פסקי דין על עו"ד משה הלד | פסקי דין על אברהם זאב הולצמן

5094/01 בשא     03/06/2001




בשא 5094/01 עו"ד משה הלד נ' אברהם זאב הולצמן




בעניין:
עו"ד משה הלד

ע"י עו"ד אורי שטנדל

המבקש

נגד
1. אברהם זאב הולצמן

2. יורשי המנוח דוד הולצמן ז"ל
על-ידי עו"ד בן ציון מיטלמן
3. גרשון קרויזר
על-ידי עו"ד מיכאל שניידר
המשיבים

החלטה
1. ביום 18.12.00 נתתי צו מניעה זמני בבש"א 4949/00 לבקשת עו"ד משה הלד
(להלן - הלד), בו אסרתי על אברהם זאב הולצמן
(להלן - אברהם), עיזבון המנוח דוד הולצמן על-ידי מנהלי העיזבון אברהם ומאיר הולצמן, (כולם ביחד להלן - משפחת הולצמן), וכן על גרשון קרויזר (להלן - קרויזר) - לבצע דיספוזיציה מסוג כלשהו בזכויות משפחת הולצמן במקרקעין הידועים כחלקה 288 (לשעבר 57) בגוש 230080 (להלן - המקרקעין).

2. משפחת הולצמן הגישה ביום 8.1.01 בקשה לבטל את הצו הזמני בבש"א 5094/01, והחלטה זו דנה בבקשת ביטול הצו הזמני.

3. פירוט הבקשה למתן הצו הזמני ופירוט הבקשה לביטול הצו הזמני, כמו גם ריכוז עדויות קרויזר, הלד, ואברהם - מצויים בנספח להחלטה זו.

4. מאחר שמדובר אך ורק בבקשת ביטול צו מניעה זמני, יכולתי לעשות מלאכתי קלה ולקבוע כי כל עוד לא התברר בתביעה העיקרית מי מהצדדים צודק - אין מקום לבטל את צו המניעה הזמני, שכן ביטולו יגרום לנזק בלתי הפיך אם התביעה העיקרית תתקבל, שכן לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.

5. אם למרות זאת ראיתי להיכנס לפרטי הפרטים של הבקשות ועדויות קוריזר, הלד ואברהם הולצמן שהעידו בפני
כמפורט בנספח, הרי זה רק משום שמזמן לא נתקלתי בעיסקה כגון זו, שמעורבים בה טיפשות, רשלנות, חוסר כנות, חוסר סבירות, רצון לרמות, והפרת צו בית המשפט - מצד הגורמים המעורבים, כל אחד לפי חלקו בפרשה.

התנהגות קרויזר בפרשה
6. א. קיימות שתי אפשריות: או שקרויזר רכש את המקרקעין על פי זיכרון הדברים לעצמו ואחר כך העביר זכויותיו לאחרים; או שקרויזר רכש את המקרקעין על פי זיכרון הדברים מראש כשלוחו של הלד.
ב. קרויזר הוא איש נדל"ן בעיסוקו. מדבריו עולה כי הוא עוסק בתיווך נדל"ן, ואילו מדברי הלד ואברהם עולה כי הם הבינו שקרויזר עוסק לא רק בתיווך נדל"ן אלא גם בסחר בנדל"ן ובקבלנות.
ג. מאדם שכזה היינו מצפים שינהג בזהירות בעיסוקו בנדל"ן, במיוחד כאשר מדובר בסכומי תמורה גבוהים.
ד. והנה, אנו עדים למצב בו קוריזר חותם ביום 28.12.99 על זיכרון דברים לרכישת מקרקעין ממשפחת הולצר, תמורת סכום של 700,000 דולר;
מסכים בזיכרון הדברים כי בהסכם בין הצדדים אשר אמור להיחתם עד יום ו' 11.2.00 - תרשם תמורה של 500,000 דולר, ו200,000- דולר לא יירשמו בהסכם. 200,000 דולר ישולמו לפני ההסכם.
קרויזר נותן שיק ע"ס 20,000 ש"ח - ואיננו מקבל עותק או אפילו צילום של זיכרון דברים זה, למרות שהחתימה נעשית במקום בו יש מכשיר פקס המאפשר צילום המסמך.
ה. לא עוברות אלא דקות (לפי גירסת אברה) או מספר ימים )לפי גירסת קרויזר), וקרויזר חותם על תוספת לזיכרון הדברים, בהמשך ישיר שלו, הקובעת: "הלבן בעת כתיבת החוזה הקונה מסכים לשנות את הסכום עד מאתיים חמישים של השחור".
גם המסמך המתוקן שקרויזר חתם עליו - לא הומצא לו, ואף צילום הימנו לא הומצא לו.
ו. והנה, הולך קרויזר להלד (כששניהם מאשרים כי קרויזר הוא שלוחו של הלד לעניין רכישת המקרקעין), ואיננו מספר לו כלל את דרישת משפחת הולצמן לשלם לה כספים "מתחת לשולחן" ואת ההסכמה שלו שבהסכם יירשם סכום תמורה שאיננו אמיתי, אלא מניח להלד ללמוד על מצב זה בעצמו, תוך כדי שיחותיו של הלד עם משפחת הולצמן.
ז. התנהגותו של קרויזר איננה סבירה גם אם התכוון לרכוש את המקרקעין לעצמו; ובמיוחד איננה סבירה, איננה נאותה, ואיננה הוגנת אם פעל כשלוחו של הלד, שהרי היה עליו לדווח להלד כי התנאי של משפחת הולצמן לביצוע העסקה - הוא שהם יקבלו סכום נכבד "מתחת לשולחן", אשר לא יירשם בחוזה המכר.
ח. קוריזר לא הסתפק בהטעיית הלד בכך שלא סיפר לו את האמת על זיכרון הדברים וההסכמה אליה הגיע עם משפחת הולצמן, אלא לא היסס להפר בעזות מצח את צו המניעה הזמני של בית המשפט, בחתמו על הסכמה לביטול זיכרון הדברים - לאחר שצו המניעה היה בתוקפו, בנימוק שמשפחת הוצלמן איימה עליו להפריע בחתונת בתו של קרויזר, וזאת מבלי שקרויזר טרח להתלונן במשטרה על האיומים, ואף לא בפני
רשויות דתיות מתאימות - אם לא נהוג בעדה שהוא נמנה עליה - להתלונן במשטרה על איומים.

התנהגותו של הלד בפרשה
7. א. הלד הוא עורך דין במקצועו מזה 11 שנה. בתור שכזה בוודאי היה נהיר לו שאסור לו לתת יד, ולו אף למראית עין, לעריכת הסכם מקרקעין בעבור נהנים שהוא נאמן שלהם, כאשר סכום התמורה שיירשם בהסכם - איננו משקף את האמת.
ב. טענת הלד כי התכוון לדווח למס שבח את סכום התמורה האמיתית, למרות הכתוב בהסכם המכר - יכולה להכשיר את מעשיו מבחינת עבירה על חוק מס שבח, אך איננה יכולה להעמיד את התנהגותו במבחן ההגינות והסבירות.
ג. אם הלד ידע שמשפחת הולצמן היא משפחה קשה, ומסיה זו פנה לקרויזר שיטפל ברכישת המקרקעין כשלוחו; ואם חשש הלד כי אם לא ייענה לכל הדרישות התמוהות והבלתי סבירות של משפחת הולצמן - תחזור בה משפחת הולצמן מן העיסקה, ולכן הסכים בשלב מסוים לשלוח טיוטות הסכם הכוללות סכמוי מורה שאינם אמת - עמדו לרשותו דרכים חוקיות אחרות לטפל בנושא, כגון פנייה לבית המשפט בעתירה לפירוק שיתוף במקרקעין, שהייתה מאפשרת לנהנים לרכוש את חלק משפחת הולצמן במקרקעין - במחירי השוק, ולא היה עליו להיענות לדרישות בלתי חוקדיות ובלתי סבירות של משפחת הולצמן.
ד. כמו כן לא ברורה התנהגות הלד בשלמו למשפחת הולצמן, באמצעות קוריזר, 50,000 דולר - מבלי שהיה בידו אפילו זיכרון הדברים. ממתי משלם עורך דין סכום כזה למוכר מקרקעין (קשה), ללא מסמך התחייבות כלשהו?
ה. כמו כן לא ברור כיצד חשב הלד לשלם למשפחת קרויזר את הסכום של 200,000 דולר במזומן שהביא עמו במזוודה באותו ערב של היום בו כבר שילם 50,000 דולר - ללא שהיה בידו מסמך התחייבות כלשהו לביצוע העיסקה.
ו. טענת הלד כי לקח עצמו הסכם "סטנדרטי" לאותו מפגש - היא טענה מוזרה לכשעצמה, שהרי אין אדם מוכר או קונה מקרקעין בסכום של 700,000 דולר, תוך תשלום מראש של 250,000 דולר - על סמך הסכם "סטנדרטי" שאיננו תואם את דרישותיהם הספציפיות של שני הצדדים.
ז. מאחר שהסכום של 50,000 דולר שולם ביום דק אדר א' תש"ס (10.2.00), לאמור כחודש וחצי לאחר החתימה על זיכרון הדברים, ובאותו יום גם היה הלד אמור להעביר 200,000 דולר למשפחת הולצמן, הדעת נותנת שפרטי הסכם המכר הספציפי הזה יכלו להיות מסוכמים בין הצדדים קודם לאותו יום, או שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר פרטי ההסכם, אך בכל מקרה לא היה מקום שהלד יביא עמו הסכם "סטנדרטי" במחשבה שמשפחת הולצמן תחתום עליו מינה וביה.
ואם הלד ידע שמדובר בכסף שאמור להינתן למשפחת הולצמן טרם חתימתה על הסכם מכר - על אחת כמה וכמה היה צריך שיהיה בידו לפחות זיכרון הדברים החתום בידי משפחת הולצמן וקרויזר.
מתן סכומים כאלה ללא מסמך התחייבות - הוא מעשה של רשלנות מקצועית.
ח. הלד היה אף אמור להבין, ולהדריך את הנהנים שמינוהו כנאמן, ואף הנהנים היו אמורים להבין מעצמם - אם יש להם ניסיון במקרקעין, כי כל עוד לא הועברו המקרקעין של משפחת הולצמן על שם הנהנים - עדיף לא להתחיל בשינוי התב"ע על המקרקעין, שהרי אם יתברר למשפחת הולצמן כי אפשר שמקרקעיהם יהיו בעתיד שווים יותר משם

57

בית המשפט המחוזי בירושלים הלד נ' הולצמן וקרויזר

בש"א 5094/01
בש"א 4949/00
בתיק עיקרי: ת"א 2623/00

בפני

כבוד השופטת רות אור

תאריך: 3.6.2001








בשא בית משפט מחוזי 5094/01 עו"ד משה הלד נ' אברהם זאב הולצמן (פורסם ב-ֽ 03/06/2001)