פסקי דין על זאב שמי | פסקי דין על לירן מנור

26061-07/10 תט     08/02/2011




תט 26061-07/10 זאב שמי נ' לירן מנור








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"ט 26061-07-10 שמי נ' מנור






בפני

כב' הרשמת
רבקה ארד


תובעים

זאב שמי


נגד


נתבעים

לירן מנור



החלטה

1.
לפני התנגדות לביצוע שטר חוב ע"ס 10,000 ₪ משוך ע"י המבקש מיום 5.8.06. השטר הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ 18-08707-10-4 בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון.

2.
המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר נתמכת בתצהירו. בתצהירו טען המבקש כי בשנת 2006 נשלח למר רחמים שמאי עם שיק השייך להוריו על מנת שמר רחמים יפרוט את השיק, כיוון שהמבקש היה זקוק למזומן. המבקש טוען כי מר רחמים הסכים לפרוט את השיק, זאת לאחר שיחה אם הורי המבקש. המבקש טוען
כי מר רחמים דרש ממנו לחתום על שטר חוב בסך 10,000 ₪ אשר ישמש כבטחון לפרעון השיק. המבקש טען בתצהירו כי ביום פרעון השיק, נפגש אביו של המבקש עם מר רחמים ומסר לו כסף במזומן כנגד השיק. באותו מעמד, כך טוען המבקש, מר רחמים החזיר לאביו את השיק. אביו של המבקש דרש ממר רחמים לקבל גם את שטר החוב. מר רחמים טען כי שטר החוב נותר בבית אך הבטיח כי כאשר יגיע הביתה יקרע את שטר החוב. המבקש טען כי אביו יצר קשר עם מר רחמים אשר מסר לו כי קרע את שטר החוב. המבקש טוען כי כיום, לאחר 4 שנים ניתן להיווכח כי מר רחמים "נוכל" מאחר שהסב את שטר החוב בכתב ידו על שם אחר.

3.
המבקש נחקר על תצהירו. בחקירתו טען המבקש כי נמסרו למר רחמים שני שיקים. האחד, של הוריו והשני, של מעסיקו (ע' 1 ש' 18-20). עוד טען המבקש בתצהיר כי פרט אצל מר רחמים מספר שיקים בעבר (ע' 1 ש' 22, ע' 2 ש' 27 – ע' 3 ש' 2). אשר לאירוע הנטען בתצהירו, טען המבקש בחקירה כי אביו לא קיבל את השיק בחזרה (ע' 2 ש' 15), בניגוד לנטען בתצהיר. המבקש טען: "אני לא חוזר בי. את מר רחמים אני לא מכיר. פרטתי שני שיקים של ההורים שלי אצל רחמים. שיק אחד הוא השיב לאבא שלי ואת השיק השני שפרעתי של הורי, הוא לקח שטר חוב ואת השיק השני אני לא יודע מה עשה איתו והוא אמר לו שיחזיר לו גם את שטר החוב. הוא קיבל ממנו מזומן ביד" (ע' 2 ש' 18-21).

4.
במהלך הדיון הוצג למבקש ע"י ב"כ הזוכה העתק שיק אשר המבקש אישר כי מדובר בשיק של המעסיק שלו, אותו פרט אצל מר רחמים. המבקש מאשר כי קיבל כסף עבור השיק האמור ממר רחמים. המבקש אישר כי נפתח תיק הוצל"פ כנגד הוריו בגין שיק נוסף שהוצג וכי התיק נסגר כיוון שהחוב שולם.

5.
בהמשך חקירתו טען החייב כי שטר החוב נשוא תיק ההוצל"פ ניתן להבטחת תשלום של שיק של הוריו ע"ס 3,000 ₪ אשר הוצג בדיון (ע' 4 ש' 3-6). לא ברור מדוע לשם הבטחת תשלום של שיק ע"ס 3,000 ₪ נדרש שטר חוב ע"ס 10,000 ₪. כמו כן, השיק של הוריו אשר הוצג נושא תאריך 20.8.09 בעוד ששטר הבטחון משנת 2006. המבקש נשאל על כך והשיב: "איך יכול להיות ששטר חוב משנת 2006 בא להבטיח שיק משנת 2009 אני משיב שיתכן ואני מתבלבל בשיקים, הוא לא הראה לי את זה קודם, הוא לא הגיש את זה בתיק הזה... אני לא יודע מה מבטיח שטר חוב שהוצג לפרעון בתיק זה" (ע' 4 ש' 18-21).

6.
המבקש שינה גרסתו באשר לפרעון החוב מספר פעמים, כאשר בסופו של דבר טען בחקירתו כי אינו יודע איזה חוב נועד השטר להבטיח. אמנם, טען המבקש במהלך חקירתו כי כל השיקים שנמסרו למר שמאי לצורך "פריטה" שולמו מבעוד מועד במזומן, אולם טענה זו נטענה באופן כללי, מבלי שהמבקש פרט מספר השיקים שנמסרו למר רחמים ל"פריטה", סכומם, המועדים הרלוונטים וכו'. יתר על כן, המבקש טען בחקירתו כי השיקים נפרעו במזומן ע"י אחרים ולא על ידו. המבקש טען כי מר רחמים אישר בפני
ו כי קיבל את הכסף (ע' 3 ש' 8). מחד, קיים שינוי בגרסאות שהציג המבקש ולכאורה אף סתירה בין האמור בתצהיר לנטען בחקירה. מצב זה מקשה "לחלץ" גרסה עקבית מהמבקש בענין פרעון החוב הנטען. עם זאת, כיוון שנטען ע"י המבקש כי החוב נפרע, גרסה עליה חזר הן בתצהיר והן בחקירה, כאשר המבקש אינו מדייק במועדים, סכומים, כמות השיקים וכו', כמפורט לעיל, תנתן למבקש רשות להתגונן בטענה זו בתנאי שיפקיד את מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ (15,298 ₪) וזאת תוך 30 ימים.

7.
טענה נוספת של המבקש היא כי במקור נרשם שטר החוב לפקודת שמאי רחמים אולם לאחר מכן הוסף "ו/או זאב שמי
", הוא המשיב בתיק זה על ידי אחר. המבקש טוען כי הוספה זו נעשתה ע"י אחר ללא רשות.

8.
בסעיף 19 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות") נקבע כי למחזיק בשטר רשות לכאורה להשלים בשטר פרט שחסר בו. בסעיף 64 לפקודת השטרות נקבע כי מקום שנעשה בשטר שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל.
בע"א 434/63 אהרן חרותי נ' יצחק שובס, פ"ד יח 403, נדונה שאלת היחס שבין סעיפים 19 ו-64 לפקודת השטרות ונקבע כי מקום שכותב השטר הוציא מסמך שלם, אין אדם רשאי להוסיף עליו או לשנות ממנו וזאת מכח סעיף 64 לפקודת השטרות. מקום שהוציא כותב השטר מסמך לא שלם, מעמידים אותו בחזקה שהרשה למחזיק להשלים את המסמך, כל עוד לא הוכיח היפוכו של דבר וזאת מכח סעיף 19 לפקודת השטרות

(ראו בענין זה גם ש. לרנר דיני שטרות, מהדורה שניה (2007), 167-168).

9.
בענייננו, אין עסקינן בפרט שחסר אלא בהוספה/שינוי שכן המבקש טוען כי השטר שהוצא היה שלם ונרשם לפקודת מר רחמים. המבקש טוען כי שמו של המשיב הוסף בשטר מאוחר יותר שלא על ידו וללא הרשאה. ככל שטענה זו תוכח, עשויה היא להצמיח למבקשת הגנה ראויה מפני השטר ויש ליתן בגינה רשות להתגונן.

10.
סוף דבר, ניתנת למבקש רשות להתגונן בטענה כי החוב שולם וזאת בכפוף לכך שיפקיד את מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ (15,298 ₪) וזאת תוך 30 ימים. ניתנת למבקש רשות להתגונן בטענה המפורטת בסעיף 7-9 ללא תנאי.

11.
התובענה תתברר בסדר דין מהיר. הצדדים יפעלו בהתאם לתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי. המשך טיפול ע"י המנ"ת.

ניתנה היום, ד'
אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 26061-07/10 זאב שמי נ' לירן מנור (פורסם ב-ֽ 08/02/2011)