פסקי דין על ארקדי רוזובסקי | פסקי דין על טלי בר | פסקי דין על מקסים קובטון ואח' | פסקי דין על זיאד אבו מוך | פסקי דין על הכשרת הישוב חב' לביטוח |

33416/08 א     09/01/2012




א 33416/08 ארקדי רוזובסקי, טלי בר, מקסים קובטון ואח' נ' זיאד אבו מוך, הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 33416-08 רוזובסקי ואח'
נ' אבו מוך ואח'







בפני

כב' השופט
רמי חיימוביץ

תובעים
1
.
ארקדי רוזובסקי

2
.
טלי בר

3
.
מקסים קובטון

4
.
גלי בר (קטינה)

5
.
עזבון המנוחה גלינה ירמקוב

6
.
אלכסיי רוזובסקי


נגד

נתבעים
1.זיאד אבו מוך
2.הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ


ב"כ התובעים: עו"ד דניאל אל-דרור
ב"כ הנתבעים: עו"ד הדס טל
, עו"ד משה זילברברג


פסק דין


תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (החוק או חוק הפיצויים).
ב-2/3/2006 ארעה תאונת דרכים טראגית בה קיפחה את חייה הגב' גלינה ירמקוב ז"ל (המנוחה) והיא בת 66.5 שנים. התובע מס' 1 הוא בעלה של המנוחה (האלמן), התובע 6 הוא בנה, התובעת 2 היא בתה והתובעים 3-4 הם נכדיה (ילדי התובעת 2) שהיו קטינים במועד התאונה.
הנתבעת 2 מכירה בחבות ובכיסוי ביטוחי, והמחלוקת נוגעת לנזק בלבד ומתמקדת בתוחלת חייה של המנוחה, בחישוב הפסדי הכנסה בשנים האבודות ושיעור הפיצוי בשל אבדן שירותי רעיה וסבתא.
תוחלת חיי המנוחה

1.
המנוחה ילידת 5/8/1939 וביום מותה היתה בת 66 שנים ושבעה חודשים. לטענת הנתבעת, בהתאם לטבלאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוחלת חייה של אישה בגילה של המנוחה עומדת על 86 שנים, והיא מבקשת לאמץ טבלא זו ולחשב את תוחלת חייה של המנוחה עד סוף שנת 2025.
2.

לטענת התובעים יש לחרוג מן הטבלאות הסטטיסטיות ולקבוע כי המנוחה היתה חיה עד גיל 90 לפחות שכן הקפידה לנהל אורח חיים בריא שהתמקד בפעילות

anti aging
, לרבות תזונה נכונה, המנעות מעישון ופעילות גופנית. לתמיכה בטענות אלו הוצגו צילומי פרוספקטים שונים שנטען כי המונחה חיה בהתאם להם, הובאה לעדות מכרה של המנוחה שהעידה כי היתה פעילה בריקודי עם, הובאו ראיות לכך שאחותה של המנוחה המתגוררת ברוסיה עברה בימים אלה את גיל 90, וכן צוטט דוח הנתיחה הפתולוגי בו נרשם "גופת אישה הנראית בת 50 שנה".
3.
אני מקבל את עמדת התובעים כי טבלאות תוחלת החיים הן ראיה הניתנת לסתירה וכי במקרים המתאימים ניתן וראוי לחרוג מהן – כך עושה בית-המשפט דרך קבע מקום בו מוכח כי תוחלת חייו של הנפגע קצרים מן הממוצע. עם זאת, במקרה הנוכחי לא הניחו התובעים תשתית ראייתית לסתור את הטבלאות ולקבוע תוחלת חיים מוארכת. ראשית, לא הובאה חוות דעת רפואית בנוגע למצבה הבריאותי של המנוחה (כפי שנהוג, למשל, במקום בו מתבקש בית-המשפט לקבוע תוחלת חיים מקוצרת); שנית, מהראיות שהציגה הנתבעת עולה כי התובעת סבלה מבעיות בריאותיות שונות ולא הובררה השפעתן על תוחלת חייה; ושלישית, הראיות שהציגו התובעים כשלעצמן אינן מצדיקות קביעה כי התובעת היתה חיה מעבר לממוצע, שכן, לצערנו, גם אנשים המקפידים על אורח חיים בריא עשויים ללקות במחלות שונות או להפגע מארועים חיצוניים שיקצרו את משך חייהם. מכל מקום, אין באורח חיים בריא או בכך שאחות התובעת הגיעה לגיל 90 כדי להוכיח שגם התובעת היתה מגיעה לגיל זה.
4.
אני מקבל את עמדת הנתבעת כי תוחלת חייה של התובעת היא עד דצמבר 2025.
הפסדי שכר בעבר ובהווה
5.
התובעים טוענים כי נזקם בראש נזק זה מגיע לסך של 305,781 ₪ (79,971 ₪ לעבר ו-225,810 ₪ לעתיד ללא ניכויים) ואילו הנתבעים טוענים כי הנזק מגיע ל- 98,098 ₪ לכל היותר (הפסד בסך 231,166 ₪ וניכויים בסך 133,068 ₪). חילוקי הדעות שבין הצדדים נוגעים לבסיס לפיו יש לחשב את הפסד הכנסות המנוחה ולשיעור הניכויים.
6.
לאחר שבחנתי את הראיות השונות, מצאתי כי הוכחו העובדות הבאות:

א.
המנוחה לא עבדה והתפרנסה מקצבת זקנה בסך 1,127 ₪ לחודש. האלמן קיבל קצבה זהה
והשלמת הכנסה בסך 853 ₪. סך הקצבאות שקיבלו בני הזוג מהמל"ל עמד על 3,107 ₪ לחודש. בנוסף קיבלו ממשרד השיכון סיוע למגורים בסך 1,013 ₪ לחודש.

ב.
המנוחה והאלמן זכאים, כל אחד, לקצבת זקנה אישית ושווה. הקצבה מתעדכנת וגדלה בהתאם לעדכוני המל"ל.

ג.
הובאו ראיות לשינויים שחלו בקצבה הכוללת לזוג (קצבאות זקנה + השלמת הכנסה).

ד.
האלמן זכאי להשלמת הכנסה נוסף על קצבת הזקנה. הזכאות לקבל השלמת הכנסה אינה תלויה במנוחה ואולם הקצבה ליחיד גבוהה משיעור הקצבה לזוג.

ה.
לא הובאו ראיות לגבי השינויים בסכום שמקבל יחיד כהשלמת הכנסה לבין הסכום שמקבל זוג, אולם הוכח כי ביולי 2006 עמד הפער על 111 ₪ שכן השלמת הכנסה שמקבל יחיד עמדה על 1,022 ₪ לחודש והשלמת הכנסה שקיבל זוג עמדה על 911 ₪ לחודש.

ו.
האלמן זכאי לקבל סיוע למגורים ממשרד השיכון באופן עצמאי וסכום הסיוע לא השתנה בשל מות המונחה.
על רקע עובדות אלו אתייחס למחלוקות שבין הצדדים:
7.
הבסיס לחישוב הפסדי העיזבון

: לטענת הנתבעת יש להתחשב בקצבת הזקנה כפי שהתקבלה ביום מותה של המנוחה ולשערך אותה. התובעים טוענים כי הואיל ובמשך השנים חלו שינויים בקצבאות הזקנה יש לחשב את הקצבאות כפי שהיו ניתנות בפועל, ואת ההפסד לעתיד יש לחשב על יסוד הקצבאות העדכניות. התובעים צרפו תעודת עובד ציבור של המוסד לביטוח לאומי בנוגע לגובה הקצבאות המשולם לאזרחים בגילם של המנוחה ובעלה.
במחלוקת זו דעתי עם התובעים. אכן, על פי המקובל בחינת הפסד השתכרות נעשית על בסיס מצב כפי שהיה בזמן התאונה, אולם מקום בו קיימות ראיות קונקרטיות וברורות לגבי שינוי בשיעור ההשתכרות, למשל כשמדובר בשינויים שמקורם בחוק, ניתן ורצוי להסתמך על ראיות אלו ואין צורך בשערוך בלבד. המנוחה והאלמן התפרנסו מקצבאות מל"ל בלבד והואיל וקיימות ראיות לגבי השינוי בשיעור קצבאות אלו במשך השנים, יש לחשב את אבדן ההשתכרות על יסוד הקצבאות בפועל.
8.
סיוע למגורים

: הוכח כי האלמן ממשיך לקבל את הסיוע למגורים ללא שינוי וכי הוא זכאי לסיוע זה כיחיד. לפיכך אין לראות מרכיב זה כחלק מהכנסת המנוחה. מרכיב הסיוע למגורים יחושב בקופה המשותפת כחלק מהכנסות הבעל ואין לראות במחציתו כהכנסת המנוחה.
9.
השלמת הכנסה

: גם מרכיב זה ניתן לאלמן כיחיד ולכן אין לראות במחציתו חלק מהכנסת המנוחה. עם זאת, כאמור לעיל, הוכח כי בשל מות אשתו הוגדלה השלמת ההכנסה שקיבל האלמן ב-111 ₪ לחודש נכון ליולי 2006. סכום זה בסך 111 ₪ לחודש יש לנכות מהכנסות האלמן. הואיל ולא הובאו ראיות לגבי השינויים שחלו בפער שבין השלמת הכנסה לזוג וליחיד במשך השנים, יחושב הסכום של 111 ₪ כשהוא משוערך (כיום 128 ₪).
10.
בהתאם לערכים, ולעדכונים בקצבאות המל"ל (זקנה+השלמת הכנסה), ועל בסיס שיטת הידות שהיא המקובלת לחישוב, מחושב שיעור ההפסדים לעבר ולעתיד כדלקמן:
3/06 – 6/06 (4 חודשים) - קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 3,107 ₪ (1,553.5 ₪ לכל בן זוג). סך הקופה המשותפת עמד על 4,120 ₪. יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,030 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 523 ₪ (1,553.5-1030). סה"כ הפסד לתקופה – 2,094 ₪ ובתוספת הצמדה וריבית חצי תקופה –
2,845 ₪.
6/06 – 12/07 (18 חודשים) - קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 3,229 ₪ (1614.5 ₪ לכל) בן זוג. סך הקופה המשותפת עמד על 4,242 ₪ . יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,060.5 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 554 ₪ . סה"כ הפסד לתקופה – 9,972 ₪ ובתוספת הצמדה וריבית חצי תקופה – 13,129 ₪.

1/08 – 3/08 (3 חודשים) - קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 3,320 ₪ (1,660 ₪ לכל בן זוג). סך הקופה המשותפת עמד על 4,333 ₪ . יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,083 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 577 ₪ . סה"כ הפסד לתקופה – 1,730 ₪ ובתוספת הצמדה וריבית חצי תקופה – 2,210 ₪.
4/08 – 12/08 (9 חודשים) - קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 3,359 ₪ (1679.5 ₪ לכל בן זוג). סך הקופה המשותפת עמד על 4,372 ₪ . יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,093 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 586.5 ₪ . סה"כ הפסד לתקופה – 5,278.5 ₪ ובתוספת הצמדה וריבית חצי תקופה – 6,236 ₪.
1/09 – 7/09 (7 חודשים) - קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 3,511 ₪ (1,755.5 ₪ לכל בן זוג). סך הקופה המשותפת עמד על 4,524 ₪. יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,131 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 624.5 ₪. סה"כ הפסד לתקופה – 4,371.5 ₪ ובתוספת הצמדה וריבית חצי תקופה – 5,016 ₪.
8/09 – 12/09 (5 חודשים) - קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 3,692 ₪ (1,846 ₪ לכל בן זוג). סך הקופה המשותפת עמד על 4,705 ₪ . יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,176 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 670 ₪ . סה"כ הפסד לתקופה – 3,349 ₪ ובתוספת הצמדה וריבית חצי תקופה –
3,659 ₪.
1/10 – 12/10 (12 חודשים) - קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 3,892 ₪ (1,946 ₪ לכל בן זוג). סך הקופה המשותפת עמד על 4,905 ₪ . יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,226 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 720 ₪ . סה"כ הפסד לתקופה – 8,637 ₪ ובתוספת הצמדה וריבית חצי תקופה – 9,300 ₪.
1/11 – 12/11 (12 חודשים) - קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 4,041 ₪ (2020.5 ₪ לכל בן זוג). סך הקופה המשותפת עמד על 5,054 ₪ . יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,263.5 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 757 ₪ . סה"כ הפסד לתקופה – 9,084 ₪ ובתוספת הצמדה וריבית חצי תקופה – 9,277 ₪.
סך כל הפסדי העבר עומדים אפוא על סך של 48,672 ₪.
11.
הפסד לעתיד: את הפסדי העתיד יש לחשב אפוא על בסיס קצבאות המל"ל העדכניות להיום ובהתאם לתוחלת חייו של האלמן ותוחלת חייה הפוטנציאלית של המנוחה. אשר על כן החישוב הוא כדלקמן:
1/12 – 9/23 (סוף תוחלת חיי האלמן) (141 חודשים) – קצבת המל"ל זקנה+השלמת הכנסה עמדה על סך 4,041₪ (2020.5₪ לכל בן זוג). סך הקופה המשותפת עמד על 5,054 ₪. יד הקיום של המנוחה עמדה על סך 1,263.5 ₪. שיעור ההפסד החודשי הוא אפוא 757 ₪.
סך ההפסד: 757 ₪ * 118.7048 = 89,859 ₪.
9/23 – 12/25 (סוף תוחלת חיי המנוחה) (27 חודשים) – הכנסות המנוחה היו צפויות לעמוד על סך 3,033 ₪ בחודש ( 2,020 ₪ מקצבה + 1,013 ₪ סיוע לדיור) ובהיוון כפול:
סך ההפסד: 3,033 ₪ * 26.0774 * 0.7014 = 55,476 ₪.
בהתאם לע"א 10990/05 דוד פינץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, סא(1) 325 (2006). יד החיסכון מסכום זה עומדת על סך 16,642 ₪.
סה"כ נזקי העיזבון בשל אבדן הכנסה עומדים אפוא על סך של 155,173 ₪.
12.
מסכום זה יש לנכות, כאמור, סך של 111 ₪ לחודש, משוערך להיום – 128 ₪, לעבר וכן עד סוף תוחלת חיי האלמן סה"כ 24,154 ₪.

13.
סה"כ הפסדי העיזבון בראש נזק זה עומד אפוא על 131,019 ₪.
כאב וסבל
14.
בהתאם לחוק עומד הפיצוי בראש נזק זה על סך 49,823 ₪. למען הסדר הטוב אציין כי אף שב"כ התובעים התייחס בהרחבה וב"חריפות" (כהגדרתו) לחישוביה של הנתבעת בראש נזק זה, הוא עצמו הגיש תחשיב על סך 28,817 ₪ נמוך מחישוב הנתבעת. עם זאת, הפיצוי בראש נזק זה נפסק, כמובן, בהתאם לדין.
הוצאות קבורה ומצבה
15.
בהתאם לראיות שהובאו בעניין עלות המצבה (8,900 ₪), והואיל וסביר כי נגרמו לתובעים הוצאות נוספות בגין הוצאות הקבורה נפסק סכום גלובאלי של 15,000 ₪. לא מצאתי לפסוק פיצוי בסך 6,000 ₪ בגין קניית חלקת קבר זוגית לאלמן.
אבדן שירותי המנוחה כרעיה וכסבתא
16.
הפער הגדול שבין הצדדים נובע בראשי נזק אלו כשכל צד מציג קצוות קוטביים ביותר. ב"כ התובעים מעריך את נזקיו של האלמן בראש הנזק של אבדן שירותי רעיה בסך – 815,659 ₪ ומבקש כי יפסק סכום של 400,000 ₪. כמו כן נטען כי המנוחה טיפלה בנכדיה הקטינים ושמשה, בפועל, כאב לקטינים, ולכן מבקשים התובעים לפסוק פיצוי המתאים לאבדן שירותי אב בסך 448,500 ₪, המבוסס על עזרה בסך של כ-1,500 ₪ בשבוע. הנתבעים מצדם מעריכים את אבדן שירותי הרעייה בסכום של 5,000 ₪ בלבד וטוענים שאין מקום לפסוק דבר בגין אבדן שירותי סבתא.
אבדן שירותי רעיה
:
17.
הפסיקה הכירה בזכותו של האלמן לקבל פיצוי על הנזק הממוני שנגרם לו עקב אבדן שירותי אשתו המנוחה. בענייננו המנוחה לא עבדה והוכח כי השקיעה את מרבית זמנה בטיפול במשפחתה, היינו – בבעלה ובנכדיה. בנסיבות אלו, ובהתחשב גם בגילם של המנוחה ושל האלמן ובתוחלת חייהם אני פוסק בראש נזק זה סכום גלובאלי, על דרך האומדנא, של 100,000 ₪.
אבדן שירותי המנוחה כסבתא וכמטפלת בנכדים
18.
ראש הנזק של אבדן שירותי סבתא הוכר בפסק דינו של כב' השופט חזי הראל בת.א. (ת"א) 52899/05 עזבון המנוחים אפט נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2007). דעתי בסוגיה זו כדעתו של חברי המבוססת על עקרון היסוד של השבת המצב לקדמותו. מקום בו הוכח כי נגרם לבני המשפחה נזק ממון בשל כך שהמנוח (או הנפגע) ביצע פעולות שונות שכיום יש להחליפן בעזרה בשכר, לרבות טיפול בילדים, הם זכאים לפיצוי בגין נזק זה. (השוו, אליעזר ריבלין, תאונות הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה רביעית, תשע"ב-2011), 942)שיעור הנזק והיקפו נבחנים, כמובן, בהתאם לנסיבות המקרה כפי שהוכחו.
19.
במקרה הנוכחי הוכח כי המנוחה סייעה לבתה (תובעת 2) שהיא אם חד הורית בטיפול בילדיה (תובעים 3 ו-4) שהיו קטינים, בני 13.5 ושנתיים, בזמן התאונה. התובעת 2 העידה כי נהגה לעבוד בשתי משמרות עד לשעות 18:00-20:00 וכי בשעות הצהריים ואילך נהגה המנוחה לדאות לילדיה הקטנים. שירות זה שהעניקה המנוחה לבתה הינו "נכס" בעל שווי כלכלי, שאבד באופן חלקי בעקבות מותה והתובעת 2 זכאית לפיצוי בגינו בדומה לאבדן שירותי הרעיה שזכאי לו האלמן.
20.
אשר לשיעור הנזק:
הוכח כי כיום דואג האלמן לנכדים. אציין כי בתחילה נטען כי האלמן נאלץ לעזוב את עבודתו כתוצאה מהתאונה ולטפל בנכדיו, אולם טענה זו, שממילא לא הוכחה, נזנחה בסיכומים.
התובע 3 (יליד 27/12/92) כיום בגיר ואינו נזקק לעזרה נוספת. שמעתי את טענות האלמן והתובעת 2 כי הנכד זקוק להשגחה גם כיום משפני שהוא "מעופף" ולא מצאתי לקבלן. תובעת 4 (ילידת 3/7/04) היתה בזמן התאונה בת שנתיים וכיום בת 7.5. אין ספק כי היא זקוקה להשגחה וטיפול, וכאמור לעיל, הוכח כי המנוחה סייעה בטיפול זה. עם זאת במהלך החקירה נמצא כי בזמן התאונה שהתה במעון עד לשעה 16:00, וברי כי בשעות אלו לא הייתה זקוקה להשגחה.
עוד עלה בחקירות כי לפחות לתקופה מסוימת התגוררה התובעת 2 עם בן זוג, ונעשה מאמץ ממשי של האלמן להסתיר עובדה זו (טען כי אינו יודע אם בן הזוג התגורר עם בתו, אף שהיא מתגוררת סמוך אליו והוא מטפל בילדים).
21.
על יסוד עובדות אלו, בהתחשב בצורך בסיוע בבת הקטינה למשך כשעתיים ביום ובהתחשב בעזרת הסב שמעניק כיום את מרבית השירותים, על בסיס עזרה חודשית של 350 ₪ לחודש ממועד התאונה ועד הגיע התובעת 4 לגיל 15, אני מעריך את הנזק בראש נזק זה בסכום של 50,000 ₪.

עוגמת נפש
22.
בהתאם לדין לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים 1 ו-6.


סיכום
23.
סך נזקי התובעים הוא אפוא כדלקמן:
-
הפסדי השתכרות – 131,019 ₪.
-
כאב וסבל – 49,823 ₪.
-
הוצאות קבורה ומצבה – 15,000 ₪
-
אבדן שירותי אישה – 100,000 ₪.
-
אבדן שירותים כמטפלת בנכדים – 50,000 ₪.
-
סה"כ – 342,842 ₪.
סוף דבר
24.
הנתבעת תשלם לתובעים סך של 342,842 ₪
בתוך 30 יום מהיום, בתוספת שכ"ט עו"ד כחוק ובתוספת הוצאות משפט הנאמדות בסך 10,000 ₪.

ניתן היום,
י"ד טבת תשע"ב, 09 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 33416/08 ארקדי רוזובסקי, טלי בר, מקסים קובטון ואח' נ' זיאד אבו מוך, הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/01/2012)