פסקי דין על מיכאל בן דניאל גלוב | פסקי דין על יעקב בן דניאל גלוב | פסקי דין על מאיר בן אליהו זמיר ואח' |

878/10 מת     16/05/2010




מת 878/10 מדינת ישראל נ' מיכאל בן דניאל גלוב, יעקב בן דניאל גלוב, מאיר בן אליהו זמיר ואח'





בפני
כב' השופט יונתן אברהם

המבקשת
מדינת ישראל
נגד

המשיבים
1. מיכאל בן דניאל גלוב
, ת.ז. 016410045
2. יעקב בן דניאל גלוב
, ת.ז. 033559196
3. מאיר בן אליהו זמיר, ת.ז. 009628264
4. שלומי בן יעקב ביטון, ת.ז. 036221042
5. עו"ד נתנאל בן יוסף מויאל, ת.ז. 033189523
<#2#>
נוכחים: בשם המבקשת: עו"ד בסאם קנדלפת.
בשם המשיב 1: עוה"ד צבי אבנון וגלעד ראש.
בשם המשיב 2: עו"ד אלון דוידוב.
בשם המשיב 3: עו"ד דוד ויניצקי.
בשם המשיב 4: עו"ד מוטי יוסף.
בשם המשיב 5: עו"ד גיא שמר.
המשיבים בעצמם, הובאו ע"י הליווי.
החלטה
בכתב אישום שהוגש כנגד המשיבים 1 ו- 2 [להלן "המשיבים" או בהתאמה "מיכאל" ו- "קובי"], יוחסו להם שבעה אישומים [אישומים מס' 1, 2, 4, 5, 7, 8, 9] ובהם עבירות של סחר בבני אדם לשם נטילת איבר מאיברי גופו [סעיף 377א[א][1] לחוק העונשין התשל"ז – 1977 – להלן "חוק העונשין"], נסיון לחבלה חמורה [סעיף 333 בצרוף סעיפים 25 ו- 29 לחוק העונשין], נסיון עושק [סעיפים 431, 25 ו- 29 לחוק העונשין, עושק סעיף 431 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, נסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות [סעיף 415[סיפא], 25 ו- 29 לחוק העונשין], שבועת שקר [סעיף 239, 34ב [רישא] ו- 29 לחוק העונשין וכן הלבנת הון [סעיף 3[א] לחוק איסור הלבנת הון התש"ס – 200 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין].
בחלק מן האישומים הנ"ל ישנן עבירות נוספות לגבי מיכאל [ראה אישום מס' 9 למשל על גניבה בידי מורשה].
באישום נוסף מס' 10 הואשמו המשיבים בעבירות לפי סעיפים 377א ו- 29 כמפורט לעיל, בעבירה לפי סעיף 431 בצרוף סעיף 29 כמפורט לעיל וכן בעבירת הלבנת הון לפי סעיף 3[א] לחוק איסור הלבנת הון כמפורט לעיל.
למשיב 1 יוחס אישום נוסף, מס' 12, של הלבנת הון בשל ניהול עסקאות בחברה בע"מ אשר הינן אסורות עפ"י חוק, בהיקפים של כ- 6,400,000 ₪. נטען באותו אישום, כי העסקאות היו של סחר בבני אדם לשם נטילת כליותיהם וכי בוצעו על ידי המשיב 1 פעולות של העברות ומשיכות כספים מחשבון הבנק של החברה באופן שאינו מאפשר התחקות אחריהם, זאת כדי להסתירם וכן את מקורם ולנתקם מן העבירה הנ"ל.
באשר לאישומים הקודמים, אלה מגוללים כל אחד לפי נסיבותיו קשר שנקשר בין אנשים חולים במחלת כליות שנזקקו להשתלות, לבין המשיבים ומי מהם, קבלת כספים מהם לצורך רכישת כליה עבורם וקשרים עם אדם נוסף [ביטון] אשר מצדו גייס אנשים במצוקה כלכלית חברתית ושכנעם למכור את כלייתם למי מאותם חולים. כמו כן, מגוללים האישומים השונים את האופן בו הועברו הכספים, ואת ההכנות שבוצעו לצרכי העברת הכליה וכן העברתה בפועל בניתוח בפיליפינים.

לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בפני
י, במהלכם טענו ב"כ המשיבים אף טענת אפליה בנוגע לאדם אחר ששוחרר במהלך החקירה, הם הסכימו להצעת ביהמ"ש לחזור בהם מטענת האפליה הנ"ל, אך שמרו לעצמם הזכות לטעון טענת אפליה ביחס למשיב מס' 3 ששוחרר לחלופת מעצר וכן הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה באופן שראיות אלה, אף אם אין בהן במלואן כדי לקיים את דרישת הראיות לכאורה, לגבי כל אחת ואחת מן העבירות נשוא האישום, במצטבר יש בהן כדי להקים את עילת המעצר של מסוכנות.
ב"כ המבקשת ביקש על אף האמור להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. לדידו, מעורבותם היא כה חמורה עד כי המשיב מס' 4 הופעל על ידם והם היו מעבידיו. הוא טען גם ליחס העושק כלפי מוסרי הכליה אשר לטענתו התייחס אליהם המשיב מס' 4, ביטון, אשר הוא הופעל על ידי המשיבים דנן.
בשל כך סבר כי יש להתייחס אליהם כמי שסוחרים בבני אדם ללא מצפון ועל כן יש להורות על מעצרם עד תום ההליכים.
מנגד, טענו ב"כ המשיבים, כי אין להפלות את מרשיהם ביחס למשיב מס' 3 ששוחרר לחלופת מעצר, שעה שלגביו אף נתקיימו ראיות למעורבות לא פחותה מזו של המשיבים שכן הוא עצמו ליווה את אותם אלה שנקצרו כליותיהם, בבית חולים באזרביגאן מן הארץ, דאג לבדיקות שיבצעו בטרם הניתוח ואף ליווה אותם לניתוח עצמו. הם טענו כי חלקם של המשיבים מבחינת חומרת המעשים, פחות מזה של המשיב 3 ועל כן יש להורות גם לגביהם על חלופת מעצר.

אציין כי בענין המשיבים הוזמנו ונתקבלו תסקירי מעצר. עורכי התסקירים התרשמו בשני המקרים, כי יש ביכולתה של חלופה ראויה להפחית את רמת סבירות להישנות עבירות דומות בעתיד לגבי שני המשיבים.
לגבי המשיב מס' 1 נבחנה חלופה לשחרורו בבית הורי אשתו בקיבוץ עין דור ובפיקוחם. חלופה זו נמצאה ראויה ושרות המבחן המליץ עליה.
לגבי המשיב 2 נבחנה חלופה לשחרורו בבית הורי אשתו במרכז הארץ ובפיקוחם. גם חלופה זו נמצאה ראויה ושרות המבחן המליץ עליה.
נחקרו בפני
י, לגבי כל אחד מן המשיבים, 4 ערבים שהציעו עצמם כמשמורנים. שניים מתוכם אף הוזכרו, בכל אחד מן התסקירים הנ"ל.
לאחר ששקלתי את מכלול הטענות של הצדדים ועיינתי בתסקירים, מסקנתי היא כי יש להורות על שחרורם של המשיבים לחלופות המעצר בהתאם להמלצת שרות המבחן.
תחילה אבהיר, כי אין להתעלם מחומרת המעשים שנעשו על ידי המשיבים, גם אם כוונותיהם כפי שהם טוענים היו כוונות לעזור ולהועיל לחולים. זאת, משום שיש לזכור שעל כל חולה שנעזר בקבלת כליה, התקיים מום באדם אחר בריא אשר עקב מצוקה כלכלית נאלץ לוותר על כלייתו או למכור אותה, ושם עצמו בסכנה, ומצבים מעין אלו אסר המחוקק באופן מפורש. ער אני לכך, כי קיימת מחלוקת בשאלה האם העבירות ומעורבות המשיבים, יש בה כדי להקים את יסודות העבירה לפי סעיף 377[א] לחוק העונשין, כטענת המבקשת, או שמא לכל היותר יש בהן כדי להקים עבירה לפי סעיף 36 לחוק השתלת איברים התשס"ח – 2008. דווקא קיומה של המחלוקת יש בו כדי לתמוך באפשרות של שחרור לחלופה, שכן לפי האפשרות האחרונה, מדובר בעבירה מסוג עוון. [ראה בענין זה הספקות הקיימים, החלטת בית המשפט העליון בפרשת זחלקה – בש"פ 9221/07].
עוד בענין זה דנן, יש לציין כי שני המשיבים הם נעדרי עבר פלילי. עולה מחומר הראיות, וגם מטיעוני הצדדים, כי את החברה שבמסגרתה מיוחס להם כי פעלו בניגוד לחוק, הקימו שנים קודם לכן ואף עבדו עמה בצורה חוקית עד לשנת 2007. לא נטען להסתבכות קודמת של מי מהם עם החוק.
אף בהשוואה למשיב מס' 3, עולים קווי דמיון באשר לפעילותם שכן זו נעשתה אל מול החולים [להבדיל מן הפעילות והמו"מ אל מול נותני הכליה שנתקיימה בעיקרה על ידי ביטון, המשיב 4].
בעוד שאצל המשיב 3 קיימות ראיות לגבי מעורבות מאסיבית בכל הליך הליווי של מוסר הכליה לחו"ל, עריכת בדיקות גם בחו"ל בחלק מן המקרים לצורך התאמת ההשתלה, ואף השתתפות בראיון לפני הניתוח בביה"ח וכן ראיות לגבי העברת כספים בתום הניתוח מביה"ח לביטון, ראיות כאלה ובהיקף כזה, לא קיימות לגבי המשיבים. הראיות הקיימות לגבי המשיבים, הן ראיות של קבלת כספים שהועברו אליהם, חלקם באמצעות ח-ן נאמנות של המשיב מס' 5 וחלקם באופן אחר. ער אני לכך, כי קיימות ראיות גם להעברת כספים לביטון עצמו במעטפות במקרים ספורים.

נמצא אם כן כי קיימים קווי דמיון בין סוג הפעילות שעשו המשיבים 1 ו- 2 לפעילות שביצע המשיב מס' 3, לכאורה עם מעורבות פחותה בנוגע להבאת נותן הכליה בחו"ל וליוויו, אולם מאידך עם היקף מקרים גדול יותר מזה של המשיב 3.

בשקלול כל האמור לעיל, מצאתי לנהוג במשיבים 1 ו- 2 באותה דרך בה נהגתי במשיב 3.
לא יהא זה מיותר לציין, כי גם ביהמ"ש וגם שרות המבחן התרשמו כי החלופות המוצעות לענין שני המשיבים, וכן המשמורנים המוצעים הם ראויים. המשמורנים הותירו רושם שהם מבינים את אחריות התפקיד ואת הצורך לבצע פעולות דיווח מיידיות במידה ותתקיים הפרה וגם הביעו נכונות למלא כל תנאי עליו יחליט ביהמ"ש.

בנסיבות אלה, אני מוצא לאמץ את המלצות שרות המבחן ומורה כדלקמן:
בנוגע למשיב מס' 1 אני מורה:
א. המשיב 1 ישוחרר לחלופת מעצר בית מלא של 24 שעות ביממה בקיבוץ עין דור בביתם של לאה רקח ת.ז. 65208324 ויששכר רקח ת.ז. 026816215.
ב. המשיב 1 יחתום על התחייבות על סך 50,000 ₪ לשמירה על תנאי החלופה וכן יפקיד ערובה בסך 20,000 ₪ במזומן או ערבות בנקאית.
ג. אשת המשיב 1 דנה גלוב ת.ז. 032436875 וכן הוריה, לאה ויששכר רקח הנ"ל וכן הערב, יפה משה ת.ז. 4835385, יחתמו כל אחד מהם על התחייבות על סך 10,000 ₪ להודיע מיידית למשטרת ישראל על כל הפרה של תנאי החלופה.
התנאים ב' ו- ג' הנ"ל הינם תנאים מקדמיים וחיוניים טרם ישוחרר המשיב 1.

כמו כן, אני מורה כדלקמן:

ד. המשיב 1 ימנע מקיום קשר כלשהו בין במישרין ובין בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה נשוא כתב האישום [לרבות יתר המשיבים, מתלוננים, מושתלים, נותני כליה, עדים וכיוצ"ב].
ה. משטרת ישראל רשאית לבצע בכל עת ביקורי פתע להבטחת שמירת תנאי המעצר.
ו. ניתן בזאת כנגד המשיב 1 צו עיכוב יציאה מן הארץ למשך 12 חודשים. דרכונו של המשיב 1 יופקד תוך 48 שעות, ברם אין בכך, או באי הצגת אישור מסירה של החלטה זו למשטרת הגבולות כדי לעכב את שחרורו לאחר מילוי התנאים ב', ג' לעיל.

כמו כן, אני מורה לענין המשיב מס' 2 כדלקמן:

א. המשיב 2 ישוחרר לחלופת מעצר בית מלא של 24 שעות ביממה בשדרות משה דיין 7/56 אור יהודה, קומה 14 בביתם של סופר סולי ת.ז. 72791742 וסופר סלמן ת.ז. 5028193.
ב. המשיב 2 יחתום על התחייבות על סך 50,000 ₪ לשמירה על תנאי החלופה וכן יפקיד ערובה בסך 20,000 ₪ במזומן או ערבות בנקאית.
ג. אשת המשיב 2 הגב' ליזה גלוב ת.ז. 038440129 וכן הוריה סופר סולי וסלמן הנ"ל וכן אחותה, הגב' אורנית סופר רובין ת.ז. 034948653, יחתמו כל אחד מהם על התחייבות על סך 10,000 ₪ להודיע מיידית למשטרת ישראל על כל הפרה של תנאי החלופה.
התנאים ב' ו- ג' הנ"ל הינם תנאים מקדמיים וחיוניים טרם ישוחרר המשיב 2.

כמו כן, אני מורה כדלקמן:

ד. המשיב 2 ימנע מקיום קשר כלשהו בין במישרין ובין בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה נשוא כתב האישום [לרבות יתר המשיבים, מתלוננים, מושתלים, נותני כליה, עדים וכיוצ"ב].
ה. משטרת ישראל רשאית לבצע בכל עת ביקורי פתע להבטחת שמירת תנאי המעצר.
ו. ניתן בזאת כנגד המשיב 2 צו עיכוב יציאה מן הארץ למשך 12 חודשים. דרכונו של המשיב 2 יופקד תוך 48 שעות, ברם אין בכך, או באי הצגת אישור מסירה של החלטה זו למשטרת הגבולות כדי לעכב את שחרורו לאחר מילוי התנאים ב', ג' לעיל.
<#16#>

ניתנה והודעה היום ג' סיון תש"ע, 16/05/2010 במעמד הנוכחים.
יונתן אברהם
, שופט
החלטה

נוכח הסכמת ב"כ המבקשת, יותר למשיבים לשוחח זה עם זה וכן יותר למשיב 1 ללוות את אשתו בעת לידתה. הודעה על כך תמסר טלפונית תוך מספר שעות לאחר הצורך ביציאה הנ"ל לבית החולים לב"כ המבקשת.
<#19#>

ניתנה והודעה היום ג' סיון תש"ע, 16/05/2010 במעמד הנוכחים.

יונתן אברהם
, שופט

הוקלד על ידי: סימי קקיאשוילי
68
בית המשפט המחוזי בנצרת
מ"ת 878-10 מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' גלוב ואח'

16 מאי 2010









מת בית משפט מחוזי 878/10 מדינת ישראל נ' מיכאל בן דניאל גלוב, יעקב בן דניאל גלוב, מאיר בן אליהו זמיר ואח' (פורסם ב-ֽ 16/05/2010)