פסקי דין על פלוני | פסקי דין על פלונית | פסקי דין על עו"ד אורלי לוי -ברון |

6804/10 בעמ     10/10/2010




בעמ 6804/10 פלוני נ' פלונית, עו"ד אורלי לוי -ברון




החלטה בתיק בע"מ 6804/10



בבית המשפט העליון


בע"מ
6804/10



בפני
:

כבוד השופט ע' פוגלמן


המבקש:
פלוני



נ


ג


ד



המשיבות:

1. פלונית
2. עו"ד אורלי לוי -ברון


בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ברמ"ש 1453-08, 2179/07, מיום 10.8.10, שניתן על-ידי כב' השופטת י' שטופמן


בשם המבקש:
עו"ד גלעד גלזמן

החלטה



1.
ביום 12.8.02 חתמו המבקש והמשיבה 1 (להלן:
המשיבה
), אשר נישאו זה לזו בשנת 1980, על הסכם ממון וגירושין. ההסכם קיבל תוקף של פסק-דין בבית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט
ג' גוטזגן
). בהסכם נקבע, בין היתר, כי דירתם של בני הזוג (להלן:
הדירה
) תימכר באמצעות כונס נכסים, כאשר יתרת התמורה (לאחר ניכוי הוצאות הכינוס) תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים. בחודש אוקטובר 2005, דן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בבקשת המשיבה להחליף את כונסי הנכסים שמונו לדירה, ולמנות שמאי מקרקעין להערכת שווי הדירה. המבקש התנגד לבקשה, וטען כי יש לערוך איזון משאבים לכלל רכושם של בני הזוג, לרבות הדירה. בית המשפט (כב' השופט
ג' גרמן
) קיבל את הבקשה להחליף את כונסי הנכסים חרף התנגדות המבקש, בקובעו כי אין במכירת הדירה כדי לעכב איזון משאבים אחר. בחודש אפריל 2007, נתבקש בית המשפט בשנית להחליף את אחד מכונסי הנכסים שמונו לדירה, ולאחר שהמבקש נמנע מלהציע עורך-דין שישמש ככונס נכסים מטעמו – החליט בית המשפט, ביום 9.5.07, למנות ככונסת נכסים יחידה את המשיבה 2 (להלן:
כונסת הנכסים
). בהמשך, חתם בית המשפט – לבקשת כונסת הנכסים – על פסיקתה מתאימה.

2.
בחודש פברואר 2008, הגישה כונסת הנכסים לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לקיום הליכי התמחרות ביחס לדירה בפני
בית המשפט. הכונסת ציינה כי נתקבלו שתי הצעות בלבד – האחת, מטעם המשיבה; והשנייה, מטעם צד שלישי. בדיון שנקבע לבקשת כונסת הנכסים ביום 19.3.08, התנגד המבקש לביצוע הליכי ההתמחרות וביקש לעכבם. לטענתו, נמנעה ממנו האפשרות לרכוש את הדירה משום שלא בוצע איזון משאבים כנדרש. לחלופין, הוא ביקש לרכוש את הדירה כך שהתשלום בעבורה ייעשה בדרך של קיזוז חובות בין הצדדים. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט
ג' גרמן
) דחה את הבקשה ובסיום הליך ההתמחרות בין המשיבה ובין צד שלישי נתקבלה הצעת המשיבה לקנות את הדירה תמורת סך של 705,000 ש"ח.

3.
המבקש הגיש שתי בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. האחת, ביחס להחלטה בדבר מינוי כונסת נכסים מיום 9.5.07 וההחלטה למתן פסיקתה בעניין זה מיום 16.7.07; והשנייה, ביחס להחלטת בית המשפט לענייני משפחה

במסגרת הליך ההתמחרות

מיום 19.3.08. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת
י' שטופמן
) החליט ליתן למבקש רשות ערעור בשתי הבקשות, ודחה את הערעורים לגופם בפסק דינו מיום 10.8.10. במסגרת פסק הדין נדחו טענותיו של המבקש בדבר הצורך בעריכת איזון משאבים לפני פירוק השיתוף בדירה ונקבע, כי המועד הראוי להעלאתן של טענות אלה היה מיד לאחר שניתנה ההחלטה המקורית בדבר פירוק השיתוף. אלא, שהמבקש לא ערער על ההחלטה במועד, ואין להידרש לטענות העוסקות באיזון המשאבים במסגרת ערעור על ההחלטות שעניינן מינוי פרסונאלי של כונסת נכסים לדירה. טענת המבקש כי היה על בית המשפט לענייני משפחה למנות שמאי עובר להליך ההתמחרות, נדחתה אף היא ובהקשר זה נקבע – על בסיס תצהיר המבקש וראיות נוספות – כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים בדבר שווי הדירה.

4.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 19.3.08 (במסגרת הליכי ההתמחרות) מהווה פסק-דין, הואיל ומדובר בהחלטה המסיימת את ההליך בנוגע לדירת מגורים. לפיכך, לשיטתו, במסגרת הערעור עליה – שהוא ערעור בזכות – הוא היה רשאי לערער גם על החלטות ביניים, לרבות החלטת בית המשפט לענייני משפחה מחודש אוקטובר 2005 שבמסגרתה הוחלט להתקדם בהליכי מכר הדירה, במנותק משאלת איזון המשאבים. לגופם של דברים, חוזר המבקש על הטענות שהעלה במסגרת בקשות רשות הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, לאמור, רכישת הדירה על-ידי המשיבה נוגדת את ההסכם בין הצדדים, שבמסגרתו התחייבה לפנות את הנכס; והחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה למכירת הדירה בלבד, מבלי לדון בשאלת איזון המשאבים, נוגדת את המדיניות המקובלת להביא לסיום מוחלט של סכסוכים בין בני-זוג. על אלה מוסיף וטוען המבקש, כי אילו היה נערך הליך של איזון משאבים, הוא יכול היה להשתתף בהליך ההתמחרות ולרכוש את הדירה בעצמו. לבסוף טוען המבקש, כי היה על בית המשפט לענייני משפחה לבקש חוות דעת של שמאי עובר להליך ההתמחרות, משום שהמחיר שנקבע בהליך ההתמחרות הינו נמוך בצורה משמעותית ממחיר השוק של הנכס. יצוין, כי בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור לבית משפט זה, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע מכירת הדירה למשיבה. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו ביום 21.9.10, בקובעו כי בשלב זה, גם אם תתקבל בקשת רשות הערעור לא ייגרם למבקש נזק שלא ניתן יהיה לתקנו. בקשה דומה – לעיכוב ביצוע מכירת הדירה למשיבה – צורפה גם לבקשת רשות הערעור שלפניי.

5.
לאחר שבחנתי את הבקשה לרשות ערעור על צרופותיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. לא מצאתי כי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מעורר סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, באופן המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123 (1982)). טענתו של המבקש כי החלטת בית משפט לענייני משפחה הינה משום פסק-דין, וכי הוא רשאי – במסגרת השגה עליה – להשיג על החלטות ביניים קודמות במסגרת ההליך, אינה מצדיקה כשלעצמה היזקקות נוספת למחלוקת בבית משפט זה. גם טענותיו הנוספות של המבקש בנוגע למינוי שמאי או לשיתופו בהליך ההתמחרות אינן מקימות עילה לדיון בגלגול שלישי, הואיל והן מוגבלות לדל"ת אמותיה של המחלוקת בין הצדדים לבקשה זו.


הבקשה נדחית איפוא, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.


משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ב' בחשון התשע"א (10.10.10).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.



מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בעמ בית המשפט העליון 6804/10 פלוני נ' פלונית, עו"ד אורלי לוי -ברון (פורסם ב-ֽ 10/10/2010)