פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על אילן פרטוש

7393-03/11 ברע     10/04/2011




ברע 7393-03/11 המוסד לביטוח לאומי נ' אילן פרטוש




בפני








בפני

כב' השופט
יגאל
פליטמן



המוסד לביטוח לאומי

המבקש



אילן פרטוש
המשיב



החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (בל 37916-03-10; השופטת מיכל אריסון-חילו), בו התקבל ערעור המשיב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.2.10 (להלן: הוועדה). בית הדין האזורי קבע כי עניינו של המשיב יוחזר אל ועדה בהרכב אחר, אשר תבחן מחדש את נכותו של המשיב בגבו בלבד. עוד נקבע, כי קביעת הוועדה מיום 22.2.10 לגבי הנכות במרפק תיוותר בעינה.

2.
בבקשה למתן רשות הערעור טוען המוסד לביטוח לאומי
(להלן: המוסד) כי טעה בית הדין האזורי בהחזירו את עניינו של המשיב לוועדה בהרכב אחר, משהמקרה הנדון אינו נופל בגדר המקרים המצדיקים זאת. לטענתו, היה מקום להחזיר את העניין לוועדה באותו הרכב תוך מתן הוראות. עוד נטען, כי לא ניתן להגביל ועדה בהרכב אחר לדון בשאלת הנכות בגב בלבד.

3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר המונח בפני
, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור, משפסק הדין של בית הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו. על כך אוסיף הערותיי להלן.

4.
עיון בתיק מעלה כי עניינו של המשיב נדון בפני
הוועדה בהרכבה הנוכחי שלוש פעמים, לאחר שהוחזר אליה פעמיים על פי

פסק דין
במסגרת שני הליכים קודמים, בהם התבקשה הוועדה לשוב ולבחון האם למשיב נכות בגבו בעקבות תאונת העבודה. כך, במסגרת פסק הדין של בית הדין האזורי מיום 12.7.04 (בל 3242/99), התבקשה הוועדה לבחון אם נגרם למשיב נזק בגבו בעקבות התאונה, ובהתאם לכך לקבוע את שיעור הנכות בגב, תוך שהובהר לוועדה כי לא קיימת מחלוקת באשר לעובדה כי המשיב נחבל בגבו במסגרת תאונת העבודה. משלא פעלה הוועדה על פי הוראות פסק הדין הנ"ל, הוחזר העניין לוועדה פעם נוספת במסגרת

פסק דין
של בית דין זה מיום 29.3.09 (בר"ע 604/08), במסגרתו התבקשה הוועדה, בין היתר, לפרט את האבחנה הרלוונטית בקשר לפגיעת המשיב בגבו.
כפי שקבע בית הדין האזורי בפסק הדין מושא הבקשה, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין של בית הדין הארצי מיום 29.3.09, בקשר לבחינת נכותו של המשיב בגבו. אף עולה חשש מהחלטת הוועדה, כי היא מתייחסת באופן מסויג לקביעה העובדתית המוסכמת, לפיה המשיב נחבל בגבו במסגרת תאונת העבודה. זאת ועוד, וכפי שפורט בפסק דינו של בית הדין האזורי, נפלה טעות בהחלטת הוועדה משקבעה כי "תלונותיו על כאבי גב תחתון אינם קשורים לתאונה הנדונה בלבד", מבלי שפירטה האם למשיב נכות בגבו, והאם יש לייחסה ולו בחלקה לתאונת העבודה.

5.
במצב דברים זה, משעניינו של המשיב נדון בפני
הוועדה בהרכבה הנוכחי שלוש פעמים לשם בחינת נכותו של המשיב בגבו בעקבות התאונה, ומשהוועדה נמנעה מלמלא אחר הוראות פסק הדין מיום 29.3.09 כמפורט לעיל, הרי שלא מצאתי כי קיימת הצדקה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי להחזיר את עניינו של המשיב לוועדה בהרכב אחר לבחינת הנכות בגב.

6.
יצויין, כי בנסיבות אלה, בהן ועדה באותו הרכב לא מקיימת אחר מצוות פסקי הדין הקודמים פעם אחר פעם לגבי פגימה מסוימת, אין מניעה להחזיר את עניינו של המשיב לוועדה בהרכב אחר לגבי אותה פגימה בלבד, בעוד קביעות קודמות של הוועדה לגבי פגימות אחרות ייוותרו בעינן [ראה בר"ע 247/09 שמואל חנגל – המוסד לביטוח לאומי
(מיום 9.2.10)].

7.
סוף דבר – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.


ניתנה היום,
ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 7393-03/11 המוסד לביטוח לאומי נ' אילן פרטוש (פורסם ב-ֽ 10/04/2011)