פסקי דין על עזיז זאמל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1609/09 בל     17/08/2010




בל 1609/09 עזיז זאמל נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני
:



st1\:*{behavior: }
בפני

:
השופט, חיים ארמון
נציג ציבור (עובדים): מר הארון ממדוח
נציג ציבור (מעבידים):מר חיים שניר



בענין
:
עזיז זאמל



ע"י עו"ד סלאימה קייס
התובע





המוסד לביטוח לאומי



ע"י עו"ד עדי עינב-גולן
הנתבע








ה
ח
ל
ט
ה


1.
ביום 17/9/08, הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה בגין טענתו על כך שעקב תנאי עיסוקו במשלח ידו כפחח רכב, מאז שנת 1965, הוא נפגע בעמוד השדרה שלו.

2.
משהנתבע לא החליט בתביעה עד יום 16/4/09, הגיש התובע את התובענה שבפני
נו. במהלך ההתדיינות בתובענה,
ביום 5/6/09, הגיע הנתבע להחלטה שיש לדחות את תביעת התובע. לאחר מכן, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן שבו טען כי הוא לקה בגבו בשל תנאי עיסוקו במשלח ידו, בדרך של מיקרוטראומה. הנתבע, בכתב הגנתו, ביקש לדחות את התביעה בטענה שלא היו אצל התובע ארועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים שיש בהם כדי להוות תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה ובטענה נוספת שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים שמהם הוא סובל.

3.
הצדדים לא הגיעו להסכמה על העובדות. לפיכך, הוגש תצהיר התובע, וביום 8/7/10 שמענו את עדותו (לא היו עדים אחרים).

4.
לאחר מכן, באת כחו של הנתבע סיכמה את טענותיה בעל פה, וב"כ התובע סיכם את טענותיו בכתב, בהתאם למוסכם בין הצדדים.

5.
בטרם פירוט העובדות נעיר כי לדעתנו אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, וניתן היה לחסוך את ישיבת ההוכחות. הנתבע אינו חולק, למעשה, על גרסתו של התובע בענין תנאי עבודתו. המחלוקת בין הצדדים היא בתחום המשפטי (בשאלת קיום תשתית עובדתית למיקרוטראומה), ובתחום הרפואי (בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עיסוקו של התובע במשלח ידו לבין הפגימות בעמוד השדרה שלו).


על כן, אנו מקבלים את גרסתו של התובע, והעובדות שאנו קובעים ואשר תפורטנה להלן, נקבעות בהתאם לכך.


אלה העובדות

7.
התובע, יליד שנת 1949, הוא פחח רכב, ומאז 1965 עסק התובע במקצועו זה.

8.
בחלק מהתקופה עבד התובע כעובד שכיר במוסכים שונים. בחלק אחר מהתקופה (מאז שנת 1992), עסק התובע בעיסוקו כעובד עצמאי, אך בכל מקרה מאז שנת 1965, עוסק התובע בפחחות רכב.

9.
את עיסוקו במשלח ידו ביצע התובע במשך עשרות השנים שמאז 1965, בשבוע עבודה בן 6 ימים, כשיום עבודה ממוצע הוא בן 8-9 שעות. עבודתו של התובע, היא עבודה פיזית קשה.

10.
עבודת פחחות הרכב כוללת שני תחומים עיקריים; תחום תיקון הפח והשלדה של כלי הרכב, ותחום הצביעה.

11.
העיסוק בתחום תיקון הפח והשלדה, מחייב שימוש בכלי עבודה ידניים פשוטים; מדובר בשימוש בפטישים שונים (במשקל 2 ק"ג ובמשקל 5 ק"ג), בשימוש במתקן למתיחת שלדות רכב ("מותח שלדות"), מכשיר "קונטרה" וכלים דומים. כל הכלים האמורים מחייבים הפעלת כח פיזי ידני.


12.
מותח השלדות הוא מוט מתכת בעל קצה מכופף, שמשמש ליישור השלדה באמצעות משיכת חלק ממנו בעוצמה. לשם יישור השלדה באמצעות מותח השלדות יש לחזור על פעולת משיכת המוט שוב ושוב, עשרות פעמים.


התובע מבצע את הפעולה האמורה בידו הימנית, ובאופן רגיל לשם ביצוע מתיחת שלדה באמצעות מותח השלדות, הוא מכופף ומיישר את ידו הימנית שוב ושוב, עשרות פעמים, כשהוא מפעיל כח באמצעות כל החלק העליון של גופו. פעולה זו מתבצעת על ידי התובע כשגופו מוטה אחורנית, ידו שלוחה הצידה, ופעולת המשיכה החוזרת ונשנית, נעשית לכיוון הצוואר שלו.

13.
העבודה האמורה בתחום תיקון הפח והשלדה, נעשית כשכלי הרכב עומד על הרצפה או מוגבה במקצת. התובע אמור לעבוד על כלי הרכב במקביל לגובה הפגיעה בפח או בשלדה. על כן, רוב עבודתו של התובע מבוצע כשגבו מכופף, במקביל להפעלת הכח הפיזי הנדרש.


לא כל הזמן גופו של התובע מכופף באותה זווית. הדבר תלוי בעיקר במיקום הפגיעה. אם הפגיעה היא בדלת המכונית, התובע - לעתים - מפרק אותה ועובד על הדלת בלבד. במקרים שבהם התובע אינו מפרק את החלק שעליו הוא עובד, זווית ההתכופפות שלו מותאמת למיקום הפגיעה ולסוג כלי הרכב.


לעתים, התובע מבצע את עבודתו תוך כריעה על הברכיים. לעתים הוא אף צריך לשכב מתחת לכלי הרכב.

14.
לשם יישור הפח במקום הפגיעה, התובע מכה בפטיש מכות חוזרות ונשנות על המקום הפגוע. מייד לאחר מכן, משתמש התובע במותח השלדות באופן המתואר בסעיף 12 לעיל. לאחר ביצוע סדרת מכות בפטיש וסדרת משיכות במותח השלדות, על התובע להתכופף אל מתחת לכלי הרכב כדי לבחון את התוצאה מזווית זו.


לאחר ההתכופפות, ובהתאם לתוצאה שהתובע רואה, עליו להמשיך את הפעולות שביצע לפני כן, כולל מכות חוזרות ונשנות בפטישים, לרבות פטישים כבדים.

15.
ביום עבודה ממוצע, התובע מתכופף כך, שוב ושוב, מאות פעמים.


16.
העבודה בתחום צביעת המכוניות מחייבת שיוף החלק הנצבע, צביעתו בצע יסוד, שיוף באמצעות מכשיר המיועד לכך, וצביעה באמצעות אקדח צבע. גם עבודה זו מחייבת התכופפויות חוזרות ונשנות.

17.
בשנת 2007 החל התובע לחוש כאבי גב וצוואר. הוא פנה לטיפול רפואי. בשל כאבי הגב שהתובע החל לסבול מהם, הוא צמצם את שעות עבודתו בכל יום עבודה וכן את מספר ימי עבודתו.


מיקרוטראומה

18.
לטענת הנתבע, לא התקיימה בעבודתו של התובע תשתית עובדתית מספקת לשם בחינת תורת המיקרוטראומה.

אנו דוחים טענה זו.

19.
לדעתנו, היו אצל התובע מספר סדרות של תנועות חוזרות ונשנות.

סדרה אחת היתה סדרה של התכופפויות חוזרות ונשנות. ההתכופפויות נעשו הן במסגרת העבודה של יישור ותיקון הפח והן במסגרת עבודת הצבע, כמתואר לעיל. התובע - כאמור - התכופף והתרומם מאות פעמים ביום עבודה.

סדרה נוספת של תנועות חוזרות ונשנות היתה במכות הפטיש. התובע הכה בפטיש, כמתואר לעיל, פעמים רבות לשם ביצוע מלאכת יישור של פח. גם סדרה זו נעשתה, בדרך כלל, כשהתובע במצב של כיפוף.

סדרה נוספת של תנועות חוזרות ונשנות היתה בשימוש במותח השלדות. שימוש זה חייב כיפוף ויישור של היד הימנית, תוך הפעלת כח רב לכיוון הצוואר, בעת שהגוף מוטה אחורנית.

פעולות אלה, מהוות סדרות של תנועות חוזרות ונשנות זהות במהותן, שהתובע ביצע במשך למעלה מ-40 שנה, 6 ימים בשבוע, למעלה מ-8 שעות ביום.


20.
גם עובד שעובד על פס ייצור שבו הוא עושה סדרה קבועה לחלוטין של תנועות חוזרות ונשנות, עושה גם תנועות אחרות מעת לעת. יש לו הפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו, יש לו הפסקות במהלך יום העבודה, יש לו מנוחה שבועית, חופשה שנתית, תקופות מחלה וכיוצ"ב.

הפסקות אלה, אשר בהן הוא בהכרח מבצע גם פעולות אחרות, אינן מבטלות את קיומה של סדרת התנועות החוזרות והנשנות שהעובד מבצע. כלומר, גם כאשר יש סדרה אחת קבועה של תנועות חוזרות ונשנות, יש - למעשה -
גם ביצוע של תנועות אחרות, ואין בכך כדי להשמיט את הבסיס מתחת ליישום תורת המיקרוטראומה באותו מקרה.


אין אנו רואים הבדל עקרוני בשאלה אם התנועות הנוספות על סדרת התנועות החוזרות ונשנות נעשות מחוץ לשעות העבודה או שהן נעשות במהלך שעות העבודה, במסגרת ביצוע סדרת תנועות אחרת (או אף עבודה אחרת שאינה בעלת אופי סדרתי).


אם ניטול לדוגמא מקרה של אדם שעבד במשך 15 שנה, 4 שעות ביום, על פס ייצור עם סדרה אחת של תנועות חוזרות ונשנות. במקרה כזה, סביר להניח שהנתבע לא היה חולק על קיומה של תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה, והיה מסכים למינוי מומחה רפואי לשם בחינת שאלת קיומה של מיקרוטראומה. האם מצבו של אותו אדם אמור להשתנות רק מפני כך שיום העבודה שלו היה ארוך יותר ובנוסף לאותן 4 שעות של ביצוע סדרת תנועות חוזרות ונשנות, הוא ביצע גם תנועות אחרות במשך עוד 4 שעות ביום העבודה ? לדעתנו - התשובה לכך שלילית. הרי אם הנזק הרפואי המצטבר נגרם מביצוע אותה סדרת תנועות במשך 4 שעות ביום עבודה, במשך 15 שנה, אזי סביר להניח שאותו נזק מצטבר אינו אמור להישלל רק בשל כך שאותו אדם עשה גם דברים נוספים בעבודתו. (ממילא, גם אם כל יום עבודה היה כולל רק את 4 השעות של סדרת התנועות, היה אותו אדם מבצע תנועות נוספות מעבר לאותה סדרת תנועות, בשעות שהן מחוץ לתחום יום העבודה).


ומה הדין אם בנוסף לאותן 4 שעות שבדוגמא הקודמת, עוסק אותו אדם בעבודתו במשך שעתיים נוספות כל יום, בביצוע עבודה אחרת שגם בה יש סדרת תנועות חוזרות ונשנות ? האם ביצוע סדרת תנועות נוספת שולל את האופי הסדרתי של התנועות מהסדרה הראשונה? גם התשובה על שאלה זו אמורה להיות שלילית, וזאת בדרך של קל וחומר לעומת מצב שבו התנועות הנוספות אינה סדרתיות.




לפיכך, אנו סבורים שלשם הוכחת התשתית העובדתית המספקת לבחינה הרפואית של שאלת המיקרוטראומה - די בכך שהמבוטח יוכיח כי היתה בעבודתו סדרה של תנועות חוזרות ונשנות, שלכאורה היתה יכולה לגרום נזק כנטען על ידיו. עצם העובדה שהיו גם תנועות נוספות (ובמיוחד - עוד סדרה או סדרות נוספות של תנועות) - אינה מספיקה כדי לשמוט את הצורך בבחינה הרפואית של הנזק שנגרם למבוטח מכל אחת מסדרות התנועות שהוכחו.

21.
אצל התובע הוכח כי הוא ביצע תנועות סדרתיות בשלוש סדרות כמפורט לעיל (התכופפויות, שימוש בפטיש ושימוש במותח שלדות). העובדה שלא היתה רק סדרה אחת של תנועות אלא היתה גם סדרה נוספת - אינה יכולה, לדעתנו, לשלול את ה"סדרתיות" שהיתה בעבודתו של התובע, ונכון לבדוק אם מבחינה רפואית נגרם לו נזק בדרך של מיקרוטראומה.

22.
על כן, דעתנו היא שיש למנות מומחה רפואי, ולבחון את ההיבטים הרפואיים של שאלת המיקרוטראומה.


המומחית

23.
אנו ממנים בזאת את ד"ר סוזנה הורוביץ, לשמש מומחית-יועצת רפואית מטעם בית הדין (היא תיקרא להלן: "המומחית").

24.
המזכירות מתבקשת להעביר אל המומחית, ביחד עם העתק החלטה זו, את המסמכים הבאים, או את העתקיהם:

א.
מסמכים רפואיים שהוגשו על ידי התובע - ת/1 עד ת/4.
ב.
תיק רפואי משרותי בריאות כללית - נ/1.

25.
המומחית מתבקשת לעיין בעובדות המקרה (סעיפים 7-17 לעיל) ובחומר הרפואי המצורף, ולהשיב על השאלות הבאות:

(א)
מהי המחלה או מהו הליקוי שהתובע סובל מהם בעמוד השדרה שלו (להלן: "הליקוי")?


(ב)
האם ניתן לראות את מצבו של התובע כנובע מתהליך של מיקרוטראומה, באופן שכל תנועה או כל הפעלת כח שהתובע עשה בעבודתו במסגרת סדרות התנועות שביצע, גרמה לנזק זעיר בעמוד השדרה שלו, נזק בלתי ניתן לאבחון לכשעצמו, אך הוא היה לפחות בחלקו בלתי הפיך, והצטברותם של נזקים זעירים אלה היא שהביאה לליקוי?

(ג)
אם התשובה על שאלה (ב) לעיל שלילית - מה הגורם לליקוי, ככל שהמומחית יכולה לברר? (במקרה כזה - אין צורך להשיב על השאלות הבאות).

(ד)
אם התשובה על שאלה (ב) לעיל חיובית -
האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

(ה)
אם התשובה על שאלה (ד) לעיל חיובית - מה הם אותם גורמים אחרים?

25.
המומחית מתבקשת להחזיר לבית הדין, ביחד עם תשובותיה, גם את החומר הרפואי המצורף.

26.
שכר טרחתה של המומחית ישולם מקופת בית הדין.

27.
אב בית הדין יתן לבדו החלטות הקשורות בקבלת חוות דעתה של המומחית, כגון מינוי מומחה אחר או נוסף, הפניית שאלות הבהרה וכיוצ"ב.

28.
כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו, תוך 15 ימים מיום שההחלטה תומצא לו.


ניתנה היום, ז' באלול תש"ע, 17 באוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.





_______________
________________
_________________

חיים ארמון
- שופט
נציג ציבור (עובדים)
נציג ציבור (מעבידים)







בל בית דין אזורי לעבודה 1609/09 עזיז זאמל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/08/2010)