פסקי דין על כהן יצחק | פסקי דין על יצחקי אלדד | פסקי דין על יצחקי יצחק | פסקי דין על יצחקי לימור | פסקי דין על פליפסן פיטר |

16070/98 א     23/03/2004




א 16070/98 כהן יצחק נ' יצחקי אלדד, יצחקי יצחק, יצחקי לימור, פליפסן פיטר




1
בתי המשפט


א 078858/95
א 016070/98
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א -45852/99

23/03/2004
תאריך:
כב' השופט צבי כספי

בפני
:
כהן יצחק

בעניין:
תובע ב:
תא 778858/95
תא 016070/98
נ ג ד
1 . יצחקי אלדד

2 . יצחקי יצחק

3 . יצחקי שרה
4 . יצחקי לימור

5 . פליפסן פיטר
נתבעים
ובענין: 1. יצחקי אלדד

2. יצחקי יצחק

3. יצחקי שרה
4. יצחקי לימור

תובעים ב:
א 045852/99 נ ג ד
1. פיליפסן פיטר
2. כהן יצחק

3. סנדרוביץ אפרים
4. סנדרוביץ דוד
פסק - דין

ביום 7.11.99 ניתנה על ידי החלטה המפרטת, בין היתר, את ההיסטוריה של תיקים מאוחדים אלה, המשתרעת למרחק שנים קודם לאותה החלטה (להלן: "החלטת 99").
בעת מתן החלטת 99, היו בפני
שני תיקים מכלל התיקים המאוחדים עתה ואשר

פסק דין
זה מתייחס לכולם.
לאחר החלטת 99 צורף לשני התיקים שהיו מונחים בפני
אז, תיק נוסף, הוא תיק מס' 45852/99 (להלן: "תיק 99") שבמסגרתו תובעת מש' יצחקי (כהגדרתה להלן) את ה"ה מר יצחק כהן מר פיליפסן פיטר בגין נזקים לדירתה כפי שיובהר להלן בהמשך הדברים.
להלן מובאים הדברים שנרשמו על ידי בהחלטת 99 אשר ישמשו אותי גם בכתיבת

פסק דין
זה ובשינויים שיוספו על ידי להבהרה, בכתב שונה:
"התובע בשני התיקים שהדיון בהם אוחד (מר יצחק כהן) הוא הבעלים (ככל הנדרש לעניין תביעות אלו) של הבית ברח' נחלת בנימין 149 (להלן: "הבית") הידוע כחלקה 172 בגוש 7084 כפי נסח הרישום נספח א' לכתב התביעה בתיק מס' 78858/95 (להלן: "תיק 95").
מכח בעלותו בבית, מחזיק התובע דירת חדר המשמשת אותו כמחסן, בקומת הקרקע של הבית (להלן: "דירת התובע").
התביעה בתיק 95 כמו גם בתיק השני שמספרו 16070/98 (להלן: "תיק 98") היא לתשלום דמי שכירות ראויים בגין השכרת דירת התובע כדירת מגורים, שנמנעו ממנו לטענתו עקב מעשי או מחדלי הנתבעים, כפי שלהלן.
הנתבעים 2, 3 הם דיירים מוגנים על פי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב - 1972, בדירת מגורים המצויה מעל דירת התובע (להלן: "דירת יצחקי").
ליתר הדיוק, חלקים מדירת יצחקי הכוללים את חדר האמבטיה שלהם, מצויים מעל דירת התובע (להלן: "חדר האמבטיה").
הנתבעים 1 ו 4 הם ילדיהם של הנתבעים 2, 3 והם 7בעלי מעמד של לפחות בני רשות בדירת יצחקי ומתגוררים שם בפועל.
מסיבה זו, איני רואה מקום להיעתר לבקשת הנתבעים 1, 4 למחקם מכתבי התביעה בהיותם מחזיקים בפועל, יחד עם הנתבעים 2, 3 בדירת יצחקי, יהיה מעמדם שם אשר יהיה, וזאת בין היתר, גם בהתחשב בדרך הדיון שננקטה על ידי הצדדים, כפי שלהלן, וכן בכך שהנתבע מס' 1 (להלן: "אלדד") הוא המוציא והמביא בענייניהם של הנתבעים בכל הנוגע ליחסיהם עם התובע והוא המצהיר מטעמם ואף מייצגם...בהליכים אלו; להלן יקראו על ידי הנתבעים 1 עד 4 בתיקים 95 ו 98 בשם משפחת יצחקי.
לטענת התובע, קיימת פריצה ונזילה של מים מדירת יצחקי (מחדר האמבטיה) אל דירת התובע, דבר שגרם וגורם לה נזקים רבים וכן גם לקיר החיצוני של הבית בסמוך לדירת התובע ומונע ממנו שימוש נאות בדירת התובע.
הסכסוך נשוא שני תיקים אלו הוא סכסוך ישן והיווה עילה למספר הליכים, לרבות הליך שהסתיים ב

פסק דין
של כב' השופט קרניאלי וכן הליך נוסף שהסתיים ב

פסק דין
של כב' השופט גבאי, אולם הצדדים לא באו על סיפוקם בעקבות שני פסקי דין אלו, אשר נראה כי, ובכל הכבוד, לא מצאו את הדרך להביא לידי חיסול סיבות הסכסוך.
בביקור במקום שנעשה על ידי ביום 14.3.99 (להלן: "הביקור במקום")...מצאתי כי אכן קיימים נזקים קשים בתקרת חדר התובע ובקיר החיצוני של הבית (נזק אשר בחלקו נגרם על ידי התובע עצמו שפתח את הקיר הנ"ל).
חדר האמבטיה עצמו נחזה על ידי להיות במצב של התפוררות; מאידך, ולענין זה חשיבות כפי שלהלן, ניכרה רטיבות (או ניכרו סימני רטיבות) על התקרה והקירות של חדר האמבטיה.
עיקר טענות משפחת יצחקי הן שהרטיבות בקיר הבית ובדירת התובע, שאין עליה חולק בסיכומו של דבר, אינה נובעת מחדר האמבטיה אלא מקורה הוא בנזילת מים מהדירה המצויה מעל דירת יצחקי ומוחזקת על ידי משפחת פיליפסון או פיליפסן (להלן : "פיליפסן" ו "דירת פיליפסן" בהתאמה).
על פי חוות דעת שהוגשו על ידי הצדדים בהליכים אלו ובהליכים הקודמים, ואלו אינם מועטות, נראה כי ניתן היה לחסל את מוקד הסכסוך (קרי מוקדי הנזילה) ולתקן את הטעון תיקון בדירות התובע והנתבעים בהוצאה זולה יחסית אילו גילו הצדדים מעט יותר הבנה זה לצרכיו של זה או רצון טוב אולם הם העדיפו להשקיע את משאביהם בשכ"ט לנותני חוות הדעת ולעורכי דין בסכומים שככל המסתבר קרובים לסכום שניתן היה להשקיע בתיקונים האמורים".
עד כאן דברי בהחלטת 99; ספק רב בעיני אם גם פסק הדין שינתן בתיקים מאוחדים אלה, יהיה בו כדי לפתור אחת ולתמיד את הסכסוכים שבין הצדדים; נעשה ניסיון על ידי להרחיב את סמכותי מעבר לכתבי הטענות על ידי כך שתימסר לי הסמכות לפסוק את הדין לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984, כפי הרשום בהמשך אותה החלטה, אולם ניסיון זה לא צלח, בחלקו בגלל אי רצונו של פיליפסן לקחת חלק בהליך ממין זה ובחלקו עקב צירופו של תיק 99 למסגרת איחוד התיקים.
בעוד שהתביעות בתיקים 95 ו 98 הן תביעותיו של כהן (להלן: "התובע" או "כהן"), כאמור, התובענה בתיק 99 היא תביעתה של משפחת יצחקי נגד התובע ונגד פילפסן כמי שאחראים, לטענתה, לנזקי רטיבות שנגרמה בדירתה.
עוד יאמר כי התובע יוצג על ידי עו"ד יועז נמיר בתיקים 95 ו 98 אך בתיק 99 ייצג התובע את עצמו (כנתבע) יחד עם שאר בעלי הבית, כנציגם (ראה דיון ביום 1.5.2000) וגם הגיש בעצמו את סיכומי הטענות בתיק זה (להלן: "סיכומי התובע").
יצוין שהתביעות שבתיקים 95 ו 98, שבשלב מסוים הופנו גם כלפי פילפסן, אינן נוגעות אליו עוד, לאחר שאלו נמחקו ככל שהן נוגעות לו (ראה פיסקה 7 לסיכומי התובע בתיקים 95, 98 שיקראו להלן: "סיכומי נמיר").
מצב הדברים הוא על כן שקיימות שתי תביעות של התובע נגד משפחת יצחקי לתשלום נזקים שבאובדן דמי שכירות לשתי תקופות זמן עוקבות, בגין מצבה הרעוע של דירת התובע שנגרם כתוצאה מנזילות מים מדירת יצחקי לדירת התובע, ותביעה של משפחת יצחקי נגד התובע (ושאר בעלי הבית המיוצגים על ידיו) ופיליפסן בגין נזקים שנגרמו להם עקב נזילת מים מדירת פיליפסן לדירת יצחקי; מקובל על הכל שדירת פיליפסן מצויה מעל דירת יצחקי.
במסגרת החלטת 99, מונה על ידי המהנדס אינג' יצחק ברמן, להיות מומחה מטעם בית המשפט, לקביעת הנזקים השונים בבית וסיבותיהם (להלן: "ברמן"); על פי המוסכם על הצדדים, חוות דעתו של ברמן היא ראיית המומחיות היחידה המחייבת בתיק (ראה הסכמות הצדדים במועדים 1.5.2000, 25.9.2001 ו 15.10.2001).
למרות האמור לעיל תהיה התייחסות גם לחוות דעת אחרות, שהוגשו על ידי הצדדים בהליכים קודמים, אך לא לעניין הקביעות שבמומחיות אלא לצורך הגדרת נושאים, כפי שיובהר להלן; הכוונה היא בעיקר לחוות דעת המהנדס הברמן, אשר מונה על ידי כב' השופט קרניאלי בהליך שהיה בפני
ו בבית הדין לשכירות, תיק מס' 226/94 (ראה פסק הדין בתיק זה, נספח ו' לתצהירו הראשון של התובע וראה גם האמור, בין היתר, בסעיף 8 לתצהירו הראשון של אלדד; להלן: "תיק השכירות" ו "פסק קרניאלי" בהתאמה).
לאחר תיאור הדברים הנ"ל, ולמרות החומר הרב שהוגש לי על ידי הצדדים כראיות, בתצהירים ונספחיהם, נראה כי בסיכומם של הדברים, אין צורך להאריך דברים בכל הנוגע לתוצאות פסק הדין והנמקתו.
מצבה של דירת התובע הוא בכי רע והיא אינה ראויה לשימוש כמות שהיא, עקב נזילות המים מתקרת הדירה; הדברים באים לידי ביטוי בדו"ח הביקור במקום במסגרתו ראיתי את הדירה בפועל וכן על פי המתואר בחוות דעתו של ברמן.
בסעיף 9.א. לחוות דעתו, מסכם ברמן את המצב בדירת התובע כך:
"בדירה קיימים נזקי רטיבות רבים המתבטאים בכתמי עובש נרחבים, רטיבות ספוגה בתיקרות ובקירות, טיח רקוב, מתפורר ונושר בתיקרה ובקירות, ברזל קונסטרוקטיבי (פרופילי פלדה) נחשף ומחליד באופן אינטנסיבי מאד.
בביקורי השני נכרה הצטברות מים על תחתית פרופילי הפלדה שבתיקרה".
דברים זהים נקבעו על ידי בביקורי במקום, ראה דו"ח ביקור במקום מיום 14.3.99 (להלן: "דו"ח הביקור").
על פי חוות דעתו של ברמן שתי סיבות לחדירת המים לדירת התובע ולנזקי חדירת המים.
הסיבה האחת שהיא "...מסקנה בלתי נמנעת...היא כי קיימת דליפה כלשהי בצנרת מים או דלוחין בדירת (יצחקי)..." (תחילת עמ' 7 לחוות דעתו של ברמן, והפרק ד' כולו בפיסקה 10 לחוות הדעת); הסיבה השניה, הפתח בקיר החיצוני של הבנין (פרק ה' בפיסקה 10 לחוות הדעת).
פתח זה שקוטרו כחצי מטר, מצוי בצידו הצפוני של הבית, במפלס ריצפת דירת יצחקי, נפרץ על ידי התובע בקיר הבית בשנת 1996 ולא תוקן עד מועד סיום פרשת הראיות בתיק, למעט כיסויו בצורה בלתי מקצועית בלוח פרספקס כפי שנצפה בעת ביקורו השני של ברמן במקום (ראה סעיף 16 לתצהיר התובע, פרק 9.ד לחוות דעתו של ברמן ודו"ח הביקור).
לעניין חדירת מים מפתח זה, עמדתו של ברמן מסויגת יותר; הסיבה לכך, כפי עמדתו, שמדובר בפתח בקיר צפוני, שאינו חשוף בדרך כלל לגשם אלא במקרים מיוחדים וכן מכך שברמן מצא חול לח מאוד בפתח, בעיצומו של הקיץ, דבר המעיד על כך שהרטיבות בפתח או בסמוך לו אינה נובעת מהגשמים אלא מדליפת מים מדירת יצחקי.
ברמן לא ציין את "חלוקת האשם" בדליפת המים לדירת התובע בין נזילות הצנרת בדירת יצחקי לבין הפתח בקיר הצפוני, אולם נראה לי כי אם אקבע ששיעור של 30% מנזקי דליפת המים אל דירת התובע נעוצים בפתח בקיר שנפרץ על ידיו, יש בכך קביעה נדיבה ביותר כלפי משפחת יצחקי.
האחריות לדליפת המים מדירת יצחקי לדירת התובע נופלת על משפחת יצחקי.
ביום 12.3.96 נתן כב' השופט קרניאלי פסק הדין בתיק השכירות הוא פסק קרניאלי.
בפסק דינו אימץ כב' השופט קרניאלי את חוות דעתו של מי שמונה אז כמומחה מטעם בית המשפט, אינג' הברמן וקבע שעל משפחת יצחקי לתקן את הדליפה, כפי שנקבעה על ידי אינג' הברמן, אשר נובעת מכיור האמבטיה (ככל הנראה הכוונה לצנרת הבאה מהכיור); ראוי לציין שגם ברמן סבור שזהו מקור הדליפה אם כי הדבר נתון לבדיקה.
אוסיף עוד שהחלטה קודמת של כב' השופט קרניאלי בתיק השכירות, שניתנה על ידיו שנה קודם לכן, ביום 14.3.95, הטילה על משפחת יצחקי לתקן את "...הטעון תיקון ברצפתה, כדי שלא תהא נזילה לתובעים" (נספח ג' לתצהירו הראשון של התובע); החלטה זו לא קוימה, כפי שניתן להבין מפסק קרניאלי עצמו.
גם פסק קרניאלי לא קוים. עובדה היא שהנזילה המשיכה לנבוע מדירת יצחקי מאז שנת 1966, מועד מתן פסק קרניאלי ועד לביקורי במקום וביקוריו של ברמן במקום.
בסעיף 19 לכתב ההגנה המתוקן של משפחת יצחקי, נטען על ידיהם כי הם ביצעו את כל שהוטל עליהם על ידיהם לבצע בפסק קרניאלי וגם צרפו חשבונית מס ע"ס -.500 ₪, מיום 2.4.96 להוכחת הדבר (נספח ג' לכתב ההגנה המתוקן).
אין אימות בתצהירו של אלדד לאמור לעיל, אולם לא הייתי רואה חסר ראייתי, בהתחשב בכך שאין משפחת יצחקי מיוצגת.
בכל זאת, רואה אני לקבוע עובדה שמשפחת יצחקי לא מלאה אחר קביעותיו של פסק קרניאלי; כאמור, עובדה היא שהנזילה נמשכה, וגם ברמן מצא אותה כנובעת מחדר האמבטיה של משפחת יצחקי ואפילו, קרוב לוודאי, מצנרת הכיור, שאותה הייתה אמורה משפחת יצחקי לתקן על פי קביעות אינג' הברמן וכב' השופט קרניאלי.
עובדה היא שמשפחת יצחקי לא מלאה במשך שנה שלמה אחר החלטתו הראשונה של כב' השופט קרניאלי.
גם החשבונית אינה משכנעת, כאשר על פי חוות דעת ברמן, הגם שניתנה מספר שנים לאחר מועד החשבונית, לא ניתן לאמוד את עלויות התיקון של חדר האמבטיה והצנרת שם אלא לאחר שתיחשף כולה, והעלות המינימלית היא בסך של -.3,500 ₪.
יתכן מאוד שעלות תיקון הצנרת בדירת יצחקי צריכה להתחלק בין משפחת יצחקי והתובע כפי האמור בסעיף 68 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב - 1972.
אפשרות זו אינה משפיעה על תוצאת פסק הדין; משפחת יצחקי לא העלתה כל טענה, לא בהליך זה ולא בכל הליך שלפניו, כאילו היא מוכנה לכך שיעשו התיקונים הדרושים בביתה ובלבד שהתובע ישתתף במחצית ההוצאה; למעשה התנערה משפחת יצחקי כליל מדליפת המים מדירתה וטענה טענות שונות להסרת האחריות לכך ממנה; דוגמה לכך היא הטענה לפיה הדליפה מקורה בדירת פיליפסן (סעיף 17 לתצהירו של אלדד), טענה שנשללה חד משמעית על ידי ברמן (עמ' 6 לחוות דעתו, תחילת פרק ד' לסעיף 10).
ההליך שבפני
כמו כל יתר ההליכים שקדמו לו, הוא צר באופיו ועילותיו למרות שהוא מאחד שלש תובענות; בכל הנוגע לתביעות בתיקים 95 ו 98, המופנות כנגד משפחת יצחקי, אין בהליכים אלו דרישה לתיקונים ולא ניתן על כן להתייחס לשאלת חלוקת האחריות לביצוע התיקונים והתשלום עבורם לפי סעיף 68 הנ"ל.
בהטילו את סיבת הרטיבות בדירת התובע על פיליפסן ועל דירת פיליפסן, אין אלדד שולל את העובדה שהדליפה לדירת התובע החלה זמן רב לפני הגשת תביעת 95 (ראה, בין היתר, סעיפים 20 עד 22 לתצהירו הראשון וסעיפים 8, 9 לתצהירו השני).
עולה איפוא מהאמור לעיל שיש בסיס ראייתי מוצק לתביעה בתיקים 95 ו 98 לעניין תשלום דמי השכירות המופסדים לתובע.-
להוכחת גובה דמי השכירות המופסדים צרף התובע שני חוזי שכירות של שתי דירות אחרות בבית שהושכרו על ידיו, בשתי תקופות שונות, מאוחרות יותר לתקופות הנדונות בתיקים 95 ו 98 (נספחים י' 1 ו י'2 לתצהירו הראשון של התובע; להלן: "חוזי השכירות").
הדירות בהן מדובר גדולות יותר מדירת התובע (ראה סעיף 13 לתצהיר התובע) ומיקומן טוב יותר מאשר מיקום דירת התובע (ראה דו"ח הביקור).
גם התובע מאשר שבמחצית דירת התובע הוא עשה שימוש כמחסן, במחצית הדירה שלא ניזוקה מהרטיבות.
בהתחשב איפוא בגודל הדירה, שהוא פחות מחדר וחצי, במיקומה, בשימוש שניתן לעשות בה, ובשימושו של התובע בחלקה, איני יכול לקבל את נתוני שכר הדירה כפי המצוינים בחוזי השכירות כראיה לשכר הדירה המופסד.
מאידך, יכול אני לקבוע, על סמך נתונים אלה, לרבות נתוני חוזי השכירות, את הפסדיו של התובע על דרך של אמדן [ לעניין זה יש להזכיר את פסק הדין בעניין "אניסימוב" כנקודת מוצא לדיון (ע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ. מלון טירת בת שבע בע"מ, פד"י לה2 עמ' 800).
יש הרואים באמור ב

פסק דין
זה (דברי כב' הנשיא ברק) בסיס לכך שעל התובע סכום נזק שנגרם לו עקב הפרת חוזה, להוכיח באופן מלא את שיעור נזקיו.
נראה שאין הדברים בהכרח כך; נאמרו בפסק הדין (פיסקה 4 לחוות דעת כב' הנשיא ברק) הדברים הבאים:
"...הגישה המקובלת היא כי מקום שהוכח קיומו של נזק אין באי-האפשרות לחשב אותו בדייקנות כדי לדחות את תביעת הפיצויים" (ע.א.575/74 פד"י ל'(3) 285,281).
"מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שעורו במדויק אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק"...תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה...על כן, באותם המקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק, ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא יפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר..." (ראה גם סעיף 5 לפסק הדין).
לא מעטים על כן המקרים בהם נקבע שבית המשפט יכול לקבוע את נזקו של הנפגע בחוזה שהופר על דרך של אמדן כפי שיקול הדעת שהוקנה לו כאמור ב"פס"ד אניסימוב" הנ"ל (ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פד"י מז3 עמ' 25 בעמ' 34-32; ע"א 2688/95, 2907 פנחס נ' כרם מהנדסים, פד"י נ5 עמ' 742 בעמ' 746, 747; ע"א 444/94 אורות יצוג אמנים והפקות ואח' נ. גלי עטרי, פד"י נא5 עמ' 241 בעמ' 255) ].
במקרה זה עמדו בפני
מספיק נתונים על מנת לאמוד את הנזק הנטען, לרבות עלות שכר דירה בדירות אחרות, דומות אך לא זהות, השוני בגודלי הדירות ושימושן, מיקום דירת התובע וכו'.
אני קובע על כן את הפסדיו החודשיים של התובע, בממוצע ובאופן משעורך ליום מתן פסק הדין, באומדן, לכדי הסך של -.150 $ לחודש, כאשר מתוך סכום זה יש לנכות שיעור של 30% בגין תרומת החור שבקיר החיצוני לנזק, כך שעל משפחת יצחקי לשלם לתובע פיצויים בשיעור של -.105 $ לחודש, מוכפל במספר החודשים שבגינם הוגשו התביעות (ראה סעיף 23 לתצהירו הראשון של התובע) ובסה"כ סכום של -.4,410 $, לפי שער יציג ליום מתן פסק הדין בצרוף ריבית והצמדה ממועד זה ועד התשלום בפועל.
בכך מסתיים עניינן של תביעות 95 ו 98, בטרם התייחסות לשאלת ההוצאות.
תביעת 99 נוגעת כאמור לנזקי דירת יצחקי.
התביעה הוגשה נגד התובע (ושאר בעל הבית המיוצגים על ידיו) ונגד פיליפסן.
נראה שגם מרטיבות זו יוצא פיליפסן יבש; כתב ההגנה שהוגש על ידיו בתביעה זו, נעשה בתאום עם אלדד, אשר הכתיב לו את הדברים והגיע עימו להסכמה שהוא יהיה בגדר של "נתבע פורמלי" שאין למשפחת יצחקי תביעות כלפיו (ראה כתב ההגנה בתיק 99 שהוגש כמוצג צכ/4 וכיתובו של פיליפסן עליו, בסוף כתב ההגנה).
פיליפסן משחק כ"סוכן כפול" המדלג מצד אחד למשנהו; כתב הגנתו בתיק 99 הוגש בתיאום עם התובעים באותו תיק, משפחת יצחקי; מאידך, סיכומי טענותיו בתיק זה הוגשו יחד עם התובע (כהן), בתאום עימו תוך שהוא חותם על סיכומי הטענות יחד עם כהן (ראה סעיפים 25 עד 30 לסיכומי טענות כהן שהוגשו על ידיו, להבדיל מסיכומי נמיר).
לדירת יצחקי נגרמו נזקים שעלות תיקונם, על פי ברמן, היא בסך של -.6,000 ₪, נכון למועד כתיבת חוות הדעת (פרק ג' בסעיף 10 לחוות דעתו).
אין ספק שנזקים אלו נגרמו כתוצאה מנזילת מים ממרפסת דירתו של פיליפסן, או ליתר דיוק ממשטח הבטון שהיווה את רצפת המרפסת, לאחר שמעקה המרפסת פורק על ידי התובע; לאחר שגם המשטח סולק, בשנת 2000, שוב אין נזילה מכיוונה של דירת פיליפסן אל דירת יצחקי (פרקים ב' וג' לסעיף 9 בחוות דעת ברמן; ראה סעיף 8 לתצהירו השני של אלדד וכן התמונות נספח ג' לו וכן ראה סעיפים 12 עד 18 לתצהירו השני של התובע ונספחיו).
על פי האמור בנספחי תצהירו השני של התובע, פירוק מעקות המרפסת של פיליפסן היה כדין ולפי הוראות העיריה, מכך שהמעקות היוו "מבנה מסוכן".
מאידך, השארת רצפת המרפסת כמות שהיא על ידי התובע, ללא תיקונים נוספים, גרמה לנזילת המים לדירת יצחקי.
יתכן ויש ממש כלשהו בטענת התובע על כך שמשפחת יצחקי לא אפשרה לעשות שימוש במרפסתה על מנת להקים תומכים למשטח מרפסת פיליפסן לצורך תיקונה.
איני יכול לקבוע ממצא בעניין זה ומכל מקום, בסופם של דברים התברר שהתובע אכן מצא את הדרך לפרק את אותה מרפסת.
משפחת יצחקי לא חזרה בסכומי טענותיה על טענה לפיצוי בגין "עגמת נפש", וטוב שכך, ועל כן יש לראותה כזונחת טענה זו [ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ. סולל בונה בעמ' ואח', פד"י מז1 עמ' 311; ע"א 447/92 הנרי רוט נ. אינטרקונטיננטל קרדיט קורפוריישן, פד"י מט2 עמ' 102; (ע"א 657/96 רבקה שמייער נ. יצחק הודסמן, פד"י מד1 עמ' 133 ].
מכל האמור, אני מחייב על כן את התובע לשלם למשפחת יצחקי את הסכום של -.6,000 ₪ בצרוף ריבית והצמדה מיום מתן חוות דעתו של ברמן, 28.12.2000, ועד התשלום בפועל, אולם התובע יכול לקזז את הסכומים הנ"ל מהסכומים המגיעים לו ממשפחת יצחקי.
אני קובע שכל צד ישא בהוצאותיו למעט האמור להלן ובכפוף לכך.
בתשלום עבור חוות דעתו של ברמן תשא משפחת יצחקי בשיעור של 75% והתובע בשיעור של 25%; הצדדים חבים כל צד למשנהו, או לפיליפסן במידה וגם הוא שילם חלק משכ"ט ברמן, את השיעור העודף ששולם על ידיהם, במידה ושולם, בצרוף ריבית והצמדה ממועד התשלום לברמן ועד ההחזר בפועל.
משפחת יצחקי תשא בתשלום שכ"ט עו"ד התובע בסך של -.17,000 ₪ ומע"מ; שכ"ט זה אינו נגזר רק מסכום התביעות בתיקים 95, 98 או מסכום פסק הדין בגינן אלא הבאתי בחשבון את מורכבות ההליכים,משכם וטבעם.
הסכום הנ"ל ישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן בהעדר הצדדים היום 22.3.2004.

המזכירות תשלח עותקים מפסק הדין לצדדים בדאר.

צ. כספי, שופט
016070/98א 120 לילי שוורץ
045852/99א 120 לילי שוורץ








א בית משפט שלום 16070/98 כהן יצחק נ' יצחקי אלדד, יצחקי יצחק, יצחקי לימור, פליפסן פיטר (פורסם ב-ֽ 23/03/2004)