פסקי דין על אלף-ג'ני נכסים והשקעות | פסקי דין על גורה זה | פסקי דין על זאב גורה | פסקי דין על דן עופר

5747-09/09 א     25/06/2010




א 5747-09/09 אלף-ג'ני נכסים והשקעות בע"מ, גורה זה בע"מ, זאב גורה נ' דן עופר








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 5747-09-09 אלף-ג'ני נכסים והשקעות בע"מ
ואח' נ' עופר





מספר בקשה:2

בפני

כב' השופטת
מעין צור


התובעים

1.אלף-ג'ני נכסים והשקעות בע"מ
2.גורה זה בע"מ
3.זאב גורה


נגד


הנתבע

דן עופר



החלטה
בענין: בקשה לסילוק על הסף
1.
תובעת מס' 2 והנתבע הינם בעלי המניות בתובעת מס' 1 (להלן: "החברה" או "אלף ג'ני"), בחלקים שווים. תובע מס' 3 הינו בעל המניות בתובעת מס' 2. התובעים הגישו תביעה נגד הנתבע בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב שימוש שעשה הנתבע בנכסים של החברה לצרכיו הפרטיים.
2.
הנתבע הגיש בקשה לסילוקה של התביעה על הסף, בה טוען הוא, כי מן הדין לסלק את התביעה על הסף מחמת כל אחד מן הנימוקים הבאים:
א.
מעשה בית דין.
ב.
חוסר סמכות עניינית.
ג.
הגשת התביעה שלא כדין.
ד.
היעדר יריבות בין תובעים 2-3 לבין הנתבע.
ה.
היעדר עילה לגבי אחד הרכיבים בתובענה.
3.
בתגובתם טענו התובעים, כי יש לדחות את הבקשה על כל ראשיה. ואולם במסגרת הדיון בבקשה הודיע ב"כ התובעים, כי ככל שבית המשפט ימצא, כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף בכל הנוגע לחברה, אין לו התנגדות למחיקתם של תובעים 2-3 מכתב התביעה (עמ' 2 שו' 8-11).
4.
לצורך בחינת הטענות המועלות בבקשה אתיחס, תחילה, לטענות הנטענות בתביעה.

העובדות הנטענות בתביעה
5.
על פי הנטען בכתב התביעה, בין הצדדים התנהלו הליכי בוררות הנוגעים לסכסוכים עסקיים, והצדדים הגישו תביעות הדדיות לבורר. אחד הנושאים שנמסרו להכרעת הבורר הינו סכסוך שנתגלע ביניהם בנוגע לזכויות בדירות בחיפה (להלן: "הדירות"). הדירות נרשמו בספרי עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ על שם הנתבע, אולם התובעים טענו, כי הרישום הינו פורמלי בלבד, וכי הזכויות בדירות היו שייכות לאלף ג'ני.
6.
הדירות שועבדו לטובת בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "בנק המזרחי"), להבטחת הלוואה שנלקחה לשם רכישתן.
7.
הנתבע, שעל שמו היו, כאמור, רשומות הדירות, משכן אותן, ללא ידיעת התובעים, לזכות בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט"), להבטחת הלוואה שנטל לעצמו. בנק דיסקונט פתח נגד הנתבע בהליכים למימוש המשכון על הדירות, ומונה מטעמו כונס נכסים.
8.
לאחר הגשת סיכומי הצדדים בהליך הבוררות, ובעוד הצדדים ממתינים למתן פסק הבורר, נודע לתובעים, כי הנתבע פועל למכירת הדירות. לכן הגישו, ביום 11.4.06 בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו מניעה זמני, שימנע עשית דיספוזציה בדירות, וביום 20.4.06 ניתן הצו המבוקש (בש"א 5709/06).
9.
למרות צו המניעה הזמני מכר הנתבע שתיים מן הדירות ביום 24.1.07. התובעים פתחו נגד הנתבע בהליכי ביזיון בית משפט, בבית המשפט המחוזי, בגין הפרתו של צו המניעה הזמני (בש"א 6584/07). במסגרת פסק הדין שניתן ביום 4.6.07 קבע בית המשפט המחוזי, כי הנתבע אכן הפר את הצו, והורה לו להפקיד סכום כסף בקופת בית המשפט.
10.
ביום 10.1.08 ניתן פסק הבורר, ובו נקבע, כי הזכויות בדירה שייכות לאלף ג'ני. חלק זה בפסק הבורר אושר ב

פסק דין
שניתן בבית המשפט המחוזי ביום 5.4.09.
11.
התובעים פנו בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בחיפה (הפ (חי') 105/08), בה ביקשו כי יצהיר, כי המשכון לטובת בנק דיסקונט בטל. ביום 23.11.08 ניתן פסק הדין, ונקבע בו, כי המשכון תקף (להלן: "פסק הדין בהמרצת הפתיחה").
12.
בעקבות מתן פסק הדין העביר כונס הנכסים מטעם בנק המזרחי לבנק דיסקונט סכום של 215,980 ₪. בנוסף, סכום של 29,750 ₪ מן הכסף שהפקיד הנתבע במסגרת הליכי הביזיון של צו המניעה הזמני, נזקף לזכות בנק דיסקונט במקום שיועבר לתובעים. בתביעה תובעים התובעים את נזקיהם אלה.

מעשה בית דין
13.
אין חולק, כי במשך מספר שנים התנהל בין הצדדים הליך בוררות. הבוררות החלה בשנת 2004, ופסק הבורר ניתן ביום 10.1.08. במהלך ניהולם של הליכי הבוררות אף נקטו התובעים בהליכים שונים בבית המשפט המחוזי בחיפה.
14.
הנתבע טוען, כי העובדות הנטענות בתביעה היו ידועות לתובעים כשלוש שנים לפני שניתן פסק הבורר. בשנת 2006 נקט בנק דיסקונט הליכים למימוש המשכנתא, ומכאן שהתובעים ידעו אודות הליכים אלה במהלך הבוררות. בפני
הבורר נדונו כלל הסכסוכים בין הצדדים הנוגעים לפעילותה של החברה, ועל כן בפסק הבורר הסתיימה ההתדיינות בין הצדדים, והתובעים אינם יכולים להעלות טענות נוספות וחדשות לאחר סיום הליכי הבוררות. פסק הבורר, שניתן ביום 10.1.08, ואושר ברובו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ב

פסק דין
מיום 5.4.09, ובתיקון מיום 30.4.09, מהווה מעשה בית דין. לכן התובעים מנועים מלהגיש תביעה זו.
15.
התובעים טוענים, כי רק לאחר שהגישו הצדדים סיכומיהם בהליך הבוררות, ובזמן שהמתינו למתן פסק הבורר, נודע להם, כי הנתבע פועל למכירת הדירות. עוד טוענים הם, כי עילת התביעה נולדה לאחר סיום הבוררות, והואיל ומדובר בעילה נפרדת, אשר לא הובאה להכרעת הבורר, ואף לא ניתן היה להביאה לדיון בפני
הבורר נוכח מועד היווצרותה, הרי שלא מתקיים בין הצדדים מעשה בית דין בנוגע לעילת תביעה זו.
16.
ההלכה הפסוקה קובעת, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו למחוק תביעה על הסף בזהירות רבה, וימחק תביעה על הסף רק במקרים בהם ברור, כי אין התובע יכול, על יסוד הטענות שבתביעתו, לקבל את הסעד המבוקש. חובת זהירות זו הינה בעלת משנה תוקף כאשר מדובר בדחיה של תביעה על הסף, היוצרת מעשה בית דין. באשר לדחיה על הסף שעילתה מעשה בית דין שנוצר בעקבות הליך בוררות, נפסק בע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07):

"יתר על כך הצורך בזהירות מיוחדת בדחיה על הסף שעילתה מעשה בית דין אשר שנוצר בהליך בוררות.
...
על מנת לדחות תביעה על הסף בשל מעשה בית דין שיסודו בהליך בוררות, על בית המשפט לברר אלו עילות תביעה נמסרו לבורר ומוצו במסגרת הליך הבוררות, והאם הסכימו הצדדים שפסק הבורר יהוה מעשה בית דין. בירור זה, שיש לו כאמור גם פנים עובדתיות, מצריך זהירות יתרה על זו הנוהגת בכל דחיה על הסף בשל מעשה בית דין".
17.
בעניננו אין, למעשה, מחלוקת בין הצדדים, כי עילת התביעה הנטענת לא נמסרה להכרעת הבורר, והמחלוקת בין הצדדים הינה, מתי נודעה העילה לתובעים, והאם יכולים היו להביאה להכרעת הבורר. נוכח ההלכה הפסוקה שהובאה לעיל, משלא נמסרה העילה להכרעת הבורר, הרי שלא יכול לקום לגביה מעשה בית דין.
18.
יתירה מכך: סבורה אני, כי צודקים התובעים בטענתם, כי העילה נולדה רק לאחר מתן פסק הבורר. אחד מרכיביה של עילת התביעה הנטענת הינו, כי הזכויות בדירות הינן של החברה. רכיב זה מבוסס על פסק הבורר שקבע זאת.
בנוסף, התובעים לא שקטו על שמריהם, וכאשר נודע להם, בטרם ניתן פסק הבורר, אודות פעולות הנתבע למכירת הדירות, פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו מניעה שימנע את המכירה. רכיב נוסף בעילת התביעה הנטענת הינו הפרת צו המניעה הזמני על ידי הנתבע, ולפי הנטען בכתב התביעה התרחשה מכירת שתיים מן הדירות ביום 24.1.07, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נקבע כי צו המניעה הופר, ניתן ביום 4.6.07.
בנסיבות אלה אין בסיס לטענת הנתבע, כי היה על התובעים להביא את העילה הנטענת בתביעה להכרעת הבורר.
19.
לפיכך אני קובעת, כי פסק הבורר לא יצר מעשה בית דין לגבי העילות הנטענות בכתב התביעה.

הגשת התביעה שלא כדין
20.
הנתבע טוען, כי לא התקבלה החלטה כדין על הגשת התביעה על ידי החברה.
טענה נוספת של הנתבע הינה, כי תביעתם של תובעים 2-3 יכולה להיות מוגשת רק כתביעה נגזרת, בהתאם להוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ואולם התביעה לא עומדת בתנאי סעיפים 194-198 לחוק זה.
21.
באשר לטענתו האחרונה של הנתבע, הרי שהואיל והחברה עצמה הינה תובעת, אין מדובר בתביעה נגזרת, המוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות כ"תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה". בעניננו החברה היא שתובעת בשל עילתה שלה.
באשר לתובעים 2-3, הרי שבתגובתם הכתובה טענו, כי לכל אחד מהם עומדת עילת תביעה במובחן מעילת התביעה של החברה. ואולם נוכח העמדה שהציגו בדיון בפני
, כי ככל שתוכר זכות התביעה של החברה אין להם התנגדות כי הם ימחקו מכתב התביעה, אין צורך להכריע בשאלה, האם מגלה כתב התביעה עילת תביעה נפרדת מזו של החברה העומדת להם.
22.
השאלה שנותרה, אם כן, להכרעה הינה האם קיבלה החברה החלטה כדין על הגשת התביעה.
23.
הנתבע טוען, כי זכות החתימה בחברה נתונה לתובע 3 ולו ביחד. כמו כן, לכל אחד משניהם נציג בדירקטוריון. לטענתו, לא קיבלה החברה החלטה כדין על הגשת התביעה, שכן הדירקטוריון או האסיפה הכללית לא התכנסו, והוא עצמו לא חתם, ואף לא התבקש לחתום, על יפוי כוח להגשת התביעה.
24.
התובעים טוענים, כי עוד בשנת 2005 פנה הנתבע לרשם החברות והודיע, כי הוא חדל לשמש דיקרטור בחברה (ראה נספח 3 לטיעונם המשלים של התובעים, וכן עמ' 5 שו' 8-12 לפרוטוקול חקירתו הנגדית של הנתבע, בה אישר את הדברים). ביום 26.2.08 קיבל דירקטוריון החברה החלטה בדבר זכויות החתימה בחברה, לפיה חתימתו של תובע 3 בצירוף חותמת החברה מחייבת את החברה. לטענת התובעים, השינוי בזכויות החתימה בחברה נעשה כדין, והנתבע מושתק מלטעון אחרת נוכח קיומו של השתק פלוגתא בנושא זה, לאחר שהוכרע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בהמרצת הפתיחה; וכן לאור העובדה, כי הנתבע לא נקט בהליך כלשהו בבית המשפט המוסמך לפי חוק החברות, הוא בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענתו, כי שינוי זכויות החתימה בחברה נעשה שלא כדין.
25.
בפסק דינו בהמרצת הפתיחה קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן:

"עופר מצידו הגיש בתיק זה בקשה (בש"א 12486/08) שבה עתר, כאילו בשם החברה, למחיקת התביעה, בטענה כי התביעה הוגשה על ידי מנהלי החברה ללא שנתקבלה על כך בחברה החלטה כדין. אף כי לאור התוצאה אליה הגעתי עניין זה אינו רלוונטי עוד, הרי שלמעלה מן הדרוש אציין כי בקשה זו אין בה כל ממש. ראשית, הרי עצם ההליך שבו נקט עופר, אינו הליך ראוי, ואם סבור היה כבעל מניות בחברה כי זכויותיו מקופחות יכול היה לנקוט בהליך מתאים כנגד החברה על פי חוק החברות, תחת הגשת בקשה זו בתביעה המתנהלת בשם החברה כנגד צד שלישי, ואך מטעם זה מן הראוי היה שבקשתו תדחה. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי אף טענתו לגופה נראה כי אינה מבוססת כלל. מדו"ח רשם החברות עולה כי מר זאב גורה
מונה כדירקטור יחיד בחברה ומפרוטוקול ישיבת מועצת המנהלים של החברה עולה כי חתימתו של זאב גורה
בצירוף חותמת החברה תחייב את החברה לכל עניין ודבר, ולפיכך החלטת החברה וכן יפויי הכוח שנחתם על ידי זאב גורה
בצירוף חותמת החברה נראים לכאורה תקינים.
אני דוחה אם כן את הבקשה בבש"א 12486/08 ומחייב את מר דן עופר
אישית לשלם למבקשת את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ".
26.
בע"א 258/88 משה פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין, פ"ד מד(2), 576 , 579-580 עמד בית המשפט העליון על התנאים לקיומו של השתק פלוגתא:
"על מנת שניתן יהיה לקבוע, כי בין צדדים ישנו "השתק פלוגתא" צריכים, עקרונית, להתקיים שלושה תנאים:
(א)
הפלוגתא העולה בדיון הוכרעה כבר בדיון קודם.
(ב)
הפלוגתא הוכרעה לגופו של עניין.
(ג) בעלי הדין בשתי התביעות הינם זהים. (ראה: ע"א 247/66 ,246/66 קלוז'נר נ. שמעוני פ"ד כ"ב (2) 561, 584; וע"א 165/76 רשות הפיתוח ואח' נ. עזאם ואח' פ"ד ל"א(1) 253, 259)".
27.
בעניננו מדובר באותה פלוגתא עצמה, בין אותם צדדים, אשר הוכרעה לגופו של ענין. משכך, יוצרת הכרעתו של בית המשפט המחוזי השתק פלוגתא בסוגית זכויות החתימה בחברה.
28.
לכך מתווספת העובדה, שאף לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהמרצת הפתיחה, ביום 23.11.08, והכרעתו בסוגית זכויות החתימה בחברה בניגוד לעמדת הנתבע, לא נקט הנתבע בהליך מתאים לפי חוק החברות על מנת להביא את הסוגיה להכרעת בית המשפט המוסמך.
29.
באשר לקבלת ההחלטה על הגשת התביעה, הרי שלא הוגש לעיוני פרוטוקול של ישיבת דירקטוריון המתעד החלטה של החברה להגיש את התביעה. במסגרת הדיון בבקשה נחקר תובע 3 על כך בחקירתו הנגדית ומסר:

"ש. ... מתי הייתה החלטה, מי קיבל אותה ואיפה הפרוטוקול?
ת. לא לכל החלטה יש פרוטוקול. יכול להיות שעל ההחלטה הזו יש ואפשר למצוא אותו" (עמ' 8 שו' 7-9).
מדובר בתשובה מתחמקת, המבקשת להותיר את הדברים מעורפלים. הואיל ולא הוגש פרוטוקול כזה, חרף העובדה כי לאור נימוקי הבקשה ברור כי מדובר במסמך רלבנטי, קובעת אני, כי מסמך כזה אינו בנמצא.
יחד עם זאת, איני סבורה כי לעובדה זו משמעות מכרעת בעניננו, וזאת נוכח קיומו של ייפוי כוח מיום 3.9.09 הנושא את חותמת החברה ואת חתימת תובע 3, אשר צורף לכתב התביעה, ומסמיך את ב"כ התובעים להגיש תביעה בשם החברה. ייפוי הכוח צורף לתביעה, שהוגשה ביום 7.9.09.
30.
לאור קביעתי בענין זכויות החתימה בחברה, ונוכח העובדה כי ייפוי הכוח נראה לכאורה תקין, אני דוחה את טענות הנתבע, כי ההחלטה על הגשת התביעה בשם החברה נתקבלה שלא כדין.

חוסר סמכות ענינית
31.
הנתבע טוען, כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתביעה, שכן התביעה אינה אלא כסות לסכסוך בין בעלי מניותיה, שהסמכות לדון בו מסורה לבית המשפט המחוזי. עוד טוען הנתבע, כי החברה מצויה במצב של חדלות פרעון, וגם מטעם זה מן הדין כי תפורק בידי בית המשפט המחוזי.
32.
כפי שקבעתי לעיל, עובדות כתב התביעה מגלות עילת תביעה של החברה.
החברה הינה חברה חיה, ולכן רשאית היא להגיש את התביעה, אשר מצויה בתחום סמכותו הענינית של בית משפט זה.

טענות נוספות המועלות בבקשה
33.
הנתבע טוען לחוסר יריבות בינו לבין תובעים 2-3. נוכח הסכמת התובעים למחוק את תובעים 2-3 מכתב התביעה, אין צורך כי אדרש לטענה זו.
34.
עוד טוען הנתבע, כי לא קיימת עילת תביעה לגבי הסכום של 29,750 ₪, הואיל והסכום הופקד בקופת ההוצאה לפועל. הואיל והשאלה האם קיימת עילת תביעה נבחנת לאור העובדות, כפי שהן עולות מכתב התביעה, מן הדין לדחות גם טענה זו.

סוף דבר
35.
לאור עמדת התובעים ובהסכמתם, אני מורה על מחיקתם של תובעים 2-3 מכתב התביעה. פרט לכך, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
הנתבע ישלם לאלף ג'ני הוצאותיה בבקשה זו בסכום של 1,200 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.
36.
אלף ג'ני תגיש כתב תביעה מתוקן (שאינו כולל את תובעים 2-3) תוך 15 ימים מהיום.
37.
הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מן היום שיומצא לו כתב התביעה המתוקן.
38.
אני קובעת ישיבת קדם משפט ביום 1.11.10 בשעה 9:00.

ניתנה היום,
י"ג תמוז תש"ע, 25 יוני 2010, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 5747-09/09 אלף-ג'ני נכסים והשקעות בע"מ, גורה זה בע"מ, זאב גורה נ' דן עופר (פורסם ב-ֽ 25/06/2010)