פסקי דין על מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה) | פסקי דין על אהרן כהן ערן

5477/07 תתע     06/07/2010




תתע 5477/07 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה) נ' אהרן כהן ערן




לך



st1\:*{behavior: }
12


בית משפט השלום לתעבורה בירושלים

תת"ע 5477-07 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה)
נ' כהן ערן



06 יולי 2010





בפני
כב' השופטת שרון לארי-בבלי


המאשימה


מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה)


נגד

הנאשם


אהרן כהן ערן


<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד גלעד משולם

הנאשם וב"כ עו"ד דוד קולקר

<#3#>
הכרעת דין

האישום
:
המדינה מאשימה את הנאשם כי ביום 15.12.2006 בשעה 4:00 או בסמוך לה, נהג ברכבו מ.ר. 9852106, במקום ציבורי בהיותו שיכור, שבדוגמת אוויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר נשוף הינו 725 מיקרוגרם, ובכך הפר את הוראת סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א –1961 (להלן: "הפקודה").

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, באמינות מכשיר הינשוף ובתקינותו.

בתאריכים 18.6.2008, 22.4.2009, 8.9.2009, התקיימו ישיבות ההוכחות בתיק.

רשימת עדים:
מטעם התביעה
העידו
ע"ת 1 מתנדב יעקב ארגמן (להלן: "המתנדב ארגמן")
ע"ת 2 מתנדב פסח אקרמן (להלן: "המתנדב אקרמן")
ע"ת 3 רס"ר תמר כארן (להלן: "השוטרת כארן")
ע"ת 4 רס"ר שרית מועלם (להלן: "השוטרת מועלם")
ע"ת 5 רס"מ חנה דוד (להלן: "המפעילה")


מטעם ההגנה
העידו
ע"ה 1 הנאשם עצמו
ע"ה 2 מר משה נסקו (להלן: "החבר משה")
ע"ה 3 מר עידו אביוף (להלן: "החבר עידו")
ע"ה 4 מר ברק לוי (להלן: "החבר ברק")

רשימת מוצגים:
ת/1 מזכר
ת/2 טופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות
ת/3 הסבר והבהרה לחשוד בנהיגה בשכרות תחת השפעת אלכוהול.
ת/4 מזכר
ת/5 דו"ח פעולה
ת/6 הזמנה לדין וכתב אישום
ת/7 דו"ח על עיכוב
ת/8 טופס תחקור לחשוד בנהיגה בשכרות
ת/9 אישור בדבר נטילת רישיון נהיגה
ת/10 אישור בדבר נטילת רישיון רכב
ת/11 פלט בדיקת כיול
ת/12 דוח הפעלת "ינשוף"
ת/13 טופס זיכרון דברים על בדיקת שכרות
ת/14 פלטים
ת/15 תעודת עובד ציבור

נ/1 תמונה
נ/2 תמונה
נ/3 תמונה
נ/4 תמונה
נ/5 תמונה


פרשת התביעה:
עד תביעה מס' 1
, המתנדב ארגמן, ערך לנאשם בדיקת מאפיינים ואת המסמכים ת/1, ת/2 ות/3. המתנדב ארגמן העיד כי אינו זוכר את האירוע וריענן את זכרונו באמצעות המסמכים שערך. בבדיקת המאפיינים התנדנד הנאשם כשנדרש ללכת על קו ישר והחטיא במבחן הבאת אצבע יד שמאל לאף בעיניים עצומות. מפיו נדף ריח חזק מאוד של אלכוהול והוא התקשה בהבנת הוראות. הנאשם טען כי שתה בירה אחת בשעה 22:30 או בסמוך לה.

עד תביעה מס' 2
, המתנדב אקרמן, ערך את מסמך ת/4. מעיון בו עולה כי עצר את הנאשם לבדיקה בשעה 3:45 והמתין עמו עשרים דקות עד לביצוע בדיקת הינשוף. בזמן זה וידא כי לא שתה, לא אכל ולא עישן. גם הוא ציין כי אינו זוכר את האירוע.

עדת תביעה מס' 3
, השוטרת כארן, ערכה את המסמכים ת/5 ו- ת/6. השוטרת כארן העידה כי היא זוכרת את האירוע באופן חלקי בלבד ולדבריה לא הבחינה בביצוע העבירה. בליל האירוע עצרו מתנדבים את הנהגים לבדיקה וקראו לשוטרים על מנת שירשמו דוחות. לדבריה, המתנדב ארגמן מסר לה את הרישיונות של הנאשם ולפיכך הניחה כי הוא זה שעצר אותו וכך רשמה בדוח הפעולה. עוד ציינה כי הבחינה שהנאשם מציק למפעילה ומנסה לשבש את דרישת 15 הדקות בהן התבקש שלא לאכול, לשתות וללעוס מסטיק. לפיכך נלקח לניידת ושם המתינו עמו. בבדיקת הינשוף נמצא הנאשם שיכור והיא הסיעה אותו בתום האירוע לביתו.

עדת תביעה מס' 4
, השוטרת מועלם, ערכה את המסמכים ת/7 עד ת/10. השוטרת מועלם,
שלא זכרה את האירוע, העידה כי הנאשם ציין בפני
ה ששתה וודקה – רדבול ובירה. הוא הוזהר והבין את מהות האזהרה, היה ענייני והשיב לשאלותיה.

עדת תביעה מס' 5
, המפעילה, ערכה לנאשם בדיקת ינשוף. אף היא ציינה כי לא זוכרת את האירוע. המפעילה ערכה בדיקת אימות כיול למכשיר הינשוף (ת/11), ואת המסמכים דוח הפעלת ינשוף (ת/12), טופס זכרון דברים (ת/13) ופלטי ינשוף (ת/14).
המפעילה העידה כי וידאה עם השוטרת כארן כי הנאשם המתין 15 דקות עובר לביצוע הבדיקה.

פרשת ההגנה:
עד ההגנה מס' 1
הוא הנאשם עצמו (להלן: "הנאשם"). הנאשם העיד כי בליל האירוע שתה בסיום עבודתו שתי כוסות ועוד מספר לגימות של וודקה - רד בול עם חבר ב"ארומה". מאחר ושתה, ביקש משכנו עידו העובד בסמיכות כי יסיע אותו לביתו, בו שהה עד לסביבות השעה 23:00. בשעה זו יצא הנאשם לבילוי במועדון ה"נגרו" שבמתחם הרכבת עם שני חבריו, ברק ומשה, במהלכו שתה בירה בשעה 1:00 או 2:00. כשיצא מהמקום בסביבות השעה 3:00 נעצר לבדיקת אלכוהול במסגרתה התבקש לבצע גם בדיקת מאפיינים. לטענתו, הבדיקה נעשתה לנגד עיני המבלים האחרים במתחם, לרבות חבריו שהיו שיכורים, תוך שהם מנסים להכשילו לשם הצחוק. בנסיבות אלה נכשל הנאשם לטענתו בבדיקת הבאת אצבע לאף. באשר להליכה על קו, טען הנאשם כי התבקש לצעוד על פסי רכבת, שהינם בולטים (נ/2). הנאשם טען כי בנסיבות אלה ביקש מהמתנדב ארגמן לבצע הבדיקה במקום אחר, אך זה סירב. לטענת הנאשם התבקש להמתין בניידת עד לבדיקת הינשוף ובמשך הזמן הזה לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא. לדבריו לעס מסטיק קודם לכן, כשישב ברכבו והמתנדב ארגמן טען כנגדו כי הוא אינו מקשיב להוראותיו.

עד הגנה מס' 2
, החבר משה, העיד כי לא הרגיש טוב במהלך הבילוי ולכן עזב עם הנאשם את מועדון ה"נגרו". ביציאה עצרו אותם שוטרים, אך הוא לא זכר ולא שם לב אלו בדיקות התבקש הנאשם לבצע.

עד הגנה מס' 3,
החבר עידו, הסיע את הנאשם לביתו לאחר ששתה ב"ארומה". עידו העיד כי הנאשם גר בסמיכות אליו ונוהג להסיעו לביתו כאשר הם מסיימים לעבוד באותה שעה. באותו הערב, העיד כי הנאשם אמר לו ששתה וודקה ולכן לא רצה לנהוג.

עד הגנה מס' 4
, החבר ברק, העיד כי בליל האירוע הגיע לביתו של הנאשם ואישר כי הוא והחבר משה שתו בביתו אך לא כן הנאשם. בהמשך הערב הוסיף כי יצאו לבלות במועדון ה"נגרו" והוא שנהג ברכבו של הנאשם. במועדון ה"נגרו", בילו בנפרד ולטענתו לא הבחין בנאשם שותה אלכוהול. לאחר שיצא מהמועדון הבחין כי הנאשם נעצר לבדיקה על ידי השוטרים. החבר ברק העיד כי הנאשם הלך על פסי רכבת, אך לא זכר אם הפסים היו בולטים או שקועים באספלט והוסיף כי הנאשם ביקש מהמתנדב ארגמן לבצע את הבדיקה במקום אחר, אך האחרון סירב.

ב"כ הנאשם, העלה בסיכומיו מספר טענות, אשר יש בהן, לדידו, כדי ליצור ספק סביר ולהביא לזיכויו של הנאשם.

טענות ב"כ הנאשם הן כדלהלן:

1.
טענה כנגד פלט בדיקת אימות הכיול
2.
טענה כנגד תוכן פלטי הינשוף
3.
טענה שקיים ספק אם הפלטים שהוגשו שייכים לנאשם
4.
טענה כי בדיקת המאפיינים לא תקינה
5.
טענה כנגד אמינות תוצאת בדיקת הינשוף
6.
טענה כנגד אי - אזהרת הנאשם
7.
טענה כנגד מועד העבירה כמצויין בכתב האישום

קודם שאדון בטענות ההגנה, אציין כי ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה כי קביעותיו של מותב תלתא בת 11893/07 מדינת ישראל נגד עוזרי עינת מלכה, (לא פורסם, ניתן ביום 7.3.2010) (להלן: "פס"ד עוזרי"), לעניין קבילותו של מכשיר הינשוף ואופן ההרשעה באמצעותו יחולו על המקרה שלפנינו. הסכמה זו באה לידי ביטוי בהחלטתי מיום 23.11.2008.

1. טענה כנגד תוכן פלט בדיקת אימות הכיול

טען ב"כ הנאשם כי יש להוכיח את תוכנו של פלט בדיקת אימות הכיול. הבעייתיות קיימת נוכח העובדה שהמפעיל רושם בכתב ידו את ערך הבלון, מבלי לדעת כי זהו אכן הערך הנכון.

העידה המפעילת (עת/5) ביחס לפלט הכיול כי המספר שנרשם בכתב ידה הוא הערך הרשום על הבלון, באמצעותו נערכת בדיקת אימות הכיול (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 12-11).

בפס"ד עוזרי, התייחס הרכב השופטים לסטיית התקן האפשרית בבלון הכיול עצמו. המדובר בסטיית תקן שיכולה לנוע בין 2%
±
ל – 5%
±
. סטיה שכזו, במקרי הקיצון שלה, יכולה לגרום לכך שיהיה הפרש גבוה מ – 5% בין הריכוז בבלון לריכוז הנמדד במכשיר. לאור זאת נקבע בפס"ד עוזרי כי "יש מקום לקזז מכל תוצאת מדידה של הינשוף 10% לטובת הנבדק" (עמ' 94 לפסה"ד).

קביעה זו מקובלת עלי. ואולם במקרה שלפנינו ולאור כמות האלכוהול הגבוהה שנמדדה אצל הנאשם, גם קיזוז של 10% מתוצאת המדידה לא יועיל לנאשם.

2
.
טענה כנגד תוכן פלטי הינשוף


לטענת ב"כ הנאשם קיימת בעייתיות בתוכן הפלטים שמפיק מכשיר הינשוף. המדובר בתוכן הפלטים המציין את כמות האלכוהול שנמדדה. ב"כ הנאשם טען כי על המאשימה להוכיח באופן פוזיטיבי כי הפלטים תואמים את תוכנם.

דין הטענה להידחות.

בפס"ד עוזרי קבע הרכב השופטים כי ניתן לקבל את הנתונים המופקים על ידי הינשוף כראיה במשפט פלילי. קביעה זו מקובלת גם עלי. המדובר בחזקה הניתנת לסתירה, אשר הנטל לסתירתה מוטל על ההגנה.
במקרה שלפני לא עמד הנאשם בנטל ואסביר.
לצורך הפעלה תקינה של הינשוף, נדרש המפעיל לבצע בדיקות מקדימות ביחס לתקינות המכשיר ולנבדק (בדיקת אימות כיול ווידוא המתנת 15 הדקות בהן הנבדק לא אכל, לא שתה ולא הקיא וכחמש דקות בהן לא עישן). משאלה בוצעו בהצלחה והופעל המכשיר, על המפעיל לעקוב אחר הוראותיו ולפעול בהתאם, בכפוף להנחיות היצרן ונהלי המשטרה. מיומנותו של מפעיל נמדדת, אם כן, על סמך האופן שבו הפעיל את המכשיר, ולא אם הבין כיצד פועל המכשיר ומהם החיישנים הפעילים המספקים את התוצאה.

המפעילה נשאלה בנוגע לאופן ביצוע בדיקת אימות הכיול שביצעה והסבירה כי לאחר שמפעילה את המכשיר נעשית הבדיקה באופן אוטומטי (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 3-2). המפעילה נשאלה עוד על תכולת בלון הגז, על בדיקת "בלנק סמפל", ערכי
ir
ו -
ec
. על חלק מהתשובות התקשתה המפעילה להשיב ואולם לא מצאתי כי יש בכך כדי לפגום בתוכן הפלט.

בית משפט זה נתקל במפעילים רבים, אשר למעט הידיעה על איזה כפתור עליהם ללחוץ ומה סדר הפעולות אותן עליהם לבצע, אינם בקיאים ואינם מבינים כיצד פועל המכשיר. יתכן וראוי היה להרחיב ידיעותיהם של המפעילים ולהכשירם באופן מעמיק יותר בנוגע למכשיר ולאופן פעולתו ואולם אינני סבורה כי בכך יש כדי לפסול את הבדיקה. לצורך ההשוואה נדגים כי טכנאי רנטגן אינו נדרש להבין כיצד פועל מכשיר הרנטגן ואיך הוא מספק צילום של עצמות הגוף. תחת זאת, עליו לדעת להפעיל את מכשיר הרנטגן במיומנות בכדי להפיק צילום איכותי, שניתן יהיה להסתמך עליו.

במקרה שלפני, בדיקת הינשוף נעשתה לאחר שוידאה המפעילה באמצעות השוטרת כארן, כי חלפו 15 הדקות הנדרשות עובר לביצוע הבדיקה (עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 14). במהלך הבדיקה הקפידה המפעילה על החלפת פיה בין נשיפה לנשיפה (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 20-19), ופעלה לטענתה בהתאם להוראות היצרן שנלמדו בקורס (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 26-25). המפעילה לא זכרה אמנם את ההפרש המקסימלי המותר בין תוצאת נשיפה אחת לשניה, אך ציינה כי מעל לפער מסוים המכשיר פוסל את הבדיקה (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 25-21) וכשיש תקלה מודיע על קיומה (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 10-5).

הנאשם לא הוכיח כי מכשיר הינשוף בו נבדק היה תקול כמו גם כי המפעילה פעלה בניגוד להוראות היצרן ו/או נוהלי המשטרה. לאור זאת, ולאור חזקת התקינות הקיימת למכשיר, לא מצאתי כאמור לקבל את הטענה.

3. טענה שקיים ספק אם הפלטים שהוגשו שייכים לנאשם
ב"כ הנאשם טען כי ספק בלבו אם פלט תוצאות הבדיקה שייך לנאשם.

לא מצאתי לקבל את הטענה.

המפעילה נשאלה בחקירתה:
"ש. תתארי בבקשה במצב שיש כמה שיכורים בפרק זמן קצר, איך את מבצעת את הבדיקה, היכן את שמה את הנאשמים.

ת.
כשיש מס' שיכורים, אני לא עוצרת את האנשים בד"כ מי שעוצר אותם זה השוטרים בשטח, השוטר נמצא עם הנהג ושומר עליו על ה- 15 דקות, לוקחת את הנהג לבדיקה עורכת לנהג את הבדיקה עם המכשיר ברכב, רושמים את כל הפרטים ליד הנבדק, הכל נרשם על גבי הפלט ואז מעבירה את הטפסים לשוטר.
ש.
עד שאת לא מסיימת עם אותו שיכור את לא עוברת לשיכור הבא?
ת.
לא, מילוי הפרטים מול הנהג זה הדבר החשוב ביותר. את זכרון
הדברים ניתן לרשום יותר מאוחר".
(עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 23 עד עמוד 10 לפרוטוקול, שורה 2)

גרסה זו לא נסתרה על ידי הנאשם. האחרון העיד כי המתין בניידת עד לבדיקת הינשוף כששני שוטרים שהתחלפו ביניהם שמרו עליו (עמוד 14, שורות 24-23; עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 3-1) בכל מקרה לא ציין כי בזמן בדיקת הינשוף היו מספר נבדקים
במקביל ואף חתם על פלט הינשוף. לפיכך הטענה לא הוכחה והיא נדחית.


4. טענה כי בדיקת המאפיינים לא תקינה

ב"כ הנאשם טען כי בדיקת המאפיינים שנערכה לנאשם לא תקינה ואין לקבלה.

בדיקת המאפיינים בוחנת כיצד מבצע הנבדק פעולות הדורשות שליטה קוגניטיבית. המדובר בבדיקה סובייקטיבית המבוססת על התרשמותו ועל שיקול דעתו של הבודק.
מעיון בטופס בדיקת המאפיינים (ת/2) עולה כי מפי הנאשם נדף ריח חזק מאוד של אלכוהול, הוא התנדנד בהליכתו ונכשל במבחן הבאת האצבע לאף. כן ציין המתנדב ארגמן כי הנאשם התקשה בהבנת הוראות פשוטות וניסה ללעוס מסטיק על אף שהורה לו לא לעשות כן (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 20-19; ת/1). בנסיבות האמורות העריך המתנדב ארגמן את מידת שכרותו של הנאשם כבינונית (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 6-5). השוטרת כארן הבחינה כי הנאשם "מציק" למפעילה "ומנסה לשבש את העניין של ה-15 דקות ללא אכילה, שתיה ומסטיק" (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 27-26). המתנדב אקרמן ציין כי מהנאשם נדף ריח חזק של אלכוהול ועיניו היו אדומות (ת/4).

הנאשם טען כי הסיבה לכשלונו במבחן הליכה על קו ישר נעוצה בכך שהתבקש ללכת על פסי רכבת בולטים. המתנדב ארגמן הכחיש כי הורה לנאשם או למאן דהוא ללכת על פסי רכבת (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 14) והוסיף כי ברדיוס של למעלה מ – 500 מ' ממקום ביצוע הבדיקה אין פסי רכבת (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 3-1). הנאשם הציג תמונות נ/1 – נ/5 שצילם לטענתו באיזור הבדיקה, אך לא עימת את המתנדב ארגמן עם תמונות אלה - וחבל. עיון בתמונות מלמד על שרידי פסי רכבת המצויים במקום. ואולם נראה כי פסים אלה מולאו באספלט ואינם בולטים מעל פני הכביש. החבר ברק לא זכר אם הפסים בולטים מהכביש (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 2) ולא חיזק בעניין זה את גרסת הנאשם. בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש ממש בטענתו זו.


אציין כי מן הראוי שבדיקת מאפיינים תיערך במקום נסתר, תוך שמירה מקסימלית על כבוד הנבדק ופרטיותו. עם זאת ברור לי כי לא תמיד הדבר אפשרי.

במקרה שלפני, בדיקת המאפיינים בוצעה על ידי המתנדב ארגמן (עת/1) בדרך בית לחם ליד שגריר (ת/2), מחוץ למתחם הרכבת. הנאשם טען כי הבדיקה נערכה מול היוצאים ממתחם הרכבת ומול חבריו ולפיכך ביקש מהמתנדב ארגמן לעשותה במקום אחר, אך האחרון לא התייחס (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 22-20). החבר ברק חיזק גרסה זו בהעידו כי הבחין בנאשם ובשוטרים בצאתו מהמועדון, (עמוד 3 לפורוטוקול, שורה 24; עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 30-29), אז הבחין גם בחברים שצעקו לו (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 29). החבר ברק אישר כי הנאשם ביקש מהמתנדב ארגמן לבצע את הבדיקה במקום אחר, אך זה הורה לו לבצע את הבדיקה במקום (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 10-9).

בנסיבות האמורות מפאת כבודו של הנאשם ולאור התנהגות חבריו, יתכן והיה מקום להיעתר לבקשתו ולבצע את הבדיקה במקום אחר. חרף האמור, לא מצאתי כי יש בכך להביא לפסילת הבדיקה.

5.
טענה כנגד אמינות תוצאת בדיקת הינשוף

הוסיף וטען ב"כ הנאשם כי קיים פער גדול בין רמת שכרותו של הנאשם כפי שזו עולה מבדיקת המאפיינים והתנהגותו לבין הרמה הנמדדת במכשיר הינשוף. בין השתיים טען ב"כ הנאשם יש להעדיף דווקא את בדיקת המאפיינים והתרשמות השוטר הימנו.

אקדים ואציין אציין כי טענה זו סותרת את קודמתה ואין ראוי ניסיון הנאשם לאחוז בחבל משתי קצותיו.

לגוף הטענה - אין מחלוקת כי הנאשם שתה אלכוהול. כך עולה מהמסמכים ת/2 ות/8, ואף מדברי הנאשם עצמו שהודה כי שתה שתי וודקה וודקה עם רד בול בתוספת מספר לגימות ב"ארומה" ועוד בירה במועדון ה"נגרו" (עמוד 14 לפרוטוקול, שורה 8; עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 19-13; עמוד 17 לפרוטוקול, שורה 1; עמוד 18 לפרוטוקול, שורוה 14). לשוטרת מועלם אמר הנאשם כי שתה שלוש כוסות וודקה רדבול ובירה אחת (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 1). החבר עידו העיד כי הנאשם אמר לו ששתה וודקה, אך לא ידע כמה (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 1, 5).
החברים ברק ומשה לא הבחינו אם וכמה שתה הנאשם (עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 4 – עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 1; עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 21-18).

הפער הנטען בין רמת השכרות עליה התרשמו המתנדבים לבין רמת השכרות שנמדדה הוא פער הקיים בין בדיקה מדעית - אובייקטיבית לבין בדיקה סובייקטיבית - התרשמותית. הגם שניתן, וכך קבעתי לא אחת, להרשיע בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך בדיקה סובייקטיבית זו, הרי שמקום בו קיימת בדיקה מדעית, יש להעדיפה.
בהקשר זה ציינה כב' השופטת ברקאי, בע"פ (ב"ש) 6559/09 ליבקין נגד מדינת ישראל (לא פורסם), ניתן ביום 22.10.2010:

"כאשר לצד בדיקת המאפיינים קיימת הוכחה מדעית בדבר רמת האלכוהול בדמו של אדם יש לבחון את בדיקת המאפיינים בזהירות רבה, בהיותה בדיקה הנעשית על פי התרשמות סובייקטיבית של השוטר".

המתנדבים ארגמן ואקרמן התרשמו כי הנאשם שיכור בשל כמה מאפיינים ולפיכך הועבר לבדיקת ינשוף. זו איששה את ההתרשמות. ידוע כי צריכת אלכוהול משפיעה באופן שונה על אנשים שונים. יש המושפעים מכמות קטנה של אלכוהול ויש השותים כמות גדולה מבלי שהדבר ניכר עליהם. מסיבה זו קבע המחוקק הגדרה אחידה ואובייקטיבית ל"שיכור". בהגדרה, ארבע חלופות. הרלבנטית לעיינינו קבועה בסעיף 64ב(א)(3) לפקודה:
"(3)
מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת"

תקנה 169ב(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, קובעת:


"לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה".



ע-2009
""ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת
דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)
240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
(2)
50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם".

אמינות בדיקת מכשיר הינשוף נקבעה כאמור בפס"ד עוזרי. בפרשת ליבקין הנ"ל, אימץ בית המשפט המחוזי את קביעת ההרכב ביחס לאמינות מכשיר הינשוף.
בנסיבות אלה, אין מקום לטענה כנגד אמינות תוצאת הבדיקה והיא נדחית.

6. טענה כנגד אי - אזהרת הנאשם

עוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם נחקר כחשוד תחת אזהרה בלי חשד סביר מוקדם.

דין הטענה להידחות.



סעיף 64ב(א1) לפקודה קובע:
"(א1)
שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו".

מלשון הסעיף עולה כי ניתן לדרוש בדיקת נשיפה גם ללא חשד לביצוע עבירה ומכאן כי לא נפל פגם בבדיקה הנשיפה שנערכה לנאשם. לאחר שבוצעה הבדיקה ונמדד ריכוז אלכוהול העולה על המותר, הוזהר הנאשם במסגרת טופס תחקור לחשוד (ת/8; עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 21-18). תוצאת בדיקת ינשוף, ובפרט תוצאה כל כך גבוהה, מבססת לטעמי חשד סביר לביצוע העבירה.

7. טענה כנגד מועד העבירה כמצויין בכתב האישום


כתב האישום מייחס לנאשם נהיגה בשעה 4:00 (ת/6) ואולם אין מחלוקת כי בשעה זו לא נהג הנאשם.

ממסמך ת/2 עולה כי בדיקת מאפיינים נערכה לנאשם בשעה 4:00. במזכר ת/1 ציין המתנדב ארגמן כי הנאשם הועבר אליו לבדיקת מאפיינים על ידי המתנדב אקרמן, ומכאן כי נעצר עוד קודם לשעה 4:00. המתנדב אקרמן העיד כי עצר את הנאשם בשעה 3:45 (ת/4; עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 5-4, 19; עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 13-12).
השוטרת כארן העידה, וכך עולה גם מדוח הפעולה ת/5 כי רישיונות הנאשם נמסרו לה בשעה 4:00. בהקשר זה ציינה כי בעבר הנוהל היה לרשום את השעה בה נמסרו הרישונות. נוהל זה שונה, וכיום בעת מסירת הנהג נמסרת גם שעת עצירתו (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 12-9, 29-28).

התרשמתי כי השוטרת כארן שגתה ברישום ההזמנה לדין וכתב האישום וציינה כשעת העבירה את השעה בה היא קיבלה את הטיפול בנאשם. ברור לכל כי בשעה זו לא נהג הנאשם. אציין כי טיפלו בנאשם מספר שוטרים ומתנדבים ויתכן כי במסגרת העברת המידע מגורם אחד לשני – נפלה הטעות. במסגרת תיק ת' 6884/06 עמדתי על הצורך במילוי המסמכים והדוחות בדיוק ובזהירות באשר אלה מבססים הרשעה. ואולם השגיאה במקרה זה אינה מהותית, אינה מקפחת את זכות הנאשם להגנה ואינה יורדת לשורשו של כתב האישום. בדיקת הנשיפה נערכה בשעה 4:17, כך שלכל הדעות חלפו למעלה מ – 15 הדקות הנדרשות מרגע שנעצר ועד לביצוע הבדיקה.

לאור האמור הטענה נדחית.

סיכום

פס"ד עוזרי הכיר באמינותו של מכשיר הינשוף בבדיקות שנמדדה בהן תוצאה הגבוהה מ – 400 מק"ג. זאת לאחר שבחן לעומק טענות מטענות שונות בנוגע לחוקיות המכשיר, אופן הפעלתו ותחזוקתו על ידי משטרת ישראל. במדידה שנערכה לנאשם נמצא ערך של 725 מק"ג, ומשכך הרי שקיימת חזקת תקינות ואמינות למכשיר. הנטל לסתירתה מוטל על הנאשם, אך כפי שכבר ציינתי לא עמד הנאשם בנטל זה.

מטעם המאשימה העידו שני מתנדבים, שתי שוטרות ומפעילת ינשוף. אלה העידו בצורה ברורה ומקצועית. לא מצאתי סתירות מהותיות בין עדויותיהם. אלה השלימו אחת את האחרת והציגו תמונה מלאה של
האירוע.

עדות הנאשם מנגד היתה מגמתית ונמצאו בה סתירות מהותיות. כך למשל העיד הנאשם תחילה כי לא שתה במועדון ה"נגרו" ובמשך כחמש שעות ולא היה שיכור (עמוד 14 לפרוטוקול, שורה 24). אך במהלך חקירתו הנגדית הוסיף כי שתה גם בירה לקראת סוף הערב בסביבות השעה 01:00 – 02:00 (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 19-18).

חבריו של הנאשם העידו באפן אמין, אך לא מצאתי כי יש בעדותם כדי לסייע לנאשם באופן ממשי. החברים ברק ומשה העידו כי הסתובבו בנפרד במועדון (עמוד 3 לפרוטקול, שורות 24-23; עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 5-4; עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 17-16) ולכן לא הבחינו אם נאשם שתה (עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 32עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 1; עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 21-20). גם החבר עידו, לא הבחין בנאשם שותה וניזון כאמור ממידע שמסר לו הנאשם (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 5-4).

החבר משה העיד כי לא הרגיש טוב ולכן לא זכר את האירועים (עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 9-6). ברק העיד כי יצא מאוחר יותר מהמועדון (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 14-12, 22) ועוד כי לא היה נוכח כלל עם הנאשם בבדיקת הינשוף (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 26-25; עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 32-29).

לאחר ששקלתי את העדויות, עיינתי בראיות ושמעתי את טיעוני הצדדים, השתכנעתי שהתביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, והוכיחה במידה הנדרשת ומעבר לספק סביר את עובדות כתב האישום. משכך הנני קובעת כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו ומרשיעה אותו בעבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד להוראת סעיף 62(3) לפקודה.


<#9#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.



שרון לארי-בבלי
, שופטת




גזר דין

הנאשם בפני
הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בשיכרות. המדובר בשיכרות של 725 מיקרוגרם שהיא פי שלושה ומעלה מן המותר בחוק. לא מצאתי כל סיבה לחרוג מפסילת המינימום הקבועה בחוק ולאור רמת השיכרות הגבוהה מצאתי אף להעלות ממנה. כפי שציינתי בפסקי דין רבים, נהיגה בשיכרות היא מכת מדינה ועל בתי המשפט להירתם למלחמה בתופעה.

אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1
.

לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 400 ₪ כל אחד

החל מיום 1.9.10.
2.

לפסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים בניכוי חודש סה"כ 35 חודשים. הנאשם יפקיד רשיונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מתוך שישים ימים מהיום. הנאשם מוזהר בזה כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.
3.

לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

<#11#>

ניתן והודע היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.



שרון לארי-בבלי
, שופטת













תתע בית משפט לתעבורה 5477/07 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה) נ' אהרן כהן ערן (פורסם ב-ֽ 06/07/2010)