פסקי דין על זועבי אחמד (קטין) | פסקי דין על מועצה איזורית | פסקי דין על מועצה איזורית | פסקי דין על רשות ניקוז ירדן דרומי | פסקי דין על רחמני מרדכי | פסקי דין על אורפז הנדסה | פסקי דין על רחמני מרדכי |

779/03 א     03/06/2004




א 779/03 זועבי אחמד (קטין) נ' מועצה איזורית, מועצה איזורית, רשות ניקוז ירדן דרומי, רחמני מרדכי בע"מ, אורפז הנדסה בע"מ , רחמני מרדכי




1
בתי המשפט

א 000779/03
בית משפט השלום בית שאן
03/06/04
תאריך:
כב' השופט אשר קולה

בפני
:

זועבי אחמד (קטין)

בעניין:
תובע
עו"ד כהן משה

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . מועצה איזורית
2 . קרו קיימת לישראל
3 . רשות ניקוז ירדן דרומי

4 . רחמני מרדכי
בע"מ

5 . אורפז הנדסה בע"מ

4 . רחמני מרדכי

5 . אורפז הנדסה בע"מ
נתבעים
1 . עו"ד שטיין שמשון

2 . עו"ד הדס אליהו

3 . עו"ד גורי יצחק
4 . עו"ד הדס אליהו

5 . עו"ד מועלם רוני
ע"י ב"כ
פסק דין

(בין הנתבעת 3 וצדדי ג' 1 ו- 2)

רקע

1. התובע, קטין יליד שנת 1992, נפגע בעת שבתאריך 22.12.98 נפל אל תעלת ניקוז אשר הייתה במהלך שלבי בניה, וזאת כחלק מהסדרת תעלת ניקוז וגשר מעל אפיק נחל יששכר העובר בתוככי הכפר טייבה (להלן- ה"פרויקט").

2. התביעה הוגשה כנגד 5 נתבעים שונים, אשר הינם לפי סדרם כדלהלן :
המועצה האזורית גלבוע (להלן - "המועצה"), קרן קיימת לישראל בע"מ (להלן - "קק"ל"), רשות ניקוז ירדן דרומי
ת (להלן - "רשות-הניקוז"), רחמני מרדכי
בע"מ
(להלן - "רחמני"), ואורפז הנדסה בע"מ
.

3. רשות הניקוז (הנתבעת 3) הגישה הודעות צד שלישי כנגד קק"ל והמגן חברה לביטוח בע"מ (להלן - "המגן").

4. א. במהלך ההתדיינות, הגיעו הצדדים להסדר פשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין

חלקי ולפיו, כל אחת מהנתבעות 1-4 תשלם לתובע סך כולל של 10,000 ₪, והנתבעת 5 תשלם לתובע סך של 4,430 ₪ בלבד.

ב. במאמר מוסגר יוער, כי ב"כ התובע הגיש בקשה לשנות או, לבטל

פסק דין
חלקי זה, ובקשתו זו הועברה לצדדים האחרים ואולם לא אדרש לשאלה זו, לעת עתה.

5. עוד סוכם, כי ביחס לתובע ולנתבעות 1, 4 ו- 5 יהיה פסק הדין סופי, ואילו ביחס לחלוקת הנזק בין הנתבעות 3 לצדדים ג' 1 ו-2, יגישו הצדדים סיכומים בצרוף מסמכים, באשר לחלוקת הנזק ביניהם ובית המשפט יפסוק בשאלות השנויות במחלוקת ביניהם, בלי צורך בהבאת ראיות.

הצדדים שנותר לדיון

6. לפיכך איפוא, הצדדים שביחס אליהם יש צורך להחליט, הינם רשות הניקוז, הקק"ל, והמגן.

7. כאן איפוא המקום לתאר בקצרה, מה היה תפקידו של כל אחד מן הצדדים בבצוע הפרוייקט.

8. רשות הניקוז

א. גוף זה הינו גורם סטטוטורי אשר הוקם על ידי משרד החקלאות ואשר פעילותו הינה ייזום, הקמה ותחזוקה של מפעלי ניקוז.

ב. רשות הניקוז יזמה איפוא תכנית לטיפול ושיקום אגן הניקוז של נחל יששכר.

9. קק"ל

בין רשות הניקוז לבין קק"ל, נחתם הסכם לביצוע עבודות הפרוייקט. קק"ל מצידה מסרה את ביצוע עבודות הפרוייקט לקבלן המשנה מטעמה, רחמני. עוד יוער, כי בין רחמני לקק"ל אין כל מחלוקת.

10. המגן

המגן, הינה חברת הביטוח אשר ביטחה ומבטחת את קק"ל.

גדר המחלוקת

11. השאלות שבמחלוקת בין הצדדים מתפצלות לשתי שאלות עיקריות ולשאלת משנה אחת נוספת.

12. השאלה הראשונה שבמחלוקת היא שאלת האחריות בנזיקין, דהיינו, מי מבין שלושת הצדדים שבפני
נו, רשות הניקוז, קק"ל ורחמני אחראי בנזקיו של התובע, והאם ניתן לומר שמדובר במעוולים או במזיקים במשותף. ואם כך הוא, איזה אחוזי רשלנות ניתן להטיל על כל אחד מן המעורבים (בשאלת החזרה ביניהם ולא ביחסים שביניהם לבין לתובע).

13. ראש המחלוקת השני מתייחס לשאלה החוזית, ולפיה, רשות הניקוז טוענת, כי גם אם תמצא אחראית בנזיקין, בשעור כזה או אחר, הרי שיש, באותו הסכם עבודה שנכרת בינה לבין קק"ל, תניית שיפוי לטובתה.

14. השאלה המשנית המתעוררת בראש מחלוקת זה הינה, כי גם ללא חניית השפוי, התחייבה קק"ל, לבטח את רשות הניקוז כמבוטחת נוספת בפוליסה אחריות כלפי צד שלישי, ולפיכך ,בין כך ובין כך, על קק"ל היה לדאוג לפוליסת ביטוח גם עבור רשות הניקוז, וקק"ל אכן עשתה זאת אצל המגן.

השאלה הנזיקית

15. לענין זה וכאמור לעיל, לא נשמעו עדויות ולא הובאו ראיות, והצדדים בקשו שאסתמך על המסמכים שהוצגו בתיק.

16. הוצגו לפני איפוא, על ידי רשות הניקוז, ההסכם שנכרת בינם לבין קק"ל, דוחות חוקר, יומני עבודה ופרוטוקולים וכן פוליסות ביטוח.

17. לצורך פרק זה לפסק דיני אין צורך בפוליסת הביטוח ולכך אדרש בפרק הבא לפסק דיני.

טענות הצדדים בשאלת האחריות בנזיקין

18. רשות הניקוז טוענת, כי מעמדה בפרויקט היה כשל מזמינה בלבד ואילו, קק"ל היתה הקבלן הראשי, אשר התקשרה מצידה עם רחמני.
מוסיפה וטוענת רשות הניקוז "כי לא היה לה יד ורגל בביצוע או בפיקוח אלא רק בהתחשבנות הכספית".

19. קק"ל והמגן טוענות מאידך, כי סמכויות הפיקוח נשארו בידי רשות הניקוז וזאת כמפורט בסעיף 4 להסכם שבין קק"ל לרשות הניקוז.
עוד טוענות קק"ל והמגן, כי רשות הניקוז הייתה המתכננת, המנהלת ובעלת סמכויות הפיקוח העליון ולכן מעמדה הינו כשל מבצעת בניה כהגדרות פקודת הבטיחות בעבודה.

דיון בשאלת האחריות הנזיקית

20. הדיון בשאלה זו מתחלק לשלוש שאלות משנה, האחת עובדתית, דהיינו מה היה מעמדה המדוייק של רשות הניקוז בביצוע הפרויקט, השניה משפטית דהיינו, האם מעמד זה, הופך את רשות הניקוז למבצעת בניה, והשלישית בהנחה שאכן רשות הניקוז הינה מבצעת בניה, האם ניתן לייחס לה רשלנות ואם כן באיזה שעור.

העובדות

21. רשות הניקוז צירפה לבקשתה את ההסכם שבינה לבין קק"ל וכן פרוטקולים ויומני עבודה. בסעיף 4 להסכם נאמר : "הפיקוח על ביצוע העבודה ימסר למפקח מטעמו של המזמין וקק"ל תבצע את העבודה על פי הנחיות המפקח. כן יאשר המפקח את מספר יחידות הכמות שבכל חשבון וחשבון".
עיניינו הרואות איפוא, כי למפקח זה שהינו מטעם רשות הניקוז שני תפקידים, האחד להנחות את קק"ל כיצד לבצע את העבודה והשני אישור החשבון.

22. בפועל, לא ברור האם רשות הניקוז ביצעה את כל תפקידי הפיקוח, שכן בשלב ראשון התקשרה רשות הניקוז עם חברה בשם פלגי מים בע"מ, אשר הכינה את התכנית ההנדסית לביצוע הפרוייקט ואמורה היתה, ככל הנראה, לשמש כפקוח עליון. אלא שלא ברור האם בפועל שימשה כפקוח עליון ומכל מקום ברור, שחברה זו הייתה בתחילה צד שלישי בהליכים אלו ונמחקה ההודעה כנגדה.
בנוסף, ומי שהוגדר כפיקוח היתה דווקא הנתבעת מס' 5 (אורפז) ולא פלגי מים.

23. עיינתי גם ביומני העבודה ובפרוטוקולים ומצאתי, כי אכן שנים מעובדי רשות הניקוז היו מעורבים בהליכי מסירת הפרוייקט ועוד, ואולם, לא שוכנעתי כי מעורבותם היתה כזו ההופכת את רשות הניקוז לאחראית בנזיקין, רק בגין מעורבות זו.

24. ב"כ המגן וקק"ל הפנה אותי לתקנות הבטיחות בעבודה וטען, כי מעמדה של רשות הניקוז הינו כשל מבצעת בניה, אלא שדווקא עיון בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח - 1988 מעיד על היפוכן של דברים שכן, בסעיף ההגדרות שם נאמר, אמנם "מבצע בניה - קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו".
אלא, שבסעיף 6 (א) שם נאמר "הטיל המזמין את ביצועה של העבודה על קבלן ראשי, יוראוהו כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו" (והשווה לסעיף 6 (ג) שם, שבמקום שהמזמין הטיל את העבודה על מספר קבלני משנה, אזי יראו את המזמין כמבצע העבודה).
בנדון שבפני
נו אין מחלוקת שרשות הניקוז מסרה את כל ביצוע העבודה לקק"ל, לפיכך קק"ל הינו הקבלן הראשי וממילא גם, הינו מבצע העבודה, וככזה, מוטלות עליו החובות כמפורט בתקנות, לרבות התקנת גידור.

25. חרף כל האמור לעיל, סבורני כי היה על רשות הניקוז כמזמינת העבודה, וכמי שהיתה אמור לפקח פיקוח עליון על הפרוייקט (לפחות בשלב הראשון שלו) ליתן דעתה לכשלים הבטיחותיים ולסכנות האורבות לפתחם של ילד הכפר טייבה בבואם לעבור מצידו האחד של הכפר לצידו השני, כאשר נחל יששכר מצוי בתווך.
מאחר ולא הוכח בפני
שרשות הניקוז נתנה דעתה על המפגעים העלולים להיווצר כתוצאה מביצוע הפרוייקט סבורני, כי יש להטיל גם עליה אחריות לנזקי התובע.

26. חלוקת שעור הנזק בין הצדדים צריכה להיות מוטלת ברובה איפוא על הקבלן המבצע. כאשר אין חולק שהקבלן המבצע הינו או קק"ל או רחמני, מאחר שביחס לרחמני ניתן

פסק דין
סופי ומאחר שלמעשה קק"ל ורחמני הציגו חזית אחידה, הרי שלצורך

פסק דין
זה, אני קובע שחלוקת האחריות בין קק"ל לרשות הניקוז הינה בשעור של 90% לקק"ל ו- 10% לרשות הניקוז, וזאת, אך ורק בגין מחדלה באי נתינת דעתה לאופי העבודה במקום, במרכזו של הכפר.

השאלה החוזית-ביטוחית

27. כאמור לעיל, שאלה זו נחלקה לשנים האחת תוקפה העקרוני של תניית השיפוי שנערכה לטובתה של רשות הניקוז והאם תנייה זו, מטילה על קק"ל חובת שפוי. והשניה גם בהתעלם מתניית השפוי, האם לא חלה היתה על קק"ל, החובה לבטח את רשות הניקוז כמבוטחת נוספת בפוליסת אחריות כלפי צד שלישי שלה, והאם לא חלה על המגן החובה לשפות את רשות הניקוז, באשר, כך, לטענת רשות הניקוז, המגן ביטחה גם את רשות הניקוז.

תניית השיפוי

28. השאלה בדבר פרשנות תניית שפוי, נדונה בשלושה פסקי דין של בית המשפט העליון כאשר האחרון שנכתב והוא המחייב, כך לעניות דעתי, ניתן בענין משה"ב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ נגד כחלון פד"י נ (1) ע"מ 210 (להלן ענין כחלון, פסה"ד הנוסף שניתן עוד קודם לענין כחלון, הינו ע"א חרושת ברזל פתח תקוה בע"מ נגד יוסף סמרי ואח' פד"י מ"ו (4) עמ' 421, להלן ענין חרושת, לפסה"ד השלישי בסוגיה זו אתייחס להלן).

29. שלושת פסקי הדין, נסקרו בהרחבה בפסק דינו של כבוד השופט יצחק עמית במסגרת ת.א. 906/95 בבית המשפט שלום בעכו, זיאן האיל נגד אלימאן חביש ואח' (פסק הדין לא פורסם אולם ניתן למצאו באתר "נבו").

30. עיקר האבחנה והדיון שעושה שם כב' השופט יצחק עמית, מתייחס לפרשנות תניית השיפוי, שכן בעוד שבפסק הדין בעניין סולל בונה (ע"א 119/90 סולל בונה נגד שרף צנורות בע"מ) פורשה בצמצום תניית השיפוי, הרי שבשני פסקי הדין האחרים (כחלון וחרושת) פורשה תניית השיפוט באופן גורף ורחב.

31. גדר השאלה בפסקי הדין שם הינו, האם תניית השיפוי חלה גם במקום בו קיימה רשלנות ישירה של מי שנתנה לטובתו תניית השיפוי.
ובמילים אחרות האם בנדון שבפני
נו ומאחר שקבעתי, כי רשות הניקוז התרשלה בשעור של 10%, תועיל לה תניות השפוי.

32. לשם כך, כך נקבע בפסיקה, יש לבדוק את תניית השפוי ולנסות ללמוד ממנה את כוונת הצדדים.
דומה, כי בנדון שבפני
נו תניית השיפוי היתה מצומצת בהיקפה שכן, כך נאמר בה :

א. "הקק"ל תפטור את המזמין מאחריות לכל נזק גוף או, נזק לרכוש שיגרם עקב
ותוך כדי ביצוע העבודה ... ובלבד שהנזק לא נגרם על ידי המזמין או מי מטעמו ...".

ב. "בכפוף לאמור בסעיף משנה א' דלעיל, שילם המזמין תשלום כלשהו על פי
פסק דין
סופי ... מתחייבת קק"ל להחזירו למזמין תוך 45 יום ...".

33. הנה כי כן, ובניגוד לתניית השפוי בעניין חרושת וכחלון ולפיה, קבלן המשנה שם שחרר את הקבלן הראשי מכל אחריות בנזיקין, הרי שבנדון שלפנינו נאמר מפורשות, כי תניית השפוי הינה אך ורק במקום בו הנזק לא נגרם על ידי המזמין או מי מטעמו.

34. מאשר שקבעתי לעיל שחלה על המזמין אחריות ולו גם חלקית, הרי שלא ניתן לקבוע, כי "הנזק לא נגרם על ידי המזמין" וממילא אין תוקף לתניית השפוי.

35. השאלה השלישית והאחרונה שנותרה לדיון, הינה פרשנותם של סעיפים 13 ו- 14 להסכם וכן פרשנותו של סעיף 5 (א) לפרק ההרחבות בפוליסת הביטוח שהוציאה המגן לקק"ל.

36. א. סעיף 13 להסכם קובע, כי על קק"ל להמציא פוליסת ביטוח הן חבות מעבידים
והן אחריות כלפי צד שלישי.

ב. סעיף 14 קובע כי "הקק"ל תצרף את המזמין כמבוטח נוסף לקק"ל בפוליסות הנ"ל".

37. האם סעיף זה כפוף אף הוא לסייג הקבוע בסעיף 12 א' להסכם ?

38. בטרם נדרש לשאלה זו, נצטט את הוראות סעיף 5 לפרק ההרחבות המיוחדות בפוליסת הביטוח שהוצאה על ידי המגן לטובת קק"ל וכך נאמר שם : "מוצהר ומוסכם כי פוליסה זו תורחב לשפות כל אדם או, גוף משפטי שהמבוטח התחייב בכתב לבטח את חבותו בביטוח אחריות כלפי צד שלישי".
טוענת איפוא רשות הניקוז ולדעתי בצדק, כי מאחר וקק"ל התחייבה, בסעיף 14 הנ"ל לבטח גם את רשות הניקוז, הרי שלא יכול להיות ספק, שסעיף 5 הנ"ל חל גם על רשות הניקוז.
אין ביד לקבל את טענת קק"ל ולפיה סעיף 5 הנ"ל, נועד אך ורק לבטוח קבלני משנה ולא לבטוח של המזמין, שכן בסעיף 5 הנ"ל, כמו גם בהסכם, אין ולו גם ראשית ראיה לכך שמדובר רק במערכת היחסים שבין קק"ל לקבלני המשנה מטעמה.

39. שאלה נוספת שנותרה לדיון היא, טענת קק"ל ולפיה, סעיף 6 לפרק חריגים לפרק ב' (הוא הפרק הדן באחריות לצד שלישי) מחריג את תוקף הפוליסה ביחס ל"חבות החלה על המבוטח בתוקף התחייבות מפורשת על פי הסכם אלא אם אותה חובה היתה חלה על המבוטח אלמלא אותה התחייבות מפורשת".

40. לדעתי וככל שקיימת סתירה בין הוראת סעיף 5 לפרק ההרחבות להוראות סעיף 6 לפרק ההחרגות, יש ליתן לפוליסה את הפירוש המיטיב הן עם קק"ל והן עם רשות הניקוז, בהיותם צד שלישי שלטובתו נכרת חוזה. מכל מקום ברור, שבין כך ובין כך, הסתירה בלשון הפוליסה נוגעת למישור היחסים שבין קק"ל להמגן, ואין לה ולא כלום עם התחייבות קק"ל לדאוג לביטוח רשות הניקוז.
עוד אומר, כי לו הייתה קיימת תניית שפוי בנוסח גורף כדוגמת כחלון וחרושת, או אז, אכן לא הייתה חלה על המגן כמבטחת, החובה לשפות את קק"ל או את רשות הניקוז בהסתמך על הוראות סעיף 6 הנ"ל וככל הנראה לזה כוון סעיף 6 הנ"ל.
בנדון שבפני
נו, מראש תניית השפוי הייתה מצומצמת, אלא שחרף תנייה זו באה הוראת סעיף 14 להסכם וקבעה מפורשות שעל קק"ל לבטח את רשות הניקוז, וכעולה מהוראות סעיף 5 לפרק ההרחבות, המגן ביטחה את כל מי שהמבוטח התחייב לבטחו.

41. באשר לסתירה לכאורה שבין סעיף 14 להסכם לסעיף 12 שבו, הרי שסעיף 12 דיבר על חובת שיפוי. גם מקום בו לא תהיה פוליסת ביטוח, או שחברת הביטוח לא תשפה את המגן (דוגמת הסייג בסעיף 6 לפרק ההחרגות בפוליסה) בעוד סעיף 14 בהסכם מתייחס לחובתה העצמאית והבלתי מסויגת של קק"ל לדאוג לכך שבפוליסות הביטוח שיוצאו לטובתה, תכלל גם רשות הניקוז.

סוף דבר

42. התוצאה הסופית הינה, שהגם שלרשות הניקוז אחריות נזיקית כלפי התובע, הרי שעל קק"ל היה לבטחה בגין אחריות זו, אחת היא לי האם הפוליסה מכסה את רשות הניקוז, או שמא לא מילאה קק"ל אחר חובתה זו.
כך או כך, על קק"ל לשאת בתשלום ששולם לתובע על ידי רשות הניקוז ולפיכך על קק"ל אם במישרין ואם באמצעות המגן, להשיב לרשות הניקוז, את הסך של 10,000 ₪ אשר שולם על ידה ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד התשלום ששולם על ידי רשות הניקוז ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן ולאור התוצאה אליה הגעתי, על קק"ל והמגן לשאת במלוא תשלום יתרת האגרה הנדחית.

בנסיבות הענין לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתן היום י"ד בסיון, תשס"ד (3 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
_______________
אשר קולה
, שופט
000779/03א 117 דורין יבגניה








א בית משפט שלום 779/03 זועבי אחמד (קטין) נ' מועצה איזורית, מועצה איזורית, רשות ניקוז ירדן דרומי, רחמני מרדכי בע"מ, אורפז הנדסה בע"מ , רחמני מרדכי (פורסם ב-ֽ 03/06/2004)