פסקי דין על יניב ברדה | פסקי דין על אלירן פרטוש | פסקי דין על נחום כהן |

3989-10/10 פ     06/12/2011




פ 3989-10/10 מדינת ישראל נ' יניב ברדה, אלירן פרטוש, נחום כהן




לך






בתי המשפט

בית משפט השלום קריית גת

ת"פ 3989-10-10

06 דצמבר 2011

בפני
: כב' השופטת בכירה רובין לביא




בעניין:

מדינת ישראל


ע"י ענבל אביב

המאשימה

נ ג ד



1. .יניב ברדה
(עציר)
2. .אלירן פרטוש
ע"י עו"ד עופר מושביץ
3. .נחום כהן
ע"י עו"ד מורגנשטרן




הנאשם

<#4#>
גזר דין
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסכם טיעון שכלל תיקון בכתב האישום בכך שב-20.9.10 בין השעות 02:05 ל-03:05 סייעו לנאשם 1 להתפרץ לדירה בקרית מלאכי,
נאשמים 1 ו-2 ניפצו את שמשת החלון, נאשם 1 נכנס לתוך הדירה, נאשם 3 נותר בהמתנה ברכב המילוט, הרכב היה שייך לנאשם 2, נאשם 1 ניסה לגנוב מהבית חפצים, תוך חיטוט במגירות אך נתפס בכף ע"י שוטר שהוזעק למקום. נאשם 1 הודה והורשע גם בעבירת הכשלת אותו השוטר בכך שהתנגד למעצר.

נתקבלו תסקירים לגבי 2 הנאשמים :
לגבי נאשם 2 – צויין כי הוא רווק, בן 26, חודשים ספורים לפני האירוע חזר משהות ארוכה באוסטרליה, שם עבד עם אחיו בתחום השיפוצים והבנייה, עברו נקי. התרשמו כי הוא בעל רמת יכולת תקינים, אך קיים פער בין האופן שמציג עצמו להתנהגותו בפועל. התרשמו מקשיי הסתגלות למסגרות. נמנע מלהתייחס לעבירה וטוען שהיה שיכור ולא זוכר דבר, ניכר כי אינו מגלה מוכנות ורצון לבחון האופן שבו הוא מתמודד ומנהל את חייו. התרשמו בין הפער שבין נטייתו להציג עצמו חיובי, לבין התנהגותו חוצת הגבולות. למרות שהיה שיכור לדבריו הוא שלל צורך בהתייחסות לנושא האלכוהול ולהשפעתו על התנהגותו. הוא מתקשה להתפתח ולשתף.

הגישה שלו מאפשרת לו להימנע מבדיקת התנהגותו השלישית, ומנעה משירות המבחן להבין את הדינמיקה והמניעים שהובילוהו לביצוע העבירה ולכן התקשו להכיר ולהבין באופן מעמיק את דפוסי התמודדותו והתנהלותו.

הוא סבור שבעבודה שהיה במעצר בית ללא הפרות, יש להצביע על שיקום חייו, אולם בשל היעדר יכולת התבוננות פנימית ובדיקת החלקים באישיותו שהובילו לאותה התנגדות, מעריכים כי קיימת אפשרות של סיכון התנהגות פורצת חוק בעתיד. התרשמות שהוא נעדר גורמי הכוונה וסמכות.

ב-7.8.11 הוא שולב בסדנא קבוצתית כדי לבחון אפשרות התאמתו לטיפול אולם הוא לא ביטא יכולת מבחינה עצמית, וטען שהוא לא מעוניין להשתלב במסגרת טיפולית.

שבו ושוחחו עימו אודות אפשרות טיפולית, הוא העביר אחריות על שירות המבחן וטען כי אם הם סבורים שיש לכך מקום הוא יהא מוכן להשתלב בקבוצה, אך לא אמר זאת מתוך תובנה ומודעות אלא מחשש מהליכים משפטיים. כמו"כ לא יכול להתחייב לטיפול ארוך טווח, משכך אינם באים בהמלצה טיפולית וממליצים על עונש מרתיע של מאסר מותנה וקנס כספי ללא צו מבחן.

לגבי נאשם 3 –
מהתסקיר עולה שהוא בן 28, רווק, מגלה קושי בהבעת רגשות ומחשבות, המידע שהוא מוסר מגמתי, ע"מ ליצור תדמית חיובית.

התרשמו שהוןא בעל תפקוד תקין במישור תעסוקתי ומבטא מוטיביציה להימנעות מפלילים ע"מ לנהל אורח חיים רגיל. לאורך השנים התמודד עם קשיים הישרדותי ים ועקב צנעת הפרט לא יפורטו.
השלים 12 שנות לימוד, בעל ת. בגרות מלאה, לא שירת בצבא על רקע אי התאמה, פתח בעבר עסק עם אחיו, אך העסק כשל ונותר חוב גדול. עדיין מנהלים עסק אחר.

אף שהוא מודה במעורבתו בעבירה הוא שולל תכנון מוקדם ומצמצם חלקו . טוען שישב עם חברים בפאב, אחד מהם הציע להצטרף להתפרצות, היה שתוי, לא הפעיל שיקול דעת והסכים באימפולסיביות. סירב להיכנס לדירה עצמה ונותר ברכב. על רקע מצבו הכלכלי הקשה נמצא במצב נפשי לא טוב ולא חשב על ההשלכות, אך כיום מודע לחומרה, לוקח אחריות, מכבד את החוק, וכי העבירה אינה משקפת אורח חייו בד"כ.

בשיחות הביע מחויבות לשאת תוצאות מעשיו ונכונות להשתלב בהליך טיפולי כדי להימנע ממעורבות בפלילים בעתיד ולהתמודד במצבים דומים באופן יעיל. ולכן ממליצים על ענישה בעלת אופי שיקומי הרתעתי: צו מבחן לצורך שילובו בהליך טיפולי יחד עם עונש מוחשי שמאסר ירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה והתחייבות.

הם סבורים כי מאסר בפועל עלול להביא לפגיעה בלתי הפיכה.

טוענת התובעת ובצדק, כי הפער שבין ההמלצות לגבי 2 נאשמים אינו סביר:
דווקא נאשם 3 שמשתף פעולה ומוכן להשתלב בהליך טפולי ואשר חלקו אך ורק בכך שיש ברכב, לגביו ההמלצה למאסר בעבודות שירות בעוד נאשם 2 – שנעדר יכולת התבוננות פנימית ולא ניתן לשלבו בהליך טיפולי, שחלקו גדול יותר, שכן סייע לנאשם 1 בניפוץ החלון, אין המלצה לצו מבחן ולמרות זאת ממליצים על מאסר מותנה והתחייבות בלבד.

יצויין כי נאשם 1 נדון במסגרת הסדר ל-17 חודשי מאסר בפועל בגין חלקו באירוע זה, תוך הפעלה של מאסר מותנה של 6 חודשים. מדובר במי שלחובותו הרשעות קודמות, ואשר לטענת הנאשמים שבפני
י הוא שהשפיע עליהם לרעה והביא להצטרפותם לביצוע העבירה.

יצויין כי אמנם לחובת נאשם 3 הרשעה קודמת אך אינה מאותו סוג, מדובר בעבירה של היעדרות מהשירות, במסגרתה נדון בצבא.

התובעת עותרת להטלת עונש מאסר לריצוי בכלא, לטעמה אף לאחר התיקון מדובר בעבירה חמורה, מצדיקה מאסר. בעוד הסנגורים מבוקשים להמנע לחלוטין במאסר , ואפילו במסגרת עבודות שירות.

ב"כ נאשם 2 – טוען שדי בכך שהנאשם הודה כדי לקבוע לקיחת אחריות ואין מקום להחמיר עימו בשל היעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן, בעוד ב"כ נאשם 3 – מפנה לשיתוף הפעולה עם שירות המבחן והסכמתו להשתלב בהליך טיפולי במסגרת של פיקוח.

כיום המדיניות העונשית הינה להחמיר בעונשיהם של אלו העושים ברכוש הזולת כבשלהם .
תחושת חוסר האונים של הציבור, שרכושו הפך הפקר , אובדן האימון הבסיסי של האזרח ביכולת של הרשויות ליתן לו הגנה על רכושו אותו אסף בעמל רב במשך שנים, ריבוי ההתפרצויות לדירות שהוליד הצורך להוסיף עוד ועוד אמצעי הגנה כדי לרכוש מעט ביטחון, הסיכון לפגיעה בבעלי הרכוש הנתקלים בעבריינים אלו בביתם שכבר מזמן אינו מבצרם- כל אלו ועוד מחזקים הצורך להרחיק מפגעים אלה מן החברה ולנעול אותם מאחורי סורג ובריח כדי להגן על החברה מפניהם. אין ספק כי לכשמדובר במי שעברו מכביד, אשר לא השכיל לנצל הזדמנויות להיגמל ולנהל אורח חיים נורמטיבי- יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות, קשות כפי שתהיינה.

מהנחיית מטא"ר במשטרת ישראל עולה כי בשל היקף עבירות ההתפרצויות לדירות, כ-40,000 בשנה, והפגיעה המשמעותית בפרטיותם של קורבנות ההתפרצויות, וכן הנזק הכלכלי והנפשי הנגרם להם, ומאחר והעבירות טומנות בחובן סיכון של שימוש באלימות שיש בו סיכון חיי אדם, ובעיקר בשל הקושי ללכוד העבריינים- סבורה המשטרה כי יש צורך בענישה מרתיעה על מנת לצמצם הפיתוי, ולהפוך העבירות לבלתי כדאיות, על מנת להביא לירידה בהיקפם. מהנתונים שבידי המשטרה עולה כי על כל 45 אירועי התפרצות מועמד לדין בממוצע חשוד אחד בלבד.

בברע"פ 1020/09, אברהם זיתון נ' מד"י, נדון המבקש בבימ"ש שלום בנצרת בגין התפרצות לדירה, גניבה והפרת הוראה חוקית ל-30 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר מותנה בגין עבירות רכוש ולרכיבי ענישה נוספים, כולל פיצוי למתלוננת בסך 3000 ₪. ערעור שהגיש לביהמ"ש המחוזי נדחה, תוך שבימ"ש מציין כי במאסרים קודמים שריצה לא היה כדי להרתיע, וכי ביצע העבירות עת היה בחלופת מעצר, תוך שמפר תנאי השחרור במצח נחושה, מתוך מטרה להוסיף ולבצע עבירות נוספות וכי יש להחמיר בעונשם של עברייני רכוש, העושים ברכוש הזולת כבשלהם, ולכן, ובשל עברו הפלילי המכביד, חרף הודאתו ונסיבותיו האישיות, גזה"ד הולם, ואין מקום להתערב.
כב' השו' ג'ובראן דחה הבקשה והוסיף וציין כי ביהמ"ש העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישה של הפוגעים ברכוש הציבור ובתחושת הבטחון שלו, והדברים יפים שבעתיים מקום בו עסקינן בעבריין רצידיביסט, שלא נרתע ממאסרים קודמים, ביניהם ממושכים, ואשר יצא לביצוע העבירה כאשר מפר מעצר בית מלא, בו שהה כחלופת מעצר, כשגם בתקופת מאסר מותנה לא היה להרתיעו, ובסמוך לאחר שחרורו שב וביצע העבירות לכן החמיץ הזדמנויות לשוב מדרכו הרעה, ולא נותר לו אלא להלין על עצמו.

מצאתי לנכון בנסיבות כאמור, להשוות את עונשם של נאשמים 2 ו-3 מבחינת משך המאסר ואופן ריצוייו בעבירות שירות, שכן למרות שחלקו של נאשם 3 פחות במעט, שכן לא ניפץ השמשה, לחובתו הרשעה אחת קודמת אף שלא מאותו סוג.

כמו"כ לאור העובדה שלמעשה מדובר באירוע שהוא חד פעמי, ואינו משקף התנהגותו עד כה, ולאחר שלקחתי בחשבון העובדה שהיו עצורים למעלה מ-3 שבועות, ובהמשך שוחררו לתנאים מגבילים של מעצר בית מלא כמעט 4 חודשים, ולאחר שהודו תנאים אלה הוקלו, לכן תקופת המאסר לא תהיה ארוכה.

נאשם 2 – שנעדר יכולת לאינטרוספקציה ולכן נמצא בסיכון- התעשת ילמד לקח ממקרה זה ואם צריך ישתלב בעצמו בהליך טיפולו, בעיקר לאור טענתו ששתה לשוכרה עד כדי כך שלא היה מודע למעשיו, כמו"כ תקוותי כי הנאשם 3 ינצל ההזדמנות הניתנת לו וישתף פעולה עם שירות המבחן.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיהם האישיות של הנאשמים ועברם, אני דנה את הנאשמים לעונשים הבאים:

1.
קנס בסך 1000
₪, או
20
ימי מאסר תמורתו. הסכום יקוזז מסכום הפיקדון והיתרה תושב למפקיד לגבי נאשם מס' 3 הכסף יושב לאחיו אדם כהן. לגבי נאשם מס' 2 – יתרת הסכום תושב לסבו – מר זנו שמואל.

2.
מאסר לתקופה של 3 חודשים שירוצו באופן הבא:
לגבי נאשם 2 - חודשי המאסר ירוצו בעבודות שירות בכפר הנופש אשקלון -
וזאת חמישה ימים בשבוע, 8 וחצי שעות יומיות, בעבודות אחזקה וסיוע, מנהלה ושירותים בפיקוח הגב'
דנינו עליזה .
תחילת ריצוי המאסר מיום
6.3.12 ועליו להתייצב בשעה 08:00 במועד זה בפני
מפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש דרום ב"ש, ליד כלא ב"ש,
(אוטובוס אגד מתחנה מרכזית בב"ש קו 46).
על הנאשם לדווח לממונה על עבודות השירות בשב"ס אודות כל שינוי בכתובתו/ה ובפרטיו/ה.
כמו כן, מוסבר לו/ה כי עליו/ה לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכי כל הפרה תביא להפסקה מנהלית של ריצוי העבודות ולריצוי העונש בין כותלי הכלא.

לגבי נאשם 3 – 3 חודשי המאסר ירוצו בעבודות שירות במרכז קליטה שושנה בקרית גת
וזאת חמישה ימים בשבוע, 8 וחצי שעות יומיות, בעבודות אחזקה וסיוע, מנהלה ושירותים בפיקוח מר שמעון מלול.
תחילת ריצוי המאסר מיום 14.3.12
ועליו להתייצב בשעה 08:00 במועד זה בפני
מפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש דרום ב"ש, ליד כלא ב"ש,
(אוטובוס אגד מתחנה מרכזית בב"ש קו 46).
על הנאשם לדווח לממונה על עבודות השירות בשב"ס אודות כל שינוי בכתובתו/ה ובפרטיו/ה.
כמו כן, מוסבר לו/ה כי עליו/ה לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכי כל הפרה תביא להפסקה מנהלית של ריצוי העבודות ולריצוי העונש בין כותלי הכלא.

3.
אני מטילה על הנאשמים 8
חודשי מאסר על תנאי למשך 3
שנים והתנאי הוא שלא יעברו
עבירת רכוש מסוג פשע, סיוע או ניסיון.

4.
הנאשמים יחתמו על התחייבות בסך 7,500
₪ להימנע מביצוע עבירות רכוש מסוג פשע, סיוע, או ניסיון
במשך
3
שנים מהיום.

אם לא יחתמו על ההתחייבות, ייאסרו למשך 90 ימים.

לגבי נאשם מס' 3:
5.
הנאשם
ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

לצורך זאת עליו לחתום על צו מבחן.

מוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי הצו, ניתן יהיה להפקיעו ולגזור דינו לרכיבי ענישה נוספים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"ב, 06/12/2011 במעמד הנוכחים.



רובין לביא
, שופטת בכירה

צו

אני מורה על השבת מכשירי הפלאפון לבעלים והשמדת הגרביים.
מטבעות הכסף יושבו לבעלים, כולל נעלי ספורט ומפתחות רכבו של נאשם 1.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"ב, 06/12/2011 במעמד הנוכחים.



רובין לביא
, שופטת בכירה









פ בית משפט שלום 3989-10/10 מדינת ישראל נ' יניב ברדה, אלירן פרטוש, נחום כהן (פורסם ב-ֽ 06/12/2011)