פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על אלבנק איתן | פסקי דין על עטר שמעון |

47346/01 א     19/02/2004




א 47346/01 המוסד לביטוח לאומי נ' אלבנק איתן, עטר שמעון




1
בתי המשפט
א 047346/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
19/2/2004
תאריך:
כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

בפני
:
המוסד לביטוח לאומי

בעניין:
תובע
עו"ד בן אפרים אביבה

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1 . אלבנק איתן

2 . עטר שמעון
נתבע
עו"ד צרור תמיר רונ

ע"י ב"כ עו"ד
נוכחים:
פסק דין

תביעה זו היא תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי
כנגד מזיק, בגין גמלאות ששולמו על ידי המוסד לנפגע באירוע ירי, מר איוב יעקוביאן ("הניזוק"). הירי בוצע על ידי שני הנתבעים בתאריך 24/4/94. סכום התביעה- 25,610 ₪.

רקע
בתאריך 24/4/94 נסעו שני הנתבעים ברכבם וירו מחלון הרכב באקראי לעבר אנשים אשר חלפו ברחוב, באמצעות רובה אויר, תוך שימוש בתחמושת מסוג "שפיץ" (תחמושת בעלת חדירות גבוהה יותר מהתחמושת הרגילה). אחד הניזוקים מהירי הוא הניזוק בתיק זה, אשר נפגע בצווארו מקליע שנורה על ידי הנתבעים. הנתבעים נתפסו, הורשעו בת.פ. 181/94 ו- 182/94 וריצו תקופות מאסר בפועל.
הניזוק הגיש תביעה אזרחית כנגד הנתבעים בת.א. 71774/96 ובנוסף לכך תביעה למוסד לביטוח לאומי בה טען כי מדובר בתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי
הכיר בתביעה ושילם לניזוק, עד למועד הגשת תביעה זו, גמלאות בסכום של 25,610 ₪, אותן הוא תובע כעת מהנתבעים - המזיקים.
נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה למרות שכתב התביעה הומצא לו כדין ולפיכך ניתן כנגד

פסק דין
באין הגנה על מלוא סכום התביעה.
נתבע 2 העלה טענת התיישנות. לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה כי יש לדון תחילה בשאלת ההתיישנות ולאור הסכמתם בדבר המועדים הרלוונטיים, ניתן צו לסיכומים בשאלה זו.
המועדים הרלוונטיים המוסכמים על הצדדים:
א. א. יום התרחשות אירוע הירי - 24/4/94.
ב. ב. יום הגשת תביעת הניזוק למוסד לביטוח לאומי - 23/8/94.
ג. ג. תאריך הגשת תביעה זו - 25/4/01.

אין מחלוקת בין הצדדים כי כתב התביעה הוגש לאחר שעברו שבע שנים מיום הארוע. אין מחלוקת שבעקבות ההלכה שנפסקה בעניין עמית יצחק (ע"א 1577/97המוסד לביטוח לאומי
נגד עמית יצחק ואח' תק-על 2003 (2) 1797 לא פורסם) ושלפיה בית המשפט העליון סיווג את זכותו של המוסד לביטוח לאומי
כזכות תחלוף ולפיכך הגנת ההתיישנות העומדת למזיק כנגד הניזוק, תעמוד לו לכאורה גם נגד המוסד לביטוח לאומי
. מילים אחרות, תאריך התגבשות העילה של הניזוק, ה-24/4/94 הוא גם תאריך התגבשות העילה של המוסד לביטוח לאומי
. משכך, אכן התיישנה התביעה (ראה סעיף 7 לסיכומי התובע וסיכומי הנתבע 2).

טענות התובע
התובע טוען כי למל"ל עומדת זכות להיפרע מהנתבע גם כמיטיבו של הניזוק. עילת תביעה זו היא עצמאית ומבוססת על סעיף 2 לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד 1964 (להלן: "החוק להטבת נזקי גוף").
התובע תומך טענה זו על דברי השופט ריבלין בעניין פרלה עמר (ברע"א 3953/01 פרלה עמר נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נז (4) 350; תק-על (2)2003, 1797, ע"מ 1801 (להלן: "עניין פרלה"):
"אכן, ייתכן שהמוסד לא יוכל להשיב לידיו את מלוא התגמולים במקרה כזה, אך בכך אין ולא כלום, ואין זה המקרה היחיד שנמנעת מן המוסד ההשבה. המוסד אינו משיב לידיו את כל התגמולים בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי. המוסד אינו משיב לידיו את כל התגמולים גם בכל מקרה שאין בנמצא מזיק החב במקרה שבגינו הם משתלמים. וחשוב יותר, אפילו תאמרו כי השוני בענייננו הוא שכאן ניתן להצביע על מציאותו של מזיק, אין המוסד יכול לבוא חשבון עם המזיק הזה, במסגרת תביעת השיפוי, בגין הנכות שלא הסב. בכך לא אמרנו כי אין בידו של המוסד עילת תביעה עצמאית בגין הנזק הכלכלי שהוסב לו בעקבות התאונה, משום שזו, התאונה, הביאה את המוטב אל מעבר לסף הזכאות. אם אכן קמה תביעה כזו - ושאלה זו אינה נקייה מקושי עיוני ומעשי, ואין אני נדרש לה - תהא זו תביעה ישירה נגד המזיק; אין לה קשר לתביעה שיסודה בזכות התחלוף, ואין לה זיקה לסכום הראוי לניכוי מסכום הפיצויים המגיע לניזוק". (הדגשה שלי א.ס)
עוד טוען התובע כי זכותו כמיטיב להיפרע מהנתבע קמה לו ביום ששילם את הכספים. התובע לא ציין מהם התאריכים בהם שולמו הכספים, אך תאריכים אלה חייבים להיות מאוחרים מה-23/8/94 שכן רק בתאריך זה הגיש הניזוק את התביעה למוסד לביטוח לאומי. התובע מוסיף וטוען כי אמנם מדובר בזכות אשר ערכה קטן יותר מזכות התחלוף, אך היא ברירת מחדל.
נתבע 2 טען כי מדובר בתביעת שיבוב אשר הוגשה על יד המוסד לביטוח לאומי
בגין כספים ששילם לנפגע, בגין ארוע הירי בו נפגע. זכות החזרה של המוסד לביטוח לאומי
היא זכות תחלוף ולפיכך הגנת ההתיישנות העומדת למזיק כנגד הניזוק עומדת לו, לכאורה, גם כנגד המוסד (זאת על פי ע"א 1577/97 המל"ל נ. עמית יצחק). כמו כן טוען הנתבע כי אין מדובר בתביעת שיפוי כפי שטען התובע, אלא בתביעת תחלוף. הנתבע 2 מסתמך על פסה"ד בעניין עמית יצחק הנ"ל ועל פסה"ד בעניין אפריאט (ע"א 166/59 משה אפריאט ואח' נ' היועץ המשפטי וערעור נגדי, פ"ד טו 1134, 1144).
עוד מוסיף נתבע 2 טענות בנוגע למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש של התובע, מחיקה אשר בוטלה בהחלטה מתאריך 11/9/03. כידוע, תקופת ההתיישנות נמדדת עד ליום הגשת התובענה, על כן טענות אלה אינן נוגעות לשאלת ההתיישנות כלל.

דיון
זכותו של המוסד לקבל פיצוי על הגמלה ששילם ועל הגמלה שעתיד הוא לשלם לנפגעים המבוטחים בו מצויה בהוראת סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (תשנ"ה-1995) (להלן:"חוק הביטוח הלאומי")

הוראה זו מקנה למוסד את הזכות לחזור "לצד שלישי החייב לשלם פיצויים לנפגע" - וזו לשונה:
"(א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה וכן פיצוי על סכום שהמעביד החזיר למוסד לפי סעיף 94".

זכות תביעה זו פורשה בפסיקה כזכות שבתחלוף. והתוצאה: זכותו של הניזוק כלפי המזיק גודרת את זכותו של המוסד לביטוח לאומי
להשבה. הוא לא יוכל להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק. עמד על כך השופט ת' אור בע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד וערעור שכנגד, פ"ד נא(2) 749:

"מקובל לראות בזכות זו של המוסד כלפי המזיק זכות סוברוגציה (א' ברק "פיצויים" דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית בעמ' 649; ע"א 61/55, 62, 64 מגן צ'טווד בע"מ נ' גרוסברג ואח' וערעורים נגדיים פ"ד י 190 בעמ' 195). ממיון זה נובעות מסקנות נורמטיביות שונות. עולה ממנו, כי על המוסד להוכיח, בגדר תביעת השיפוי שלו, גם את זכותו של הניזוק בנזיקין כלפי המזיק (קציר, פיצויים בשל נזק גוף הוצ' כרמל בעמ' 939).

תוצאה נוספת של מיון זה היא, שזכותו של הניזוק כלפי המזיק גודרת את זכותו של המוסד לביטוח לאומי
. הוא לא יוכל להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק. באופן דומה, טענות הגנה שיש למזיק כלפי הניזוק עומדות לו גם נגד המוסד.
עיקרון ה- "subrogation" נקבע כבר בעניין מגן צ'טווד הנ"ל. על הלכה זו חזרו בעניין המל"ל נגד התחנה המרכזית (ע"א 62/60 המוסד לביטוח לאומי
נגד התחנה המרכזית לשיכון ובנין בע"מ, ואח', פ"ד יד, 1115, 1117) וראה גם עניין אפיריאט הנ"ל שבו נפסק ש"אם תובע המוסד פיצוי, את זכותו של הניזק - המבוטח הוא תובע" (שם ע' 1144).

בשורה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על המשמעות המשפטית של עקרון התחלוף כך בעניין פרלמן (ע"א 709/80, פרלמן ואח' נ' לוזון וערעור שכנגד, פ"ד לו(4) 273, 278) נכתב: "מבחינת מהות זכותו של המוסד הריהי זכותו של הניזוק עצמו, אשר המוסד נכנס לנעליו".
אשר על כן, "טענות הגנה שיש למזיק כלפי הניזוק עומדות לו גם נגד המוסד" (ע"א 6881/95, 5557, סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד ואח' וערעור שכנגד, פ"ד נא(2) 724, 749).

לפיכך, הגנת דיונית העומדת למזיק והיא מכוונת כנגד הזכות, כגון התיישנות, תעמוד למזיק גם נגד המוסד לביטוח לאומי
- זאת להבדיל מהגנה דיונית המכוונת כנגד בעל הזכות, שאז נראה כי הזכות עוברת כשהיא משוחררת מאותה הגנה אישית.

עולה מן המקובץ כי זכותו של המוסד היא זכות שבתחלוף וכי הגנת התיישנות העומדת למזיק כנגד הניזק תעמוד לו, לכאורה, גם כנגד המוסד. (ר' דיון מקיף בעניין עמית יצחק).

ההלכה כפי שבאה לידי ביטוי בעניין עמית יצחק, אינה מקובלת על התובע שמבקש להיבנות מאמרת אגב של כב' השופט ריבלין, בעניין פרלה.
אמרת אגב שבה כותב כב' השופט ריבלין במפורש שהשאלה איננה נקיה מקושי עיוני ומעשי ואינו נדרש לה.
כב' השופט ריבלין שכתב את פסק הדין בעניין פרלה חזר ואישרר בגוף פסק הדין את הלכת עמית יצחק. לכן אינני מקבל את טענת התובעת לפיה פס"ד פרלה שינה את ההלכות שסיווגו את הזכות שבסעיף 328 הנ"ל כזכות תחלוף, הלכות שסוכמו בעניין עמית יצחק.

לפיכך אין לקבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי
שיש בידו עילת תביעה עצמאית בגין הנזק הכלכלי שהוסב לו בעקבות מעשי הנתבעים.

התוצאה היא שאין מנוס אלא לקבל את טענת ההתיישנות ולפיכך התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.
בנסיבות העניין, לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות.

לאחר ששוכנעתי שכתב התביעה הומצא כדין לנתבע 1 ביום 7/1/03 ומאחר שעד היום לא הוגש מטעמו כתב הגנה נתן לתת כנגדו

פסק דין
על יסוד כתב התביעה.

לפיכך אני מקבל את התביעה כנגד הנתבע 1.

הנתבע 1 ישלם לתובע סך של 25,610 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד לתשלומו המלא בפועל . בנוסף לכך ישלם הנתבע 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ + מע"מ
ניתנה היום כ"ז בשבט, תשס"ד (19 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים
ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ד"ר אחיקם סטולר
, שופט









א בית משפט שלום 47346/01 המוסד לביטוח לאומי נ' אלבנק איתן, עטר שמעון (פורסם ב-ֽ 19/02/2004)