פסקי דין על אילה לוי ידיד | פסקי דין על דורון לוי ידיד | פסקי דין על בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

16050/08 א     13/09/2010




א 16050/08 אילה לוי ידיד, דורון לוי ידיד נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 16050-08 לוי ידיד ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ




בפני

כב' השופט
מוריס בן-עטר




התובעים

1
.
אילה לוי ידיד

2
.
דורון לוי ידיד


ע"י ב"כ עו"ד מזרחי חגי


נגד

הנתבע
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד לפלר מאיר




החלטה

1.
החלטה זו היא בבקשה בבש"א 10516/08, שבה מבקש הנתבע כי התביעה תסולק על הסף מחמת התיישנות, שיהוי ואי-צירוף מסמכים מהותיים, ולחילופין כי הדיון בתביעה יועבר לבית משפט השלום בתל-אביב, שהוא, לטענת הנתבע, בית המשפט בעל המסכות המקומית לדון בתביעה.

התיישנות
2.
בבסיס עילת התביעה עומדת העברה כספית, שהעביר הנתבע ביום 29/06/01 לא.כ. רימונים בניה ופיתוח בע"מ (להלן – הקבלן), שעמו התקשרו התובעים לבניית בית (להלן – ההעברה מיום 29/06/01). לצורך מימון, לפחות חלקי, של עלויות בניית הבית חתמו התובעים על הסכם הלוואה עם הנתבע. לטענת התובעים, חלק מסכום ההעברה מיום 29/06/01 הועבר ללא הסכמתם. בתביעה דנן תובעים התובעים את הסכום שלטענתם הועבר לקבלן ללא הסכמתם, השבה חלק יחסי מעמלת הפרעון המוקדם ששילמו בעת שפרעו את ההלוואה פרעון מוקדם, ועוגמת נפש.

3.
עילת התביעה נולדה בעת ביצוע ההעברה מיום 29/06/01, ומאחר והתביעה הוגשה ביום 25/06/08, בטרם חלפה תקופת ההתיישנות בת שבע השנים, דין טענת ההתיישנות להידחות, ואני אכן דוחה אותה.

4.
אין נפקות בנדון דידן למועד חתימת חוזה הלוואה, עליו ביקשה הנתבע להסתמך, אני דוחה כל טענה של הנתבע, לפיה יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד חתימת החוזה. לאחר חתימת חוזה הלוואה, לא היתה קיימת עילת התביעה דנן – עד אשר בוצעה ההעברה מיום 29/06/01.

שיהוי
5.
אין בעצם חלוף הזמן כדי ליצור שיהוי המצדיק דחיית תביעה; לכך נועדה התיישנות. שיהוי המצדיק דחיית תביעה מחייב התקיימותם של תנאים נוספים, ובבקשה - שבה הועלתה טענת שיהוי באופן כללי וסתמי, בצוותא חדא ובנשימה אחת עם טענת ההתיישנות, ללא כל הבחנה ביניהם - כלל לא נטען להתקיימותם במקרה דנן.

6.
אמנם, טען הנתבע בתשובתו לקיומם של תנאים כמאור, אך המדובר ב"מקצה שיפורים", שכן הדברים היו צריכים לקבל ביטוי בבקשה, ואז יכלו התובעים להתייחס אליהם בתגובתם. לית מאן דפליג, כי הוספת הטיעון בענין בכתב תשובת הנתבעת היתה בגדר "מקצה שיפורים", ולא תשובה לתגובה, שכן, כפי שהנתבע עצמו ציין בכתב תשובתו (סעיף 9) בהתייחס לכתב התגובה של התובעים: "לא התייחסו המשיבים (התובעים – מ.ב.) לטענת הבנק בדבר השיהוי הקיצוני בו הגישו את תביעתם".

7.
לאור האמור, טענת השיהוי נדחית, לפחות כטענת סף.

אי-צירוף מסמכים מהותיים
8.
כוונת הנתבע היא למסמכים שנחתמו בין התובעים לבין הנתבע (חוזה ההלוואה, הסכם משכנתא מסגרת, כתבי הוראות בלתי חוזרות עליהם חתמו התובעים וכו').

9.
לטענת התובעים בכתב תגובתם, שנתמכה בתצהירו של התובע 2, פנו לנתבע לקבלת מסמכים, אך הנתבע הערים קשיים, התחמק, התעלם מדרישת התובעים וסירב להעביר את המסמכים בניגוד לדין. כן נטען, כי ממילא מרוכזים המסמכים הרלבנטיים בתיק ההלוואה של התובעים אצל הנתבע.

10.
בהעדר כל תשובה לענין בכתב תשובת הנתבע, אני דוחה את בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף עקב אי-צירוף מסמכים, מה גם שלולא הטענה האמורה של התובעים ואף אם לא היתה לתובעים תשובה לענין, לא היה מקום לסלק את התביעה על הסף מבלי ליתן לתובעים אפשרות לתקן את הנדרש ולצרף את המסמכים.

סמכות מקומית
11.
לפי סעיף 37 לחוזה ההלוואה וסעיף 22 להסכם משכנתא מסגרת שבין הצדדים:

"מקום השיפוט לצורך חוזה זה יהיה אך ורק בתל-אביב-יפו, אולם הבנק בלבד יהיה רשאי לנקוט באמצעים משפטיים נגד הלווים ו/או נגד הערבים בכל בית משפט מוסמך אחר".

לטענת הנתבע, סעיף זה הוא בגדר הסכם שיפוט ייחודי, ובהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשל"ד-1974 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) מוקנית הסכות המקומית לדון בתביעה לבית המשפט לפי הסכם השיפוט הייחודי, הוא בית משפט השלום בתל-אביב.

12.
לטענת התובעים, יש לדחות את בקשת הנתבע להעברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בתל-אביב, מאחר וחוזה ההלוואה הוא חוזה אחיד ובשים לב להוראת סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים התשמ"ג-1982 (להלן – חוק חוזים אחדים), כנוסחו לאחר תיקונו בשנת תשס"ד (להלן - תיקון תשס"ד).

13.
בכתב תשובתו טען הנתבע, כי חל סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים כנוסחו המקורי, לפני תיקון תשס"ד, מאחר והחוזה דנן נחתם לפני כניסתו לתוקף של תיקון תשס"ד. הנתבע הוסיף וטען, כי מכל מקום אין המקרה דנן נופל לגדר סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים, הן על פי הנוסח המקורי והן על פי הנוסח שלאחר תיקון תשס"ד. כן טען הנתבע, כי אין להיזקק לטענת התובעים בדבר היות תניית השיפוט תנאי מקפח בחוזה אחיד, מאחר ולא נטענה טענה בענין בכתב התביעה.

14.
אינני סבור כי אי-העלאת טענה בכתב התביעה, בדבר היות תניית השיפוט תנאי מקפח, מונעת מהתובעים לטעון את הטענה במסגרת הבקשה דנן. אני מודע לכך כי כך נקבע בבש"א (שלום עפולה) 2682/04 (ת.א. 2321/04) בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
נ' פיבניק (החלטה של כב' השופטת בסול מיום 28/02/05), אך אני סבור אחרת. תניית השיפוט אינה נוגעת לגוף המחלוקת שבין הצדדים, והצורך של התובעים להיזקק לסעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים עלה רק לאחר שהנתבע טען לחוסר סמכות מקומית בהסתמך על תניית השיפוט.

15.
מאחר וחוזה ההלוואה נחתם לפני חקיקת תיקון תשס"ד, מקובלת עלי טענת הנתבע כי נוסח סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים, אשר מחייב במקרה דנן, הוא הנוסח לפני התיקון. עסקינן בתנאי בחוזה, ויש להחיל לגביו את נוסח החוק כפי שהיה בתוקף בעת כריתת החוזה. מעבר להסתמכות על יוריספרודנציה, ניתן להגיע למסקנה האמורה גם בדרך של היקש מסעיף 27(ב) לחוק חוזים אחידים, אשר קובע כי "על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה, יוסיף לחול החוק הקודם; ...". כך גם נפסק בבש"א (שלום י-ם) 8210/08 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
נ' שגב (החלטה של כב' השופט שמיע מיום 21/09/08) ובת.א. 17180-01-09 (שלום חיפה) סנקר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
(החלטה של כב' השופטת ברסלב מיום 16/11/09).

16.
לפי סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים לפי נוסחו לפני תיקון תשס"ד "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר הסכסוך" מחזק כתנאי מקפח. המבחן, שנקבע לצורך סעיף זה, הוא מבחן ההרתעה, שלפיו ייחשב מקום השיפוט, שנקבע בתניית שיפוט בחוזה אחיד, לבלתי סביר רק אם יש בקביעה פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית, ולא די בפגיעה בנוחות בעלי הדין (רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473).

17.
לפי מבחן ההרתעה, תניית השיפוט דנן אינה נופלת לגדר סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים, כנוסחו לפני תיקון תשס"ד. ירושלים, מקום מגוריהם של התובעים, מרוחק אך 60 קמ' מתל-אביב. אף שנסיעה לתל-אביב לצורך קיום ההתדיינות כרוכה באי-נוחות מבחינת התובעים, אין בכך פגיעה מהותית בזכות התובעים להתדיינות משפטית, ואף לא נטען כי הדבר ירתיעם מהמשך בירור התובענה.

18.
אף שהנתבע טען בכתב תשובתו, כי התובעים טענו גם כי תניית השיפוט דנן אינה בגדר תניית שיפוט המקנה שיפוט ייחודי לבית משפט השלום בתל-אביב, לא מצאתי טענה כזו בכתב תגובתם של התובעים. טענתם של התובעים היתה ביחס לתוקף התניה, נוכח הוראת סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים. מכל מקום, יובהר כי המדובר בתניית שיפוט המקנה שיפוט ייחודי, כפי שנאמר כבר בשורה של פסקי דין שצורפו לכתב התשובה ושהתייחסו לתניה. נוכח התניה והיותה בתוקף על אף הוראת סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים, אין בעובדה כי הנתבע מקיים סניפים בירושלים (או שמתקיימת בבית משפט זה כל זיקת סמכות אחרת לפי תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי) כדי להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה.

19.
למעלה מן הצורך, למען שלמות ההחלטה ומאחר והנתבע ייחס חלק נכבד מכתב תשובתו למצב שלאחר תיקון תשס"ד, אציין כי לו היה חל על המקרה סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים כנוסחו לאחר תיקון תשס"ד, הייתי דוחה את הבקשה להעברת הדיון לבית השלום בתל-אביב.

בשונה מהנוסח המקורי, תיקון תשס"ד יצר חזקת קיפוח לגבי כל תניית שיפוט בחוזה אחיד. תחולת החזקה כבר לא הותנתה בסבירות מקום השיפוט. כבר הזדמן לי להתייחס להשלכות השינוי, בבש"א 5708/09 (ת.א. 3038/09) מאיר חברה למכוניות בע"מ ברפי (החלטה מיום 26/10/09), שם נדונו נסיבות דומות (מלבד העובדה ששם חל נוסח החוק לאחר התיקון). אני מפנה לדברים שכתבתי שם, כמו גם להחלטה בבר"ע (מחוזי י-ם) 1122/09 מאיר חברה למכוניות בע"מ נ' ברפי (החלטה מיום 07/01/10 שניתנה על ידי כב' השופטת אפעל-גבאי), שדחתה לגופה בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה בבש"א 5708/09. כאן אסתפק בלציין ב"קליפת האגוז": אין מקום להחלת מבחן ההרתעה על הוראת סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים כנוסחו לאחר תיקון תשס"ד; המבחן החל לאחר תיקון תשס"ד הוא מבחן של איזון אינטרסים, השוקל את האינטרסים הלגיטימיים של הספק בהתדיינות בפורום מסוים כנגד האינטרסים הלגיטימיים של הלקוח כי תעמודנה לזכותו הוראות סדר הדין הנוגעות לסמכות מקומית; אף שאכן ייתכן ויש לנתבע אינטרס לרכז את דיוניו המשפטיים בבית משפט אחד, כפי שנטען על ידו בבקשה, הרי באיזון האינטרסים לא די בכך כדי לסתור את חזקת הקיפוח וכדי לגבור על אינטרס של התובעים לקיים את ההתדיינות בירושלים, שהוא לא רק מקום מגוריהם, אלא גם מקום שבו מקיים הנתבע סניפים (ולו גם בסניפים של בנק לאומי), המקום בו התקשרו הצדדים בחוזה ההלוואה והמקום בו קיימו את מגעיהם בענין ההלוואה וחוזה הלוואה.

סוף דבר
20.
הבקשה לסילוק התובענה על הסף נדחית. הבקשה החלופית להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב מקובלת. נוכח התוצאה, כאשר בקשתו העיקרית של הנתבע נדחתה ונתקבלה בקשתו החלופית, אין צו להוצאות לענין הבקשה.

ניתנה היום,
ה' אייר תשע"א (13 בספטמבר 2010), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ הצדדים ותעביר את הענין לבית משפט השלום
בתל-אביב.








א בית משפט שלום 16050/08 אילה לוי ידיד, דורון לוי ידיד נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/09/2010)