פסקי דין על חורי אברהם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

10492/97 עב     10/12/1998




עב 10492/97 חורי אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי





חורי אברהם

המערער:

מ. דהן

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
המוסד לביטוח לאומי

המשיב:

מ. הכט

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין
1. בפני
ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק), על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום: 15.01.97, אשר קבעה למערער 0% נכות בגין הפגיעה בעבודה מיום: 07.08.94.

2. טיעוני ב"כ המערער הם:
א. טעתה הועדה משלא התייחסה לתלונותיו של המערער לפיהן מאז האירוע התאונתי
סובל המערער מלחצים בחזה, כאבים לאחר מאמץ ונזקק לתרופות.

ב. טעתה הועדה משלא התייחסה לכך שקודם לאירוע לא סבל המערער מכאבים בחזה
למעט פעם אחת, וכי מאז התאונה מוגבל התובע בעבודה הכרוכה במאמץ פיזי.

ג. טעתה הועדה משלא התייחסה לכך שהאירוע היווה טריגר לאוטמים אשר ארעו
לאחר האירוע כפי שמצויין בחווה"ד של ד"ר זיסמן שצורפה למערער.

ד. טעתה הועדה משלא ערכה למערער בדיקה בזמן מאמץ לאור תלונותיו של המערער.

ה. טעתה הועדה משלא קבעה למערער 25% נכות עפ"י סעיף 9 (1) (ג) (2), 25% עפ"י
סעיף 9 (2) (א) ו - 10% עפ"י סעיף 10 (א) למבחנים.
3. טיעוני ב"כ המשיב הם:
א. הליקוי שהוכר בגין הפגיעה הוא הפרעות בקצב הלב.
הועדה התייחסה לכל תלונותיו של המערער בדקה אותו, התייחסה לעבר הרפואי
מתוך התיעוד הרפואי שהיה בפני
ה וקבעה כי הפרעת הקצב חלפה.

ב. הועדה נמקה כי למערער סיכון אישי לחלות במחלת טרשת העורקים בהתבסס על
החומר הרפואי, שאכן זו מחלתו, והתדרדרות במצב הינה תוצאה של הליך תחלואתי
ללא כל קשר סיבתי לתאונה.
מכאן שאין מקום ליישום סעיפי הליקוי המתבקשים על ידי המערער.

ג. הועדה מוסמכת לקבוע מהן הבדיקות שיש לערוך למערער, עפ"י שיקול דעתה
המקצועי.

ד. לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הועדה.

ה. חווה"ד שצורפה אינה רלבנטית בהיותה מאוחרת למועד הועדה.

לאחר שעיינתי בדו"ח הועדה ובחנתי טיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:
4. המערער נפגע בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה בתאריך: 07.08.94.
כפי שמצויין בדו"ח הועדה, הליקוי שהוכר על ידי המוסד כתוצאה של האירוע התאונתי הוא "הפרעות בקצב הלב".

ועדה בדרג ראשון קבעה למערער 15% נכות לצמיתות לפי סעיף 9 (1) (ג) 2 בניכוי 10% לפי סעיף 9 (1) (ג) (1) למבחנים.
המשיב ערער על החלטה זו בפני
הועדה הרפואית לעררים בנמקו הערעור בכך שהפרעות הקצב חלפו.

5. עיון בדו"ח הועדה לעררים מלמד כי הועדה התייחסה לתלונותיו של המערער, בדקה אותו וציינה את ממצאיה בדו"ח.

הועדה מציינת כי מדובר ב"מצב לאחר אוטם שריר הלב שהינו ללא כל קשר למאורע של הפרעות הקצב החולפת מיום: 07.08.94".

הועדה מציינת כי הפרעת הקצב שהופיע בסמיכות לאירוע שהוכר, חלפה תוך זמן קצר בלא שהותירה אחריה נזק אנטומי כלשהו.
כן מציינת הועדה כי עובר לפגיעה שהוכרה פנה המערער לביה"ח עם תלונות דומות שחלפו.
לכך יש להוסיף את העובדה כי למערער סיכון אישי גבוה לחלות בטרשת העורקים.

לאור כל אלו, ולאור ממצאי הצנתור והמהלך הקליני שאחריו קבעה הועדה כי מחלתו של המערער הוא תוצאה של התקדמות טרשת העורקים שפיתח שאיננה קשורה לפגיעה שהוכרה.

משכך, לא נפלה טעות בהחלטת הועדה.

6. באשר לטענת המערער בדבר או ביצוע בדיקת מאמץ - מדובר בענין רפואי שהועדה עפ"י מומחיותה והבנתה הרפואית ובהסתמך על התיעוד הרפואי שהיה בפני
ה, לא ראתה לבצעה ואל לבית הדין לקבוע לועדה באיזה אופן תבצע את תפקידה הרפואי או להורות לועדה אילו בדיקות עליה לערוך.

7. חווה"ד הרפואית שצירף המערער מאוחרת למועד ישיבת הועדה, ומשכך ודאי אין לקבוע על פיה דבר.

8. לאור כל האמור, משלא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הועדה - דין הערעור להידחות.

9. אין צו להוצאות.

10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' בכסלו תשנ"ט, (10 בדצמבר 1998), בהעדר הצדדים.
ורדה סמט - שופטת

אורית / d01049297z.1
1
עב 010492/97
בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
כב' השופטת סמט ורדה

בפני










עב בית דין אזורי לעבודה 10492/97 חורי אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/12/1998)