פסקי דין על שאול זיו | פסקי דין על זהר זיו | פסקי דין על מיכאל ווקנין | פסקי דין על שכון עובדים בעמ | פסקי דין על נוה - גד בנין ופתוח |

381-10/09 תק     01/09/2010




תק 381-10/09 שאול זיו, זהר זיו, מיכאל ווקנין נ' שכון עובדים בעמ, נוה - גד בנין ופתוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 381-10-09 זיו ואח' נ' שכון עובדים בעמ
ואח'






בפני

כב' השופטת
עינת רון


תובעים

1
.
שאול זיו

2
.
זהר זיו

3
.
מיכאל ווקנין


נגד


נתבעות

1.שכון עובדים בעמ
2.נוה - גד בנין ופתוח בע"מ




פסק דין


התביעה שבפני
היא בעקבות תביעה לפיצויים כספיים בגין טענות התובעים כי הנתבעות הפרו התחייבויותיהן כלפיהם, וזאת בהתאם לטענותיהם כפי שתובאנה בהמשך הדברים.
התובעים הגישו לבית המשפט כתב תשובה.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי הטענות, בנספחיהם ובדיון בבית המשפט:

לטענת התובעים, ביום 14/05/09 נמסרה להם דירה מאת הנתבעות, זאת באיחור של 14 ימים מהמועד הקבוע בחוזה. האיחור נגרם בשל עיכוב בייצור ארון המטבח, אשר יוצר במידות לא נכונות ולפיכך, נדרש לפרקו ולהרכיבו מחדש. כמו כן, השיש שהורכב על ארונות המטבח הותקן עם פתח לתנור במיקום לא נכון והיה צורך להחליפו. כחמישה ימים לאחר מסירת הדירה, התגלו סימני נזילת מים מעל הפנלים במסדרון, בחדר השינה, בממ"ד, במרפסת השירות, באמבטיה, בפינת האוכל, בגגון, בקיר מרפסת השירות ובתקרת השכן מלמטה.

כאשר הפנו את תשומת לב המפקח לרטיבות, נאמר כי סימנים אלו הם כתוצאה מניקיון שנעשה על ידי הקבלן בדירה. ביום 20/05/09 הרים מנהל העבודה של הקבלן מרצפת במסדרון הדירה וגילה כי המילוי שמתחת למרצפת ספוג במים, זאת התגלה גם במרצפת נוספת שהורמה במרפסת השירות.
עוד באותו היום התובע נתן את מפתחות הדירה למנהל העבודה על מנת שהבעיה תטופל ללא תלות בתובע או מי מטעמו.
ביום 24/05/09 אינסטלאטור בדק את הבעיה עם מד לחץ מים והתגלתה נזילה בצנרת המים ממרפסת השירות לכיור האמבטיה.

עוד באותו היום דרש התובע מהנתבעות כי המילוי הספוג במים והריצוף יוחלפו, אך לא נענה.
ביום 15/06/09 אף לאחר שיחה עם מפקח הקבלן, הבעיה לא נפתרה.
בתאריכים 21-28/06/09 המפקח, מר חגי היה במילואים ובהנחייתו לא נעשה דבר בדירה עד לשחרורו
מהמילואים.
בתאריכים 30/06/09-01/07/09
עקב אירוע משפחתי של מנהל העבודה לא נכחו עובדים מטעמו באתר. ביום 02/07/09 החלו עבודות הריצוף כאשר נעשה שימוש במרצפות הרזרבה המצויות בביתו של התובע, זאת מכיוון שברשות הקבלן לא היו מרצפות.
כמו כן, נעשה שימוש במילוי הקיים שיובש במרפסת הדירה מכיוון שלקבלן לא היה חומר למילוי מרצפות באתר. ביום 09/07/09 הוחזרו מפתחות הדירה לתובע בטענה שעבודות השיפוץ הסתיימו.

התובעים נמנעו מלדרוך על המרצפות כשבוע ימים לאחר מכן, על מנת לאפשר להן להתייבש ולהתחזק. לטענת התובע, גם כיום ישנן מרצפות אשר "מתנדנדות" ויש להחליפן.
התובעים נאלצו להתגורר בבית התובע מס' 1, מהמועד שהיו אמורים לקבל את הדירה, 01/04/09 ועד לקבלת הדירה לאחר התיקונים באמצע חודש יולי 2009.
על פי החוזה עם הנתבעות, איחור של כל יום בתשלום עמד על 14% לשנה.
כמו כן, התובעים מציינים כי ציפוי הדלת השרוט לא הוחלף, כפי שהובטח בעת המסירה.
עוד מוסיפים התובעים כי על הנתבעות להחליף את המרצפות ולהחליף את התאורה בממ"ד לזו הנדרשת בתוכנית העבודה.

התובע 1, מר שאול זיו
, חזר בבית המשפט על טענותיו בכתבי הטענות.

התובעים תמכו תביעתם בתמונות, בהעתק ההסכם, בהעתקי מכתבים שנשלחו לנתבעות ובתשובות התובעים וברשימת ליקויים.

לטענת הנתבעות, הסעדים אשר ביקשו התובעים בכתב תביעתם עוסקים בעניינים שבמומחיות ועל כן היה על התובעים לצרף לתביעתם חוות דעת
מומחה, אך זו לא צורפה.
ביום 02/11/07 נחתם הסכם בין הנתבעות והתובעים לפיו רכשו התובעים מהנתבעות דירת מגורים.
מועד המסירה אשר נקבע הינו 30/04/09, כאשר לנתבעת עמדה הזכות בהתאם לסעיף 12(א)(2) להסכם, לדחות את מסירת החזקה בדירה בשלושה חודשים, מכל סיבה שהיא.
מאחר שהדירה נמסרה לתובעים ביום 14/05/09, הרי שאין הדבר מהווה איחור במסירת הדירה בהתאם להסכם, ואין איחור זה מזכה את התובעים בפיצוי כלשהו.
התובעים לא העבירו בזמן את בחירתם לעניין ארונות המטבח ולכן נוצר עיכוב, ואף למרות הכתוב בכתב התביעה, תיקון הליקויים שהתגלו עם הרכבת המטבח בוצעו עוד בטרם הדירה נמסרה לתובעים, ולפיכך, אין להעלות טענה זו.

לטענת הנתבעות, מיד עם קבלת הודעת התובעים בדבר הופעת רטיבות בדירה בוצעו מספר פעולות על מנת לאתר את מקור הנזילה. במסגרת זו הוחלף הצינור באופן מיידי והחלה פעולת ייבוש האזור.
לאחר פתיחת הריצוף הציע המפקח מטעם הנתבעות לתובעים להחליף את המצע במצע יבש, אך התובעים העדיפו להשאיר את המצע הנוכחי ולהמתין עד אשר יתייבש לחלוטין.
לאחר שבועיים ממועד גילוי הנזילה פנו נציגי הנתבעות לתובעים וביקשו להניח את הריצוף, אולם התובעים התעקשו להמתין זמן נוסף עד לייבוש המצע לחלוטין.

ככל שישנן מרצפות "מתנדנדות" בדירה אזי בהתאם לאחריות הנתבעות, יבוצע תיקון הריצוף בתום תקופת הבדק הקבועה בהסכם ובדין.
הנתבעות טוענות כי הדירה נמסרה לתובעים ביום 14/05/09 ולא כפי שנטען בכתב התביעה, כחודשיים לאחר מכן.
גם אם יקבע כי בעיית הריצוף גרמה לדחייה במסירת החזקה בדירה, הרי שפרק הזמן לא עבר את תקופת שלושת החודשים במהלכם עומדת לנתבעות הזכות לדחות את מסירת החזקה לפי שיקול דעתן מבלי שיחויבו בתשלום פיצוי כלשהו לתובעים.

לטענת הנתבעות, הרי שבמקרה שיהיה איחור בלתי מוצדק במסירת החזקה בדירה לאחר שלושה חודשים ממועד המסירה ושהאיחור נגרם מנסיבות אשר תלויות בנתבעות אזי הפיצוי לא יעלה על 0.3% לחודש, דהיינו, 3.6% לשנה, ולפיכך, לא ברור לנתבעות כיצד התובעים הגיעו לפיצוי של 14% לשנה.

נציגי הנתבעות, מר ירון נחמיה וגב' מיכל זהרוני, העידו בבית המשפט. לדבריהם, התובעים לא ביצעו הזמנה של ארונות מטבח בזמן ולכן נוצר עיכוב, על אף שלבסוף, המטבח הותקן טרם מועד מסירת הדירה. באשר לזכוכית, נתגלו שריטות בזכוכית והוצע לתובעים שיוחלפו על ידי הספק, אך הם בחרו שלא להיכנס לדירה ללא זכוכיות חדשות ולכן נאלצו להמתין.

הנתבעות תמכו טענותיהן בהסכם הרכישה, בתכתובות הצדדים ובמכתב הקבלן והמפקח.

בכתב התשובה, טענו התובעים כי, התובע 1 הינו איש הקשר עם הנתבעות בכל הנוגע לעבודות שבוצעו בדירה, ואף מיופה כוחם של התובעים 2 ו-3 להופיע ולטעון בשמם.
לטענתם, מאחר שהתובע 1 הינו מהנדס, הרי שהסעדים שנתבקשו הינם בתחום עיסוקו ומומחיותו.
התובעים חזרו על טענותיהם בכתב התביעה.
עוד מצוין בכתב התשובה כי התובע 1 דרש את החלפת מילוי המרצפות ליבש, וזאת ניתן לראות ממכתבו מיום 24/05/09 שהנתבעות לא השיבו עליו, בניגוד לטענת הנתבעות העולה מכתב ההגנה לפיה, התובע התנגד להחלפת מילוי המרצפות.

עיון בדברי הצדדים, במסמכי הצדדים ובתכתובת העניפה שביניהם העלה, כי על
פי התנאים הכוללים של החוזה שנכרת, היתה העברת הדירה בתחום התקופה המותרת על פי החוזה.
באשר לפגמים וליקויים שנתגלו מעת לעת ואשר תוקנו בדרך זו או אחרת, לטענת הנתבעות, קיימת תכתובת עניפה וטענות הצדדים לכאן ולכאן.
נושאים שכאלה מצריכים חוות דעת מומחה, אשר יביא בפני
בית המשפט עובדות בדוקות וממצאים על סמך אלה.
חוות דעת מומחה כזו לא הונחה בפני
בית המשפט, ברי כי לא ניתן לקבל את הטענה כי התובע 1 הוא מהנדס במקצועו ועל כן יכול הוא לספק את התשובות
לבית המשפט.
התובע 1 הוא צד להליך ומטבע הדברים אף בעל ענין ועל אף שברגיל עיסוקו כמהנדס הרי שלהליך בו הוא צד, לא יוכל לחוות דעתו, כחוות דעת מומחה.

משכך, לא עלה בידי התובעים להוכיח תביעתם.
התביעה נדחית.
בנסיבות הכוללות- אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.



ניתן היום,
כ"ב אלול תש"ע, 1 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 381-10/09 שאול זיו, זהר זיו, מיכאל ווקנין נ' שכון עובדים בעמ, נוה - גד בנין ופתוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/09/2010)