פסקי דין על שומרה חב' לביטוח | פסקי דין על ענת דווק | פסקי דין על אופיר ביבי | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על דן רכב ותחבורה ד.ר.ת |

39856-06/11 תאמ     15/11/2011




תאמ 39856-06/11 שומרה חב' לביטוח בע"מ, ענת דווק נ' אופיר ביבי, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 39856-06-11 שומרה חב' לביטוח בע"מ
ואח' נ' ביבי ואח'






בפני

כב' השופט
גד ארנברג



תובעים

1
.
שומרה חב' לביטוח בע"מ

2
.
ענת דווק


נגד


נתבעים

1.אופיר ביבי
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
3.דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ






פסק דין




ביום 5.11.10 ארעה תאונת דרכים בכביש המוביל משכונת גילה
לשכונת תלפיות בירושלים. המדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים 4 כלי רכב.

התובעת 2
היתה הבעלים של כלי הרכב השני בשיירה. לדבריה, היא עצרה אחרי הרכב הראשון, שהיה אף הוא בעצירה, בהמתנה לפנות שמאלה. בעודה עומדת הרגישה חבטה מאחור שדחפה אותה אל עבר הרכב שלפניה ולאחר זמן קצר הרגישה חבטה נוספת. החבטה הראשונה היתה כתוצאה מכך שרכבו של הנתבע 1 המבוטח אצל נתבעת 2 לא הספיק לעצור ופגע בה מאחור, והמכה השניה כתוצאה מכך שכלי רכב של הנתבעת 3 לא הספיק לעצור, פגע ברכבו של הנתבע 1 והדף אותו על עבר רכבה של התובעת 2.

התובעת 1 הינה חב' הביטוח אשר ביטחה את רכבה של התובעת 2 ושילמה לה את הנזקים שנגרמו
לרכב. התובעות, תובעות איפוא את ניזקיהן, התובעת 1 את הסכום ששילמה בגין תיקון רכבה של תובעת 2, והתובעת 2 את נזקיה בעקבות התאונה שהם: השתתפות עצמית
x
2 (של הנזק ושל ירידת הערך), כינון והפסד הנחת העדר תביעות.

הנתבעים 1 ו- 2 טוענים כי הנתבע 1 הצליח לעצור את רכבו אחרי שהתובעת עצרה את רכבה,
מבלי לפגוע ברכב התובעת. רק לאחר שהוא עצר הגיע רכבה של הנתבעת 3,
פגע בו מאחור והדף אותו אל עבר רכב התובעת.

הנתבעת 3 טוענת כי רכב התובעת פגע קודם ברכב שלפניו, לאחר מכן הוא נפגע
מאחור על ידי הנתבע 1 ולאחר מכן הרכב של הנתבעת
3 פגע ברכב הנתבע 1 מאחור אך לא הדף אותו אל עבר רכב התובעת לכן לטענתה יש למחוק אותה מכתב התביעה. את הנזק שגרם רכבה לחלק האחורי של רכב הנתבע 1 היא שילמה.

הנהגים העידו בפני
. התובעת 2 חזרה על הטענות שבכתב התביעה תוך שהיא דוחה את טענות הנתבעת 3 לפיהן היא פגעה קודם ברכב שלפניה והיא קיבלה רק מכה אחת מאחור מרכב הנתבע 1 ללא קשר לפגיעת רכב הנתבעת 3 בו.

הנתבע 1 המציא גירסה חדשה כדלקמן:

ראשית,
בניגוד לנטען בכתב ההגנה הוא טען שהתובעת התנגשה ברכב שלפניה לפני שהוא פגע בה. טענה זו נטענה אמנם על ידי נתבעת 3 אך לא נטענה על ידי הנתבעים 1 ו-2 בכתב ההגנה שלהם.

שנית,
בניגוד לאמור בכתב ההגנה כאילו המגע היחיד בין רכבו לבין רכב התובעת היה כתוצאה מכך שהוא נהדף כלפיו על ידי רכב הנתבעת 3, הוא טען כי היה מגע קודם נוסף בין רכבו לבין רכב התובעת אך מגע זה נוצר מכיוון שרכב התובעת פגע ברכב שלפניו וכתוצאה מהמכה נהדף לאחור ופגע בו.

הנהגת ברכב הנתבעת 3 לא יכלה להעיד רבות על נסיבות התאונה שכן היא היתה עסוקה עם ילדיה שישבו מאחור וכתוצאה מכך היא פגעה ברכב שלפיה. היא לא חולקת על אחריותה לכך, אך לדבריה עוד לפני שהיא פגעה ברכב הנתבע 1 היה כבר מגע בין כלי הרכב שלו לבין כלי הרכב של התובעת ורכבו של הנתבע 1 לא נהדף אל עבר רכב התובעת כתוצאה מהמכה שהיא נתנה לו. הנהגת 3 העידה שהיא אינה יכולה לאשר שמה שכתוב בכתב ההגנה של הנתבעת 3, שהתובעת פגעה תחילה ברכב שלפניה ורק לאחר מכן נפגעה מאחור, נכון.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה ולחלוק את הנזקים של התובעות בין הנתבעים 1 ו- 2 לבין הנתבעת 3 באופן שהנתבעים 1 ו- 2 ישלמו 70% מהנזק והנתבעת
3 30%
ואלה נימוקי:

בניגוד לעדות התובעת שהיתה קוהרנטית ותאמה את טענותיה בכתב התביעה, עדותו של הנתבע 1 היתה מבולבלת והיא לא תאמה את הגירסה שבכתב ההגנה. כאמור לעיל מכתב ההגנה עולה שלא היה מגע קודם בין רכב הנתבע 1 לבין רכב התובעת אלא רק לאחר שהוא נהדף על ידי הנתבעת 3 ואולם בעדות נאמרה גירסה אחרת.

שנית,
הן מעדותה של התובעת והן מעדותה של הנתבעת 3 עולה כי היה מגע קודם בין כלי רכב של הנתבע לבין כלי הרכב של התובעת, עוד לפני שרכבו נהדף לעבר רכב התובעת על ידי הנהגת ברכב הנתבעת מס' 3, וזאת בניגוד לטענת הנתבעים 1 ו- 2 בכתב ההגנה.

שלישית,
הטענה לפי המגע המוקדם נוצר כתוצאה מכך שהתובעת פגעה ברכב שלפניה ונהדפה לאחור, אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם שיעור הנזק בחלק הקדמי והאחורי של רכב התובעת כאשר הנזק העיקרי הוא בחלק האחורי.

רביעית,
ברכב הנתבעים 1 ו- 2 הנזק העיקרי הוא בחלק הקדמי דבר שיכול אף הוא ללמד על כך שהנתבע 1 פגע ברכב התובעת תוך כדי נסיעה.

באשר לחיוב הנתבעת 3, גם מעדות התובעת וגם מעדותו של הנתבע 1 עולה שרכבו של הנתבע 1 נהדף אל עבר רכב התובעת כתוצאה מהמכה שהוא קיבל מרכב הנתבעת 3, לפיכך גם עליה מוטלת אחריות בגין הנזקים שגרמה התאונה.

כאמור,
החלטתי להטיל על הנתבעים 1 ו- 2
70% מהנזק וזאת משום ששיעור הנזקים בכל אחד מכלי הרכב מלמד על כך שהנזק העיקרי שנגרם לרכב התובעת 2 נגרם כתוצאה מהמכה הראשונה שהוא קיבל מהנתבע 1. סביר גם שרכב שנהדף אל רכב שלפניו על ידי רכב שמאחוריו, יתן מכה פחותה מזו שנותן הרכב כשהוא עצמו פוגע ברכב שלפניו, תוך כדי נסיעה.

באשר לנזקים, הנזק בגין הנחת היעדר תביעות לא הוכח כדבעי, ההיפך מתוך המסמכים שצורפו לתביעה ואישור חב' שומרה עולה כי לא נגרם נזק כזה. ההפרש בין התשלומים של הפוליסות השונות אינו יכול להוכיח שההפרש נובע מהפסד הנחת העדר תביעות לפיכך סכום הפיצוי הוא 14,054 ₪,
70% מסכום זה ישולם על ידי הנתבעים 1 ו- 2
ו-
30% על ידי הנתבעת 3.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את אגרת המשפט (לפי אותו יחס) וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ (שיחולק אף הוא לפי אותו יחס).

הנתבעת 3 תשלם לעדה מטעמה הוצאות בגין הגעתה להעיד בסך 400 ₪.


המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.


ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ב, 15 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

חתימה

קלדנית: כרמלה עובדיה







תאמ בית משפט שלום 39856-06/11 שומרה חב' לביטוח בע"מ, ענת דווק נ' אופיר ביבי, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/11/2011)