פסקי דין על דן דוד מקוב | פסקי דין על נעמי בוזין | פסקי דין על שמוליק בוז'ין | פסקי דין על ניר טל |

3939-04/11 א     14/06/2011




א 3939-04/11 דן דוד מקוב נ' נעמי בוזין, שמוליק בוז'ין, ניר טל








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



14 יוני 2011

ת"א 3939-04-11 מקוב נ' בוזין ואח'
מס' תיק הוצל"פ:
מספר תיק חיצוני





מספר בקשה:2

בפני

כב' הרשם
יוחנן גבאי

מבקש
דן דוד מקוב


נגד

משיבים
2.נעמי בוזין

3
.
שמוליק בוז'ין

5
.
ניר טל



החלטה

הבקשה

1. בפני
בקשה למתן צו עיקול זמני על נכסים של המשיבים.

2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ועל יסוד הנימוקים שפורטו בבקשה ובתשובה החלטתי להעתר לבקשה.

דיון
3. להלן אדון בבקשה על פי השיקולים שנקבעו בדין למתן צו העיקול הזמני ובהתייחס לטענותיהם הצדדים.
ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה
4. תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- התקנות), קובעת כי אם הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה.

5. תקנה 362(א) לתקנות מגבשת את כללי הפסיקה הקודמת לעניין בדיקת זכויותיו לכאורה של התובע, עובר למתן הסעד הזמני. הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני הוא, כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה, קרי, התובע, צריך להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים (רע"א 7139/96 טריגוב נ' טפחות בנק למשכנתאות, פ"ד נא (2) 661, 663 ; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תשס"ז - 2007) 506).

6. השלב הבא בבדיקה שמבצע בית המשפט הינו קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. בשלב זה לא מוטלת על בית המשפט החובה לנתח את הראיות ולדון בהן בצורה מקיפה. כפי שנקבע בע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן(פ"ד לח (4) 105, 108-109)"בדונו במתן סעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות, כאילו עמד להכריע בעניין סופית." מדובר בבדיקה המתאימה לשלב המקדמי של הדיון(בר"ע (ת"א) 1354/03גרופר ואח' נ' הנסון (ישראל) בע"מ ואח', דינים מחוזי לד(2) 408).

7. אמנם, עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית-המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן
(רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ ואח', פ"ד נב (1) 193 , 197) . אך, הלכה פסוקה היא כי תצהיר יכול וישמש ראייה מהימנה המצדיקה מתן צו עיקול זמני אם משקלו מספיק כדי לתמוך בבקשת העיקול (רע"א
2622/94 רוטנברג נ' מזמור פתוח ובניה בע"מ, תקדין עליון94(2)112).מאחר שמדובר בבקשת ביניים רשאי המצהיר להצהיר לא רק מידיעתו האישית , אלא גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך

(תקנה 521 לתקנות; בר"ע (ת"א) 03/ 2452 שיקמים בנייני יוקרה

(1998) בע"מ נ' כגן
, פדאור
04 (8) 486, עמוד 4).

8. במקרה דנן, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שהובאו בפני
בקיומה של עילת תובענה נגד המשיבים. עילת התובענה פורטה בבקשה ובתצהיר שצורף לה ולא נסתרה. המבקש הצהיר כי המשיבים סייעו לבעל חובו להבריח את נכסיו ולהתחמק מתשלום חובו (סעיפים 4,5 ו-7 לתצהיר שצורף לבקשה). טענתו זו טרם נסתרה. טענה זו מקימה לכאורה עילת תביעה אישית כנגד המשיבים בעוולת הרשלנות. גם התצהיר שצורף לתגובת המשיבים לא הצליח להטיל ספק ניכר בעילה זו (ר ' בר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ' (4) 115). לפיכך, שוכנעתי בקיומה של עילת תובענה נגד המשיבים.


ראיות להכבדה על ביצוע פסק הדין

9. תקנה 374 (ב) קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

10. ליבה של הוראה זו הוא בצורך להוכיח הכבדה על ביצוע פסק הדין, אשר תיגרם למבקש אם לא יינתן הצו המבוקש. מצב נפוץ של הכבדה הוא מקרה, בו הנתבע עשה או מתכוון לבצע מעשי הברחה של נכסים או מעשים אחרים, העלולים למנוע או לסכל את מימושו של פסק הדין: "הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלוונטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק-הדין" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800). עם זאת, הוכחת מעשי הברחה אינה הדרך היחידה לבסס טענת הכבדה. כך נפסק, כי לעתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה, זאת "כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (טרם פורסם); רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' .
icc industries inc
(טרם פורסם) ;

רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ'
גייר (טרם פורסם)).

11. במקרה דנן, סכום התביעה הוא 263,533 ₪. הובאו בפני
ראיות כי המשיבה 2 היא פנסיונרית בת 77 , המתקיימת מקיצבת ביטוח לאומי בסך 2200 ₪. היא מתגוררת בדירה שכורה ואין לה רכוש כלשהו הניתן לעיקול. המשיב 3 חייב כחצי מליון ₪ בהוצל"פ , נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ רבים והוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים. המשיב 5 עובד במשרה חלקית (ר' סעיפים 41-49 לתגובת המשיבים לבקשה לעיקול זמני)..לפיכך, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.


מאזן הנוחות
12. תקנה 362(ב)(1) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק.

13. במקרה דנן, נראה כי הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני גדול יותר מהנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הסעד הזמני. זאת, לנוכח העובדה, כי עקב מצבם הכלכלי של המשיבים יקשה עליהם לשלם את החוב נשוא התובענה אם וכאשר יינתן

פסק דין
לחובתם והמבקש עלול למצוא את עצמו מול שוקת שבורה. לעומת זאת, המשיבים לא הוכיחו אילו נזקים יגרמו להן עקב הטלת העיקול. המשיבים רשאים להציע חלופה לעיקול הזמני. אם תדחה התביעה המשיבים יוכלו לתבוע את הנזקים שנגרמו להם מהמבקש, ומהערבויות שיפקיד כתנאי למתן צו העיקול.

תום לב

14. תקנה 362(ב)(2) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין.

15. במקרה דנן, השתכנעתי כי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין. הבקשה הוגשה במטרה להבטיח את תביעתו של המבקש לנוכח מצבם הכלכלי של המשיבים ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין.

מידתיות
16. תקנה 362(ב)(2) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, אם הסעד אינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

17. במקרה דנן, לא הובאה בפני
כל ראיה שהעיקול הזמני שהוטל פוגע במידה העולה על הנדרש. הצעתו של בית המשפט למשיבות להציע חלופה לעיקול המבוקש (ר' סעיף 3 להחלטתי מיום 4.4.11) לא זכתה למענה. מחדלם של המשיבים להציע חלופה הולמת לעיקול יש בו כדי להוות נימוק נוסף לדחיית טענה בדבר היעדר מידתיותו של העיקול ( רע"א 4131/00
אחים אוקנין שותפות רשומה נ' חסון , תקדין עליון 2001(1), 1240 , 1241).

18. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי המשיבים רשאים להציע בכל עת חלופה הולמת לעיקול המבוקש.

19. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לקבל את הבקשה להטלת עיקול זמני על זכויות המשיבים בנכסים המפורטים בבקשה. המבקש יפקיד ערבות צד ג' על סך 50,000 ועירבון על סך 30,000 ₪, כתנאי למתן צו העיקול.
הוצאות
20
. בשלב זה, אין צו להוצאות.

ניתן היום,
י"ב סיון תשע"א, 14 יוני 2011, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 3939-04/11 דן דוד מקוב נ' נעמי בוזין, שמוליק בוז'ין, ניר טל (פורסם ב-ֽ 14/06/2011)