פסקי דין על דב ברקו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4011/98 בל     07/07/2002




בל 4011/98 דב ברקו נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 004011/98
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
07/07/02
תאריך:
כב' השופטת נאוה וימן

בפני
:

ונציגי הציבור: נאזם חריש ומשה כחלון
דב ברקו
התובע
אבנר פרידמן

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד אסתר הלפרן

פסק דין
1. התובע, עבד משנת 1974 כאזרח עובד צה"ל בבית הספר בטכני של חיל האויר, כפקיד ולאחר מכן כמחסנאי וכעובד נקיון, עד אוקטובר 1999.
בתביעה שלפנינו מבקש התובע להכיר בנזק ממנו הוא סובל לדבריו בכתפיו, בחוליות עמוד השדרה הצווארי ובשתי ידיו, כתוצאה של "פגיעה בעבודה", שנגרמה לו, לטענתו, כתוצאה של ארועים תאונתיים זעירים, בדרך של מיקרוטראומה.

כפי שציינו בהחלטת בית הדין מיום 15.10.2001, בשני טפסי התביעה שהגיש התובע לנתבע (מוצגים נ/1 ו- נ/2), כמו גם בכתב התביעה שהגיש לבית הדין ובתצהירו, ייחס התובע את הנזק בכתפיו לשני ארועים תאונתיים ספציפיים: האחד מיום 10.9.97 והשני מיום 26.2.98.
הנתבע דחה את שתי התביעות בטענה שבשני המקרים לא הוכח "אירוע תאונתי".
במהלך הדיון בבית הדין, משהוכח כי המאמצים הפיזיים שביצע התובע, לרבות הרמת משאות כבדים ועבודה מאומצת של הכתפיים והידיים, היו חלק רגיל ושגרתי בעבודתו היום יומית של התובע, ולאחר שמיעת עדות התובע, שנתמכה בעדויות ובראיות נוספות, הסכימה ב"כ הנתבע למינוי מומחה רפואי בשאלת המיקרוטראומה, משמע שהוסכם כי התקיימה תשתית עובדתית הדרושה לעניין פגיעה בדרך המיקרוטראומה.
משכך - ביקש התובע לבסס את התביעה בעילה של מיקרוטראומה וויתר על התביעה, ככל שהתייחסה לשני הארועים הספציפיים הנ"ל.
2. בהחלטה הנ"ל מיום 15.10.01 (להלן-"ההחלטה") קבע בית הדין את העובדות הצריכות לעניין, בהסכמת הנתבע, משקבענו, בין השאר, את העובדות הבאות:
"... במשך משך למעלה מ- 22 שנה עד אוקטובר 1996, עבד התובע כפקיד,
בעבודות משרדיות בלבד, שאינן כרוכות במאמץ פיזי.

... בעבודתו במשק ובמחסן, מאוקטובר 1996 עד אוקטובר 1999, במשך
למעלה משנה וחצי ... עסק התובע בעבודה הכרוכה במאמצים פיזיים
ובפעולות חוזרות ונשנות של הרמת משאות כבדים...

בעדותם בבית הדין, הסבירו התובע ומר אמויאל, כי מדובר בהרמת מאות
פחי צבע כבדים, בשתי הידיים, וסידור פחי הצבע על המדפים, חלקם
בגובה 1-2 מטר...

בחודשים יוני-אוגוסט 1997 , או בסמוך לכך, החל התובע לסבול מכאבים
בכף ידו ולדבריו גם מחוסר תחושה בשורש כף היד השמאלית.
משפנה לאורטופד, נשלח התובע לבצע בדיקת e.m.g ואובחן כי הוא
סובל מתסמונת התעלה הקרפלית (carpal tunnel syndr)...

...ביום 26.2.98, בעת שעבד בסידור פחי הצבע במחסן... נתקף התובע
בכאבים בכתפו הימנית, שהקרינו עד כף יד ימין, ולדבריו: "זמן קצר
לאחר מכן התחלתי לחוש רדימות ונימול באצבעות כף יד ימין".

... לטענת התובע, בבדיקות שביצע על פי הוראת האורטופד, אובחנה
פריצת דיסק צווארי בגובה החוליות 5c - 6c ...".

3. בשאלת קביעת הנזק, ובשאלות הרפואיות הדרושות לצורך הכרעה בשאלה האם מדובר בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה, מינה בית הדין את ד"ר דוד אנגל, מומחה לכירורגיה אורטופדית, כמומחה רפואי מטעם בית הדין.

4. בחוות דעתו מיום 3.11.01, השיב המומחה הרפואי לשאלות בית הדין, בקובעו כדלקמן:
"הנזק שאובחן בצווארו של התובע הינו: שנויים ניווניים (ספונדילוזיס),
ובלט דיסק 6c- 5c.
ביד שמאל אובחנה תסמונת תעלה קרפאלית (לחץ על העצב המדיאני
באזור שורש כף היד).
על פי חלק מהרישומים היתה תסמונת זו גם ביד ימין.
בכתף לא אובחן נזק".
לשאלת הקשר הסיבתי ולשאלות בדבר קיומן של פגיעות זעירות מצטברות בדרך של
מיקרוטראומה, השיב המומחה, בשלילה (ההדגשות הוספו):

"עבודתו, כפי שתוארה, כולל הרמת מאות פחי צבע וסידורם על המדפים
לא גרמה ולא תרמה לנזקים הנ"ל במנגנון של נזקים זעירים ומצטברים.
הרמת הפחים לא גורמת כל נזקים בצואר וגם לא בתעלה הקרפאלית.

מחלותיו הן בגדר תהליך תחלואי שאינו קשור לעבודתו".

גם לגבי תקופת האי כושר, בגינה ניתנו לתובע תעודות רפואיות לנפגע בעבודה, קבע
המומחה הרפואי כי לא מדובר בתוצאה של נסיבות עבודתו, כפי שציין המומחה בתשובה
לשאלות בית הדין:
"היות שאין כל קשר סיבתי בין עבודתו למחלותיו הנ"ל, גם אי הכושר
אינו קשור בקשר סיבתי לעבודתו".
5. בתשובות לשאלות הבהרה שהופנו אליו לפי בקשת ב"כ התובע, חזר המומחה על קביעותיו ומסקנותיו, כפי שציין בחוות דעתו המשלימה מיום 27.4.02:
"שנוי בעבודת התובע, כולל מעבר מעבודה פקידותית לעבודת המחסן והנקיון, לא יגרום ולא יתרום למחלותיו, כולל הספונדילוזיס, בלט דיסק
ותסמונת התעלה הקרפאלית".

"... מאחר שהמחלות שאובחנו אינן קשורות בקשר סיבתי לעבודה,
הרי גם התלונות שנובעות מהן - אינן קשורות לעבודה".

המומחה חזר ושלל את האפשרות שמדובר בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה:
"לאור השאלות ותשובותי - אין מקום לשנות את חוות דעתי, על פיה
עבודתו לא גרמה ולא תרמה למחלתו במנגנון מיקרוטראומה".
6. בחוות דעתו המשלימה של המומחה הרפואי הועברה לבאי כח הצדדים, בצרוף החלטת
בית הדין מיום 30.5.02, שבסיומה נאמר:
"עולה לכאורה מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה
כי לא מדובר בפגיעה בדרך המיקרוטראומה.

בהתחשב בקביעות הנ"ל, יודיע ב"כ התובע, תוך 15 יום, אם הוא מסכים
לדחיית התביעה ללא צו להוצאות.
אם לא תהיה הסכמה - יגיש ב"כ התובע סיכומים, תוך 15 יום
וב"כ הנתבע תגיש סיכומים תוך 15 יום מקבלת סיכומי התובע".

7. המועד להגשת סיכומי התובע חלף עבר כבר מזמן, ועד היום לא נתקבלה תגובה מטעם
התובע ולא הוגשו סיכומיו.
ב"כ התובע גם לא ביקש להאריך את המועד להגשת הסיכומים מטעמו.

פסק הדין ניתן, אפוא, בהעדר סיכומים (ראה תקנות 52(ג) ו- 49 לתנות בית הדין לעבודה
(סדרי דין) תשנ"ב - 1991).

8. משקבע המומחה הרפואי כי אין כל קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין מחלותיו
(ספונדילוזיס, בלט דיסק 5c - 6c ותסמונת התעלה הקרפאלית) וכי בכתפיו של התובע לא
אובחן נזק כלשהו, וכן קבע המומחה כי "עבודתו, כפי שתוארה, כולל הרמת מאות פחי צבע
וסידורם על המדפים, לא גרמה ולא תרמה לנזקים הנ"ל במנגנון של נזקים זעירים
ומצטברים" וכי "מחלותיו הן בגדר תהליך תחלואי שאינו קשור לעבודתו" - נשמט הבסיס
לתביעה להכיר במחלות הנ"ל כתוצאה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה".

9. אשר על כן - התביעה נדחית.

10. אין צו להוצאות.

ניתן היום בהעדר הצדדים.
משה כחלון
נציג ציבור

נאזם חריש
נציג ציבור

נאוה וימן

ש ו פ ט ת

004011/98בל 710








בל בית דין אזורי לעבודה 4011/98 דב ברקו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 07/07/2002)