פסקי דין על עמית פרקש | פסקי דין על גסטון אזולאי | פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח |

21782-01/12 רעא     27/02/2012




רעא 21782-01/12 עמית פרקש נ' גסטון אזולאי, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 21782-01-12 פרקש נ' אזולאי ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
1

בפני

כב' הרשמת
תמר שרון נתנאל


המבקש

עמית פרקש


נגד


המשיבים

1. גסטון אזולאי
2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ



החלטה


הבקשה
:

1.
המבקש עותר למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים, בבקשת רשות ערעור המוגשת מטעמו, על החלטת בית משפט השלום בחיפה, כב' השופט איל דורון, מיום 14.11.11.

לטענת המבקש, עותק ההחלטה

עליה מוגשת בקשת רשות ערעור זו (להלן: "הבר"ע"), לא הומצא לו מעולם, וקיומה של ההחלטה נודע לו, באקראי, רק ביום 20.12.11.

בבר"ע, מבקש המערער לבטל את החלטת בימ"ש קמא, אשר דחתה את בקשתו לביטול פסה"ד אשר ניתן נגדו, בהעדר הגנה וכן דחתה את בקשתו לעיכוב הליכים.

2.

בית משפט קמא נימק את החלטתו לדחיית הבקשה לביטול פסה"ד בשלושה נימוקים: האחד, המועד להגשת בקשה לביטול חלף, שכן המבקש קיבל הודעה על פסה"ד ביום 24.7.11 ולא הוצג טעם המצדיק הארכת מועד.
השני
, לכאורה מדובר בהמצאה כדין, לכתובת הרשומה ולא צורפו אסמכתאות ולא הוברר כיצד ניתן היה לבצע את ההמצאה.

השלישי,
בית משפט קמא סבר כי יש ממש בטענות המשיבה על פיהן נוכח ההודעה ועובדות כתב האישום, סיכויי המבקש בהליך זה אינם נראים גבוהים.

3.
לטענת המבקש, כמפורט בבר"ע, אין לראות בהמצאת כתב התביעה לאחיו, מסירה כדין, שכן בתקופה בה נמסר לכאורה כתב התביעה הוא לא התגורר עם אחיו, אלא גר באילת.

לטענתו ההודעה על מתן פסה"ד התקבלה אצלו רק ביום 24.7.11 ולאור פגרת בית המשפט, מניין הימים להגשת בקשה לביטול ההחלטה התחיל ביום 5.9.11. לפיכך טוען הוא, כי שגה בית משפט קמא כשקבע כי לא הוצג טעם המצדיק הארכת מועד. לבר"ע צורף כתב תשובה, אשר הוגש, לטענת המבקש, בהתייחס לתגובת המשיבים במסגרת הבקשה לביטול

פסק דין
.


המבקש טוען, כי יש לו סיכויי הגנה טובים מפני התובענה, כמפורט בבר"ע.

4.
בבקשה שבפני
י, הנתמכת בתצהיר המבקש,
טוען המבקש למצב כלכלי קשה וביום 27.2.12, הוא הגיש, בהתאם להחלטתי, אישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי, באשר לייצוגו במסגרת הליך זה על ידי הלשכה, על פי זכאי הוא לפטור מתשלום אגרה בהתאם לתקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.

בהתאם להחלטתי מיום 31.1.12 הוגש תצהיר משלים מטעם אמו של המבקש, בו נטען כי היא גרושה ומתגוררת יחד עם המבקש בדירת אחיו של המבקש. נטען בתצהיר כי בנה של האם, אסף, בן 23, הינו נכה 100%, המוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי ומקבל גמלת נכות בסך 2,111 ₪ לחודש.

עוד נטען, כי אסף אינו עובד וכי לא די בגמלת הנכות, שהוא מקבל, לכיסוי כלל הוצאותיו. כל הכנסות האם, כנטען, מסתמכות בגימלת הבטחת הכנסה מאת המוסד לביטוח לאומי, המשולמת לה מדי חודש בסך של 1,632 ₪.

לבקשה צורף אישור בדבר זכאות לגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לאם בסך של 2,733 ₪ וכן צורף דף ריכוז פעולות מאת בנק הדואר, ממנו עולות פעולות ספורות בלבד.

בתצהיר האם מפורט, כי בדירת המגורים בה מתגוררים האם וילדיה, מצוי רכוש דל ביותר, שהינו ריהוט בסיסי וכי אין לאם תכשיטים, רכוש בעל ערך ממשי, רכב או כל מותרות מסוג אחר. נטען בתצהיר כי אין באפשרות אמו של המבקש לפנות למי מבני משפחתה לצורך קבלת סיוע ממי מהם.

5.
המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה, שאין בה פירוט, כנדרש בבקשה מעין זו.

בתגובת המשיבים נטען כי אין בתצהיר אמו של המבקש כל התייחסות לגובה השתכרותו של המבקש, אשר טען כי הוא עבד והתגורר באילת.
לטענת המשיבים, לא הוכח, הן בתצהיר המבקש והן בתצהיר אמו, חוסר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון.

באשר לסיכויי הערעור, לטענת המשיבים קלושים המה.

הפן הנורמטיבי
:

26.
בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

7.
בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני
מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על

פסק דין
שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"
אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)
" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (מיום 13.11.2007 נמצא באתר בית המשפט העליון).

8.
גם דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור.

מתן פטור מאגרה יוצר חזקה בדבר חוסר יכולת כלכלית (ראו תקנה 432(א) לתקנות).

עם זאת, אין משמעות הדבר, שמתן פטור מאגרה מחייב, אוטומטית, מתן פטור מהפקדת ערבון, אלא על ביהמ"ש להפעיל שיקול דעתו בשים לב לתכלית השונה של שני ההליכים ולצדדים השונים הרלבנטיים להם. בעוד שמתן פטור מאגרה נועד לשם פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני
המערער והינו ענין שבין המבקש לבין המדינה, הרי פטור מערבון, הינו אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).

עם זאת, מתקנה 432(א) לתקנות עולה, שלאחר שהמבקש "זכה" בפטור מאגרה עובר הנטל אל המשיב, להראות מדוע יימנע ביהמ"ש מלהעניק למבקש גם פטור מערבון ומדוע האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים מצדיק חיוב המבקש בהפקדת ערבון (ראו: בש"א 7407/98 - שמעון בן עזרא נ' הבנק הבינלאומי הראשון (לא פורסם, 11.2.1999).

9.
לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני
בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).

בנוסף, על המבקש פטור מערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).


10.
ומן הכלל אל הפרט, אל ענייננו אנו :

למקרא תצהירי המבקש ואמו, עולה תמונה של מצב כלכלי קשה, של משפחה החיה בצימצום ובדלות.

האם מקבלת גימלת הבטחת הכנסה, כפי שעולה מאישור המל"ל מחודש 01/12 ובהתאם לתקנה 14(ד)(4), קבלת הגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980 משמשת ראיה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את האגרה.

זאת ועוד, למבקש ניתן פטור מתשלום אגרה, עובדה היוצרת חזקה באשר לחוסר יכולתו הכלכלית ומעבירה את הנטל על שכם המשיבים, להראות מדוע אין להעניק לו גם גם פטור מערבון. בנטל זה המשיבים לא עמדו.


11.
לפיכך, אני קובעת שהמבקש הראה חוסר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון ומשכך, עליי להידרש כעת לסיכויי הערעור. באשר להם, אוכל לומר, בזהירות המתחייבת, כי בנסיבות הענין ולאור טענות המבקש לא אוכל לשלול סיכויים לעערעור, בין היתר, בשים לב לכך שמדובר ב

פסק דין
אשר ניתן בהעדר הגנה ובשים לב לטענות המבקש באשר למועד בו היה עליו להגיש את בקשת הביטול.

8.
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ופוטרת את המבקש מהפקדת עירבון.




החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ד' באדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.









רעא בית משפט מחוזי 21782-01/12 עמית פרקש נ' גסטון אזולאי, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/02/2012)