פסקי דין על דן עופר | פסקי דין על זאב גורה | פסקי דין על נכסי גורה |

8462-10/11 הפב     06/03/2012




הפב 8462-10/11 דן עופר נ' זאב גורה, נכסי גורה בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה



הפ"ב 8462-10-11 עופר נ' גורה ואח'






בפני

כב' השופט
עודד גרשון


המבקש

דן עופר


נגד


המשיבים

1.זאב גורה
2.נכסי גורה בע"מ




פסק דין


1.
לפני "בקשה בהולה למתן

פסק דין
ו/או מתן החלטות ו/או העברת הבורר מתפקידו". הבקשה הוגשה על ידי מר דן עופר
(להלן – "המבקש" או "עופר") כנגד מר זאב גורה
(המשיב מס' 1) וכנגד נכסי גורה בע"מ
(המשיבה מס' 2). (הפ"ב 8462-10-11).


המבקש בחר להוסיף גם את הבורר, עו"ד יואב אניספלד, כמשיב לבקשה.

2.
רקע והשתלשלות העניינים

א.
הצדדים בתיק הנוכחי וצדדים נוספים (שהיו צד לתיק אזרחי 407/08) היו במועדים הרלוונטיים בעלי מניות בחברת רומטק אלקטרוניקה בע"מ, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. שם החברה שונה וכיום שמה הוא מטריקס בע"מ.

ב.
בין הצדדים שבתיק אזרחי 407/08 נתגלעו סכסוכים בעניינים שונים. בעקבות כך הם חתמו על הסכם בוררות ומינו את עו"ד יואב אניספלד לשמש כבורר שיכריע בסכסוכים. בין השאר הסכימו הצדדים, בהסכם הבוררות, כדלקמן:

"הצדדים מסכימים ביניהם ומורים לבורר כי עליו להכריע בכל הסכסוכים הכספיים והאחרים אשר ביניהם וזאת על פי כתבי הטענות כפי שאלו יוגשו לבורר, וכן על הבורר להביא לסיום ההחזקה המשותפת בין הצדדים בחברת אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ, על דרך חלוקה בעין, מכירה או כל דרך אחרת עליה יורה הבורר. כן על הבורר להכריע המחלוקת אשר בין הצדדים בעניינה של חברת רומטק אלקטרוניקה".

כן הסכימו הצדדים כי הבורר לא יהיה קשור בדיני הפרוצדורה ובדיני הראיות, אך יהיה קשור בדין המהותי ויהיה חייב לנמק את פסקו.

ג.
לאחר ששמע את ראיות הצדדים ואת טענותיהם נתן הבורר ביום 10.1.08 את פסקו. הבורר דחה את תביעת המשיבים 1 - 5 שבתיק אזרחי 407/08 (המשיב 1 שם, זאב גורה
, הוא המשיב 1 גם בהליך הנוכחי) במלואה, דחה חלקית את תביעת המשיבה 6 (המשיבה 1 בהליך הנוכחי) וקבל חלקית את תביעתו של המבקש דכאן (להלן – "המבקש" או "עופר"). וכך, בעמוד 85 לפסק, תחת הכותרת "סוף דבר", הורה הבורר כדלקמן:


"לאור כל האמור לעיל, אני מורה כלהלן:

א.
כאמור בחלק 1, ישלם עופר לנכסי גורה (היינו, למשיבה מס' 6 שבת.א. 407/08, נכסי גורה בע"מ
. ע.ג.) סך של 381,239 ₪ נכון ליום 31.12.02. מתאריך זה ישא הסכום הפרשי הצמדה למדד וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

ב.
כאמור בחלק 2, ישלמו התובעים 1-4 ונכסי גורה לעופר, ביחד ולחוד, סך של 25,690 דולר למועד הקלוזינג, 27.12.01. סכום זה יהא צמוד לשער הדולר וישא ריבית שנתית בשיעור של 5 אחוזים לשנה.

ג.
חלוקת הוצאות הליך הבוררות בין הצדדים, לרבות שכר העדים, תהא על פי ההחלטות שניתנו בעניין זה במהלך הבוררות וכפי ששולמו הסכומים בפועל על פי החלטות אלה.

ד.
בנוסף, ישלם עופר לנכסי גורה את הוצאות הבוררות בסך של 60,000 ₪ ובתוספת מע"מ כחוק.

ה.
לאחר ששקלתי את בקשתו של מר מוטי גורה לפסיקת שכרו כעד, אני דוחה את הבקשה. מצאתי כי עדותו בהליך זה היתה נחוצה ודרושה לבירור הנושאים השנויים במחלוקת בתוקף מעמדו כבעליה של נכסי גורה, שהינה בעל דין בהליך הן במעמד של תובעת והן במעמד של נתבעת.

ו.
כל אחד מן הסכומים האמורים בסעיפים א' עד ה' בחלק זה, ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת הפסק. לאחר מועד זה, ישא כל תשלום או חלק של תשלום שלא נפרע בדרך זו ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק.

ז.
בעניינה של אלף-ג'ני יחולו ההוראות הקבועות בחלק 7.7 של הפסק.

ח.
למען הסר ספק, כל התביעות הנוספות אשר הובאו בפני
י בהליך זה נדחות ללא צו נוסף להוצאות בגינן.

אני מודה לבאי כוחם של הצדדים על התנהלותם המקצועית ועל היחס החברי שאותו הפגינו במהלך הבוררות".

ד.
בהמשך, הגישו עופר, אל – תום השקעות בע"מ ואלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ בקשה להורות על ביטולו החלקי של פסק הבורר בגין העילות המפורטות בסעיפים 24(3), 24(4), 24(5), 24(7) ו-24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - "החוק"). (היא הבקשה נשוא ת.א. 407/08).

ה.
בפסק הדין שניתן על ידי ביום 5.4.09 במסגרת ת.א. 407/08 קבעתי כי הוכח קיומה של עילת הביטול לפי סעיף 24(4) לחוק. לפיכך, הוריתי על ביטול פסק הבורר בחלקו הנוגע להכרעה שבסעיף א' בעמ' 85 לפסק בלבד. בשל כך הוריתי על החזרת העניין לבורר כדי שידון "בעניין המסמך נב' וכל הקשור בו", והוספתי כי:

"אם יתברר כי המשיבים ורואה החשבון ממשיכים לסרב להעביר למבקשים את המסמכים הנוגעים בדבר כי אז די יהיה בכך כדי להצדיק את קבלת כל טענותיו של עופר בעניין יתרת החוב.

אם יעבירו המשיבים ורואה החשבון את החומר למבקשים כי אז יהיה על הבורר לשוב ולשמוע ראיות וטענות בעניין יתרת החוב ולשוב וליתן את פסקו בסוגיה הנדונה".

כן אישרתי, בפסק הדין האמור, את כל יתר חלקי פסק הבורר (למעט סעיף א' שבעמ' 85 לפסק הבורר).

3.
ההליך שהתנהל בפני
כב' השופט קיסרי (הפ"ב 9003-05-10)

א.
ביום 5.5.10 הגישו עופר והמבקשים האחרים שבת.א. 407/08 בקשה להעברת הבורר מתפקידו ולעיכוב הליכי הבוררות בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק (הבקשה הוגשה במסגרת הפ"ב 9003-05-10 ונדונה בפני
כב' השופט קיסרי עקב יציאתי לשבתון).

ב.
בבקשתם האמורה טען המבקשים הנ"ל כי בעת האחרונה נתגלה להם כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים וכי קיים חשש ממשי למשוא פנים וגיבוש דעה קדומה שלילית של הבורר כלפיהם. כן טענו אותם מבקשים, כי נתגלה להם שהבורר נוהג באופן שיש בו כדי לפגוע פגיעה אנושה במראית פני הצדק ובחובת האמון והנאמנות אותה הוא חב למבקשים.


למסקנה האמורה הגיעו המבקשים, על פי הנטען, לאחר ש"בתאריך 10/03/2010 הסתבר למבקשים לתדהמתם כי הבורר נפגש ב- 4 עיניים עם מי שהייתה במועד הרלוונטי אשתו של המבקש, היום גרושתו, וזאת עוד טרם מתן פסק הבורר ולמעשה במהלך הליכי הבוררות, וכי במסגרת פגישה זו, נקט הבורר עמדה ברורה ביחס לדעה השלילית שהתגבשה אצלו על המבקש" (בעמ' 2 לבקשה להעברת הבורר מתפקידו ולעיכוב הליכי הבוררות).

ג.
מאוחר יותר בקש עופר לחזור בו מן התובענה שבתיק הפ"ב 9003-05-10, ללא צו להוצאות.


לאחר קבלת תגובת המשיבים באותו הליך, הורה בית המשפט (כב' השופט א' קיסרי) ביום 13.12.10 על מחיקת התובענה שבתיק
הפ"ב 9003-05-10 תוך חיובו של עופר בשכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.

4.
ההליך שהתנהל בפני
כב' השופט רניאל (אב"ע 34050-04-11)

א.
ביום 27.4.11 פנה הבורר לבית המשפט באבעיה (אב"ע 34050-04-11) בהתאם לסעיף ט"ז לתוספת לחוק וזאת "בשאלת היקף סמכותו של הבורר לדון בתביעת התובעים בבוררות הנדונה בפני
הבורר עוה"ד יואב אניספלד".

ב.
בפני
יתו האמורה ציין הבורר כי עם חידוש הליכי הבוררות (לאחר שהוחזר התיק אל הבורר בהתאם לפסק הדין בת.א. 407/08 הנ"ל) עלתה שאלה באשר להיקף הבוררות אשר הוחזרה לשמיעה, "ובמיוחד בנוגע להיקף המסמכים אשר לכאורה אמורים להיות מועברים לנתבעים על ידי התובעים ו/או רואה החשבון".

ג.
האבעיה הונחה על שולחנו של כב' השופט מ' רניאל.

ד.
במהלך הדיון באבעיה, ביום 16.6.11, קיבלו הצדדים על עצמם את ההסדר שהוצע על ידי בית המשפט והסכמתם קיבלה תוקף של

פסק דין
, לאמור:


"בהמלצת בית המשפט אנו מסכימים כדלקמן:

א.
מוסכם בין הצדדים כי צד ב' (הכוונה למבקשים דן עופר
, ע.ג.) זכאים לקבל את כל המסמכים שהיו בסיס לעריכת מסמך נב', הנמצאים בחזקתם, בשליטתם או הניתנים להשגה על ידם לפי דרישתם, וכי בעקבות המצאת המסמכים שהיו בסיס לעריכת מסמך נב', ולאחר טיעון נוסף מטעם הצדדים, על הבורר להשלים את פיסקו על ידי דיון בעניין המסמך נב' וכל הקשור בו, ויתרת החוב, על פי ראיות וטענות שבפי הצדדים.

ב.
בתוך 14 יום מהיום ימציאו צד א' באבעיה לצד שכנגד את כל המסמכים שהיו בסיס למסמך נב'.

ג.
אם יסבור צד ב', שהמסמכים שהומצאו אינם כל המסמכים שהיו בסיס לעריכת מסמך נב', יגיש בתוך 14 יום נוספים לצד שכנגד ולבורר רשימת מסמכים ספציפיים שלטענתו שימשו בסיס לעריכת מסמך נב'.

ד.
במקרה האמור בסעיף ג', הבורר יכריע בשאלה האם המסמכים הנוספים המוגשים הם מסמכים ששימשו בסיס לעריכת מסמך נב', ולצורך כך יסתמך בין היתר על דברי רואה החשבון שערך את מסמך נב'. לפי החלטתו של הבורר, יומצאו המסמכים הנוספים.

ה.
לאחר השלמת המצאת המסמכים ששימשו בסיס למסמך נב', יקבע הבורר את סדר הטיעון בפני
ו באשר למסמך נב', לצורך מתן פסק הבורר המשלים.

ו.
בית המשפט יתן תוקף של החלטה להסכמה זו, ללא צו להוצאות".

5.
הבקשה הנוכחית (הפ"ב 8462-10-11)

א.
עתה לפני "בקשה בהולה למתן

פסק דין
ו/או מתן החלטות ו/או העברת הבורר מתפקידו" שהגיש מר דן עופר
.

ב.
בתחילת דבריו ציין המבקש כי הבקשה דנן מוגשת על ידו באופן עצמאי לאחר שבא כחו, עו"ד ניצן בר אילן, הודיע ביום 3.10.11 כי משרדו אינו מייצג עוד את המבקש.

ג.
המבקש עתר "להורות על ביטול פסק הבורר בחלקו הנוגע להכרעה שבסעיף א' שבעמ' 85 לפסק בלבד" (היינו, אותו חלק שהוחזר לדיון אצל הבורר בהתאם לפסק דיני מיום 5.4.09).


המבקש טען כי "(...) המשיבים ורואי החשבון מסרבים להעביר למבקשים את המסמכים הנוגעים בדבר והבורר אינו שב ושומע ראיות וטענות בעניין יתרת החוב ולשוב וליתן את פסקו בסוגיה הנדונה, (...)".


המבקש הוסיף כי רק לאחרונה, בחלוף כשנתיים וחצי מיום מתן פסק הדין, העבירו המשיבים מסמכים שהיו ברשותם אולם אלה מהווים "מחט בערימה של שחת" ולא ניתן ללמוד מהם מהן העובדות ו/או ההתחשבנות אשר עומדת בבסיס המסמך נב'.

ד.
באשר לבקשה להעברת הבורר מתפקידו שנדונה בפני
כב' השופט קיסרי ואשר נמחקה לאחר שהמבקש חזר בו ממנה, טען עופר כי הדבר נעשה בעצת עורכי דינו וכי הוא סבר שמחיקת התביעה תזרז ותקצר את הליכי הבוררות אולם תקוותו התבדתה.

ה.
המבקש הוסיף וטען כי לאור מצבו הבריאותי והנפשי המדרדר ולאור העובדה שבאי כוחו חדלו מלייצגו, הוא הגיש לבורר בקשה לדחות את ישיבת הבוררות שנקבעה ליום 3.10.10, אולם בקשתו נדחתה והדיון התקיים בהיעדרו (נספחים ט' – י"א לבקשה).

ו.
על שום כל אלה, עתר המבקש לסעדים שלהלן:

"1.
ליתן

פסק דין
בהמשך לפסק הדין מיום 5 באפריל, 2009 לאור עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק, (...).

ו/או

2.
העברת כבוד הבורר מתפקידו.

ו/או

3.
מתן החלטות לעניין המשך הליך הבוררות".

ז.
עוד ביום הגשת הבקשה, ה- 5.10.11, הגיש המבקש "בקשה בהולה לדחיית מועד הדיון ליום 6 באוקטובר, 2011".

בבקשתו זו ציין המבקש כי ביום 3.10.11 התקיימה ישיבת בוררות בה לא נכח עקב מצבו הבריאותי. בישיבה האמורה נקבע כי המשך הדיון יתקיים ביום 6.10.11, וזאת אף אם המבקש לא יתייצב לישיבה.

המבקש טען כי החלטתו האמורה של הבורר עומדת בניגוד לפסק דינו של בית משפט זה שקבע כי יש ליתן למבקש הזדמנות להביא ראיותיו ולהשמיע את טענותיו בהקשר למסמך נב.

ח.
ביום 1.11.11 הוגשה "הודעה ובקשה דחופה מטעם המבקש" ובה עתר המבקש לעכב את כל הליכי הבוררות לתקופה של מספר חודשים וזאת לאור מצבו הבריאותי והנפשי שאינו מאפשר לו את המשך ניהול הבוררות.

אני מבקש להדגיש כי המבקש לא ציין בבקשתו אלו בקשות הוגשו לבורר, אם בכלל, ומה עלה בגורלן.

ט.
להשלמת התמונה אציין כי ביום 16.11.11 הגיש המבקש "השלמת טענות בבקשה למתן

פסק דין
ו/או מתן החלטות ו/או העברת הבורר מתפקידו".


במסגרת השלמת הטענות הנ"ל, העלה המבקש טענות שונות לעניין המסמכים שהעבירו לו המשיבים, בהתאם לפסק דינו של כב' השופט רניאל שצוטט מעלה, וביקש שוב להורות על ביטול פסק הבורר בחלק שבסעיף א' בעמ' 85 לפסק הבוררות.


כאן המקום לציין שככל הנראה חל בלבול אצל המבקש שכן, למרות ש"השלמת הטענות" הוגשה לבית המשפט, הנה לאורך כל המסמך האמור פנה המבקש ל"כבוד הבורר".

6.
תגובת המשיבים

א.
באשר לבקשתו "הבהולה" של המבקש למתן

פסק דין
ו/או להעברת הבורר מתפקידו, טענו המשיבים כי עסקינן בבקשת סרק, אחת מיני רבות, שהגיש המבקש בניסיון לעקוף את הוראות הדין וההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינם של הצדדים.

ב.
המשיבים טענו כי המבקש לא צרף לבקשתו את כלל כתבי הטענות שהוגשו במהלך הבוררות ואת כלל ההחלטות השיפוטיות שניתנו במהלך השנים בעניינם של הצדדים. לטענת המשיבים, עסקינן בהחלטות המחייבות את הצדדים ואת הבורר ולא ניתן להתעלם מהן גם לצורך הכרעה בבקשות דנן.

ג.
המשיבים טענו כי בית המשפט הדן בהליכי בוררות איננו מוסמך ליתן החלטות לעניין אופן ניהול המשך הבוררות והוא אינו משמש כבורר חליף. לעניין זה, הוסיפו המשיבים וטענו כי סמכויות העזר של בית המשפט בענייני בוררות הוגבלו ותוחמו במסגרת חוק הבוררות לעניינים הספציפיים המנויים בחוק.

ד.
עוד טענו המשיבים כי המבקשים (הערה: המשיבים התייחסו בתגובתם ל"המבקשים" למרות שההליך הנוכחי הוגש על ידי מר עופר לבדו) "מטרידים לשווא את בית המשפט הנכבד ומבזבזים את זמנו היקר", שכן אם סבורים המבקשים כי הם זכאים לפסק בוררות או להחלטות כלשהן – אזי שיתכבדו ויגישו בקשות מתאימות בפני
הבורר.

ה.
המשיבים טענו כי דין הבקשה להידחות על הסף לאור הליך האבעיה (אב"ע 34050-04-11) שבמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות כאמור לעיל באשר להעברת המסמכים למבקש. משכך, טענו המשיבים, המבקש מנוע ומושתק מלהעלות שוב את אותן הטענות שכבר הועלו במסגרת הליך האבעיה והוכרעו על ידי בית המשפט כפי שהדברים קיבלו תוקף ב

פסק דין
מוסכם.

ו.
המשיבים הוסיפו וטענו כי המבקש נקט בכפל הליכים ובמקביל להגשת הבקשה דנן, הגיש בקשה דומה לבורר וציינו כי בקשה זו טרם נדונה (הבקשה צורפה כנספח 1 לתגובת המשיבים).

ז.
לגופו של עניין, טענו המשיבים כי מי שמסכל בפועל את קיומו התקין של הליך הבוררות ומעכב את ההליך הוא המבקש.


המשיבים טענו כי הם פעלו בהתאם לפסק דינו של כב' השופט רניאל מיום 16.6.11, והמציאו למבקש את כל המסמכים שהיוו בסיס למסמך נב' שהיו ברשותם ו/או בשליטתם וזאת בהתאם למועדים שנקבעו בפסק הדין (המשיבים צרפו את המסמכים שהועברו כנספח 2 לתגובה).

ח.
לבסוף טענו המשיבים, כי אין כל מקום להעברת הבורר מתפקידו וכי המבקשים לא הניחו את התשתית העובדתית והמשפטית לבקשה וכי גם מטעם זה מן הדין לדחות את הבקשה.

ט.
על שום כל אלה, טענו המשיבים כי "הבקשה דנן אינה אלא ניסיון לעקוף את הליך הבוררות המתנהל בפני
כב' הבורר, לחתור תחת פסק הדין מיום 16/06/11 שניתן בהסכמת המבקשים, ולסכל את השלמת הבוררות המתחייבת בהתאם להחלטות השיפוטיות המחייבות את הצדדים".

י.
לאור כל האמור, בקשו המשיבים לדחות את הבקשה, ולחילופין למחוק את הבקשה על הסף ולחילופי חילופין ולמען הזהירות טענו כי באם בית המשפט יחליט לדון בבקשה לגופה הרי שיש לעשות כן רק לאחר שהמבקשים יגישו תצהיר ובו יגלו את כל החומר הרלוונטי וההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינם.

י"א.
באשר לבקשה הנוספת שהוגשה לעכב את הליכי הבוררות לאור מצבו הבריאותי והנפשי של המבקש, טענו המשיבים כי היה מקום להביא את הבקשה בפני
כב' הבורר שכן בית המשפט איננו מוסמך ליתן החלטות באשר לאופן ניהול הבוררות ואיננו משמש כ"בורר חליפי".

לגופו של עניין טענו המשיבים כי אין במצבו הרפואי הנטען של המבקש כדי למנוע השלמה מהירה של הליך הבוררות המחודש. לטענתם, בחלוף זמן ממושך של למעלה משנתיים וחצי, מן הראוי להשלים את ההליך באופן המהיר ביותר.

7.
דיון

א.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובמכלול נסיבות העניין הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות כל בקשותיו של המבקש.

ב.
הבקשה למתן

פסק דין
ו/או מתן החלטות


המבקש טען בבקשתו, כאמור, כי המשיבים אינם פועלים בהתאם לפסק דינו של בית המשפט מיום 5.4.09 וכי בפועל העבירו אליו רק חלק זניח מן המסמכים שהיה עליהם להעביר.


עיון במסמכים ובהחלטות השיפוטיות השונות שניתנו בעניינם של הצדדים מעלה כי המבקש אינו מדייק, בלשון המעטה, באופן שבו הציג את הדברים בבקשתו.


מעבר לכך שצודקים המשיבים בטענתם על כך שאין זה מתפקידו של בית המשפט הדן בהליכי בוררות לנהל את הבוררות במקום הבורר ולהתערב בהליכי הבוררות אלא בהתאם להוראות מפורשות המצויות בחוק הבוררות [ראו: פרופ' סמדר אוטולנגי, "בוררות – דין ונוהל", מהדורה רביעית מיוחדת (2005), בעמ' 697; להלן – "אוטולנגי"], הרי שגם לגופו של עניין אין מקום לקבל את טענות המבקש.


בענייננו אופן העברת המסמכים הקשורים למסמך נב', לוחות הזמנים, סדר הבאת הראיות, העלאת הטענות וניהול ההליך הוסדרו באופן ברור ומפורט בפסק דינו של בית המשפט (כב' השופט מ' רניאל) במסגרת האבעיה שהגיש כב' הבורר לעניין זה (אב"ע 34050-04-11).

ויודגש, מדובר ב

פסק דין
שנתן תוקף להסכמות אליהן הגיעו הצדדים והמבקש בתוכם.

כזכור וכמצוטט לעיל, במסגרת ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בהליך האבעיה, שקבלו תוקף של

פסק דין
של כב' השופט רניאל
נקבע מנגנון מפורט וברור לסדר הפעולות במקרה בו תהיינה למבקשים השגות כלשהן לגבי המסמכים שיועברו אליהם, כאמור בסעיפים ג' ו- ג' הנ"ל.

מכאן, שעל המבקש לפעול בהתאם לפסק הדין האמור ולפנות לבורר ולצד שכנגד בבקשות המתאימות.

על שום כל אלה, דין הבקשות למתן

פסק דין
ו/או למתן החלטות – להידחות.


ג.
הבקשה להעברת הבורר מתפקידו


המבקש העלה בבקשתו טענות ערטילאיות וכלליות באשר למשוא פנים ודעה קדומה שנתגלו, כביכול, אצל הבורר.


עיון בטענות המבקש בעניין זה מעלה כי אין בהן ולא כלום.


המבקש לא הפנה לטעמים ספציפיים וראיות אובייקטיביות שיהיה בהם כדי לבסס את תחושתו האמורה. הלכה למעשה הפנה המבקש לבקשה קודמת שהגיש בעניין זה (הפ"ב 9003-05-10) ושנמחקה, כאמור, על פי בקשתו.


על שום כל אלה, דין הבקשה להעברת הבורר מתפקידו – להידחות.

ד.
הבקשה לעכב את הליכי הבוררות

המבקש עתר, כאמור, לעכב ולדחות את הליכי הבוררות במספר חודשים וזאת נוכח מצבו הבריאותי והנפשי שהתדרדר בעת האחרונה מפאת מחלה קשה שהתגלתה אצלו.

עם כל ההבנה למצבו הרפואי של המבקש, חוששני כי לא אוכל להיענות לבקשה.

עסקינן בהליך בוררות שהחל לפני שנים ושפסק הבוררות בו ניתן עוד ביום 10.1.08. בהמשך, התנהל הליך שעניינו ביטול פסק הבוררות וניתן

פסק דין
שהורה, בין היתר, על החזרת התיק להשלמת דיון בפני
הבורר. פסק הדין ניתן ביום 5.4.09.

מכאן, שחלפו כמעט שלוש שנים מאז שהוחזר התיק להשלמה אל הבורר. בין לבין, התנהלו כאמור הליכים נוספים שהגישו הצדדים והבורר לבית המשפט והנוגעים לבוררות.

עיון בהסכם הבוררות עליו חתמו הצדדים (צורף כנספח ב' לבקשה לביטול פסק הבוררות במסגרת ת.א. 407/08), מעלה כי הצדדים לא הגבילו את הבורר במשך הזמן בו תתנהל הבוררות, אולם קבעו כי "הן הצדדים והן הבורר יפעלו במשותף לקידום הבוררות ולסיומה תוך פרק הזמן הקצר ביותר האפשרי" (בסעיף 8 להסכם).

כן הסכימו הצדדים כי "הבורר לא יהיה מוגבל בזמן לסיום הבוררות, אולם עליו להוציא לתת את פסק הדין לא יאוחר מאשר 60 יום מסיום הבאת הראיות והסיכומים, בתנאי ששכר הבורר והוצאות הבוררות ישולמו עד למתן פסה"ד" (בסעיף 9 להסכם).

אחד מיתרונותיה הבולטים של הבוררות הוא ניהולה ביעילות ותוך פרק זמן סביר (ראו: אוטולנגי, כרך ב', בעמ' 835).

בנסיבות אלה איני רואה כל הצדקה להורות על עיכוב הליכי הבוררות. הבוררות תמשיך להתנהל כסדרה בהתאם להחלטות הבורר.

8.
אחרית דבר

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את כל הבקשות שהוגשו במסגרת הפ"ב 8462-10-11.

המבקש, מר דן עופר
, ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים וכן לכב' הבורר עו"ד יואב אניספלד מרח' ביאליק 3 בחיפה.

ניתן היום,
י"ב
אדר תשע"ב, 06 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.














הפב בית משפט מחוזי 8462-10/11 דן עופר נ' זאב גורה, נכסי גורה בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/03/2012)