פסקי דין על שלמה אליהו חדד | פסקי דין על ברנרד שטייניץ | פסקי דין על סימון שטייניץ | פסקי דין על מיל שטייניץ |

31303-08/10 א     31/08/2010




א 31303-08/10 שלמה אליהו חדד נ' ברנרד שטייניץ, סימון שטייניץ, מיל שטייניץ








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 31303-08-10 חדד נ' שטייניץ ואח'






בפני

כב' השופטת
רים נדאף


המבקש

שלמה אליהו חדד


נגד


המשיבים

1.ברנרד שטייניץ
2.סימון שטייניץ
3.מיל שטייניץ



החלטה

1.
בפני
י בקשה לצו מניעה זמני כנגד פינויו של המבקש מחלקה 31 גוש 13055 באדמות צפת
(להלן: "הנכס"). המבקש טוען כי המשיבים ניהלו הליך משפטי נגד אדם בשם אלכס בארט (להלן: "בארט") לצורך פינויו מאותה חלקה, ניתן

פסק דין
על ידי כב' השופט סוהיל יוסף בהתאם להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בת.א. 3350/07 בבית משפט השלום בנצרת (להלן: "התיק הראשון"). המבקש עותר לסעד העיקרי לפיו יינתן

פסק דין
הצהרתי שאין הוא מחויב על פי פסק הדין שניתן בתיק הראשון, היות ולא היה צד לאותו הליך, וכי יש לו זכויות בנכס אשר השקיע בו כספים רבים והכשיר אותו לשימושו המסחרי ומחזיק בו כבר כ-10 שנים, יחד עם אותו בארט.

2.
המשיבים טוענים כי המבקש נוהג בחוסר תום לב קיצוני, מאחר והוא דודו של בארט, ידוע לו על ההליכים שהתנהלו בין המשיבים לבין בארט במשך שנים, ידוע לו על מתן פסק הדין של הפינוי עוד מיום 13.9.09 והוא ממתין עד ימים לפני מועד הפינוי כדי להגיש את הבקשה הנדונה לעיכוב פינויו מהנכס.
המשיבים טוענים כי המבקש מונע על ידי אותו בארט, אחיינו של המבקש, אשר התעורר עכשיו לטעון כי יש לו זכויות בנכס שהחזיק אותו במשותף עם בארט. המשיבים טוענים כי המבקש לא הוכיח זכות לכאורה בנכס, לא הוכיח השקעות כלשהן בנכס, לא הוכיח זכות עצמאית שאינה קשורה לזכותו של בארט בנכס, והמבקש אף אינו מצרף לבקשתו את מדינת ישראל בעלת האדמה עליה בנוי הנכס המחובר.

3.
לפי נסחי הרישום שהוגשו לתיק עולה כי בחלקה 31 קיים רישום נפרד בין האדמה ומחובר עליה המורכב משני חדרים לבין מחובר נוסף, מחובר מס' 1, שהוא מורכב משתי חנויות ושני חדרים הממוקמים מעל שני החדרים הראשונים. עולה מנסחי הרישום אם כך, שנרשמו עוד לפני קום המדינה לפי שיטת הרישום העותומאנית כי על האדמה קיימות 2 קומות. בקומה הראשונה קיימים שני חדרים אשר מהווים המחובר לחלקה 31, והאדמה יחד עם אותו מחובר הם בבעלותה הבלעדית של מדינת ישראל.
הקומה השנייה מורכבת משני חנויות ושני חדרים נוספים אשר מכונים בנסח הרישום כ"מחובר 1", והם אפילו מכונים בנסח כחלקה 31 א'. אותו מחובר 1 או אותה חלקה 31 א' היא בבעלותם של המשיבים.

4.
מפסק הדין שניתן ביום 13.9.09 עולה כי הוסכם על פינויו של בארט מחלקות 31 ו-38 בגוש 13055. אין מחלוקת כי בארט פונה כבר מחלקה 31. אין גם מחלוקת כי בפסק הדין אין שום הבחנה בין חלקה 31 לחלקה 31 א', וכי בארט פונה מכל החלקה.

5.
המבקש בא וטוען כעת כי הוא החזיק בנכס יחד עם בארט במשך כ-10 שנים והשקיע מכספו ורכש זכויות בנכס מכוח חזקה בנכס במשך שנים. הוא טוען עוד כי פסק הדין אינו מחייבו היות והוא לא היה בעל דין בתיק הראשון, ומאידך טוען כי הוא נמצא בחלקה 31 ולא 31 א', או לא המחובר מס' 1. הוא טוען כי הבעלים של חלקה 31 היא מדינת ישראל ולכן המשיבים אינם רשאים לפנות אותו מאותה חלקה.

זכות לכאורה

6.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, שוכנעתי כי לא עלה בידיו של המבקש להוכיח זכות לכאורה.
המבקש מחד טוען כי הוא מחזיק בנכס בשותפות עם אותו בארט ומאידך טוען כי הוא החזיק בנכס אחר שבבעלות המדינה ולא בבעלות המשיבים. יש סתירה מהותית בטענותיו של המבקש, סתירה שאינה ניתנת ליישוב.
מעיון בפסק הדין עולה כי מדובר שם על פינוי חלקה 31, ובארט כבר פונה מכל השטח, ניתן להבין מכך כי הכוונה היתה לפינוי מכל חלקה 31 ולא רק מהמחוברים לה.

7.
אם המבקש טוען לזכויות בחלקה 31, להבדיל מהמחובר לה, היה עליו לצרף את מדינת ישראל לבקשה זו, אשר רשומה כבעלת הנכס בנסח הרישום, אך משום מה נמנע מלעשות כן ולא בכדי, הרי על פני הדברים עולה כי הוא פולש לשטח והוא משתמש בו ללא כל רשות של מי מהבעלים של השטח.

8.
באשר לזכותו של המבקש בנכס, המבקש לא הוכיח זכות בנכס אשר הינה עצמאית ונפרדת מזכותו של בארט בנכס. הוא טוען לשותפות בינו לבין בארט, ומטענה זו עולה כי מדובר באותו נכס ממנו פונה בארט על פי פסק הדין. אם כך לא הוכיח המבקש, ולו לכאורה כי אינו מחויב על פי פסק הדין בתיק הראשון.

המבקש טוען להשקעות של אלפים רבים בנכס, אך לא טרח להציג ולו בדל ראיה על השקעותיו הנטענות בנכס.

שיהוי ותום לב

9.
המבקש ידע בוודאות על ניהול ההליכים נגד בארט בהיותו הדוד של בארט ושותפו לנכס.
יחד עם זאת, לא מצא לנכון לבקש להצטרף להליך הקודם, ולא ביקש עיכוב הפינוי בסמוך לאחר מתן פסק הדין בעניינו של בארט, והמתין תקופה של כשנה לאחר מתן פסק הדין כדי להגיש את בקשתו הנדונה. מהלך הדברים מצביע על חשד לכך שבארט מפעיל אכן את המבקש כדי להמשיך ולהחזיק בנכס באמצעותו, כך שהגשת
הבקשה בשלב הזה גובלת בחוסר תום לב מצידו של המבקש.

10.
למעשה המבקש עותר לכך כי בית המשפט ייתן פרשנות לפסק הדין שניתן בתיק הראשון בכך שהנכס אליו התכוון פסק הדין אינו אותו נכס בו מחזיק המבקש. אין זה מתפקידו של בית משפט זה לתת את הפרשנות הנכונה לקביעות שנקבעו בפסק הדין בתיק אחר. אם למבקש יש טענות לעניין הנכס אליו התכוונו הצדדים בתיק הראשון, עליו לפנות בהליך הנכון.

11.
מכל הטעמים דלעיל, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקש לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,
כ"א אלול תש"ע, 31 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 31303-08/10 שלמה אליהו חדד נ' ברנרד שטייניץ, סימון שטייניץ, מיל שטייניץ (פורסם ב-ֽ 31/08/2010)