איים עליו.
לדבריו, האיום אשר השמיע כלפי החייל, אינו נובע מכוונה לפגוע בו, אלא מתוך חשש לחיי אחיו.
יצוין, כי התסקיר אודות הנאשם הינו חיובי וכי הנאשם אינו אדם אלים, לכן הומלץ כי ירצה עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות.
תסקיר לגבי נאשם 2 יוסף:
המדובר בבחור בן 23, רווק המתגורר בבית הוריו ביישוב אביבים, סיים 12 שנות לימוד ואף שירת שירות צבאי מלא. כיום עובד כמפעיל טרקטור, אין לו הרשעות קודמות. בנוגע לעבירה נשוא הליך זה הוא מציין כי החל ליידות אבנים אל עבר החייל לאחר שזה האחרון כיוון את נשקו לעברו.
הנאשם ציין כי זוהי הפעם הראשונה בה הוא מרגיש מאיום ומגיב בצורה אלימה, כמו כן מציינת קצינת המבחן ציינה, כי הנאשם לא ראה כל צורך להסתייע בשירות המבחן.
לעומת זאת, המליץ שירות המבחן להטיל עליו עונש חינוכי והרתעתי דרך ביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות.

טיעוני הצדדים:
ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש היום בפני
י ביקש להרשיע את הנאשמים ולהטיל ענישה שיש בה כדי לשקף את חומרת מעשיהם וזאת בשים לב לעובדה, כי המדובר הוא בקורבן המשמש כחייל אשר כל אשמתו מתמקדת בכך , כי אותה עת שמר על היישוב בו מתגוררים הנאשמים.
התובע המלומד הגיש מסמכים נשוא ת/1 – ת/3 המלמדים על התנהגותו של אותו חייל מותקף אשר היתה ללא כל דופי, כך לדידי המאשימה.

מנגד, ב"כ הנאשמים שטח בפני
י בהרחבה את הנסיבות הן של המעשה והן של העושה וביקש להעניק משקל ראוי ונכון להמלצת שירות המבחן אשר לפיה אין להרשיע את הנאשמים בדין. את יתדות טיעוניו, תומך הסניגור המלומד בהמלצת שירות המבחן וכן בעובדה, כי אין לנאשמים הרשעות קודמות.

כאן המקום להדגיש , כי שירות המבחן הדגיש ביחס לשני הנאשמים על הימנעות מהרשעה. הימנעות מהרשעה בהתאם לסעיף 71 א' (ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 הינה אפשרית בהתקיימם של שני גורמים מצטברים: האחד, על ההרשעה לפגוע פגיעה מוחשית וממשית בעתידו של הנאשם ובסיכויי שיקומו. השני , כי סוג העבירה מאפשר בנסיבות המקרה המסויים לוותר על ההרשעה וזאת מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. ע"פ 2083/96 עניין תמר כתב נ. מדינת ישראל
פד"י נב (3) עמ' 337.

לא אחת עמדתי על כך , כי שורשיו של גזר הדין יונקים הם מעובדות כתב האישום. ראוי להדגיש כי עובדותיו של כתב האישום תוקנו וחודן של העבירות המיוחסות לנאשמים הפך לקהה יותר לאחר תיקון זה. התמהיל הנוצר בין העובדה, כי כתב האישום תוקן , העדר הרשעות קודמות , הודאתם של הנאשמים אשר חסכה זמן שיפוטי יקר וכן המלצת שירות המבחן; כל אלה יחדיו מצדיקים הם אי הרשעת הנאשמים בדין. משכך, הנני קובע, כי מכך סמכותי לפי סעיף 71 א' (ב) לחוק העונשין הנ"ל ,כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם אולם נמנע אני מלהרשיעם בדין.

לגבי הנאשם מס' 1:
אני מחייב את הנאשם לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור (צו של"צ) בהתאם להמלצת שירות המבחן בהיקף של 100 שעות למשך שנה. עבודות השירות לתועלת הציבור ירוצו במועצה האיזורית מרום הגליל במחלקת הרכב בעבודת תחזוקה וסיוע בהחזקת הבריכה האיזורית.

לגבי הנאשם מס' 2:
אני מחייב את הנאשם לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור (צו של"צ) בהתאם להמלצת שירות המבחן בהיקף של 150 שעות למשך שנה. עבודות השירות לתועלת הציבור ירוצו במועצה האיזורית מרום הגליל במחלקת תחזוקה בעבודות תחזוקה.

לגבי שני הנאשמים:
אני מחייב את כל אחד מהנאשמים לשלם פיצוי למתלונן החייל לירון נוסובסקי ת.ז 200759082 בסך של -. 700 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום. הסכום יופקד בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום.

מוצג: גרזן – להשמדה.

זכות ערעור לצדדים על פסק הדין תוך 45 ימים מהיום.

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"א אייר תש"ע, 05/05/2010 במעמד הנוכחים.
סאאב דבור
, שופט

הוקלד על ידי: שרית כהן
5
בית משפט השלום בצפת
בפני
כב' השופט סאאב דבור
ת"פ 10404-08-09
05 מאי 2010








פ בית משפט שלום 10404-08/09 מדינת ישראל נ' משה פרץ, יוסף פרץ (פורסם ב-ֽ 05/05/2010)