פסקי דין על דב סנדל | פסקי דין על חברת פרטנר תקשורת | פסקי דין על אלי אוחנה |

50529-01/11 א     23/06/2011




א 50529-01/11 דב סנדל נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, אלי אוחנה








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה



ת"א 50529-01-11 סנדל ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
עדי חן-ברק


תובע ונתבע שכנגד

דב סנדל


נגד


נתבעים ותובעת שכנגד

1.חברת פרטנר תקשורת בע"מ
2.אלי אוחנה



פסק דין


תביעה ותביעה שכנגד בגין התקשרות שנעשתה בין התובע לנתבעת 1.
ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן

פסק דין
על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, על בסיס החומר הקיים בתיק, ולאחר שנשמעו סיכומי ב"כ הצדדים ועדות קצרה של התובע ורעייתו.
עוד הוסכם בין הצדדים כי לביהמ"ש תהיה סמכות לפסוק כל סכום שינוע בין 20,000 ₪ לבין הסכום המשקף את עלות השיחות, זמן גלישה, שווי שימוש בציוד, וירידת ערך הציוד בגין התקופה שחלה מהמועד בו ביטל התובע את הוראת הקבע ועד המועד בו הפסיק לקבל שירותים מהנתבעת. כן הוסכם בין הצדדים כי תביעת התובע כנגד הנתבעים תדחה.

1.
ביום 11.1.10 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם התקשרות במסגרתו נייד מס' טלפון אחד מחב' פלאפון (עימה היה בקשר קודם לכן), וכן רכש 6 מכשירי טלפון נייד, 3 מכשירי מודם ומכשיר נייח לרכב.
במסגרת ההסכם אף העניקה הנתבעת לתובע 2 מחשבים ניידים, וכן הקצתה לו 10 מספרי טלפון (לטלפונים ולמודמים).
2.
הנתבעת טוענת כי הוסכם בין הצדדים כי התובע יחויב בגין 6 משתמשים על פי תוכנית תעריפים עסקית המכונה "
simple 4 bus plus 250
" לפיה תמורת תשלום קבוע של 160 ₪ לחודש לכל משתמש, קיבל התובע 250 דקות שיחות לכל היעדים וזאת ללא תוספת תשלום.
עוד הוסכם כי הנתבעת תעניק החזרים כספיים חודשיים בגין תשלום קנס למפעיל סלולארי קודם, והן כהטבת זיכוי בגין רכישת הציוד, זאת במידה וייעשה בטלפונים שימוש מינימאלי על פי המפורט בסעיף 17 לכתב ההגנה של הנתבעים.
3.
הנתבעת טוענת כי ביום 15.3.10 פנה התובע לראשונה והתלונן כי אינו מחוייב בהתאם לתנאי ההתקשרות. לאחר שטענתו נבדקה הוברר כי לא חויב בסכומים העולים על תנאי ההתקשרות, למעט זיכוי עבור החזרי קנסות בגין אחד המשתמשים, ובגין ענין זה הודיעה לו הנתבעת כי היא תזכה אותו באופן חד פעמי, ברם התובע ביטל את הוראת הקבע שמסר לנתבעת ובכך הפר, לטענתה, באופן יסודי את הסכם ההתקשרות שהיה אמור להימשך לכל הפחות במשך 36 חודשים.
4.
אשר על כן, דורשת הנתבעת מהתובע לשלם לה בגין ביטול ההתקשרות סך של 29,000 ₪ המורכב מהסכומים הבאים:

7,052 ₪ בגין שירותים שסופקו לתובע מהמועד שבו ביטל את הוראת הקבע ועד ניתוק המכשירים (סכום זה כולל גם תשלום בגין שיחות וזמן גלישה, וגם בגין ירידת ערך הציוד והשימוש בציוד).

9,394 ₪ בגין יתרת סכום עלות הציוד המופחת שקיבל התובע, כאשר נטען כי על פי ההסכם יש לחייב בו את התובע במידה ומופסקת ההתקשרות עם הנתבעת לפני תום התקופה.

9,834 ₪
בגין יתרת תשלומי ציוד הקצה בגין מכשירים.
5.
התובע טוען, מנגד, כי בסוף חודש דצמבר 2009 התקשר אליו נציג הנתבעת וביקש להציע לו הצעה אטרקטיבית למעבר מחב' פלאפון, שבה היה מנוי, לנתבעת.

בפגישה שהתקיימה בין השניים הראה התובע לנציג הנתבעת את חשבון הפלאפון שלו מחב' פלאפון, וקיבל מהנציג הבטחה כי הוא יכול להציע לו מחיר נמוך יותר ממה ששילם לחברת פלאפון.

עוד נטען כי הנציג הציע לו עסקה לפיה יקבל התובע 5 מכשירים חדשים + מספרים חדשים, ניוד מס' טלפון שלו מחב' פלאפון לנתבעת, קבלת שני מחשבים ניידים, 3 מודמים, וממיר לבית, כאשר הנתבעת תספוג את הקנס שנדרש לשלם על ניוד מספרו מחב' פלאפון.
כן הובטח לו, ע"פ טענתו, כי במשך 12 החודשים הראשונים של העסקה, לא יעלה החשבון על סך של 350 ₪ + מע"מ לחודש.

על אף האמור לעיל, אין חולק כי בהסכם עליו חתם התובע עם הנתבעת לא נרשם כי החיוב החודשי למשך 12 החודשים הראשונים לא יעלה על 350 ₪.
6.
זמן מה לאחר תחילת ההתקשרות (כאשר עברו יותר מ-14 יום) קיבל התובע את החשבונית הראשונה על סך 1,047 ₪ והופתע מהסכום שהיה גבוה בהרבה ממה שנטען כי הובטח לו. לדבריו - בבירור שנעשה עם נציג הנתבעת נאמר לו כי טרם נקלטו במחשבי הנתבעת נתוני ההטבות להם הוא זכאי, והובטח לו כי הדבר יילקח בחשבון בחיוב החודשי הבא, ברם חודש לאחר מכן קיבל התובע חשבון גבוה בהרבה (1,942 ₪).
7.
אשר על כן, שלח התובע ביום 17.3.10 מכתב לנתבעת בו ביקש לבטל את העסקה, וביום 6.4.10 אף ביטל את הוראת הקבע לזכות הנתבעת, וביקש להחזיר לה את כל הציוד שקיבל.
נטען כי הנתבעת סירבה לקבלו בחזרה.

בהמשך שלח התובע הודעת ביטול נוספת ביום 23.5.10.

8.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שהוצגו בפני
, בכלל זה הסכמי ההתקשרות, חשבונות, מכתבים שנשלחו על ידי התובע ומכתבים שהוחלפו על ידי ב"כ הצדדים, הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת, בתביעה שכנגד, סך כולל של 6,000 ₪.
כן הנני מחייבת את התובע להשיב לנתבעת את הציוד שניתן לו במסגרת העסקה דנן, וזאת בתוך 14 יום מקבלת פסק הדין.

הסכום שנפסק ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.11 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.

במידה ואחד התשלומים לא ישולם במועד (איחור של עד 7 ימים לא ייחשב הפרה) יעמוד לפירעון מיידי מלוא הסכום שנפסק בניכוי הסכום ששולם עד לאותו מועד.
9.
נוכח מהות ההליך אין בכוונתי לנמק את פסק הדין רק אומר כי נתתי דעתי, בין היתר, לעובדה כי התובע חתם על הסכמי התקשרות עם הנתבעת כאשר אין במסמכי ההתקשרות זכר להבטחה שנטען כי נתנה לו לתשלום חודשי שלא יעלה על 350 ₪ במשך 12 החודשים הראשונים, וברור כי היה על התובע לדרוש, במסגרת החתימה על ההסכם, כי ענין זה (לו אכן הובטח) ירשם במפורש.

כן אפנה את ב"כ התובע, ביחס לטענתו לפיה בהסכם ההתקשרות לא צויין איזו תוכנית נבחרה, לאמור בסעיף זה – "אם לא תבחר באחת החבילות תעודכן עבורך חבילת
simple 4 bus plus 200/200
".

גם גובה ההחזרים החודשיים הן בגין עלות המכשיר והן בגין קנסות למפעיל קודם רשום באופן ברור במסמכים עליהם חתום התובע.

מנגד – יש לתת את הדעת לעדות התובע ביחס להבטחה שניתנה לו כאשר טענה זו הועלתה על ידו כבר בזמן אמת – ראה מכתביו לנתבעת בסמוך לאחר קבלת החשבוניות. כן יש לתת את הדעת לכך שלא הוגש תצהיר מטעם אלי אוחנה
– נציג הנתבעת – בענין זה.

עוד נתתי דעתי לזמן הקצר בו נעשה שימוש בציוד, כאשר סביר כי הנתבעת תוכל לעשות בו שימוש מסויים לאחר החזרתו, ונראה כי היה עליה להסכים לקבלו בחזרה מיד עם הודעת התובע על ביטול ההסכם – זאת במסגרת החובה להקטין את הנזק.

כן לא ברור לי האם אכן סופקו לתובע שירותים מאת הנתבעת עד חודש 10/10 כפי שמצוין בכרטיס הלקוח (נספח ד'), שהרי לכל המאוחר הודיע התובע לנתבעת על הפסקת ההתקשרות מצידו בחודש 5/10 (כהודעה נוספת על ההודעה שניתנה בחודש 3/10).


ניתן היום,
כ"א סיון תשע"א, 23 יוני 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 50529-01/11 דב סנדל נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, אלי אוחנה (פורסם ב-ֽ 23/06/2011)